ועידת הדיגיטל של TheMarkerועידת הדיגיטל

"ישראל עדיין רחוקה מלהיות מעצמת אינטליגנציה מלאכותית"

המשתתפים בפאנל "אדם נגד רובוט" סבורים שישראל עדיין מפגרת מאחורי מדינות אחרות בעולם בתחום, ושמכונות עוד לא עומדות להחליף את רוב המשרות האנושיות

אליחי וידל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רובוט שירות לקוחות
רובוט שמספק שירות לקוחות באמצעות בינה מלאכותית. תערוכת הסלולר בברצלונה, פברואר 2017צילום: PAUL HANNA/רויטרס

שניים משלושת מומחי הבינה המלאכותית (AI) שהשתתפו בפאנל "אדם נגד רובוט" בוועידת הדיגיטל של TheMarker סבורים שישראל רחוקה מלהיות מעצמה בתחום. "לצערי אנחנו לא אומת ה-AI", אמרה נופר גספר, מנהלת תחום AI עבור ארגוני הפיתוח באינטל.

גם ערן יריב, מנהל המחקר והפיתוח של קבוצת קורטנה ישראל במיקרוסופט, אמר כי למרות שבישראל יש כמה מאות סטארט-אפים שפועלים בתחום, עדיין לא מדובר במעצמה - לא במחקר ולא בתעשייה עצמה.

יעל שפריר, סמנכ"לית שותפויות בינלאומיות בפלייבאז שהנחתה את הפאנל האינטראקטיבי, ציינה כי על-פי ההערכות, עד 2025 תגיע ההשקעה בתחום הבינה המלאכותית לסכום של 37 מיליארד דולר. יריב מדגיש שהאינטרסים שמקדמים את התחום, ומובילים חברות משמעותיות להשקיע מיליארדי דולרים, הם כלכליים בלבד.

"בתחומים של חינוך ורווחה – גם בתחומי ה-AI - בעיקר משקיעים סטארט-אפים מהתחום החברתי והפעילות שלהם עדיין לא מניבה פירות", אמר יריב. "בתחומים הרכים קשה לראות פירות מ-AI  כיוון שלא ברור מאין יגיע הכסף, אבל עדיין לא אומרים נואש". הוא העריך כי חברות גדולות לא ממהרות להשקיע בתחומים האלה, כיוון שייתכן שהן מצפות שהממשלות ישקיעו בזה.

מימין: עופר לביא, ערן יריב ונופר גספר
מימין: עופר לביא, ערן יריב ונופר גספרצילום: מוטי מילרוד

עופר לביא, מנהל קבוצת לימוד מכונה במעבדת המחקר של IBM, התייחס בדיון לשאלה האם רובוטים עלולים לתפוס את המשרות של בני האדם והרגיע את החששות. "אנחנו יכולים להיות רגועים – זה לא שבאמת נכנסת משרה חדשה שדוחקת החוצה משרה מסורתית, אלא קיימות הרבה משרות שמשתנות קצת, לאט לאט". לדבריו, בעבודה מול המחשב מתקרבים בכל פעם קצת יותר אל המטרה. 

שלושת החוקרים הופתעו כאשר שפריר הציגה בפניהם נתון שלפיו בתוך שלוש שנים 85% מהאינטראקציות הצרכניות ייעשו בידי בוטים. לדברי לביא, "אנחנו משחקים עם הבוטים, בודקים אותם ולאט לאט הבנו שלא צריך להביא אותם למצב שהם מדמים בני אדם, אלא להמשיך להתייחס אליהם כאל מכונה שנותנת שירות. כאשר הלקוח יודע שמדובר ברובוט, הציפיות שלו הן בהתאם. אין צורך להעביר את הבוטים מבחנים מסובכים רק כדי להפיל אותם בפח ולהתלונן שמדובר ברובוט".

עם זאת, לדבריו, "אנשים מחפשים משהו אמפתי מעבר ליעילות שלו. אנחנו יכולים ללמד בוטים לעשות שני דברים: קודם כל לזהות את הרגשות של הלקוח בצד השני ולהבין אם הוא עצבני או רגוע, למשל. לאחר מכן להביא אותו לייצר משפטים שמתאימים לסיטואציה בצורה רגשית. כלומר להביע אמפתיה אם הלקוח זועם, או להציע לו שירות נוסף במקרה שהוא רגוע".

שפריר הציגה תוצאות סקר של פלייבאז שממנו עולה כי ל-50% האנשים לא משנה מה מין הבוט שממנו הם מקבלים שירות, לעומת 36% שהעדיפו בוט נשי. שלושת משתתפי הדיון הופתעו מכיוון שהיו משוכנעים כי רוב האנשים יעדיפו לקבל שירות מבוט נשי, דוגמת אלקסה של אמזון או קורטנה של מיקרוסופט.

בתשובה לשאלה האם התפקיד של בונה הטכנולוגיה הוא רק לשרת את ההעדפות של הצרכן, או שאולי מוטלת עליו אחריות לשנות את המציאות שבה נשים הן המזכירות והעוזרות האישיות, השיבה גספר כי להערכתה חברות מסחריות יעדיפו להיענות לדרישות הצרכנים. "לא בטוח שהחברה מסחרית תרצה ללכת בכוונה נגד הדעה הרווחת - רק כדי להציג עמדה שוויונית. ברוב המקרים השיקולים הכלכליים הם אלה שמשפיעים על ההחלטה ובמקרה כזהיעדיפו להיענות לרחשי הציבור", אמרה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker