פייסבוק למהגרים: הסטארט-אפ החדש של רן הר נבו

הומיז מכוונת אל כרבע מיליארד המהגרים בעולם, ובמיוחד אל מי ששומרים על קשרים הדוקים עם הקהילה שלהם ■ ההשקה תתבצע בשלב הראשון בקרב ישראלים בניו יורק ובברלין ■ מייסד החברה, רן הר נבו: "עידן הדיגיטל מאפשר זהות היברדית"

אמיתי זיו
רן הר נבו
רן הר נבוצילום: נתן דביר
אמיתי זיו

כשהוא מספר על המיזם החדש שלו, רן הר נבו לא משתמש בביטוי מהגר: "זה ביטוי קשה. למלה מהגר יש מרקטינג שלילי. אנשים לא אוהבים שקוראים להם מהגרים, ולא מגדירים את עצמם ככאלה. מהסיבה הזאת, האו"ם משתמש בביטוי Foreign Born ׁׁׁׁׁׁ(הכוונה לאנשים שנולדו מחוץ למדינה שבה הם מתגוררים; א"ז) שזה תיאור נקי יותר".

הר נבו, יזם סדרתי, מהגר בעצמו וחי בניו יורק כעשור. מצבו כמובן שונה לחלוטין מפליטים ממדינות במשבר, או ממהגרי עבודה במקצועות עם הכנסה נמוכה - כמו התאילנדים שמועסקים בענף החקלאות בישראל. ואולם הר נבו זיהה, בין היתר מניסיונו האישי, כי תופעת ההגירה מתרחשת בכל העולם ומתעצמת משנה לשנה.

מספר המהגרים, לפי מדינה

"בניו יורק לבדה יש 3.2 מיליון תושבים שלא נולדו בה. זו עיר שמזכירה את הדור של סבא וסבתא שלנו - כולם באו מאיזשהו מקום", אומר הר נבו. "זו גם הגירה מבוגרת יחסית, 72% ממנה מעל גיל 25, כך שהם באו מרקע תרבותי מבוסס כלשהו ורובם מעמד בינוני־גבוה. אז נכון שכולם אמרו לנו 'ניו יורק היא אנומליה', אבל אם בודקים מגלים שהיא ממש לא כזאת. במיאמי - 38%, בלוס אנג'לס - 35%, בטורונטו - 48%, בלונדון - 40% ובסידני - 38% מהתושבים הם זרים במקור. אגב, למרות הרעש התקשורתי, פליטים הם רק 5% מכל ההגירה העולמית".

הר נבו מציין כי לפי הערכות, כ-250 מיליון איש בעולם אינם חיים במקום שבו נולדו. "אני רואה את זה גם על עצמי: ב-2008 הייתי אחד מחמישה מנכ"לים ישראלים שגרים בניו יורק, ואילו כיום יש יותר מ-350 חברות ישראליות בניו יורק". הר נבו טוען שמגמת ההגירה הזאת יכולה להסביר תופעות משמעותיות בפוליטיקה העולמית, כמו דונלד טראמפ בארה"ב והברקזיט בבריטניה.

שיעור הזרים באוכלוסייה, לפי מדינה

"יש אמון גדול בתוך הקהילות"

כדי להתמודד עם האתגר הזה, הר נבו הקים את הומיז (Homeis) - רשת חברתית לתושבים זרים, שכוללת בתוכה מנגנון טיפים והמלצות, כלי תקשורת ורישות, לוח אירועים ועוד. לצורך הקמת המיזם חבר הר נבו לשותפו הוותיק חנן לשובר, שכבר רשם אתו אקזיט משמעותי בעבר.

האתגר של הומיז לא פשוט - להתחרות בזירה של פייסבוק. מבחינת היזמים, השאיפה היא להיות פתרון משלים לפייסבוק עבור מהגרים. הר נבו מסביר כי האוכלוסייה הזאת רק צפויה לגדול, ושכיום אין לה מענה טוב בכלים הטכנולוגים הקיימים: תופעת ה-Foreign Borns גדלה פי שלושה ב-50 השנים האחרונות ועל פי הערכות רשמיות, בכל שנה בשנים הקרובות יהגרו למערב כ-2 מיליון אנשים - 1.6 מיליון מהם מאסיה ואפריקה, ו-90% מהם יעברו לגור בערים. "יש בעולם תהליך אורבניזציה, ובעיני הזהות העירונית מתחזקת על חשבון מדינת הלאום. ואולם גלובליזציה לא מייצרת גלובליסטים. אתה עדיין ישראלי גם כשאתה גר בחו"ל, לפחות בדור הראשון. אצל ההודים, למשל, גם הדור השני מזוהה תרבותית עם הודו".  

"אם אני שואל אותך 'מה זה בית?' אתה לא תצליח לדבר על זה יותר מחמש דקות. אבל אם אתה שואל אותי זה כבר יותר מסובך, יש לי שני בתים. גם הלוגו שלנו מעוצב ככה. בעידן הדיגיטל לגיטימי להיות משני מקומות, הוא מאפשר זהות היברדית.

"אני ישראלי אבל גם ניו יורקי - ומזהה עצמי כיותר ניו יורקי מאמריקאי. לא מעניין אותי כל כך לשוחח עם ישראלי מסן פרנסיסקו, אבל עם ישראלי ביו יורק אני יכול לדבר: לברר מי הרופא הכי טוב לילדים, איפה אוכלים, ממי מגייסים כסף לסטארט־אפ. אם ישראלי אומר לי 'זה הרואה חשבון' - נגמר הסיפור. אליו הולכים. יש אמון גדול בתוך הקהילה".

המטרה של הומיז היא לרכז באפליקציה ייעודית את כל התקשורת הזאת בין המהגרים: "יש עשרות אלפי קהילות מהגרים, והומיז היא שילוב של רשת חברתית, קשר תרבותי ומנגנון מציאת שירותים לוקאליים. המשימה של הומיז היא להעצים את האוכלוסיות האלה. אמנם אני נחשב מהגר 'פריווילגי', אבל גם אני לא יודע איך להגיע לרופא הכי טוב, יש לי מבטא ודירוג האשראי שלי מתחיל מאפס. עכשיו נוסף לכל הבעיות הרגילות, הקהילות צריכות להתמודד גם עם הסתה".

צילום: HOMEIS

"כלי שימושי לדייטים"

בעת ההרשמה, האפליקציה שואלת את המשתמש שלוש שאלות, שמבוססות על הבסיס לכל שיחה בין שני Foreign Borns מאותה מדינת מקור: מאיפה אתה (עיר), איפה אתה גר ומתי עברת לשם. האפליקציה תציף למשתמש את הקהילה הרלוונטית, ובתוכה ניתן להגדיר חברים קרובים וקבוצות סגורות, שאתם מתקשרים באופן הדוק יותר.

"המשימה שלנו היא לעשות דיגיטציה לשירותים שהקהילות האלה משתמשות בהן במגוון רחב של כלים: ווטסאפ, meetups ופייסבוק", אומר הר נבו. "אנחנו חושבים שזה יהיה כלי שימושי גם לדייטינג, כי מה לעשות ישראלים יוצאים בעיקר עם ישראליות.

לדברי הר נבו, אחת המטרות של האפליקציה היא לאבחן מהו מספר החברים האידיאלי לקהילות. "בקבוצת הפייסבוק של ניו יורק יש 17 אלף חברים. אנחנו רוצים להגיע לפילוח הרבה יותר מפורט. היתרון שלה על קבוצות בווטסאפ הוא שאלה הופכות מהר ל'רעש', ופה תהיה התאמה טובה יותר".

ניסיון שני להתחרות בפייסבוק

אפליקציית הומיס
אפליקציית הומיסצילום: HOMEIS

הומיז יוצאת כעת לדרך עם השקה שמתחילה עם ישראלים במנהטן, ואז תתרחב לישראלים בברלין ואחר כך לצרפתים בניו יורק. "לצרפתים יש לאומיות חזקה עם קהילות סגורות. אחרי הצרפתים התכנון הוא לכוון לקהילה ההודית. יש מיליון הודים בניו יורק, ויותר מזה בסיליקון ואלי. האפליקציה שלנו תהיה מוטת אנדרואיד", אומר הר נבו.

הומיז גייסה 4 מיליון דולר עד כה מהקרנות Spark (קרן שהשקיעה בטוויטר), סמסונג Next, צ'רנין גרופ וקיידן קפיטל. במועצת המנהלים של החברה נכללים גם ניל ארמסטרונג (מנכ"ל AOL), אדם סינגולדה מנכ"ל טאבולה ואמיר אשכנזי, שכולם גם השקיעו חברה. בחברה יש כיום 11 עובדים עם משרדים בתל אביב ובניו יורק.

מייסדי הומיז הר נבו ולשובר הקימו חברת תוכן וידיאו בשם 5min, ומכרו אותה ב–2010 מכרו ל–AOL תמורת 65 מיליון דולר. עם הרכישה התברגו שניהם בתפקידים בכירים ב–AOL, ב–2015 עזב הר נבו את החברה והקים את BKSTG (בק סטייג), שגייסה 20 מיליון דולר וניסתה להיות רשת חברתית שמחברת בין מעריצים למוזיקאים.

גם אז ניסה הר נבו ללכת על הראש של פייסבוק. אלא שהניסיון לא צלח. הר נבו מודה כי "בקסטייג' היא במובן מסוים ניסוי שמעולם לא יצא לדרך. רצינו להגיע לנקודה שאמנים ישחררו תוכן אקסקלוסיבי למעריצים באמצעות הפלטפורמה, אבל זה לא קרה כי האמנים חששו. מהניסוי הזה הבנתי שרק זהויות חזקות יכולות להתקיים מחוץ לפייסבוק - לינקדאין שבה מתבטאת הזהות העסקית היא דוגמה אחת וגריינדר היא דוגמה שנייה (אפליקציית היכרויות לגייז; א"ז). הטענה שלי שלהיות Foreign Born זו זהות עמוקה יותר אפילו מהפרופיל המקצועי, והאקוסיסטם הזה לא מגולם מספיק טוב בפייסבוק".

הומיז יוצאת לדרך בלי מודל עסקי ברור, אבל עם מחשבות איך להרוויח בעתיד: "שוק העברת הכספים (Remittance) העולמי מגלגל חצי טריליון דולר בשנה. אנחנו בכלל חושבים על פינטק ושיווק מוצרים פיננסים כמו ביטוח או הלוואות. אפשר לגבות כסף על עמודים עסקיים, ואפשר גם לכלול פרסומות אבל הגדרנו לעצמנו מראש שפרסום אף פעם לא יהיה המודל העסקי הראשי שלנו".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ