"המתכנתים ההודים היו המומים: פיקדון פמלה - קומבינה שיש רק בישראל" - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המתכנתים ההודים היו המומים: פיקדון פמלה - קומבינה שיש רק בישראל"

איל מוסקל, מנכ"ל זרוע טכנולוגיות המידע של טאטא ההודית בישראל: "בחמשת הבנקים הגדולים מועסקים יותר מ–5,000 עובדי טכנולוגיות מידע כדי לתחזק מערכות מחשוב בנות 30 שנה. אפשר לצמצם חצי מכוח האדם"

104תגובות
איל מוסקל
אייל טואג

בדרך כלל סיפורים שקשורים להחלפת מערכות מחשוב הם אפורים ולא מצליחים לעורר עניין תקשורתי. באופן מפתיע, הסיפור של בנק יהב הוא יוצא דופן במונחי השוק המקומי וכולל רכיבים שהופכים אותו למרתק — לרבות סוף מפתיע וטוב ושותף בלתי־צפוי. 

בנק יהב השתמש במערכת המחשוב של בנק הפועלים במשך ארבעה עשורים, וב-2014 נכפה עליו להקים לעצמו מערכת עצמאית. כאן נכנסת לתמונה חברת טאטא ההודית — אחד הקונצרנים הגדולים בעולם. טאטא פעילה כמעט בכל תחום אפשרי, מפלדה ומלונאות עד רכב ותקשורת. שווי השוק של 29 החברות הסחירות בקונצרן גבוה מ–100 מיליארד דולר, והכנסות הקונצרן ב–2017 היו גבוהות מהסכום הזה.

כיאה לענק גלובלי, לטאטא יש גם חברה המספקת שירותי מחשוב לבנקים, ויש לה תוכנת מחשב בנקאית שהיא מוכרת ל–280 מוסדות פיננסיים בכל העולם. ביהב ביקשו מטאטא לגייר את התוכנה הבנקאית העולמית שלה לצרכים הישראליים, בתמורה לרכישת שירותי מחשוב מטאטא במשך עשור. עלות העסקה מוערכת ביותר ממיליארד שקל. 

הוצאות המחשוב של חמשת הבנקים הגדולים בישראל הגיעו ל-7 מיליארד שקל ב-2016

במגזר הפרטי והציבורי ניסו בשנים האחרונות להרים מגה־פרויקטים של החלפת מערכות מחשוב ומידע, אבל לרוב הם הוקפאו או הסתיימו בחריגות תקציביות של עשרות ומאות מיליוני דולרים — בזק, כיל, פרטנר, חברת החשמל והביטוח הלאומי הן רק כמה דוגמאות ידועות. טאטא, לעומת זאת, התחייבה והצליחה למסור את מערכת המחשוב בזמן קצר יחסית — בתוך שנתיים. 

"באנו לישראל אחרי 80 מדינות שבהן התאמנו את המוצר הבנקאי, וחשבנו שאנחנו מגיעים לעשות את ה–81, אבל מסתבר שהמדינה ה–81 יותר קשה מכולן ביחד", אומר איל מוסקל, מנכ"ל TCS ישראל, זרוע שירותי טכנולוגיות המידע של טאטא שניהלה את הפרויקט, בראיון ל–TheMarker. "החברים ההודים שלי היו המומים".

ממה נבע הקושי?  

"העסק אינו מתועד. המוח היהודי איפיין מוצרים בנקאיים ייחודיים. למשל, יש בשוק הישראלי פיקדון למתן הלוואות בשם פמלה, שהבנק תפר ביחד עם ועד העובדים של המעסיק, בסבסוד של המעסיק והוועד — קומבינה שאין בשום מקום אחר. דוגמה נוספת היא שבישראל ברירת המחדל היא שניתן להיכנס לאוברדראפט, ואילו בחו"ל אין דבר כזה.   אבל הכי גרוע — הרגולציה השתגעה".

תסביר.

מצאנו את עצמנו יושבים מול הכללים של המערכת הישנה, עוברים על כל הגדרה ותהליך בנקאי ושואלים את העובדים: 'זה חוק, החלטה עסקית או החלטה של מתכנת?' — אבל אף אחד לא יודע לומר, ואין שום ספר שמציג את כל החוקים". 

אז באתם לעשות טכנולוגיה וגיליתם שאתם בעצם עובדים במשרד עורכי דין.

"ממש כך. אנחנו אולי הגוף היחיד כיום שמרכז את כל כללי הרגולציה ב–40 השנה האחרונות במסמך אחד. כדי להגיע לזה, השקענו עשרות שנות אדם, שעסקו בפענוח אלפי חוזרים של בנק ישראל, של הבורסה לניירות ערך, הרשות להלבנת הון וחוקי הכנסת השונים. אבל אי־אפשר להקל ראש בטכנולוגיה. בסופו של דבר פתרנו סיכון טכנולוגי עצום שעומד לפתחי הבנקים כיום". 

איזה סיכון? 

"אני מגיע לישיבת טכנולוגיה בבנק והאיש הכי צעיר הוא בן 55, והם מתכנתים בשפת קובול (COBOL) שאף בוגר אוניברסיטה כבר לא מכיר כיום. מי יתחזק להן אותה בעוד חמש שנים? אם הבנקים לא יתאפסו ויטפלו בסיכונים האלה הם ימצאו את עצמם מאחור. יבואו פייסבוק וגוגל וייקחו להם את השוק".

הבנקים משיקים כל הזמן אפליקציות חדשות, וכלקוחות אנחנו רואים את המוצר — אם הוא עובד טוב, אז למה שבעצם יהיה אכפת לנו מה מסתתר מתחת למכסה המנוע? 

"נכון, אבל זה כמו מנוע של סוסיתא בגוף של יגואר. הארכיטקטורה של המחשוב במערכות הישנות אינה מסודרת, היא נכתבה טלאי על טלאי כך שה–time to market (זמן ההגעה לשוק) שלה אטי יחסית, בטח בעבור בנקים שרוצים להיות חדשניים ולהציע מוצרים מתקדמים. התוכנה של הבנק אינה דומה לאקסל, שאם את רוצה לשנות תוכנית את משנה כמה נתונים. כל שינוי צריך לכתוב לגמרי מחדש. 

תן דוגמה.

"בסליקה אלקטרונית של צ'קים, שדורשת שליחה של קובץ סרוק של הצ'ק לבנק שבו הוא אמור להיפדות: לכל אחד מהבנקים לקח שנתיים־שלוש לפתח, ולנו זה לקח פחות משלושה חודשים. אנחנו גם יודעים לתמוך במערכת בלוקצ'יין, וזה משהו שהבנקים הקיימים, עם המערכות הישנות, יכולים רק לחלום עליו". 

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, אמרה השבוע שעד 2020 הבנקים יקצצו 6,000 עובדים. אלה יהיו בנקאים או מתכנתים? 

"סעיף המחשוב הוא מההוצאות הגבוהות ביותר בבנקים, ואחד מהגורמים העיקריים לאי־יעילות בנקאית (שיעור ההוצאות גבוה ביחס  להכנסות; ר"ל וא"ר). מרכיבים אחרים, כמו דרישות הלימות ההון, הרגולציה של בנק ישראל ועלויות תפעול הסניפים, משפיעים גם הם — אבל במידה פחותה. אני מעריך שבחמשת הבנקים הגדולים מועסקים יחדיו יותר  מ–5,000 עובדי טכנולוגיות מידע — מתכנתים, מנתחי מערכות, בודקים ואנשי תשתיות — שפשוט מתחזקים מערכות מחשוב ישנות בנות 30 שנה ויותר. אפשר לצמצם מחצית מכוח האדם הזה באמצעות החלפת מערכות המחשוב".

כמה הצלחת לצמצם לבנק יהב? 

"בבנק יהב לא חסכתי ממש, כי הבנק השתמש במערכות של בנק הפועלים, שתוחזקו על ידי עובדי הפועלים. אבל בשביל קנה המידה, אני מתפעל את המערכות של הבנק עם פחות מ–100 איש".

פרסומת של טאטא.
בלומברג

רילוקיישן מהודו לישראל

טאטא התחיל את פעילותו העסקית ב–1868, כשהבריטים שלטו בהודו. המייסד, ג'אמסטי טאטא, היה צאצא של מהגרים מפרס, שיצרו קהילה קטנה ותוססת במומביי. הוא התחיל כסוחר, ולאורך השנים החברה גדלה ובנתה את מפעל הפלדה הראשון בהודו, את תחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה, את חברת התעופה הראשונה שלה ואת הרכבות הראשונות תוצרת המדינה.

ב–2007 רכש טאטא את קורוס גרופ, חברת הפלדה האנגלו־הולנדית, וב–2008 את המותגים יגואר ולנד רובר. ב–2010 טאטא העניק תרומה של 50 מיליון דולר לבית הספר למינהל עסקים של הרווארד — התרומה הגדולה ביותר מתורם מחוץ לארה"ב. ב–2015 השקיעה הקבוצה 100 מיליון דולר בסטארט־אפ המוניות אובר.

בישראל יש לטאטא שתי זרועות מרכזיות: פעילות חברת השירותים TCS וקרן שהוקמה בשיתוף רמות באוניברסיטת תל אביב. פעילות TCS ישראל מעסיקה 200 עובדים בישראל, 70 מהם עובדים הודים שהגיעו לישראל ברילוקיישן. בסך הכל 1,000 עובדים בתאגיד בעולם מסונפים לפעילות הישראלית ומשרתים לקוחות בישראל.

המוטיבציה של טאטא להיכנס לתחום הבנקאות בישראל היא תוצאה של צעד נועז של המפקחת על הבנקים, שהודיעה כי בכוונתה לאפשר לבנקים חדשים, וכנראה גם לקיימים, לשתף פעולה בהקמה של מערכות מחשב — לאור העלויות העצומות של הקמת המערכות בבנקים, שמהוות חסם כניסה משמעותי. 

כדי להסיר את החסם, מציעה המפקחת בר לאפשר לבנקים חדשים לשתף פעולה בהקמת מערכות מחשוב משותפות. בנקים קטנים ובינוניים קיימים יוכלו לשתף פעולה בתחום המחשוב. כלומר, תיאורטית בר מציעה מערכת בנקאות שבה שלוש מערכות מחשב: של הפועלים, של לאומי ושל כל שאר הבנקים.

טאטא כבר גיירה את תוכנת המחשב שלה כך שתתאים לשוק הישראלי, ויש לה כבר לקוח ישראלי בולט אחד — יהב. כל לקוח ישראלי נוסף שירכוש מטאטא שירותי מחשב, הוא בבחינת רווח נקי בעבור החברה ההודית. מוסקל מקווה שטאטא תיהפך ללשכת שירותי המחשוב של כל הבנקים הקטנים שיקומו בישראל, ואולי גם של בנקים בינוניים קיימים.

בשלב ראשון טאטא תהיה מונופול, ויהיה צורך לפקח בדרך כלשהי על המחירים שתדרוש מלקוחותיה בשוק הבנקאות הישראלי. אודי חן, שהקים את מערכת המחשב החדשה בבנק דיסקונט וייעץ בהתנדבות לוועדת שטרום, טען בשיחה עם TheMarker לפני שנה כי אין חשש לדליפת מידע ותיאום עמדות בין הבנקים המשתמשים במערכת מחשוב אחת, מכיוון שטאטא היא גוף חיצוני אובייקטיבי, שאין לו צורך להעביר מידע בין לקוחותיו. לכן, אמר, אין מניעה לאפשר לבנקים לחלוק מערכת מחשוב משותפת המופעלת על ידי גוף מחשוב שאינו מוסד פיננסי. בשנתיים האחרונות הביעו חברות הודיות נוספות כמו אינפוסיס וויפרו (Wipro) עניין בכניסה לתחום המחשוב הבנקאי בישראל. 

מנהלי סטארט־אפים ישראלים סיפרו לנו שהניסיון שלהם עם צוותי פיתוח שגייסו בהודו היה כישלון חרוץ. 

"צריך לדעת לעבוד מול ההודים, ויש אולי לעתים פערי תרבות שמונעים מהעבודה להיות רציפה. מי שמצפה לכתוב אפיון של מערכת בישראל ולהעביר את זה להודו, ששם יכתבו את הקוד ויפתחו ויחזירו לארץ לבדיקות — זה מודל שלעולם לא יעבוד. סטארט־אפ ישראלי שרוצה לפתח בהודו צריך לשלוח נציגים להודו, והודים לישראל".

יכול להיות שההודים עדיין סובלים ממוניטין גרוע כמתכנתים?

"אני לא חושב. יש בדיחה שעל כל משרת סמנכ"ל פיתוח בעמק הסיליקון מתחרים אמריקאי, ישראלי והודי. לכל ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות — מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל — יש מרכזי פיתוח בהודו, והודים רבים שהיגרו לארה"ב תפסו תפקידי מפתח במדינה. תראו את מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, שהשתיל שם דנ"א חדש והפך אותה מחברה של מערכת הפעלה לחברה חדשנית של שירותי ענן, וסונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, או שנטאנו נאראין, מנכ"ל אדובי". 

בעמק הסיליקון גם מעודדים העסקה של עובדים זרים — אצלנו זה עובד בבנייה ובחקלאות ולא בהיי־טק. 

"אני מסכים. אנחנו מסתכלים על ההודים כאיום, ולא מבינים שזו ההזדמנות הגדולה של השוק הישראלי. האמריקאים שאנחנו כל כך אוהבים, באים ומשקיעים כמה מיליוני דולרים, מגדלים את הסטארט־אפים, בודקים מה צמח, קוטפים ב–50 מיליון דולר או 200 מיליון דולר, משאירים פה יחידת פיתוח קטנה, מעבירים את הייצור והשירותים למזרח ואז מוכרים לכל העולם. אני אומר: בואו נחתוך את המתווכים ונגדיל את העוגה של ההיי־טק הישראלי".

איך בדיוק גיוס מתכנתים מהודו אמור להגדיל את מספר העובדים בהיי־טק הישראלי? 

"הרעיון הוא שסטארט־אפים ישראליים מתקשים לגדול ולפתח פעילות משמעותית, כי בשלבי הצמיחה שלהם, כשהם צריכים לגייס מסות של עובדי פיתוח, זה בלתי־אפשרי בשוק המקומי — הביקוש עצום, ההיצע חסר, והמחירים בשמים, ולכן לא צומחות פה צ'ק פוינט, קומברס או מרקורי. 

"חברות כמו TCS יכולות לפעול כבית תוכנה במיקור חוץ בעבור סטארט־אפים. אני מסוגל לגייס בתוך חודש 1,000 מתכנתים הודים וגם להביא עובדים הודים ברילוקיישן לישראל, אם רשות ההגירה תאפשר. כך החברה הישראלית לא תמהר להימכר לאמריקאים. היא תתפתח בישראל ותגדיל גם את שכבת המעטפת — המעצבים, אנשי השיווק והמכירות. לכן אני אומר שכל העוגה תגדל". 

הטענה היא שעידוד כניסה של מתכנתים זרים יוריד את שכרם של העובדים המקומיים וידחק אותם אל מחוץ לענף, כפי שקרה בענפי החקלאות והבנייה.

"בענף ההיי־טק זה פשוט לא יכול לקרות. קודם כל, מהנדסי תוכנה הודים מודעים לערך שלהם. אבל גם החוק בישראל רואה בהם מומחים ומחייב את המעסיק לשלם לעובד לפחות כפול מהשכר הממוצע במשק — 20 אלף שקל. המשמעות היא שהעלות למעסיק היא לפחות 30 אלף שקל, וכדי שאני אתווך את העבודה ברווח אעשה את זה ב–40 אלף שקל לחודש. הדבר היחיד שזה יכול לעשות הוא להפוך את השכר בהיי־טק לשפוי". 

מעצבן אתכם? בואו לדבר על זה באקוסיסטם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם