כך נראים החיים החדשים של מובטלי יום א' - הייטק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך נראים החיים החדשים של מובטלי יום א'

היי-טקיסטים עובדים רק ארבעה ימים בשבוע ■ בימי ראשון הם יושבים בבתי קפה עם חברים ומתכננים מה יעשו אחרי שיעזבו את ההיי-טק ■ בשאר ימי השבוע הם עובדים יותר קשה, ובינתיים הם דווקא די מרוצים: "איך לא המציאו את זה קודם?"

2תגובות

>> בזמן האחרון אלון ואשתו מאוד התקרבו. סוף סוף, לאחר תקופה ארוכה שבה לא יצא לחופש, הוא הצליח לבלות עמה: בימי ראשון, כשכולם הלכו לעבודה, הוא נשאר בבית. זאת אמנם לא היתה הבחירה שלו - אלון (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), 42, הוא מנהל צוות בחברת היי-טק גדולה שעברה באחרונה לשבוע עבודה מקוצר של ארבעה ימים - אבל הוא דווקא מרוצה.

"זה הגיע בזמן טוב", הוא אומר. "בדיוק קנינו מנורות חדשות, ויכולתי להתפנות כדי לתלות אותן ולבצע עוד עבודות שלא הספקתי לעשות. אשתי היתה מרוצה. היא לקחה חופש בחלק מהימים ובילינו יחד. שברנו קירות וחיזקנו את הזוגיות", הוא צוחק. אלון עוד לא הספיק ממש ליהנות, וכבר החברה שלו הודיעה לעובדים שחוזרים לשבוע עבודה מלא. "היו לי עוד תוכניות", הוא מספר. "רציתי להיפגש עם חבר מחברת היי-טק אחרת, שגם לא עובד בימי ראשון. תיכננו לשבת ולחשוב מה אנחנו רוצים לעשות עם עצמנו אחרי ההיי-טק".

אחרי ההיי-טק? למה? מה קרה?

"זה תחום מאוד תנודתי, שוחק ותובעני. האפשרות שבעוד שנה, שנתיים או חמש לא יהיה לי איפה לעבוד קיימת תמיד. לעת עתה אלון נשאר בהיי-טק. בין השאר, כי שבוע העבודה המלא, שאליו הוא חוזר, כבר לא יותיר לו זמן להיפגש עם חברים ולתכנן את המילוט. גם אשתו כבר לא חולמת על המשך העבודה על הזוגיות בימי ראשון. לפחות עד הפגרה הבאה.

הפרלמנט של יום א'

"התגובה הראשונית שלי היתה שמחה", מספר אמנון, 43, מהנדס תוכנה נשוי ואב לילד, על הרגע שבו בישרה לו חברת ההיי-טק שבה הוא עובד - באימייל, אלא מה - על המעבר לשבוע עבודה מקוצר. "היי-טק זה תחום שלא לוקחים בו הרבה חופש וזאת הזדמנות להיות חופשי. גם שמחתי שהחברה מוצאת עוד דרכים להתמודד עם המצב, ולא רק באמצעות פיטורים".

החברה של אמנון, כמו מרבית חברות ההיי-טק שעברו לשבוע קצר, מושבתת בימי ראשון. "זה יום חופש בעולם, אז טבעי שזה יהיה היום שבו גם אנחנו לא נעבוד", הוא מסביר ומפרט את היתרונות הפרטיים: "אני לוקח את הילד לגן בלי לחץ ויכול להישאר אתו שם. הגננת בטח כבר רוצה לזרוק אותי כשהיא רואה אותי בימי ראשון. הילד מזמין אותי לשבת אתו ואני מתנחל שם בערך עד 11:00.

"אחרי זה אני בדרך כלל קובע עם עוד מובטלי יום ראשון מכל מיני חברות. אנחנו נפגשים במקומות קבועים שנהפכו לפרלמנטים של יום ראשון. נוצר גם הומור סביב זה. כשאנחנו נפגשים אנחנו מבררים: 'אתה לא עובד היום או לא בכלל?'"

בינתיים אמנון מרוצה מהסידור החדש: "אני חושב שצריך לעבוד ארבעה ימים בשבוע על בסיס קבוע. יש מדינות באירופה שעברו לעבוד ככה, ואני מקוה שאולי גם החברה שלי תאמץ את המודל".

גם רוני, רווק בן 30, מנהל צוות בחברת היי-טק, מרוצה מאוד. "זה ממש סבבה", הוא מודה. "אני קם בבוקר, קורא קצת עיתוני כלכלה, עובר על מיילים ובעיקר עושה סידורים שלא הספקתי לעשות - דואר, קופת חולים, בנק. אני עושה גם קצת ספורט. כמו פנסיונר. הייתי שמח לעבוד ככה עד הפנסיה. אני לא מבין איך לא המציאו את זה עד היום".

"מרוויחים יותר מדי"

אחת הסיבות לכך שהמרואיינים שאתם דיברנו משלימים בקלות עם המצב החדש היא ששכרם לא נפגע בינתיים. מרבית חברות ההיי-טק שעברו לשבוע עבודה מקוצר לא מורידות את שכר העובדים, אלא מנכות להם ימי חופשה. אבל גם אלה ייגמרו באיזה שהוא שלב.

"כמעט שלא יצאתי לחופשות בשנים האחרונות", אומר אמנון. "בגלל זה אני לא לחוץ כרגע מהפגיעה בשכר. והאמת? גם אם השכר יירד ב-20% אני לא אדאג. אני חושב שאנחנו מרוויחים יותר מדי בהיי-טק".

אתה רציני?

"כשהייתי סטודנט הרווחתי מעט מאוד, ואני זוכר שגם אז החיים היו טובים. המשמעות של קיצוץ כזה היא בעצם ירידה קטנה ברמת החיים. קיצוץ בשכר זה תרומה שאני מוכן לתת לחברה כדי להבריא אותה. אבל רק בטווח הקצר, לא בטווח הארוך".

גם בחברה של רוני מקזזים בימי החופש. "למרביתנו יש מספיק ימים כאלה", הוא מספר. "אני גם לא מודאג מכך שיתחילו לפגוע בשכר - הפגיעה לא תהיה מאוד גדולה בהתחשב בכך שבכל חודש מקבלים עוד ימי חופשה. מצד שני, אני מניח שעובדים נשואים עם ילדים ומשכנתא מודאגים הרבה יותר ממני מהאפשרות הזאת".

לרועי, 45, מנהל בכיר בחברת היי-טק שעברה לשבוע עבודה מקוצר, דווקא קיצצו בשכר - 15%. ואולם על אף שהוא נשוי ואב לשלושה רועי אינו מאוד מוטרד: "בהינתן העובדה שהחברה חייבת לקצץ, אז אני בסדר עם זה", הוא אומר, אבל מודה שיש בחברה שלו עובדים פחות בכירים שקיצוץ השכר משפיע עליהם הרבה יותר.

גם רעות, עובדת מיקור חוץ בחברת היי-טק גדולה, ספגה קיצוץ בשכרה. "לטווח הקצר זה נחמד, אבל זאת פגיעה בשכר ובתנאים הסוציאליים. הייתי שמחה ליום חופשי פעם בכמה זמן, אבל לא ככה - גם בגלל הפגיעה בתנאים הסוציאליים וגם בגלל שאחר כך יהיה קשה לחזור לשבוע עבודה רגיל", היא אומרת.

מתכננים בריחה מהטיטאניק

תאיר, 34, היא נשואה ואם לילדה. הדבר הראשון שעשתה כשקיבלה את ההודעה על המעבר לארבעה ימי עבודה היה לפטר את העוזרת. "חשבתי שאני לא יודעת מתי יתחילו לפגוע לי בשכר", היא מסבירה. "עוזרת זה ממש מותרות וגם ככה יש לי עכשיו יום פנוי.

"אז ביום הזה אני מנקה ועושה סידורים, אבל האמת היא שאני מרגישה שזה קצת בזבוז זמן. אנחנו אנשים בשנות ה-30 לחייהם, שאמורים לעבוד באמצע השבוע ולא לנוח. מה שכן, חשבתי שאולי אנסה לעבוד קצת מהצד ביום הזה ולקדם את עצמי באפיקים אחרים מחוץ לחברה".

הניסיון לנצל את היום החופשי כדי לתכנן מה יעשו אחרי ההיי-טק הוא החוט המקשר בין כל המרואיינים - צעירים ומבוגרים, בכירים וזוטרים. "העסק הזה הוא כבר לא מקום בטוח, צריך לחשוב על קריירה שנייה", אומר אמנון. "זה זמן נכון להגדיל את ארגז הכלים: לעשות תואר שני במשהו, ללכת ללימודי ערב. לשנות כיוון - למקרה שיעיפו אותנו מהמקצוע.

"קריירה שנייה זה מושג שאני שומע סביבי הרבה. יש לי חבר שחושב על מסעדנות, כמה רוצים להקים סטארט-אפ. אנשים לא סגורים על מה הם רוצים, אבל מדברים על זה.

"יש אצלנו בחבר'ה בדיחה שההיי-טק עכשיו זה כמו הטיטאניק. הראשונים, החכמים, נוטשים את הספינה הטובעת וקופצים לסירות הצלה נורמליות - כלומר מפוטרים עם פיצויים והכל. והאחרונים, שמתכחשים למצב ונשארים עדיין בהיי-טק, ייתקעו עם בקבוק של פטל מהמטבח, כי זה מה שנשאר. גם אני חושב על זה, מתי יהיה נכון לעשות אקזיט מהתחום, מהחברה".

אתה עובד בהיי-טק כבר שנים, עוד מימי התפוצצות הבועה. מה השתנה במשבר הזה?

"אצלנו בחברה פיטרו עכשיו אנשים מבוגרים. זה ממש לא נעים לראות מישהו שמעיפים אותו אחרי 16 שנה, וההרגשה היא שכולנו על זמן שאול. ההזדהות עם החברה נעלמה. אני כבר לא אומר 'אנחנו'. יש אותי ויש את החברה. אני עובד שם כי משלמים לי, אבל אם מחר בבוקר יש משהו יותר טוב - אני לא מכיר אף אחד ממטר. אבל כל עוד אני עובד אני עושה את זה הכי טוב.

"זה לא שיש לי משהו נגד החברה שאני עובד בה, אלא עם השיטה התחרותית הזאת, שמאפשרת להחליף אנשים עם ניסיון של שנים בצעירים רק כי הם מרוויחים מעט. זה רעיון שכבר לא הולם אותי. כיום אני מעדיף משהו יציב וקבוע, גם אם מרוויחים קצת פחות.

"הבעיה המרכזית עם השבוע המקוצר היא בכלל לא השכר", מסכם אמנון, "בטח לא בחברות שעדיין מנכות ימי חופש, שגם שם אנשים לחוצים. הקושי הוא בחוסר הוודאות. אנחנו במצב שכולם מתחפרים בשוחות ומחכים להרעשה. על פניו הכל נראה בסדר: אנשים דווקא מרוצים ויושבים בבתי קפה. אבל מאחורי השקט, מאחורי הכאילו בסדר, יש הרבה רעש".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם