אילן שחורי, מנכ"ל חברת הייעוץ TASC: "אימוץ המלצות של ועדת גרונאו יתקע את שוק התקשורת"

TASC ביצעה עבודה דומה לדו"ח גרונאו עבור השוק הרומני השנה ■ "מטרות הוועדה והכשלים שזיהתה נכונים - אבל אני לא מסכים עם יצירת תלות כל כך מהותית במודל האנבנדלינג - פירוק רשת בזק למקטעים"

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיתי זיו

"כואב לי שאנחנו מפספסים", אומר אילן שחורי - מנכ"ל חברת הייעוץ TASC ומנהל תחום הטלקום והמדיה - כשהוא מתייחס לדו"ח גרונאו. "כשהדו"ח פורסם קראתי אותו וזה הטריד אותי. אני חושש שאנחנו עלולים לסטות לכיוון שיתקע את שוק התקשורת, אם נאמץ את המלצות הדו"ח".

TASC ביצעה עבודה דומה לדו"ח גרונאו עבור השוק הרומני בשנה האחרונה, לאחר כניסתו לאיחוד האירופי ובחנה מודלים שונים של הסדרת שוק התקשורת באירופה. TASC יעצה בעבר בכמה פרויקטים לבזק, וליוותה את סבן-אייפקס ברכישת החברה מהמדינה. TASC מייעצת גם לקבוצת הארץ. "המטרות שהוגדרו לוועדה הן נכונות וגם הכשלים שהוועדה זיהתה הם נכונים, במיוחד הכשל של רוחב הפס שמקבל הלקוח בישראל", מסביר שחורי, "אבל אני לא מסכים עם יצירת תלות כל כך מהותית במודל האנבנדלינג - פירוק רשת בזק למקטעים. הוועדה בנתה על מפץ גדול שמבוסס על האנבנדלינג ולדעתנו מפץ זה פשוט לא יקרה".

רשת התקשורת של בזק בנויה על ליבה, שאחריה יש כ-120 מרכזות פזורות בישראל, מהמרכזות יוצאים קווים לארונות הסעף ברחוב ומשם קווי נחושת לבתים. ההצעה המרכזית של גרונאו בדו"ח היא שחברות אחרות יוכלו לחכור מבזק את קו התקשורת מהמרכזת אל הלקוח, לשדרג אותו וכך להציע מהירויות חיבור גבוהות ושירותים נוספים לבית הלקוח, כולל טלוויזיה רב-ערוצית על תשתית האינטרנט. אבל אם בזק תשדרג את התשתית שלה לרשת הדור הבא (NGN) מתבטל הצורך במרכזות, הקו עובר מרשת הליבה הישר לארונות הסעף.

"המודל של אנבנדלינג התאים כאשר התשתית התבססה על רשת הנחושת של בזק וה-NGN לא היה באופק", אומר שחורי, "האנבנדלינג הוא תרופת האתמול, שאינה מתאימה לעידן של NGN.

"בעידן של NGN, האנבנדלינג אפשרי רק בארונות הסעף בשכונה, ולכן הוא יקר פי כמה, גם יש בעיות טכניות ולוגיסטיות בהתקנת ציודים נוספים בארונות הסעף לאור מגבלת המקום. עמדנו בקשר עם מרבית גורמי רגולציה באירופה. הרגולטור במקומות שונים באירופה ניסה להתמודד עם שאלת האנבנדלינג בעידן של NGN. זה נושא שעדיין לא פתור".

שחורי טוען בנוסף שיש כשל לוגי בדו"ח: "אם בזק לא תשדרג את הרשת בעקבות ההמלצות, הוועדה נכשלה, כי לדבריה הכשל העיקרי זה רוחב הפס. ואם בזק כן תשדרג את הרשת ל-NGN, אז אין שום סיכוי לאנבנדלינג, מפני שהמרכזות מתבטלות".

נראה לך שלא יהיו מתחרים שירצו להחכיר את הקווים מבזק?

"כשמנתחים את הכדאיות הכלכלית למתחרה חדש להיכנס ולהשקיע בציוד ולהתבסס על הנחושת כשאין אופק ברור לשדרוג ל-NGN, ובאיזה תוואי ומהירות הרשת החדשה תתפרס, אין ודאות להשקעה.

"הרצנו כמה מודלים כלכליים לבדוק אם האנבנדלינג ישתלם ויחזיר את השקעה למתחרה חדש וגילנו שאין החזר השקעה מספק. לכן אנחנו חושבים שלא תהיה תחרות על מקטעים ברשת הגישה של בזק".

שחורי סובר בנוסף שהדו"ח שוגה גם לגבי מעורבות הרגולטור בשוק ובמיוחד בכל הנוגע להמשך החיוב בהפרדה מבנית, כשהשוק הולך להתלכדות טכנולוגית של שירותים שונים: "בישראל יש את הרגולציה הכי כבדה בהשוואה לכל מדינות אירופה, והדו"ח ממליץ על הכבדה נוספת. אין מדינה שנהנית משתי תשתיות קוויות בפריסה ארצית שמחייבת את החברות הפעילות בה בהפרדה מבנית.

"בבזק לא ציפו לכזה תוצר, הם רצו שהדו"ח ייצור ודאות לגבי מה יקרה אם הם ישקיעו ב-NGN. אבל בדו"ח לא נקבע סכום החכירה, אי-הוודאות נותרה וזה עשוי לעכב את שוק התקשורת".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker