האם התוכן הוא המלך?

בבית ברל הקימו אקדמיה לתוכן סלולרי, אבל המכשלות בענף עוד רבות. המסקנה המרכזית מיום העיון שנערך בסוף השבוע שעבר במכללה: אנחנו עוד לא יפאן

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

באודיטוריום הקטן של מכללת בית ברל בכפר סבא כמעט שלא נשארו כסאות פנויים. על הבמה היה צפוף עוד יותר, כאשר התכנסו עליה כל מובילי תחום התוכן הסלולרי בישראל, במפגש נדיר של חברות מתחרות. גבע קרא-עוז מלוגיה, גוף התוכן של סלקום, ישב ליד יניב גרונבלד, מנהל אגף פיתוחים בפרטנר, ולצדם ישב גם הקולגה מפלאפון, מוטי כהן. והיו שם גם רוברט אנטקול ממפתחת המשחקים אוברון מדיה, אורי שקד מ-ICQ ודן חן מתפוז-מובייל.

מדובר בתוכנית חדשה וייחודית המיועדת לבוגרי תואר ראשון. ילמדו בה קורסים כמו צרכנות דיגיטלית, חשיבה יצירתית, תכנות לסביבת פיתוח תוכן נייד ואפילו תרבות הנייד.

"בפברואר תתקיים ועידת ה-GSM בברצלונה, ולהערכתי 10% מחברות התוכן שיציגו שם יהיו ישראליות. אנחנו מעצמה בתחום התוכן", כך הכריז קרא-עוז ודייק: "בחברות התוכן לא מחפשים מתכנתי ג'אווה, כאלה יש בהודו בזול. אנחנו מחפשים רעיונות יצירתיים ליישומי תוכן. יישום טוב, שאפשר למכור ל-100 מפעילות סלולריות בעולם, שווה המון כסף".

כבר שנים רבות מדברים בעולם הסלולר על התוכן, אך נראה שהשנה החולפת באמת היתה שנה מוצלחת בתחום: מכשירי הדור השלישי נמכרו כמו לחמניות ואתם גם חבילות הגלישה. פלאפון דיווחה על 18 מיליון שימושי תוכן לאורך השנה, מספר שכולל הורדות ופעילויות באתר התוכן של החברה. אצל כל החברות הנתון הוא כמעט זהה: 13% מהכנסותיהן, לא כולל מכירת מכשירים, הן מתוכן. אמנם במספר הזה נכללות גם הודעות ה-SMS, שחלקן מהתוכן הוא סביב ה-60%, אבל התחום בהחלט צומח, בניגוד לשיחות המסורתיות, שרמת ההכנסה מהן נשארת קבועה פחות או יותר. גם בעולם המגמה דומה. כך לדוגמה, ההכנסות מרינגטונים ברחבי העולם הסתכמו בשנה החולפת ב-6 מיליארד דולר.

בחברות הסלולר בישראל מבינים את זה, והן מוכנות להשקיע בתוכן איכותי. מי שמרוויח מכך הן גם חברות התוכן, שמגייסות כוח אדם, ואולי ימצאו את מבוקשן גם מבין תלמידי התוכנית.

כשמדברים על עתיד התוכן הסלולרי, הכל אופטימים: לפי קרא-עוז מלוגיה-סלקום, רוב הגולשים הם בגילאי 16-24.

דן חן מתפוז אמר שרוב השימושים בשירותי התוכן הם בגדר המשך השימוש באינטרנט במכשירים הניידים: צ'אטים, פורומים ובלוגים. מוטי כהן מפלאפון הצביע על הפופולריות של כל שירותי התוכן הקשורים במוסיקה; לדבריו, זמר מצליח יכול לרשום לזכותו 100 אלף הורדות, עם הכנסה ממוצעת לחברה של 4 שקלים מהורדה.

דוברים אחרים הצביעו על כך שמרבית הגולשים מתעדכנים בחדשות ובספורט ויש גם נישה של אנשי עסקים שמתעדכנים בנתוני בורסה. נישות נוספות הן תכני זאטוטים, כמו סרטוני יובל המבולבל ותכני ניקולודיון.

אי אפשר להעביר יום על עתיד התוכן הסלולרי בלי לדבר על יפאן. ד"ר מיקי בול, סיפרה קצת על האומה להוטת הסלולר הזאת: "ב-99' הושקו ביפן שירותי האינטרנט הסלולרי mode-i, וליפאנים המאופקים ניתנה האפשרות לתקשורת אמוציונלית", היא מספרת. בול סיפרה על סופרמרקטים עצומים שמיועדים רק לציוד נלווה לניידים כמו בובות ורצועות יד, אנטנות צבעוניות ומדבקות לכיסוי הפייה או האוזנייה. תלמידות התיכון היפאניות יכולות לצבוע את הציפורניים בדוגמה תואמת לכיסוי המכשיר הנייד.

ביפאן הסלולרי משמש ארנק, כרטיסיית רכבת ואפילו שעון נוכחות. אפשר לבנות אווטאר מונפש (דמות וירטואלית) פעילה במכשיר, ושלושה מבין עשרת הספרים רבי המכר בשנה האחרונה ביפאן יצאו גם בגרסה למכשיר הנייד.

קוריאני ביזארי

בול חלקה על הגישה הרווחת כאילו ההתבוננות בשוק הסלולר היפאני יכולה ללמד על עתיד השווקים האחרים ובהם ישראל. לדבריה, התרבות הטכנולוגית ביפאן התפתחה בתנאים ספציפיים, שלא בהכרח מתקיימים גם כאן.

ובאמת, בכנס נשמעו גם ספקות. אורי שקד מ-ICQ טען כי קיימת בעיה שמודל הגבייה של המפעילות על תוכן יהיה אחיד: "זה המודל אצל מפעילות האינטרנט, וקשה להם להתמודד עם אנשים שמורידים טרה-בייטים של אינפורמציה בחודש, לכן מודל הרווח חייב להיות מבוסס פרסום".

מנגד נמצא מי שהעיר כי לא כל חברה תשמח לשים את באנר הפרסומת שלה בסמוך לסרטון של קוריאני שעושה דברים "ביזאריים ביותר".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker