דברי ימי הסלולר: ממייבשי הביצות ועד ל-CDMA - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דברי ימי הסלולר: ממייבשי הביצות ועד ל-CDMA

אהוד רשף מגולל את ההיסטוריה שמאחורי ההיסטריה - חלק א'

תגובות

מאת אהוד רשף אחד מהנושאים החמים היום בתעשיית ההיי-טק הוא תחום התקשורת הסלולרית. התחרות העזה בין מפעילי הסלולר הובילה למודעות של כלל המשתמשים ליישומי הערך המוסף המוצעים ללקוחות ולהבדלים בין המפעילים.

גם מי שלא מעורה בתחום שמע על סכומי הכסף האגדיים שהושקעו ע"י מפעילי הסלולר בחלק ממדינות אירופה, במכרזים על תדרי שימוש ותשתיות להפעלת טכנולוגיות סלולר עתידיות.

בארץ גרם ריבוי המפעילים לתחרות עזה בענף בין יצרניות הטלפונים על העדפות הצרכן. כניסת האינטרנט הסלולרי בימים אלו, בפורמטים של הודעות טקסט ו-WAP, יצרה עניין בטכנולוגיות השונות ובהבדלים בין שירותים המוצעים על ידי המפעילים השונים.
ובכל זאת מה זה סלולר? תקשורת ניידת עבור המשתמש הפשוט קיימת רק מתחילת שנות השמונים, וזאת למרות שהטכנולוגיה הבסיסית של תקשורת אלחוטית, צבאית או רדיו חובבים, קיימת כבר מתחילת המאה שעברה ובאופן נפוץ יותר מימי מלחמת העולם השנייה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

הרעיון המהפכני שמאפשר לכל אחד מאיתנו להשתמש בתקשורת אלחוטית ניידת הוא חלוקת העולם לתאי כיסוי (בדומה לצביעת מפה על ידי מספר מוגבל של צבעים), כאשר כל תא או אזור משתמש בסט אחר של משאבים (בדרך כלל משאבי תדר) - ומכאן השם - תקשורת סלולרית או תקשורת תאית.

שיטה זו של מערכת מבוזרת מאפשרת שימוש חוזר במשאבים, וכתוצאה מכך, מאפשרת הגדלת מספר המשתמשים במערכת. מאחר ובמערכת רדיו כל משתמש צורך חלק ממשאבי הרדיו (תדר, זמן או קוד), הרי ששימוש חוזר במשאבים הוא תכונה מרכזית, במיוחד במצב בו משאבי הרדיו מוגבלים.

הדור הראשון של התקשורת הסלולרית התאפיין בצורך לספק טלפון נייד למספר רב ככל הניתן של משתמשים. בתחילת שנות השמונים הצורך העיקרי של הלקוחות היה העברת מידע ווקאלי - דיבור. מפעילי התקשורת שאפו לספק את המוצר הזה תוך כדי שמירה על רף עלויות סביר, הן של התשתית והן של המוצרים.

בהתאם לטכנולוגיה שהתפתחה והיתה זמינה בתחילת שנות השמונים, התפתחו מערכות אנלוגיות, שהתבססו על טכנולוגיה הדומה לזו ששימשה את מכשירי הקשר הצבאיים ואת מכשירי חובבי הרדיו.

הדור הראשון של התקשורת הסלולרית נהנה מיתרון הפשטות, אך סבל ממספר חסרונות כדוגמת רעשי רקע חזקים, חוסר יכולת לספק שירותי רשת מורכבים והגבלה על כמות המשתמשים.

מאחר ובכל העולם חזו את הצורך בתקשורת ניידת להמונים, מדינות שונות טרחו לפתח תשתיות סלולריות על פי תקנים שונים, כגון AMPS / TACS / NMT. פיתוח והטמעה של טכנולוגיות שונות מנעו את האפשרות להשתמש במכשירים הטלפון הסלולריים מחוץ לאזור מוגדר המפעיל תקן תקשורת מסוים.
התקשורת הדיגיטלית לקראת שנות התשעים, כאשר השימוש בתקשורת סלולרית נעשה נפוץ, נוצרה מגבלה על כמות המשתמשים בטכנולוגיה האנלוגית. מפעילי הסלולר וגורמי תקשורת אחרים החלו לפתח תקנים חדשים שהתבססו על תקשורת ספרתית-דיגיטלית. כך נוצר הדור הסלולרי השני.

המעבר לטכנולוגיה דיגיטלית התרחש במקומות שונים באופנים שונים. באירופה לדוגמה, הוחלט כי עם המעבר לאיחוד האירופי, יעלה הצורך להתאחד מאחורי תקן יחיד שיאפשר שימוש בכל מכשיר נייד מכל מפעיל סלולרי בכל היבשת.

לאחר בחינה של הצעות שונות, התגבש הגוש האירופי מאחורי הצעה צרפתית - ה-GSM. טכנולוגיית ה-GSM היא תקן מקיף שבא לפתור מספר גדול של בעיות של הדור הסלולרי הראשון. ה-GSM נותן מענה הן לצד הרשת והן לצד התקשורת בתווך הנייד. בזמן יצירת והגדרת התקן התעלמו המפתחים משיקולי תאימות לתקנים הישנים המרובים, ובכך חסכו לעצמם אילוצי תכנון רבים.

המצב בארצות הברית לעומת זאת היה שונה לחלוטין באותה תקופה. ארה"ב היתה מכוסה ע"י תחנות AMPS. הנחת העבודה של פריסת תקן חדש בצורה הדרגתית חייבה תאימות אחורה לתקן הקיים בכדי לשמר את הכיסוי. מסיבה זו הוגדר צורך מכריע לכך שהתקן החדש שייבחר יפעל במקביל לתקן האנלוגי הקיים, ה-AMPS.

דרישה זו גרמה לאילוצי מערכת מהותיים בהגדרת התקן הסיפרתי, כגון רוחב הסרט וקצב המידע, תאימות אחורה בכל הטרמינלים וכדומה. התקן שגובש נקרא IS-54. תקן זה שודרג במשך הזמן ונקרא היום IS-136. גם כאשר פותח תקן דיגיטלי נוסף בארה"ב, ה-CDMA, נלקחו חלק מאילוצים אלו בחשבון, מאחר והיתה חשיבות רבה לאפשר קיום מקביל של הרשת האנלוגית עם הדיגיטלית.
שלושה תקנים - שלוש פילוסופיות בעולם התגבשו שלושה תקנים מובילים עבור הדור הסלולרי השני: GSM - התקן האירופי אותו מפעילה בארץ רשת אורנג', המבוסס על חלוקת פלח זמן ופלח תדר לכל שיחה פעילה. לתקן זה פריסה כלל עולמית.

ה-TDMA האמריקאי או IS-54 או IS-136, אותו מפעילה רשת סלקום, המבוסס אף הוא על חלוקת פלח זמן ותדר לכל שיחה פעילה. הפריסה העיקרית של תקן זה היא ביבשת אמריקה.

ה-CDMA או IS-95, אותו מפעילה רשת פלאפון, המבוסס על ריבוב בתדר אך בעיקר על ריבוב משתמשים על פני קוד. טכנולוגיות ה-CDMA מאפשרת, ע"י שימוש ברוחב פס גבוה יותר, למספר רב של משתמשים להיות פעילים בו זמנית על פני תדר בודד, כאשר ההבדלה ביניהם מתבססת על חלוקת קוד שונה לכל משתמש. הפריסה העיקרית של תקן זה בצפון אמריקה ובמזרח הרחוק.

התקנים של הדור השני שונים זה מזה מהותית מאחר והתפתחו בזמנים שונים ותחת פילוסופיות טכנולוגיות ועסקיות שונות. ניתן להשוות ביניהם על סמך מספר פרמטרים, כגון נצילות התדר - כמה משתמשים ניתן לשרת בתא כיסוי בודד בעזרת רוחב סרט נתון, השירותים הניתנים באותה הרשת ופשטות השימוש, ההתאמה וההפעלה של התשתית.

תקן ה-GSM נבנה עם חזון של שירותי רשת מתקדמים והכיל בתוכו מלכתחילה אופציה להפעלת שירותים כגון הודעות טקסט, הצפנה, העברת פקס ונתונים בקצבים של עד Kbps9.6. החיסרון של התקן הזה הוא נצילות התדר שלו שהיא הנמוכה מבין התקנים.

ה-TDMA נועד במקורו (IS-54) לאפשר שירותי דיבור בפשטות ובנצילות תדרים גבוהה מזו של התקן האנלוגי שהחליף. עם הזמן נוספו לתקן זה שירותי רשת חכמה ואפשרות להעברת הודעות טקסט (IS-136).

ה-CDMA הוא המאוחר מבין שלושת התקנים ובעל הטכנולוגיה המתקדמת ביותר (לפחות מבחינת התקשורת בתווך אווירי). ל-CDMA נצילות התדר הגבוהה מבין שאר התקנים הסלולריים. מאחר ופותח יחסית מאוחר הוא מכיל שירותי רשת חכמה, הודעות טקסט ואפשרות העברת נתונים, בדומה לקיים ב-IS-136 ואף מעבר לו. בשבוע הבא - דברי מי הסלולר: על שירותי ערך מוסף, דור שלישי ותקן UMTS.


אהוד רשף הינו ראש צוות אלגוריתמים ל-UMTS בחברת קומסיס, המתמחה בפיתוח פתרונות תקשורת לדור הסלולרי השלישי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#