האלוף עמי שפרן: "צה"ל יהיה בין הצבאות הראשונים המיישמים טכנולוגיית WiMax" - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האלוף עמי שפרן: "צה"ל יהיה בין הצבאות הראשונים המיישמים טכנולוגיית WiMax"

ראש אגף תקשוב בצה"ל מדבר על לקחי מלחמת לבנון השנייה מן ההיבט הטכנולוגי ■ ומספר כיצד מפקדים על בית התוכנה הגדול בישראל ■ שפרן: "היו במלחמה סיטואציות שיכלו להציב בפנינו אתגרים גדולים מאוד. למזלנו הן לא התממשו"

תגובות

"בכל הצבאות המודרניים ובכל חברה טכנולוגית גדולה יש CIO (Chief Information Officer), מנהל מידע ראשי לארגון. אני ה-CIO של צה"ל" - כך אומר האלוף עמי שפרן, ראש אגף התקשוב בצה"ל. עקב שינוי המושגים המתמיד שעובר על צה"ל, שפרן רגיל להידרש להסברים על מהות תפקידו.

מאותה סיבה שפרן רגיל להסביר מהו אגף התקשוב: "זהו אגף צעיר בצבא, בן חמש שנים. הוא כולל בתוכו את מה שכונה כל השנים חיל הקשר על כל מערכותיו, ונקרא כיום חיל התקשוב. תחת האגף נמצאת גם יחידת ממר"ם ואיחוד של כלל בתי התוכנה בצה"ל שהיו בעבר פזורים. זה לא כולל את בתי התוכנה של חיל האוויר וחיל מודיעין שנשארו נפרדים.

גם היחידה הטכנולוגית לוט"ם, שהיא המקבילה שלנו לבזק, יחידה שעוסקת גם בפיתוח וצופן, נמצאת תחת פיקודי. יש לנו סיסמה: ?לחיות ולהילחם ברשת' ובאנגלית קוראים לזה Network Centric Warfare. הכוונה היא שהתקשורת והמחשבים יכולים ליצור מינוף בלתי רגיל ללחימה. זו תפישה מקובלת גם בצבאות מודרניים אחרים".

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

אגף תקשוב ספג לא מעט ביקורת במלחמת לבנון השנייה, בעיקר בנוגע לתופעת ?הפלזמות’ - מפקדים שישבו וצפו במסכים במקום לצאת לשטח

"צריך להפריד בין הביקורת על הנורמות הפיקודיות - על כך שמפקדים נמצאו מאחור במקום מלפנים - לבין ביקורת על המערכות התקשוביות עצמן. אכן היו מפקדים שבחרו להימצא בסמוך לתשתיות התקשוב הנייחות, איפה שיש תקשורת רחבת פס, ולא על הנגמ"ש שבו יש תקשורת צרת פס. חלקם מתוך נוחות וחלקם מתוך השיקול להיות זמינים יותר למידע וכך לפקד טוב יותר.

"מעבר לדיון הערכי הזה, אני יכול לומר שאגף תקשוב סיפק את הסחורה. אני יכול להגיד את זה כי לא שירתתי כראש האגף בזמן המלחמה. צה"ל איפשר תקשורת במלחמה וזה באמצעות אלפי קילומטר של סיבים אופטיים שפרשנו (פרויקט אבנט, א"ז): רשת האינטרנט הצה"לית - הצה"לנט - ומערכת ורד הרים (סלולרי צה"לי מוצפן, א"ז) ששירתו את המפקדים במלחמה. אלה מערכות שלפני כמה שנים לא חלמנו עליהן. זה לא טריוויאלי להעביר לעומק השטח קשר וגם תמונה ומפות וידיאו.

"מנגד, אחרי המלחמה הבנו שהתפקוד של מערכות התקשוב במלחמה היה על קצה גבול היכולת שלהן. היו במלחמה סיטואציות שיכלו להציב בפנינו אתגרים גדולים מאוד, למזלנו הן לא התממשו.

"גילנו גם שחיקה בידע המקצועי, מערכים שלמים שהתנוונו ונקודות חולשה נוספות. עכשיו אנחנו פועלים לפי התחקירים כדי לשקם את מה שצריך לשקם. לפני שנה, בעקבות המלחמה בנינו תוכנית רב שנתית לפיתוח יכולות, כדי שלמפקדים לא יהיו דילמות כאלה. נאפשר להם תקשורת רחבת פס היכן שהם נמצאים. המידע יבוא אל המפקד במקום שהוא יבוא אל המידע".

אנחנו בין הצבאות המובילים בעולם

איך תעשו את זה?

"זה באמת לא עניין של מה בכך, יש לנו כמה פרויקטים ואני גאה לומר שאנחנו בין הצבאות המובילים בעולם בתחום. למשל, אנחנו נהיה בין הצבאות הראשונים בעולם שמיישמים טכנולוגיית WiMax. כיום אנחנו עושים שימוש ב-WiMax נייח ובוחנים גם את הטכנולוגיה הניידת. אנחנו עוקבים אחר התפתחות הדור הרביעי של התקשורת ועל ה'קרב' בין טכנולוגיית ה-WiMax הניידת לבין ה-LTE (הדור הרביעי בתוואי ה-GSM, א"ז).

רשת ה-WiMax שאנחנו בונים כעת עברה כבר כמה ניסויים ותהיה בכשירות מבצעית עד סוף השנה. הרשת תכסה שטח מקו הגבול של ישראל, קדימה ופנימה, לאורך עשרות קילומטרים, ובחשיבות הראשונה בגבול הצפון. ה-WiMax יאפשר למפקדה שתתפרס בשטח אויב לקבל תקשורת רחבת פס כמו במפקדה בתוך כמה דקות.

מנגד, אנחנו לא מתבססים רק על WiMax אלא בונים שכבות של פתרונות תקשורתיים יחד עם מערכת ורד הרים, מגוון מערכות שליטה ובקרה בפרויקט שמכונה ציד, יש גם פתרונות של תקשורת לווינית שאני לא יכול להרחיב עליה את הדיבור, ואסור לשכוח את מערכות הקשר הרגילות".

חברות אזרחיות שותפות בתהליך?

"בוודאי. יש דיון מתמיד בין הצבא והחברות האזרחיות. לפני 20 שנה חל מהפך כאשר החברות האזרחיות החלו להוביל את עולם הטכנולוגיה ולא הצבא. באופן מסורתי זה היה הפוך. האינטרנט הרי הומצא במו"פ של צבא ארה"ב וגם המכ"ם הומצא בצבא, ויש עוד דוגמאות. אני הייתי בצבא עוד כשכתבנו מערכות הפעלה משלנו. אבל כיום אי אפשר להתמודד עם מיקרוסופט, חברה שהשווי שוק שלה גדול מהתל"ג של ישראל.

"באופן ספציפי אפשר לומר שאת פרויקט ה-WiMax, שעלותו כ-100 מיליון שקל, עשתה עברונו תדיראן קשר כאינטגרטורית של הפרויקט, עם ציוד של איירספאן. את מערכות השליטה והבקרה (שו"ב) בפרויקט ציד עשתה עבורנו אלביט. זה פרויקט שמורכב מפיתוח מערכות שו"ב לרמה הטקטית, תחת השם משואה, ומערכות לדרג האסטרטגי, תחת השם טירת האגם. גם נס מעורבת בו. שווי הפרויקט נאמד בכמה מאות מיליוני שקלים".

התקשוב כמכפיל כוח

אפשר להגיד שהאגף מקבל תקציבי נאה.

"כנקודת מוצא אני לא מרוצה", אומר שפרן וצוחק. "ובאופן רציני, כ-4.5% מתקציב הביטחון מושקע בתקשוב. התפישה כיום היא ששווה להשקיע בתקשוב כי זה מכפיל כוח. כל שקל שמושקע בתקשוב נותן ערך מוסף מהגבוהים בצה"ל. לפי עבודה שנעשתה לפני כמה שנים, ההשקעות אצלנו חוזרות למשק האזרחי ביחס של יותר מפי עשרים.

"בכלל, אנחנו תורמים רבות לצמיחת המשק. ממר"ם הוא מבתי הספר הטובים בעולם למחשבים. אפשר לראות את זה גם בהרצליה פיתוח וגם בסיליקון ואלי. זהו אולי בית התוכנה הגדול בישראל. אנחנו מוציאים לשוק כמות גדולה של אנשים שעברו את הסטאז' הכי טוב שיש, זה יחס עלות תועלת בלתי רגיל. זו גם צרה עבורי כי תחום ההיי-טק, שחלקו הגדול הוא טלקומוניקציה, נהנה מפריחה והתפתחות פנטסטית, ואני צריך להתמודד על האנשים כשבחוץ מציעים סכומים גדולים מאוד. אני לא יכול להתחרות בשכר שמציעים בחוץ, למרות שגם בתחום הזה אנחנו לא מסכנים, אבל אני יכול לתת אחריות, שאין בחוץ, שהיקף העיסוק והעניין שלנו רחב וגדול יותר ממה שמציעים בחברות האזרחיות.

"למרבה המזל, גם מלים כמו ציונות עדיין משחקות תפקיד. אנחנו פועלים כל הזמן להרחיב את התחום האנושי וכעת אנחנו פועלים יחד עם חיל האוויר להכנסת חרדים לעולם התוכנה בצה"ל. המחזור הראשון של קורס המתכנתים החרדי מסתיים בימים אלה בבית ספר לתכנות של צה"ל. מלבד זאת נהדק את הקשר עם אוניברסיטת בן גוריון כחלק מפרויקט העלייה לנגב של צה"ל. עד 2012 נשלים את המעבר לבאר שבע, סמוך לאוניברסיטה יחד עם בסיסים נוספים. זה פרויקט בעדיפות לאומית, שעלותו למדינה היא כ-25 מיליארד שקל, ושיכלול גם מודל שירות משולב עם לימודים".

צה"ל מכריז מלחמה על המונופול של מיקרוסופט: "לא נשדרג לוויסטה"

<<אגף התקשוב בצה"ל הוא שאחראי על מכרזי הרכש של הצבא בתחום התוכנה, החומרה והתקשורת (ICT) מול החברות האזרחיות. לרגל הראיון עם האלוף שפרן נפגשנו עם בכיר באגף (שאת שמו לא ניתן לחשוף) שסיפר על מכרזי צה"ל האחרונים שנסגרו או שנערכים כעת.

"כיום, מערכות התקשורת ב-LAN (רשתות תקשורת מקומיות - א"ז) בזרוע היבשה של צה"ל הן של סיסקו ורשתות ה-WAN (רשתות תקשורת אזוריות, א"ז) הן של ג'וניפר. אני הוריתי לבחון, בשם ההתייעלות והחיסכון, מעבר למוצרי ג'וניפר גם ברשתות ה-LAN", אמר הקצין.

"כמו כן, אנחנו לקראת חידוש החוזה עם מיקרוסופט בשלושה מישורים: עולם השרתים, סביבות הפיתוח ומערכות ההפעלה.

"בתחום השרתים יש כיום בצה"ל גם פתרונות לינוקס, והם עובדים טוב מאוד. אני יכול לומר שצה"ל ברובו יישאר ב-XP ולא יעבור לוויסטה, מלבד פרויקטים ספציפיים שצריכים תכונות של הוויסטה, כמו שרתי ה-SharePoint. מערכת XP עובדת טוב והתמיכה תמשיך עוד מספיק זמן, כך שאנחנו לא נשדרג בכל מחיר.

"מיקרוסופט צריכה להבין שאיפה שיש תחרות אנחנו לא הולכים עם ראש בקיר, גם אם זו מיקרוסופט. איפה שאפשר לנטרל את המונופול נעשה זאת".

מכרז נוסף שנסגר באחרונה הוא על המדפסות בצה"ל, בו זכתה חברת לקסמרק לאחר דיונים קשים. "דרשנו תמיכה במדפסות ואחריות גם על צורכה לא מקורית. זה היה לא קל והחברות לא שמחו להסכים, מבחינתנו זה כמעט חלום שהתגשם", אמר הקצין, כאשר הכוונה היא לטיונרים של דיו חליפיים שאינם של לקסמרק, שהצבא דרש גם עליהם תמיכה. "מדובר במכרז של כמה מיליוני דולרים גם למדפסות קיימות של צה"ל. בעקבות האחריות לצורכה, החיסכון הוא של מיליוני שקלים", הדגיש.

בנוסף בראשונה נמצא הצבא בהליך מכרז ראשוני (RFI) להחלפת כל הטלפוניה הפנים צה"לית בטלפוניה מוצפנת מבוססת IP, בפרויקט שמכונה שיח ורדים. החברות שמתמודדות במכרז הן אלקטל-לוסנט, נורטל, ברודסופט, אוויה, נוקיה-סימנס, סיסקו וסונוס. במכרז אחר בוחן צה"ל החלפת ספק השיחות היוצאות או הוספת ספק אחר מלבד בזק.

כמו כן, צה"ל מקיים ניסוי טכנולוגי עם שני צירי PRI (צירים מרובי שלוחות לעסקים וארגונים, א"ז) של HOT ועוד ציר של סלקום. פרויקט אחר בצה"ל מעביר את מכשירי הביפר למכשירים מוצפנים. הפרויקט נקרא כלניות אדומות.

גם בתחום הקשר הרגיל צה"ל לא נח. הקשר הקטן הנישא ללוחמים, שכונה 624, יוחלף על ידי תדיראן בקשר קטן יותר ומוצפן בשם PRC710. "אנחנו עובדים על 15 הסכמים במקביל ולא קופאים על השמרים" אמר הקצין, "למשל עכשיו יש מכרז ל-Firewall לצבא, זה מכרז קטן, אבל אנחנו עומלים עליו כי הצבא הוא לא עסק פרטי, ודין פרוטה כדין מאה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#