דורון אביטל: "לאנשי ההון סיכון בישראל חסר קצת נימוס כלפי היזמים" - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דורון אביטל: "לאנשי ההון סיכון בישראל חסר קצת נימוס כלפי היזמים"

אביטל, שותף בקרן אוורגרין ומפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, אומר כי "גם אם מגיע אליך מהנדס שלא מבין את הפוטנציאל הטמון בהמצאה שלו, אסור לנצל אותו", ומסביר איך הערכים של הסיירת יכולים לעזור להצלחה בעולם ההון סיכון ■ ראיון

תגובות

ד"ר דורון אביטל, מפקד סיירת מטכ"ל ה-16 ושותף עצמאי (Venture Partner) בקרן הון סיכון אוורגרין, מוצא קשר הדוק בין העולם הצבאי ממנו הוא מגיע לעולם העסקים. "בשניהם אתה מתכנן מבצעים. בשני המקרים אתה פועל לפי היגיון עסקי או היגיון מבצעי. השותף בקרן הון סיכון הוא מפקד שמלווה את היזם והצוות". ובכל זאת, גם לאביטל ברור שגנרלים מתקשים כשהם קופצים לעולם העסקים.

"בעולם הצבאי ברור לך מי הקבוצה שלך והיכן עובר הגבול. למשל שהגבול הצפוני עובר בראש הנקרה. איש העסקים יוצא מהבית והשטח כולו הוא שדה קרב. כשהגנרל פוגש באיש העסקים הוא חושב שהוא יושב בשטחנו, בעורף. איש העסקים מבין שהוא בשדה הקרב. הגנרל נכשל בהבנת הגבולות ובהבנה מיהי הקבוצה שלו. הוא לא מזהה הזדמנות עסקית. מצד שני הוא יכול ללמד את איש העסקים מה זו אחריות לפרויקט, מהי מחוייבות לאנשים ומהי ראייה לטווח ארוך".

אביטל הצטרף לקרן הון סיכון אוורגרין בספטמבר 2007. הוא בן 49. שירת בתחילת הדרך בצנחנים, עבר את מלחמת לבנון כמ"פ. למד לתואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. בשלב מסוים פנו אליו מסיירת מטכ"ל על מנת שיצטרף ליחידה, וכך מ-85' עד 95' שירת ביחידה, כשבשנים 92' עד 94' שימש כמפקדה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

אחד המבצעים הזכורים והמפורסמים בתקופה בה שימש כמפקד סיירת מטכ"ל היה חטיפת מוסטפא דיראני. הוא גם היה מפקד הסיירת במהלך אסון צאלים ב', בו נהרגו חמישה לוחמי סיירת מטכ"ל.

לאחר שירותו הצבאי למד פילוסופיה באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, שם סיים תואר דוקטורט. ב-2004 חזר לארץ עם אשתו הצ'כית וילדם בן השנתיים והקים עם אלי ברקת את מכון BRM לטכנולוגיה וחברה. תפקיד אחר שנטל על עצמו הוא מנהל הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית שבירושלים. בועז דינטי, שותף בקרן אוורגרין וחייל בסיירת מטכ"ל, הזמין את אביטל לשיחת רעים, ומשם התגלגלה ההצעה לשמש כשותף עצמאי בקרן.

העז, תמיד העז

"נמשכתי להון סיכון כי זהו תחום שמורכב מכלכלת סיכונים, בדומה לסיירת מטכ"ל", הוא מסביר. אביטל מטיף לסיכונים בהון סיכון ומצטט את הפרשן הצבאי באזיל לידל הארט, שגרס "העז, תמיד העז". סיסמה דומה יש לסיירת מטכ"ל - "המעז מנצח". "זה העיקרון הבסיסי של הקרב. לקיחת סיכונים מושכלים מראש. אם אתה לא לוקח סיכונים מראש אתה חשוף לסיכון שהכישלון יגיע. קרן הון סיכון שלא תסתכן ותבצע השקעות בחברות סטארט-אפ צעירות, כשיש ליזמים רק רעיון, לא תוכל לבצע השקעות דרמטיות יותר".

אביטל מציין שהוא מגיע מאסכולה של אנשי צבא שנותנים כבוד לאויב. "להגיש לו חרב כדי שיילחם בך באופן ראוי". הוא מגדיר זאת כקודים של גלדיאטור. נימוסים. וזה מה שלדעתו חסר בתעשיית ההון סיכון הישראלית. קצת נימוס. "איש הון סיכון מגיע עם הרבה כוח כשהוא נפגש עם יזם. את העוצמה הזו אפשר לנצל לרעה. אפשר להפוך את המפגש הזה להתנצחות בין השניים. איש ההון סיכון יראה ליזם שהוא חכם יותר, אבל מרגע שיעשה את זה - הוא נכשל. ממה שראיתי, אנשי הון סיכון כאן ממהרים לשפוט יזמים. גם בצבא, גנרלים שמחליטים מוקדם מדי בסוף טועים. יש מקום להתנהג בנימוס כלפי היזמים. אם קבעו עם יזם פגישה למשך שעה אז יש להקשיב לו במשך שעה. לא לאחר לפגישות. לא להגיע כאיש שררה, גם כשאתה עייף ואין לך כוח לשמוע עוד חברות.

"אנשי הון סיכון צריכים להכיר גם בתרומה של היזמים. לא לנצל אותם. גם כשמגיע לך מהנדס שלא מבין מה פוטנציאל ההמצאה שלו. נכון שאפשר לחשוב במושגים של ניצול, וזה ייראה בעצם כאקט של מקסום עסקי ובעל היגיון עסקי, אבל למעשה אם תנהג כך בטווח הארוך תיכשל.

"כשישבתי בפגישה בה הציגו בפני דוקטורנטים במטרה לקבל מלגה (לאוורגרין קרן מלגות התומכות בדוקטורנטים מכל הארץ, אותה יזם אביטל), הייתי קצת עייף והיה לי קשה להקשיב לבחור מסוים. אבל התאמצתי, ופתאום הבנתי שדווקא לו יש את הדוקטורט הכי מעניין מבין כל האחרים ששמעתי.

"במקרה אחר הגיע לאוורגרין יזם. בחור בן 45 עם רעיון טכנולוגי מעניין. השם שלו עלה בדיון שנערך בין השותפים בוועידת ההשקעות, ושם נאמר שלא ישקיעו בו. סופר שם שהיזם נפגע מאוד כשמנכ"ל החברה שלו אמר לו לשנות את שם החברה ולמצוא שם חדש בתוך שעה. מישהו בקרן העיר שהוא היה נותן לו לשנות את השם בתוך רבע שעה.

"התעקשתי להזמין את היזם שוב לקרן. חיברנו לו מנכ"ל חדש. שיכנעתי את השותפים שכדאי להשקיע בו. כיום החברה שלו חתמה על הסכם שיתוף פעולה גדול והיא מתקדמת יפה. תענוג לראות את אותו יזם. את ההבדל בתחילת הדרך ועכשיו. וזאת רק בגלל שהכרת בו ונתת לו כבוד. לדעתי אין כאן מספיק הכרה ביזמים".

היה הכי נדיב שאתה יכול

"בסיירת מטכ"ל היה אותו סיפור. צוואר הבקבוק היה זמן מנהלים. המשאב הכי יקר בסיירת מטכ"ל הוא זמן מפקד הסיירת. הוא צריך לקבל החלטות על אימונים, מבצעים עכשוויים ומבצעים בעוד שנה ושנתיים. צריך להתנהג כאילו יש לך את כל הזמן שבעולם, למרות שזמן הוא משאב יקר. אם אתה פוגש יזם ומראש אומר לו שהזמן שלך יקר מאוד ושיספר לך מהר מה הוא עושה, מה בדיוק ייצא משיחה כזו? אם אתה מקדיש שעה ליזם, תהיה הכי נדיב שאתה יכול באותה שעה".

לדברי אביטל, אנשי הון סיכון צריכים להיות לא רק אנשים פיננסיים וטכנולוגיים, כאלו שלמדו MBA, אלא גם אנשים יצירתיים. "הבעיה של אנשי הון סיכון היא שכשניצבת בפניהם חברה, הם שופטים את היזמים שלה תחת כותרות. יש בכך יתרון, אבל יש לזה גם חיסרון. אתה בעצם עושה צילום של מי אלו הנמצאים מולך ומחליט האם להשקיע. אלא שאני מבקש לבחון השקעות בחברה כפי שבוחנים יצירת אמנות. לחפש באופן סינגולרי מה ייחודי. אם אתה ממהר למקם את היזם ולתחום את הפוטנציאל של החברה שלו, זה לא יצליח. אני לא מחפש לעשות פריימינג של היזם. אני מחפש את הנקודה הייחודית שלו. אני מעוניין בחברה שחיפשה את הודו ומצאה את אמריקה, בדומה לקולומבוס. אם אני לא מאמין שחברה תפתיע אותי, לא אשקיע בה". נשמע שזה מתנגש עם התורה הקיימת בהון סיכון, שכוללת מתמטיקה של גודל שוק ופוטנציאל טכנולוגי.

"ברור שקודם כל צריך שהמספרים יסתדרו. גם בסיירת מטכ"ל לכל נוהל יש את הפק"ל שלו. אבל אחרי שעשית את כל הבדיקות, את אותה בדיקה מדעית, אתה צריך לבצע קפיצה ולהחליט על השקעה כפי שאתה בוחן אמנות. למצוא את האדג' הנוסף. כך בדיוק בחרתי קצינים ליחידה שלי". זה נשמע קצת לא אחראי, להשקיע כפי שאתה בוחן אמנות.

"אתה מאמין שלהיות אחראי פירושו להיות זהיר, ואני אומר לך שהזהירות שלך היא זו שמהווה סיכון. המשקיעים שלך מצפים שתעז. אחרת, כשתגיע אליהם תמיד תוכל לומר שעשית מה שמצופה, אבל לא הצלחת להגיע להישגים".

צריך לכבד כישלונות איך יכולים אנשי הון סיכון לזקק את התובנה הזו של הסיכון שיקפיץ אותם? הרי אין כאן שיטה.

"דבר ראשון צריך תרבות שמכבדת כישלונות. אתה צריך לבנות תרבות שמאפשרת לך להעז. אם תעבוד רק לפי הפרוטוקול, זו גישה דפנסיווית. אבל אם אתה רוצה להיות בהתקפה, אתה צריך להיות אמיץ לב ולהיפרד מהפרוטוקול. המערכת במקביל צריכה לכבד אותך אם תבצע שגיאות". נהגת כך גם בצבא? הרשית לעצמך להיכשל?

"לא היו לי כישלונות (צוחק). אבל היו מבצעים שהמערכת היתה סבלנית אתי. באחד המקרים טעיתי בניווט והרמטכ"ל דאז, בוגי יעלון, חיכה עד שזה יסתדר במשך דקות ארוכות. כך צריכה לנהוג גם קרן הון סיכון. למשל עכשיו במשבר של הדולר והשקל. אם הקרן תלחיץ יותר מדי את החברות, זה רק יפגע". אפשר ללמוד מהכישלונות שלך בסיירת מטכ"ל איך להימנע מהם? מה מאפיין אותם?

"אני חושב שבמקרים שנכשלנו עשינו יותר מדי. רצינו שהתכנון והביצוע יהיו אחד לאחד. זה לא אומר שאני לא חסיד של תכנון. להפך, בסיירת מטכ"ל הכל מתוכנן ברמה שאפילו יחידת דלתא פורס האמריקאית לא מגיעה אליה. שום יחידה לא היתה חוטפת את דיראני מבלי להרוג חצי כפר. זו תוצאה של תרבות של תכנון. אבל כפי שכעת אני מתראיין, והגעתי עם דפים והתכוננתי, בסופו של דבר אנחנו מדברים על דברים שונים". מאילו יזמים אתה מתלהב?

"אני אוהב יזמים שעושים את מה שהם אוהבים לעשות. לא יזמים שמזהים הזדמנות עסקית". אילו תחומים טכנולוגיים מעניין אותך?

"מרתק אותי תחום ניו מדיה ואנימציה (אביטל מקרין בפני את סרטון של ברק אובמה - Vote Different - בו הוא מדגים כיצד למרות שהילרי קלינטון אומרת את כל הדברים "הנכונים" עדיין היא מייצגת משהו שמרני וקפוא). לכן גם שיכנעתי את אוורגרין להשקיע בהקמת תוכנית מלגות לדוקטורנטים. הייתי רוצה שנבצע תוכנית כזו כל שנה. למה זה חשוב? כי דווקא מהסטודנטים האלו אפשר ללמוד על כיוונים חדשים ויצירתיים. עדיף להשקיע 100 אלף ברעיונות שלהם, שאחר כך יחסכו לך השקעה של 20 מיליון דולר בכיוון לא נכון. כשלימדתי באוניברסיטת קולומביה תמיד התלמיד הראשון שקפץ בזמן שאלה היה ישראלי. ישראלים מהירים מדי. הם שומעים על רעיונות חדשים ורוצים להיות אלו שרוכבים עליהם ראשונים. הם כל הזמן מנסים לחזות איפה העתיד ולא מנסים להיות בעצמם השחקנים שמעצבים את המהלכים החדשניים של הטכנולוגיה. את זה, למשל, אפשר להשיג באמצעות השקעה בתוכנית מלגות או השקעות בחברות סיד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#