המגמה מתהפכת: סוגרים מרכזי פיתוח בהודו ובסין - וחוזרים לישראל - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המגמה מתהפכת: סוגרים מרכזי פיתוח בהודו ובסין - וחוזרים לישראל

חברות ההיי-טק הישראליות העבירו בשנים האחרונות חלק נכבד מפעילותן למדינות מתפתחות, ובהן הודו ומדינות מזרח אירופה, כדי לחסוך בעלויות ■ בימים שלאחר המשבר התמונה משתנה: מרכזי הפיתוח מעבר לים נסגרים, והחברות מגייסות עובדים בישראל

45תגובות

<<בעשור האחרון מצאו חברות היי-טק ישראליות רבות דרך להוזלת עלויות: הן העבירו את מרכזי הפיתוח שלהן למזרח אירופה, לסין ולהודו, שבהן כוח העבודה זול יותר. ואולם המשבר הגלובלי גרם לשינויים גם בתעשיית היי-טק המקומית, וחברות רבות החליטו לבטל את המשרות בחו"ל ולהעבירן בחזרה לישראל.

תחקיר TheMarker IT מגלה כי בשנה האחרונה צימצמו חברות היי-טק ישראליות רבות את פעילות מיקור החוץ שלהן במדינות מתפתחות. במקרים מסוימים החזירו החברות את המשרות לישראל, או העדיפו לפטר עובדים זרים על פני ישראלים. בין החברות שהובילו מגמה זו נמנות קומברס, DSPG וביגבאנד. חברות אלה פיטרו את עובדיהן באוקראינה, רומניה, הודו וסין, והחליטו להמשיך להעסיק עובדים בישראל, ואפילו לגייס כאן עובדים חדשים על חשבון אלה שפוטרו בחו"ל. הסיבות להשבת המשרות לישראל הן, בין השאר, ההתייקרות של העסקת העובדים בחו"ל לעומת זו שבישראל. "היתרון היחסי של מדינות מזרח אירופה והודו הולך ונעלם", קובע ברוך גינדין, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר גרטנר ישראל. "חלק ממדינות מזרח אירופה נהפכו ליקרות. כך למשל, העלות של ביצוע עבודות בפולין וברומניה מתקרבת לזו שבישראל. עלויות הפעילות באוקראינה ובבולגריה עדיין נמוכות, אך גם מדינות אלה מתחילות לסגור את הפער. עם הזמן, רמת התעשייה והעובדים במדינות האלה משתפרת, והן מתחילות לעסוק במגוון גדול יותר של פעילויות".

גדעון לופז, מנכ"ל חברת המחקר IDC ישראל, מסכים עם גינדין: "התפתחות עסקית מקומית במדינות היעד מקטינה את האטרקטיביות שלהן. העסקה של עובדים בהודו למשימות פשוטות באופן יחסי כבר אינה מוצדקת כלכלית".

אבל לא רק סוגיית העלויות גורמת לחברות הישראליות להחזיר הביתה את הפעילות, אלא גם חוסר היציבות הפוליטית במדינות המתפתחות בחו"ל, בעיקר במדינות ברית המועצות לשעבר, ותנודתיות גבוהה במטבעות במדינות אלה. "חברות חוששות מבעיה שיכולה להיווצר כתוצאה מהיחלשות של הדולר. חוסר היציבות בשערי החליפין, בשילוב היעדר היציבות השלטונית, גורמים לחברות לפרפרים בבטן", מסביר שכי גרליץ, נשיא ומנכ"ל נס העולמית, המספקת פתרונות מיקור חוץ לחברות טכנולוגיה.

"בועת מיקור חוץ"

המגמה בעשור האחרון של העברת פעילות לחו"ל היתה מסוכנת לתעשיית ההיי-טק המקומית - היא הביאה לזליגת מידע מישראל לחו"ל ולאובדן משרות טובות של עובדים בישראל. ובכל זאת, כוח העבודה הזול בחו"ל הכריע עד היום את הכף, והמגמה העיקרית היתה העברה של פעילות לחו"ל - בעיקר זו המסובכת פחות.

חברות ההיי-טק הישראליות העבירו את הפעילות לחו"ל בשתי דרכים: הקמת מרכזי פיתוח במדינת היעד והעסקת ישירה של עובדים - סוג פעילות המכונה אוף-שור (Offshore); חברות אחרות פעלו באמצעות חברות מתווכות במדינות היעד שהעסיקו עובדים במיקור חוץ. שני המודלים מאפשרים הוזלה משמעותית של העלויות, וכן אפשרות להתרחבות מהירה.

"הפנייה של חברות ישראליות לעבודה במודל מיקור החוץ והאוף-שורינג נבעה הן משיקולי עלות והן מהצורך בפיתוח מואץ", מסביר גרליץ. "בימים היפים של ההיי-טק, כשחברות ביצעו פיתוח מואץ, הן עמדו מול שוקת שבורה בכל הקשור לעניין התמיכה. מנגד, יכולת גיוס העובדים במדינות היעד היא הרבה יותר גבוהה".

חלק מהחברות שהעבירו פעילות לחו"ל - בהן אמדוקס, קומברס, ונס טכנולוגיות - עשו זאת משום שהן קיימו פעילות בינלאומית גם במדינות היעד, והיו זקוקות לכוח עבודה מקומי. ואולם חברות ישראליות אחרות היו יכולות לקיים את רוב פעילותן בישראל, ובכל זאת חפצו להוריד עלויות באמצעות העסקת כוח אדם זול בחו"ל.

"למיקור חוץ בהיקפים גדולים יש תועלת כלכלית", מסביר גרליץ, "אך היתרונות הכלכליים של מיקור חוץ קטן בהיקפיו מוטלים בספק. החסכון בעלויות כוח האדם מתקזזות עקב הוצאות ההקמה של הפעילות ובעיות של פרודוקטיביות". לדבריו, "בישראל נוצרה בועה מסוימת בעניין מיקור חוץ קטן היקף".

הישראלים מקצועיים יותר

המשבר הכלכלי העולמי, יחד עם קיטון בפער העלויות בין מדינות היעד לישראל, הפך בחודשים האחרונים את המגמה. חלק גדול מהחברות הגיע למסקנה כי עדיף לשלם יותר לעובדים ישראלים כדי לקבל מקצועיות גבוהה, יציבות תעסוקתית, קירבה למפתחים, ומנגד לא להסתכן בעבודה במדינות שבהן אין יציבות פוליטית או שיש בהן שינויים קיצוניים בשערי חליפין.

"מרבית החברות שמצמצות פעילויות מיקור חוץ הן כאלה הנמצאות בקשיים מסוימים", מסביר גרליץ. "זה תהליך ידוע ומוכר שנובע בעיקר מנושאים של דינמיקה ארגונית, ולאו דווקא מסיבות כלכליות. מנכ"ל של חברה שמפטרת עובדים יעדיף לפטר את העובדים הרחוקים, ולא את משה וחיים שהיו עמו בצבא".

גרליץ מציין כי נס חוותה במהלך השנה האחרונה ירידה של כמה מאות עובדים בהודו, בשל הפסקת פעילות מצד עסקים קטנים. למרות זאת, הוא אומר כי "הרחבת הפעילות של חברות גדולות הביאה בסופו של דבר לגידול במספר העובדים הכולל".

"כיום אנחנו לא רואים את תעשיית ההיי-טק מתרחבת, וגם הצורך הכלכלי לצאת אל מחוץ לגבולות ישראל קטן. באופן כללי, הטרנד בעתות מיתון הוא מעבר למיקור פנים", קובע גרליץ.

האנליסטים מוסיפים כי זהו הליך כלל עולמי שבו גילו עסקים כי עלויות העבודה במודלי מיקור החוץ והאוף-שורינג גבוהות מאלה המשתקפות בפערי השכר. "השוואת עלות כוח האדם היא רק רכיב אחד במשוואה", מסביר גינדין. "על עלות זו צריך להוסיף את עלויות הניהול, הנסיעות והתקשורת. חברות רבות בעולם גילו כי הוצאות השליטה והבקרה, הנאמנות הנמוכה של העובדים ובעיות בשמירה על קניין רוחני, מקטינות את התועלת של העבודה במודלים אלה".

הרחבת שורות המועסקים בישראל נעשית גם במודל ניר-שור (Nearshore) - העסקת כוח אדם בעלויות נמוכות בישראל. "בשנה האחרונה ראינו גידול של עשרות רבות של אחוזים במספר המועסקים במודל זה בישראל", אומר בכיר בתעשייה.

הודו עדיין אטרקטיבית

על אף שנראית מגמה של חזרה הביתה, כוח העבודה הזול עדיין קורץ לחברות הישראליות. כך למשל, פאנדטק הישראלית הודיעה השבוע על פתיחת מרכז פעילות בהודו (ראו מסגרת), ואילו החברות נייס ו-888 הרחיבו באופן ניכר את פעילותן במזרח אירופה. גם קבוצת סיטי גרופ העולמית העבירה באחרונה את כל פעילותה בתחום המחשוב להודו - 6,500 עובדים.

בנוסף, בחלק מהמקרים שבהם צומצמה הפעילות במדינות מזרח אירופה, אין זה אומר כי היא הוחזרה לישראל. כמה מהחברות שצימצמו את פעילותן בחו"ל עשו זאת במהלך של קיצוץ רוחבי, ובמקביל הן ערכו צימצומים מהותיים גם בישראל. כך למשל, אלווריון שצימצמה את פעילותה בהודו, פיטרה גם עובדים בישראל. קיצוץ רוחבי בוצע גם על ידי ביגבאנד ו-Metalink.

"בסופו של דבר מדובר באפקט של אקורדיון המותאם למצב הכלכלי", טוען גינדין. "תהליך הזליגה של משרות להודו יימשך. גם כיום העלויות של העסקת עובד בישראל גבוהות בהרבה מהעסקת עובדים בהודו. עלות כוח אדם בתחום ההיי-טק בישראל היא יותר מ-40 דולר לשעה, ובהודו העלות עדיין קרובה ל-20 דולר לשעה".

לדבריו, "אם תחזור תקופת שפע, החברות הישראליות ימשיכו להעביר פעילויות אל מחוץ לישראל. הממשלה הישראלית צריכה להשכיל ולנצל את המצב שאנחנו נמצאים בו כדי להשאיר את העובדים בישראל, למשל על ידי שינויים במודלים של מיסוי, ובתמריצים על גיוס עובדים חדשים".

אחרי הקיצוצים: קודאק ישראל תגייס עשרות עובדים

<<קודאק ישראל מרחיבה את פעילותה ומתכוונת לגייס עשרות עובדים בעקבות מהלך רה-ארגון של החברה בעולם - כך מסרה אתמול עינת מצנר, מנהלת מחקר ופיתוח בחברה.

ב-2008 פיטרה החברה בישראל כ-200 עובדים, בעקבות החלטתו של התאגיד העולמי להעביר את הייצור לסין.

באפריל האחרון החליטה החברה על סגירת פעילות פיתוח רכיבים לצילום דיגיטלי, ופיטרה 50 עובדים נוספים בישראל. בנוסף למהלכים אלה הפסיקה בשנה האחרונה קודאק ישראל פעילות מיקור חוץ בהיקף של 20 עובדים באוקראינה.

במהלך הנוכחי מתכוונת קודאק ישראל להרחיב את פעילותן של חטיבות הקדם-דפוס וההדמיה הדיגיטלית. המשמעות של המהלך היא העברה של עובדים המועסקים בארצות אחרות בעולם - לישראל.

החלטתה של קודאק מציבה אותה בשורה אחת עם חברת HP, שהודיעה באחרונה על כוונתה לגייס כ-100 עובדים לחטיבת התוכנה הפועלת בישראל.

נכון להיום מעסיקה קודאק כ-600 עובדים בישראל.

אסיק-ארט מציגה: מודל חדש למיקור חוץ

<<חברות הפועלות בחו"ל עושות זאת בשתי דרכים: מיקור חוץ - חברות מתווכות במדינות היעד מעסיקות את העובדים; או אוף-שור - החברות הישראליות פותחות סניפים מקומיים ונושאות בעלויות ההעסקה. חברת אסיק-ארט הרומנית מנסה להוסיף לשיטות הקיימות מודל נוסף.

"אנחנו משלבים בין שני המודלים - לחסוך את העלויות הנוספות במיקור החוץ, וכן את הטרחה והביורוקרטיה בפתיחת מרכז עצמאי", אומרת לינה ז'אקונט, נציגת החברה בישראל. "אסיק-ארט תקים סניף במולדביה בתמורה לדמי ניהול. למעשה, אנחנו נתפקד כמנהל שנשלח מטעם החברה ובעל ההיכרות העמוקה עם השוק המקומי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#