הדמוקרטיה חוזרת - הייטק - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדמוקרטיה חוזרת

רגע לפני הבחירות כדאי להכיר את הדמוקרטיה המקוונת. באינטרנט, כל הדרכים מובילות ליוון

תגובות

השבוע, כאשר תחזרו לבית הספר, ולו לרגע, בכדי להצביע בכיתה - תחשבו: עד כמה באמת אתם משנים את גורל המדינה? את גורלכם? עד כמה אתם סומכים על מערכת ההצבעה? ספירת הקולות? אפשרויות ההונאה? השימוש שיעשו הנבחרים בקולכם?

הדמוקרטיה שאנו כה גאים בה, מיושמת בשיטות רבות ושונות במדינות העולם, כל אחת על פי ההיסטוריה, התרבות והחוקים שלה. אותה דמוקרטיה שהחלה ביוון העתיקה באסיפות האזרחים אשר הצביעו על ענייני היום, הפכה כיום להצבעה יחידה פעם במספר שנים לבחירת נציגים, שלאחר הבחירה יפעלו על פי השקפתם והאינטרסים האישיים שלהם.

המרחק שנמתח ברבות השנים, בין האזרח הקובע באופן אישי את עתידו בהצבעה ישירה על הנושא בזמן אמת ביוון העתיקה, לבין האזרח המודרני המעניק מנדט ארוך טווח וחסר שליטה לנציגיו - מתחיל כעת במסעו חזרה.
הצבעה דרך האינטרנט ארצות הברית, "הדמוקרטיה הגדולה בעולם" כפי שאוהבים לכנות אותה, עברה לפני כחודש חוויית בחירות מאוד "ישראלית" - בחירות צמודות, אי-סדרים, חשדות לזיופים והונאות, פניות לבתי המשפט, ולבסוף נשארה עם טעם מר של גניבת שלטון.

אחת הסיבות המרכזיות לבעייתיות בהליך הבחירות האמריקאי היא שתהליך ההצבעה שונה ממדינה למדינה. בעייתיות זו נצפתה כבר בשנת 1999, כאשר החל הממשל האמריקאי בהכנות לפרויקט נסיוני של הצבעה מקוונת דרך האינטרנט על ידי אזרחים אמריקאיים ממספר מדינות, אשר שהו בחו"ל בזמן ההצבעה (בעיקר אנשי צבא).

הניסוי אמור היה להתבצע בבחירות שהסתיימו זה עתה. המסקנות אמורות להוות בסיס להמשך הפעילות בנושא.

המחשב ותקשורת הנתונים כבסיס, והאינטרנט כתווך, מאפשרים להליך הדמוקרטי להיות הרבה יותר זמין ואישי לכל אזרח. היתרונות הם רבים:

1. ניתן לוודא את זהות המצביע באמצעי זיהוי ביומטריים (מאפייני גוף ייחודיים הניתנים למדידה ממוחשבת, כמו טביעת אצבע).

2. ניתן לוודא כי כל אזרח מצביע פעם אחת בלבד.

3. אין מקום לטעויות טכניות של הבוחר (יותר מפתק אחד, רישום ידני על הפתקים וכדומה).

4. קיימת אפשרות להצפין את משלוח ההצבעה ולנתק בין זהות הבוחר לבחירתו.

5. ההצבעה נעשית דרך ממשק אחיד ומוסכם, ואין הצבעה שונה לפי מדינה (כפי שקורה כיום בארה"ב, וגרם לבעיה בפלורידה).

6. התוצאות נאספות מיידית (מכל רחבי העולם) והן מהירות. אין ספירה ידנית או פרשנויות לגבי חוקיות פתקי הצבעה.

7. הצבעה מהבית נוחה וקלה יותר - וייתכן שתעודד יותר אזרחים להצביע.

אולם גם יש חסרונות רבים:

1. האם ההצבעה תהיה מהבית או מעמדות הצבעה מרכזיות, אשר יכללו אמצעי זיהוי נוספים ויכללו פיקוח הדוק על התהליך?

2. אם ההצבעה תהיה מהבית, הרי שהיא דורשת סף די גבוה של יכולת כלכלית וטכנית מהאזרח, ובכך מבטלת את היכולת להעניק לכל אזרח את זכות ההצבעה.

3. האם ניתן לוודא באופן מוחלט מניעה של הונאות ב: זהות הבוחר, מספר ההצבעות לכל בוחר, שינוי ההצבעה בתהליך משלוח התוצאות, הניתוק בין המצביע לאופן הצבעתו?

4. יכולות המחשוב ותקשורת הנתונים מעניקות לראשונה את האפשרות ליחידים לשנות בפעולה אחת מרוכזת של הונאה את תוצאות ההצבעה. אין את הביזור והאיזון האנושי ב"ועדות הקלפי".

ככל שהגישה לאינטרנט תהיה קלה, "שקופה", מאובטחת וזולה יותר - כן יגדל הסיכוי לקיום הצבעות דרך האינטרנט. ייתכן שתהליך זה ייקח עוד שנים מספר, אך אין ספק כי הוא ישפר את תהליך ההצבעה ויוביל אותנו לצעד המתבקש הבא.
שנשלח אותם הביתה? ההצבעה דרך האינטרנט היא רק הצעד הראשון, לדעתי, במסענו חזרה לדמוקרטיה האמיתית.

אין ספק שמאז ימי יוון העתיקה ניהול ערים ומדינות נעשה מסובך ומורכב הרבה יותר - ולו בגלל כמות האזרחים. הצבעה של כל האזרחים על כל נושא מרכזי, בזמן אמת, נעשתה בלתי אפשרית.

כעת, רשת האינטרנט (או יותר נכון, תקשורת הנתונים) מאפשרת לנו להיות הרבה יותר מעורבים ומיודעים בנושאים הקרובים לליבנו, וגם להביע את דעתנו בצורות רבות. יש יותר אינטראקטיוויות בתהליכי התקשורת והמידע.

בואו ונניח כי ההצבעה דרך האינטרנט לבחירות הכלליות ולרשויות המקומיות נעשית בצורה שוטפת, מאובטחת וקלה לאורך מספר שנים.

מה הצעד הטבעי הבא? להתקדם להצבעות על נושאים יומיומיים יותר או פחות: הסכמי שלום או הכרזות מלחמה, משאלי עם, תוכניות חומש, הפשרת קרקעות, בניית פארק או קניון, השתתפות מרחוק בישיבות ציבוריות, וכן הלאה.

עולות כעת שאלות רבות:

- האם צורות השלטון הקיימות (או יותר נכון, המנהיגים והמפלגות) "יסכימו" להחזיר לנו את המושכות? או שיערימו קשיים על התהליך בכדי לשמור על "נכסיהם"? מי יהיה הריבון?

- האם באמת כל אזרח ירצה להשתתף בכל החלטה, מקטנה ועד גדולה? עד כמה האזרחים יהיו מעורבים?

- כיצד יתבצע האיזון בין תהליך קבלת ההחלטות לבין הביצוע בשטח, אשר עדיין יהיה צורך שהוא יהיה נתון בצורה היררכית בידי פקידי הממשל וזרועותיו? האם האזרחים לא ירוקנו מתוכן את משרות המנהיגים? אולי יהיה צורך רק במנהלים טכנוקרטים?

- האם עדיפה הנהגה של מספר מצומצם של אנשים מייצגים ובעלי ניסיון, או הנהגה וירטואלית המורכבת מהחלטות של עם הטרוגני אך פחות מיודע ומנוסה?

הדרך חזרה עוד ארוכה, ואולי רק ילדינו יחזו בתחילת מימושו של שלטון עממי מעין זה - אולם הוא מתחיל היום, וחובתנו היא למצוא את הדרך שבסופה כל אחד מאתנו יהיה אחראי בצורה ישירה יותר לגורלו ולסביבה בה הוא חי.


איתן כספי הוא מנהל רשת ומחשבים בבנק למשכנתאות. הכותב או החברה שבה הוא עובד קונים ומוכרים לעתים ניירות ערך המוזכרים בטור זה. המידע המובא בטור אינו מהווה בשום אופן המלצה לרכוש או למכור מניות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#