ראיון

האשה למבצעים מיוחדים: סגנית נשיא מיקרוסופט מחפשת טאלנטים בישראל

פגי ג'ונסון, סגנית נשיא בכירה במיקרוסופט ואחת הנשים הבכירות בשוק הטכנולוגיה בעולם, מסבירה איך הפכה החברה המנומנמת יחסית למובילה בתחום החדשנות ■ "אנו מסתכלים על שלוש דרכים לצמיחה: שיתופי פעולה, השקעות ורכישות - נמשיך לבצע אותן בישראל"

אלירן רובין
אלירן רובין
פגי ג'ונסון. "היעד של מיקרוסופט הוא להגיע לקצב הכנסות של 20 מיליארד דולר בענן ב–2018"
פגי ג'ונסון. "היעד של מיקרוסופט הוא להגיע לקצב הכנסות של 20 מיליארד דולר בענן ב–2018"צילום: עופר וקנין

מחברה שמרנית, הפכה מיקרוסופט בשנים האחרונות לחברה אגרסיבית, שמנסה למשוך שווקים חדשים. מלבד המונופול המסורתי שלה בעולם מערכות ההפעלה והתוכנה המשרדית — בזכות המוצר המוכר חלונות, הנמצא ב–84% מהמחשבים האישיים — מיקרוסופט, בעידן המנכ"ל סאטיה נאדלה, מנסה לצמוח במהירות גם בעולם הענן ולאתגר את המובילה אמזון.

השינויים במטה החברה ברדמונד שבמדינת וושינגטון התחילו עוד בתקופת המנכ"ל הקודם, סטיב באלמר, שהקים את שירות הענן של החברה, אז'ור (Azure). עם זאת, בכירים בחברה טוענים כי השינוי האמיתי התחיל רק עם כניסתו של נאדלה — המנכ"ל הנוכחי.

בעבר, כל העבודה במיקרוסופט היתה סביב חלונות - המותג שמיקרוסופט האמינה שיש להאריך את תוקפו ולהגן עליו כמעט בכל מחיר. מאז תחילת כהונתו של נאדלה, בפברואר 2014, חלונות עברה לשחק תפקיד משני בחברה. המשקיעים אוהבים את הגישה הזאת ומניית מיקרוסופט עלתה מאז כניסתו לתפקיד ביותר מ–120% — מפחות מ–38 דולר למניה לכמעט 85 דולר.

נאדלה מרבה לדבר על חדשנות. אחת לכמה חודשים הוא מכריז על כמה תחומים שהוא חושב שעשויים להיות פורצי דרך. מי שאחראית על קידום האג'נדות האלה והבאת החברה לצמיחה במונחים של פיתוח עסקי, היא פגי ג'ונסון, סגנית נשיא בכירה בחברה, ואחת הנשים הבכירות בשוק הטכנולוגיה בעולם.

ג'ונסון הגיעה למיקרוסופט לפני כשלוש שנים, לאחר שביצעה תפקיד דומה בחברת השבבים קוואלקום, שבה עבדה במשך 25 שנה. במיקרוסופט אחראית גונסון בין היתר על קרן ההשקעות התאגידית שהוקמה בחברה, המשקיעה בסטארט־אפים מקומיים. לקרן זו היא ייבאה את צוות ההשקעות שלה מקוואלקום, הכולל גם את מוני חסיד, מנהל פעילות קרן ההשקעות של מיקרוסופט בישראל.

"מבחינת פיתוח עסקי אנחנו מסתכלים על שלוש דרכים לצמיחה: שיתופי פעולה, השקעות ורכישות. נמשיך לבצע את כל השלוש בישראל", אומרת ג'ונסון בראיון ל–TheMarker שנערך במרכז הפיתוח של החברה בהרצליה.

סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט
סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט. יותר ויותר ממשלות מאמצות את לינוקסצילום: בלומברג

עד כה רכשה מיקרוסופט בישראל שבע חברות, בהן הקסהדייט וקלאודין, שאותן קנתה בשנה האחרונה. "ברור שאנחנו מסתכלים בישראל על אבטחת סייבר עבור מוצרים שאנחנו משווקים ללקוחות שלנו. יש פה מצוינות בתחום. ביצענו השקעות ורכישות פה בתחום, ויהיו עוד. זה מאמץ מתמשך".

שיתוף פעולה עם המתחרה אמזון

גם בנוגע לשיתופי פעולה בין חברות — היבט שלרוב נתפש כזוהר פחות, אך מהווה משקל משמעותי לצמיחת החברות — הפתיעה מיקרוסופט באחרונה. "השתנינו בכל מה שקשור לשיתופי פעולה, עד כדי כך שהודענו על עבודה משותפת עם אמזון, שבה המערכות הקוליות אלקסה וקורטנה מדברות זו עם זו", אומרת ג'ונסון. "הכול בא מנקודת מבט של הלקוח שלנו, מתוך ניסיון לייצר ערך משותף ולהוריד כמה שיותר חיכוכים. אם אלקסה של אמזון ממוקדת יותר בקניות וקורטנה של מיקרוסופט בפרודקטיביות — אז הגיוני עבורנו לתת לשתיהן לדבר. אתם תראו עוד דברים בסגנון הזה".

באשר לתחרות הגלויה מול אמזון , המובילה את שוק שירותי הענן בעולם, אומרת ג'ונסון כי המהפכה עוד לא הושלמה וכי יש עוד הרבה מקום לצמיחה. "אנחנו מאמינים שיש לנו את הידע והכלים כדי לעזור לארגונים במהפכה הדיגיטלית הזאת. השוק גדול, ואנחנו מרגישים טוב עם ההתקדמות שלנו עד היום. היעד שלנו הוא להגיע לקצב הכנסות של 20 מיליארד דולר בענן ב–2018".

בסיכום הרבעון השני של 2017 הכנסות מיקרוסופט בתחום מחשוב הענן, הכולל מוצרים כמו שירות תשתיות הענן אז'ור, המשיכו להיות מנוע הצמיחה של החברה וגדלו ב–11% לעומת הרבעון המקביל, ל–7.4 מיליארד דולר. הכנסות אז'ור זינקו ב–97% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

קידום המהפכה הקוונטית

אמזון כבשה את השוק

מבחינת העתיד של החברה, גונסון מונה שלושה תחומים שבהם היא מתרכזת. הראשון הוא בינה מלאכותית, שבה מתכוונת מיקרוסופט לפתוח מערכות לעיבוד כמויות מידע, וליצירת תובנות עבור לקוחותיה.

התחום השני הוא מציאות משולבת רבודה, שלגביה היא מפתחת כלים ותוכן עבור הולולנס (פרויקט המציאות הרבודה של מיקרוסופט) לטובת לקוחות תאגידיים שונים. "חברת פורד, למשל, משתמשת בזה כדי לעצב את דור המכוניות הבא שלה. זה עוזר לדמיין דברים", אומרת ג'ונסון.

התחום השלישי שבהם מתרכזת החברה הוא מחשוב קוונטי. "המשימה שלנו היא לייצר מחשב קוונטי שניתן להמשיך לפתח (Scalable Quantum Computing). אנחנו עובדים על מחשב כזה כבר 12 שנה. זו בעיה קשה לפתרון, אבל התעשייה כולה מתקרבת יותר ויותר לכך".

אם תצליחו לייצר מכשירים על בסיס מחשוב קוונטי זה יכול לשנות דברים רבים בעולם.

נכון. מדובר בכוח עיבוד מאסיבי שמסוגל לבחון כמה פתרונות בו־זמנית. מחשב קוונטי בודק את כל האפשרויות בו־זמנית ומוצא את הפתרון. אם לוקחים את היכולות האלה ומטמיעים אותן בבעיות, למשל לפתרון מחלות, זה יכול לחסוך שנים של חישובים. יש לנו קבוצות שעובדות על זה כמה שנים. אנחנו מתקרבים להבנה אמיתית של מחשוב קוונטי — וזה מעניין מאוד".

בניגוד למחשוב רגיל, המבוסס על עיקרון בינארי ומשתמש בביטים וספרות שמייצגות ערך אחד, 1 או 0 — מחשוב קוונטי מבוסס על יחידות קיו־ביט, המייצגות בעת ובעונה אחת גם ערך של 0 וגם ערך של 1. אם הן מוצבות באופן "שזור" (נפרדות זו מזו פיזית, אבל פועלות כאילו הן מחוברות זו לזו) עם יחידות קיו־ביטים נוספות, הן יכולות לייצג מספר עצום של ערכים בבת אחת, ולמעשה לבצע הרבה יותר חישובים במקביל מהמוכר כיום בחישוב הבינארי.

המחשוב הקוונטי, שאותו הגה בראשונה הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן ב–1982, זכה להתעניינות עד לפני שנים בודדות בעולם האקדמי ובמכוני מחקר ממשלתיים גדולים. בשנים האחרונות התחילו ענקיות הטכנולוגיה להשקיע יותר ויותר מאמצים, בין היתר תוך שיתופי פעולה עם האקדמיה, עבור פיתוח של מחשבי על כאלה.

מיקרוסופט יזמה מחקר גדול בתחום המחשוב הקוונטי ב–2006, אז הקימה את צוות המחקר Station Q באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. מאז, הקימו בחברת יבמ מחשב קוונטי ראשוני המאפשר גישה אליו מרחוק. באחרונה דיווחה אינטל כי הצליחה לפתח שבב בעוצמה אדירה של של 17 קיו־ביט, וחודש לאחר מכן הודיעה יבמ כי מדעני החברה הצליחו לבנות דגם אבטיפוס של מעבד עם 50 סיביות קוונטיות. גם גוגל נמצאת במרוץ הקוונטי, ועובדת על פיתוח של מחשב עם 49 סיביות קוונטיות.

מנמנום לתפישה הממוקדת בצמיחה

אחת השאלות המעניינות סביב פעילותן של חברות הטכנולוגיה הענקיות, ובפרט לגבי מיקרוסופט, היא היכולת להיות חדשני בעולם שזז כה מהר. מיקרוסופט נמצאת כיום על גל חיובי — ואולם עד לפני כמה שנים נחשבה לחברה מנומנמת למדי.

לדברי ג'ונסון, מי שאחראי במידה רבה לשינוי הרוח והתפישה של החברה הוא נאדלה. "הוא הציג בפני החברה קונספט של תפישה הממוקדת בצמיחה (Growth Mindset), שעליה קרא בספר 'מיינדסט' מאת קרול דווק (Dweck), מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד. התפישה מדברת על חוסר היכולת לתקן חשיבה בתבניות ועל היציאה מהגבולות. מיקרוסופט אימצה את החשיבה הזאת עם נאדלה. מבחינה תרבותית זו טרנספורמציה. זה מאפשר לנו לחשוב רחב יותר, להתנסות יותר ולהבין שזה בסדר להיכשל", מציינת ג'ונסון.

אך השיח על חדשנות פנימית לא תמיד מעניין את עובדיה של החברה. לאור המחסור במהנדסים בשוק הטכנולוגיה, אחד האתגרים הגדולים של הענקיות הדיגיטליות הוא לייצר עניין, תחושת משמעות ותנאים מיוחדים. בוגרי הפקולטות היקרתיות בעולם מחוזרים על ידי ענקיות הטכנולוגיה שמצדן מעניקות תנאים חסרי תקדים בהשוואה לשאר השוק. כפי שנחשף באחרונה ב–TheMarker, העמקת צוות הפיתוח של אמזון בישראל כוללת איתור אגרסיבי והצעה של משכורות עתק בניסיון לחטוף את האנשים הטובים ביותר.

גונסון אינה מסתירה את העובדה כי חלק ניכר מהרכישות בעולם נועדו לטובת כניסה של צוות מיומן בתחומים שבהם ממוקדת החברה. "אנחנו מסתכלים על טאלנטים בכל העולם וחלק מהרכישות שלנו נועדו לכך", היא אומרת. "באחרונה רכשנו חברת בינה מלאכותית ממונטריאול בקנדה, ובעזרת רכישה כזאת יש לנו חיבור למונטריאול ולאוניברסיטה המקומית".

אוניברסיטת מונטריאול נחשבת מרכז מצוינות וידע בתחום הלמידה החישובית, במיוחד בשל השתייכותו של פרופ' יושוע בנג'יו (Yoshua Bengio), אחד החוקרים הבולטים בעולם בתחום הלמידה העמוקה. בנג'יו, אומרת ג'ונסון, מייעץ כיום למיקרוסופט בתחום.

באשר לטענה כי משכורות העתק שמשלמות ענקיות הטכנולוגיה במסגרת התחרות על הטאלנטים עשויות לייבש את תעשיית החדשנות, טוענים ג'ונסון וחסיד כי אין לה בסיס. "אנחנו רואים המון חדשנות — ואין התייבשות. מי שיכולים להיות בבעיה בתחרות בין חמש החברות הגדולות והסטארט־אפים על הטאנלטים הם התאגידים הפחות גדולים או חברות ההיי־טק הישראליות הקטנות".

"אני רוצה לראות יותר נשים בהיי־טק"

נשים מהוות כיום כשליש מכלל המועסקים בתחום ההיי־טק, אך כרבע בלבד כשמדובר על מקצועות הפיתוח. ג'ונסון היא מהנדסת בהכשרתה, וככזאת היא מעידה על ניסיונותיה לעודד יותר נשים לפנות לתחום.

את חושבת שהמאמצים שלך נשאו פרי?

אני חושבת שאפשר לשאוף ליותר כמובן. ביליתי זמן רב בשיחות עם נשים צעירות וסטודנטיות כדי למשוך יותר נשים למקצוע. אבל חשוב לא רק להתרכז במשיכתן אלא ביצירת אווירה נכונה שתדע לשמר אותן בתוך החברה. עם הזמן זה הפך לפוקוס אישי שלי, כי אני רוצה לראות יותר נשים. אנחנו תמיד מול מחסור במהנדסים באופן כללי — ונשים כלל לא מיוצגות בקהילה הזאת".

מה צריך לעשות עוד כדי לקדם את שילוב הנשים בהיי־טק?

"הדבר הראשון הוא מודעות כבר מגיל צעיר, והרכיב הזה עלה משמעותית בשנים האחרונות. אף שאהבתי מתמטיקה ומדע לא תכננתי להיות מהנדסת. אף אחד בתיכון שלי לא אמר 'היי למה שלא תהיי מהנדסת כשתלכי לאוניברסיטה?'. אני בכלל לא חשבתי על זה כתחום אפשרי. זו בדיוק הבעיה, ואנחנו עובדים על השינוי של זה. עשינו קמפיינים, פרסומות טלוויזיה שמציגות לנשים את הקריירה שהן יכולות להשיג וליצירת הפתרונות שמייצרים דרך התפקידים האלה — כך שחלק מכך זה מודעות. ככל שנדבר על זה יותר, כך נשים צעירות רבות יסתכלו על קריירה בהנדסה ובהיי־טק כאופציה עבורן. אנחנו משנים את השיח ומפנים אותו לקהלים צעירים יותר".

ג'ונסון, שסיימה תואר בהנדסת חשמל באוניברסיטת סן דייגו, רוצה לגרום לנשים להבין מה המשמעות הפרקטית של לימודים כאלה. "צריך לצייר קו דמיוני מהלימודים כל הדרך למעלה עד לפתרונות הטכנולוגיים שחברות מייצרות, ולהגיד — הנה אלה הדברים שאת יכולה להיות חלק מהם. אתם יכולים להבין טוב יותר את שינויי האקלים, אתם יכולים לפתור כמה מהמחלות בעולם דרך תפקידי Data scientist. אני חושבת שזה יעזור למשוך יותר אנשים בכלל — גברים ונשים — לתחום".

גונסון לא נרשמה מראש ללימודי הנדסה, אלא בחרה בלימודים משולבים עם התמקדות במינהל עסקים. "אחרי שהתחלתי ללמוד, כמה נשים בפקולטה להנדסה אמרו לי 'את יכולה להיות כל דבר בעזרת תואר בהנדסה', ובעצם שיכנעו אותי לשנות את התואר. בלי זה הייתי מסיימת תואר בניהול — כך שהן התוו מחדש את הקריירה שלי באותו היום. לדבריה, באותם הימים כעשר נשים בלבד למדו אתה הנדסת חשמל.

בכל ביקור שלה במרכזי מיקרוסופט בעולם נוהגת ג'ונסון לקיים ארוחות עם העובדות המקומיות. בישראל פגשה ג'ונסון באירוע דומה כ–150 מעובדות החברה. "אני רוצה לנצל את ההזדמנות לדבר אליהן", היא אומרת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker