Mr. Hi-Tech goes to Jerusalem - הייטק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

Mr. Hi-Tech goes to Jerusalem

התניעו את המאזדות, הדליקו את הלאפ-טופים, ישרו את העניבה - עולים לירושלים להילחם על זכויות הסקטור

תגובות

שני פרסומים שונים בהם נתקלתי בעיתוני סוף השבוע הצטלבו בראשי לכדי קריאה למסע צלב שייעודו (כרגיל במסעי צלב) - כיבוש ירושלים. אחת הכותרת עסקה ביחסן של המפלגות בישראל (וקצת של הממשלות השונות) לנושאי היי-טק ואינטרנט. בקטע אחר פורסמו שמות השרים שנבחרו לכהן בממשלה החדשה מטעם מפלגת העבודה, ומהם נבחר שלום שמחון כשר החקלאות.
יודע חקלאי פיקח לפני קום המדינה ואחרי הכרזתה - כאשר הציונות וההתיישבות היו בשיאן, תפיסת שטח והקמת יישובי קבע היתה צו השעה מכל הבחינות: בטחונית, כלכלית, דתית ולאומית. החקלאות היתה המשך טבעי לתפיסת חזקה על שטחים נרחבים, ומגזר כלכלי מתבקש בשל מחסור בסביבה של מסחר ותעשייה מתוקנים. מאז ועד היום החקלאות המסורתית נדחקה לשולי הכלכלה הישראלית, ככל שהמדינה התפתחה בכיוונים של מסחר ותעשייה.

לא שאני מפקפק או מזלזל ברצינות החקלאים או באהבתם ומסירותם לתפקידם - אבל נדמה לי כי זה זמן רב שהחקלאים עוסקים יותר בקבלת פיצויים מאשר בעבודה חקלאית: החורף שחון? הירקות לא גדלו? - פיצוי! החורף היה קצת חזק מדי, והגידולים טבעו / הופצצו בברד? - פיצוי! הקיץ היה חם ולח, אך האבטיח את הכובע שכח? - פיצוי!

וכעת נעשה הפסקה קלה לחלום בהקיץ - אולי נוכל גם אנחנו, בענף ההיי-טק, להתחיל לדרוש פיצויים. שימו לב: הנאסד"ק נפל? - פיצוי! הלקוח ביטל את החוזה? - פיצוי! מנהל הפיתוח ערק למתחרים? - פיצוי! הסושי היה מקולקל? - פיצוי! AOL לא קנו אותנו? - פיצוי!

לא זכור לי עוד סקטור כלכלי שמקבל פיצויים בצורה כה אוטומטית ו"מובנת מאליה", בלי צורך אפילו לשבות. מקסימום עורכים הפגנה מצומצמת ומצולמת של חלוקת חינם של תבואות או השמדתן. שלא לדבר על מקרים אחדים שנתגלו - של מכירת מים מוזלים (שנועדו להשקייה) לצד שלישי כמי שתייה, ועל הכסף הגדול בעסקי הקרקעות כיום.

ברור ומובן שלמגזר זה, מעצם ההיסטוריה שלו, יש משרד ממשלתי משלו, עם שר במשרה מלאה, שדואג לאינטרסים של שולחיו.
דוט.קום התנערה לעומת זאת, כבר שנים לא מעטות שמגזרי האלקטרוניקה, המחשבים והאינטרנט (להלן: "היי-טק") מזנקים מעלה בעקומה תלולה בכל היבט: תרומה לתוצר הלאומי, מספר חברות, מספר מועסקים, מחזורים עסקיים וקשרי יבוא יצוא.

וככל שהענף ההיי-טק עולה ופורח, כך הוא מרגיש חזק יותר את החסמים לגידול - הנובעים מהחוקים, הביורוקרטיה והמיסוי - שאינם מכירים בצרכים המיוחדים שלו. מצב זה גורם לחברות רבות לרשום עצמן בחו"ל, למרות שעיקר פעילות ה"ייצור" שלהן מתרחשת בישראל.

כך יוצא שמדינת ישראל למעשה דוחקת החוצה את האנשים, העסקים והעתיד של תחום ההיי-טק. מדינת ישראל לא החליטה רשמית (בגיבוי מעשים) כי ענף ההיי-טק הוא עתידה של המדינה, וכי יש לתמוך בו באותה העוצמה בה נתמכה החקלאות בעבר.

מאחר שממילא המדינה כל הזמן נמצאת ב"סיבוב" (כל פעם לכיוון אחר) ואין קו מנחה מרכזי, הרי שהאופורטוניזם חוגג - כאשר המפלגות מתפרקות לאינטרסים צרים עד לרמה של חברי כנסת - ייצוג סוגי יישובים (עיירות פיתוח מול קיבוצים), אמונות (דתיים מפלגים שונים מול חילונים), או סתם עבריינות - אין שום סיבה שמי שבאמת מגיע לו, לא ייקח את הנתח שלו.

תעשיית ההיי-טק בישראל היא תעשייה עתירת ממון, אנשים מוכשרים, קשרי מסחר עם חו"ל, מוערכת ובעלת מוניטין ברחבי העולם. אך כל מה שתעשייה זו יודעת לעשות כלפי חוץ - היא נכשלה כישלון חרוץ כלפי פנים. הסנדלר הולך יחף.

הגיע הזמן שראשי החברות והארגונים של ההיי-טק בישראל יתארגנו, יעבירו קופה קטנה למעשי צדקה, יקימו צוותי עבודה - ויתחילו לדרוש מהממשלה והכנסת את שלהם.
נשדרג את ירושלים ויש להשתמש בכל הכלים האפשריים: - התחלת מהלך להקמת משרד ממשלתי ייעודי להיי-טק - כולל הרצת מועמד מתאים לתפקיד (רצוי להכין שניים, אחד מכל מפלגה גדולה, כדי לכסות את כל האפשרויות). - העלאת קמפיין אשר יגדיר את ההיי-טק כיעד מספר אחת של מדינת ישראל. - פעילות לוביסטים בכנסת. - העברת חוקים תומכי היי-טק - כגון הקלות מיסוי לעובדים ולעסקות, ועדיפות לחינוך ממוחשב (כולל אנגלית מוגברת). - סבסוד הקישור לאינטרנט, כדי לקרב אוכלוסיות נוספות לנושא, וכך להנמיך את הסף הנדרש לשימוש ברשת. - תמיכה מוגברת בהבאת חברות מחו"ל להקים בישראל מרכזי ייצור ופיתוח (דוגמת מפעלי אינטל ~10003622-MRQ~ ). פעילות זו גם תתרום בעקיפין לבטחון המדינה, בגלל הקשר הישיר בין בטחון המדינה ויציבותה לבין התוצאות העסקיות של חברות אלו. להלן מצורף קישור לכתבה קודמת שלי, "מגן הכסף", שעסקה בנושא זה.

אין שום סיבה שמה שאנו עושים כל כך טוב בעולם, לא נעשה בבית למען עצמנו, ישירות, ובעקיפין - גם למען המדינה.

אשמח אם תוסיפו במנגנון התגובות הצעות לדרכי פעולה ותעלו שמות למועמדים ראויים למשרת שר ההיי-טק הראשון בישראל. בואו ונעלה (נשדרג?) את ירושלים על ראש שמחתנו.


איתן כספי הוא מנהל רשת ומחשבים בבנק למשכנתאות. הכותב או החברה שבה הוא עובד קונים ומוכרים לעתים ניירות ערך המוזכרים בטור זה. המידע המובא בטור אינו מהווה בשום אופן המלצה לרכוש או למכור מניות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם