גם בלי מובילאיי ונוירודרם: סכום האקזיטים וההנפקות הוכפל ב-2017

2017 החלה בהאטה, אך כמה עסקות גדולות במחצית השנייה של השנה הקפיצו את הסכום הכולל ל-7.4 מיליארד דולר

אלירן רובין
אלירן רובין
הנהלת פורסקאוט
בכירי פורסקאוט בנאסד"ק צילום: נאסדק
אלירן רובין
אלירן רובין

היקף האקזיטים (מיזוגים, רכישות והנפקות) בהיי־טק הישראלי הסתכם ב–7.4 מיליארד דולר — יותר מכפליים לעומת 2016 (3.5 מיליארד דולר) — כך עולה מדו"ח של חברת הייעוץ וראיית החשבון PwC שפורסם אתמול ומבוסס על מאגר המידע של Reuters–Thomson.

למרות הזינוק המרשים, בהסתכלות רב־שנתית 2017 אינה נחשבת מוצלחת במיוחד. בנטרול 2016, שהיתה חלשה מאוד, נתוני 2017 נמוכים מנתוני השנים 2014 ו–2015. בהתחשב בכך שבשנים האחרונות סכומי ההון שגויסו לחברות ישראליות ולקרנות הפעילות בישראל גדלו משמעותית, מדובר עדיין בשנה בינונית, אם כי ככל שיש יותר השקעות, ממתינים יותר זמן לצמיחת החברות — והאקזיט מתאחר.

היקף ומספר האקזיטים ב-2017

לפי הדו"ח, ערכם הכולל של האקזיטים (יותר מ–5 מיליון דולר, ללא הנפקות) ב–2017 היה 5.98 מיליארד דולר, עלייה של 71% מערכן הכולל של העסקות (ללא הנפקות) ב–2016, שהיה 3.4 מיליארד דולר. ההנפקות הראשוניות לציבור היוו כ–20% מסך העסקות ב–2017. הנתונים משקפים עלייה מהשנה הקודמת, שבה היוו ההנפקות 16%, אך מדובר בשיעור נמוך באופן יחסי. ההנפקה המשמעותית ביותר היתה של חברת הסייבר פורסקאוט, לפי שווי של כ–800 מיליון דולר. סך גיוסי ההון במהלך ההנפקות הגיע ל–414 מיליון דולר.

עסקת מובילאיי־אינטל ועסקת NeuroDerm–מיצובישי אינן נכללו בדו"ח הנוכחי, מכיוון שחברות אלה הונפקו ב–2014 בארה"ב ונכללו בדו"חות העבר, עת הונפקו לראשונה לציבור.

שתי עסקות נוספות שאינן נכללו בדו"ח זה הן רכישת חברת SimpliVity על ידי HPE ב–650 מיליון דולר ורכישת חברת Kite Pharma, שהתחילה את דרכה במכון ויצמן, ונמכרה לענקית הפארמה האמריקאית Gilead ב–11.9 מיליארד דולר. "חברות אלה אמנם בעלות אוריינטציה ישראלית, אך הן אמריקאיות במהותן", כותבים ב–PwC.

שליש מהעסקות חצו את רף 100 מיליון דולר

בסך הכל התבצעו 70 עסקות רכישה (אקזיטים) ב–2017, נתון גבוה בהשוואה ל–2016 — שבה היו 55 עסקות בלבד. בהשוואה לשנים קודמות, קיימת חזרה להיקפים של השנים 2014 ו-2015 בהן היו כ–70 אקזיטים בכל אחת. חלקן היחסי של העסקות שחצו את רף ה–100 מיליון דולר עלה, והגיע ל–33% מסך העסקות הכולל — שיעור הגבוה פי שניים משיעור עסקות אלה ב–2016.

כותבי הדו"ח מציינים כי במחצית הראשונה של 2017 נראה היה כי השוק נמצא בקצב של 2016 עם עסקות בשווי של 1.9 מיליארד דולר. ואולם במחצית השנייה של השנה היה זינוק, וזו הסתכמה לבסוף ב–5.5 מיליארד דולר.

ובאשר להנפקות — ב–PwC מציינים כי ב–2017 התרחשו 11 הנפקות של חברות טכנולוגיות בבורסות שונות בעולם, עלייה לעומת שנים קודמות. ההנפקות הראשוניות לציבור התרחשו השנה במגוון שווקים כדוגמת שוודיה, בריטניה, אוסטרליה, ארה"ב וישראל. "אנו צופים כי ב–2018 תימשך מגמה זו ומספר ההנפקות הראשוניות לציבור בקרב חברות טכנולוגיה — בהן גם חברות הביומד — יעלה. כמו כן, לדעתנו שווקים חדשים כדוגמת הבורסה הקנדית ובמדינות שונות במזרח הרחוק, כמו יפן, הונג קונג וסינגפור, יהוו גם הן אופציה אטרקטיבית לביצוע של IPO", אומר ירון ויצנבליט, שותף היי־טק PwC ישראל.

בהמשך לשנים הקודמות, גם ב–2017 כמעט מחצית מהאקזיטים היו במגזר המחשוב ותוכנה לתאגידים. ניתן לייחס נתון זה, בין היתר, למספר רכישות גדולות בתחום הסייבר שהתרחשו השנה — בהן ארגוס שנמכרה לקונטיננטל בכ–430 מיליון דולר, והחברות פיירגלאס וסקייקיור שנמכרו לענקית סימנטק בכ–250 ו–275 מיליון דולר, בהתאמה.

אקזיטים גדולים נוספים שבוצעו השנה היו רכישת חברת הגיימינג הישראלית פלאריום על ידי אריסטוקרט ב–500 מיליון דולר, גיגיה שנמכרה ב–350 מיליון דולר ל–SAP ו–R2Net שנמכרה לסיגנט ב–328 מיליון דולר.

לפי הדו"ח, יותר ממחצית מהרוכשות של סטארט־אפים ישראליים ב–2017 מעולם לא רכשו חברה בישראל בעבר.

הרפורמה של טראמפ תאט את קצב הרכישות

הדו"חות שמוציאות חברות המחקר בסוף כל שנה מעלות שוב ושוב את השאלה אם ניתן להצביע על מגמה ברורה בשוק ההזנק הישראלי. לדברי רבים בתעשיית ההון סיכון המקומית קשה לצייר תמונה ברורה או מגמות חד־משמעיות. במבט על מחצית הכוס המלאה, אחת הטענות שעשויות להצדיק עלייה מתונה בשווי העסקות היא צמיחתן של חברות בישראל לכדי בשלות, שמצדיקה לאט־לאט עסקות גדולות יותר. מגמה זו עדיין מצויה בראשיתה, ואת ההשפעה שלה השוק צפוי להרגיש רק בעוד כמה שנים.

בכל אחת משלוש השנים האחרונות גייסו סטארט־אפים ישראליים 4.5 מיליארד דולר בממוצע, נתונים מרשימים לדעת רבים. מתוך גיוסים אלה יש עלייה במספר החברות שמגייסות סכומים משמעותיים של עשרות ומאות מיליוני דולרים, המשמשים לבנייה של פעילות ענפה. זוהי מגמה מבורכת, שבהיי־טק הישראלי מייחלים לה שנים, ומנגד עשויה להקפיא במידה מסוימת את גובה האקזיטים בשנים הקרובות, כאשר 2017 אחת מהן. לפיכך, הנתון החיובי באמת בדו"ח הנוכחי הוא ש–2016 לא חזרה על עצמה.

משתנה נוסף שנכנס למשוואה ועשוי להעיד על גדילה אפשרית בנתונים בשנים הבאות הוא החיפוש של חברות מסורתיות אחר טכנולוגיה. היות שהעולם נהפך טכנולוגי יותר — גם חברות שבעבר לא התעניינו ברכישת סטארט־אפים עושות זאת. עסקת ארגוס־קונטיננטל (חברת ציוד לרכב) היא דוגמה לכך. כך גם באשר לתעשיית הייצור המתקדם והמסחר שצפויות להצטייד בשנים הבאות בכלים טכנולוגיים שונים — החל ביכולות לאבטחת מידע, ועד כלים פיננסיים חדשים.

נתון נוסף שמציינים ב–PwC ובקרנות ההון סיכון הוא רפורמת המס של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ. גם כאן יש אי־ודאות. מצד אחד, ההרגשה של החברות האמריקאיות היא שיש מי שידאג להן, אך העובדה שטראמפ מנסה לעודד החזרה של ההון של החברות האמריקאיות מאירופה לתוך ארה”ב עשויה דווקא להאט את קצב הרכישות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ