פעם אפשר היה לעשות הכל - ומהר: רשת האינטרנט החופשית גוססת

נציבות התקשורת הפדרלית צפויה לבטל החודש את חוקי ניטרליות הרשת שהגנו על חברות קטנות ובינוניות ■ הסכנה היא כי כעת כוחן של ענקיות הטכנולוגיה וספקיות הפס הרחב יגבר והן יכתיבו את התוכן ■ החברות הקטנות מתגוננות: "הצו ימנע מחברות חדשות להתרומם"

ניו יורק טיימס
פרהד מנג'ו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כנס אינטרנט בדבלין, אירלנד
ניו יורק טיימס
פרהד מנג'ו

רשת האינטרנט נוטה למות. טכנית, היא עדיין עובדת. תעלו את הפייסבוק שלכם בסמארטפון ועדיין תראו תמונות של תינוקות וחתולים.

ואולם זה לא באמת האינטרנט. זאת לא הרשת הפתוחה שכל אחד יכול לעשות בה כרצונו של שנות ה-90 ותחילת ה-2000, תוצר של טכנולוגיות שנוצרו במשך עשורים באמצעות מימון ממשלתי ומחקר אקדמי, רשת שסייעה לפרק את אחיזת החנק של מיקרוסופט על עסקי הטכנולוגיה ונתנה לנו חברות נועזות כמו אמזון, גוגל, פייסבוק ונטפליקס.

רשת האינטרנט החופשית גוססת לה באטיות - ובהצבעה החודש בנציבות התקשורת הפדרלית (FCC - המפקחת על שוק התקשורת) לבטל את חוקי ניטרליות הרשת תונח כרית חנק על פניה.

ניטרליות הרשת נועדה למנוע מחברות שמספקות שירותי אינטרנט להעניק עדיפות לתוכן מסוים בקווים שלהן. כללים אלה מונעים, למשל, מ–AT&T לגבות תשלום מחברות שרוצות להעביר וידיאו באיכות גבוהה ללקוחותיהן.

מאחר שחוקי ניטרליות הרשת מגינים על חברות קטנות וחדשות - שלא יכולות לשלם בקלות על גישה לקווי תקשורת מהירים - מפני ענקיות אינטרנט שיכולות לשלם, הכללים הללו הם הסכר האחרון המגן מהשתלטות מוחלטת של התאגידים הגדולים על חיינו המקוונים. כשהכללים יבוטלו, רשת האינטרנט עדיין תפעל, אבל היא תיראה ותרגיש כמו משהו אחר - רשת שבה עסקות פיתוח עסקי, ולא חדשנות, קובעות מה תחוו, רשת שתרגיש יותר כמו טלוויזיה בכבלים מאשר המערב הפרוע הטכנולוגי שהעניק לנו את נאפסטר ונטפליקס.

אולי זה נשמע אפוקליפטי, אבל מצבה של התחרות הדיגיטלית הוא כבר קשה ממילא. רוב תעשיית הטכנולוגיה נמצאת בסכנה של היבלעות על ידי חברות ענק. האינטרנט מלאה כיום בשומרי סף, תחנות גביית דמי מעבר ומונופוליסטים.

חמשת החברות האמריקאיות בעלות השווי הגדול ביותר - אמזון, אפל, פייסבוק, גוגל ומיקרוסופט - שולטות ברוב התשתית המקוונת, מחנויות אפליקציה, דרך מערכות הפעלה ואחסון ענן, וכמעט כל עסקי הפרסום המקוון. קומץ חברות פס רחב - AT&T, צ'רטר, ורייזון וקומקסט, שרבות מהן רוצות גם להיות חברות תוכן - מספקות את כל חיבורי האינטרנט למשקי הבית האמריקאים ולסמארטפונים שלהם.

ביחד, הענקיות האלה חילקו ביניהן את האינטרנט למערכת רווחית של ממלכות. הן הפכו רשת שעצם קיומה היה הבטחה לחדשנות אינסופית לרשת שתקועה בבוץ, שבה כל סטארט־אפ נתון לחסדיהן של כמה מהתאגידים הגדולים על פני האדמה.
השינוי כבר מורגש עבור חברות רבות. במכתב לאג'יט פאי, יו"ר FCC, שכתב את צו ביטול חוקי ניטרליות הרשת, יותר מ–200 חברות סטארט־אפ טענו בשבוע שעבר כי הצו "יחליש חברות קטנות ובינוניות וימנע מחברות חדשניות להתרומם". הן כתבו "זהו ההפך משוק חופשי, יהיו בו כמה חברות טלפון וכבלים רבות עוצמה שיבחרו מנצחים ומפסידים ויתעלמו מהצרכנים".

חדשנות וחופשיות שהועמדה בסכנה

האינטרנט לא היה אמור להיות כזה. ברמה הטכנית העמוקה ביותר, רשת האינטרנט תוכננה לחמוק משליטה מרכזית מהסוג שיש עליה עכשיו. המבנה הטכני שלה נבע מפילוסופיה עמוקה עוד יותר. מעצבי האינטרנט הבינו כי רשתות תקשורת צוברות כוח דרך נקודות הקצה שלהן - מכשירים ושירותים שמתחברים לרשת, ושהמחשבים הם לא שמנהלים את התעבורה ברשת. זה ידוע כעיקרון "קצה לקצה" של עיצוב רשת, ומסביר מדוע רשת האינטרנט יצרה כל כך הרבה חידושים לעומת הרשתות הממורכזות שהיו לפניה, כמו רשתות טלפוניה של פעם.

הכוח הייחודי של הרשת, בימי הבהלה לזהב המוקדמים שלה, היתה גמישותה. אנשים יכלו לדמיין מגוון מסחרר של שימושים חדשים לרשת האינטרנט, ובאותה מהירות הם יכלו ליצור ולספק אותם - אתר שמוכר ספרים, אתר שקיטלג את המידע בעולם, אפליקציה שמאפשרת "ללוות" מוזיקה מאנשים אחרים, רשת חברתית שיכולה לקשר אתכם לכל אדם.

לא נזקקתם לרשות לעשות את זה; חלק מהחידושים הללו הרסו תעשיות מסורתיות, חלק שינו את החברה האנושית באופן יסודי, ורבים היו מפוקפקים מבחינה משפטית. ואולם האינטרנט פשוט איפשר לעשות הכול, ואם זה הצליח, שאר העולם אימץ את זה במהירות.

אבל הגמישות שהיתה ההבטחה הראשונה של האינטרנט, הועמדה במהירות בסכנה. ב–2003 ראה טים וו,  פרופסור למשפטים כיום בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה, סימנים להתגברות שליטת התאגידים על האינטרנט הצומחת. חברות פס רחב שהשקיעו סכומים גדולים בפרישתם של שירותי אינטרנט מהירים יותר ויותר לאמריקאים, הלכו ונהיו עוינות יותר לרשת הפתוחה.

כמה מהשימושים החדשים של האינטרנט איימו על השורה התחתונה שלהן. אנשים השתמשו בשירותים מקוונים כתחליף לטלוויזיה בכבלים או שיחות חוץ. הם חיברו מכשירים כמו נתבי Wi–Fi, שאיפשרו להם לשתף את החיבור האינטרנטי שלהם למכשירים רבים. בה בעת, היו דיווחים רבים על חברות פס רחב שניסו לחסום או לתסכל את השירותים החדשים האלה. תוך כמה שנים, כמה מהן החלו לחסום לגמרי את השירותים הללו.

עבור וו, מונופולי הפס הרחב נראו כמו איום לרעיון הקצה־לקצה שתידלק את האינטרנט. ביומון המשפטי "JTHTL" הוא כתב על רעיון לרגולציה לשימור העיצוב השוויוני של האינטרנט - וכך טבע את המונח "ניטרליות רשת".

חוות שרתים של גוגלצילום: AP

הענקיות מבטיחות להיות הוגנות

אף שניצב בפני מטח של קרבות משפטיים ושינויים, רעיון ניטרליות הרשת שלט באינטרנט מ-2005. הצו החדש של FCC יפרק את הרעיון הזה לחלוטין; חברות יורשו לחסום או לדרוש תשלום עבור תעבורה כרצונן, כל עוד הן חושפות את ההסדרים האלה.
כרגע, חברות הפס הרחב מבטיחות לא לפעול באופן לא הוגן, והן טוענות כי ביטול חוקי הניטרליות יעניק להן תמריץ להשקיע בקיבולת הרשת, ולשפר אותה כך.

בריאן הארט, דובר FCC, אמר כי חברות הפס הרחב עדיין יהיו כפופות לחוקי ההגבלים העסקיים וחוקים אחרים שנועדו למנוע התנהגות לא תחרותית. הוא ציין כי הצעותיו של פאי פשוט יחזירו את הרשת לתקופה קודמת, טרום חוקי ניטרליות הרשת. "האינטרנט שיגשגה גם לפני כן, והיא תשגשג שוב", הוא אמר.

חברות הפס הרחב נוקטות בגישה דומה. כשציינתי בפני דוברת קומקסט כי הבטחות החברה הן עניין של רצון טוב בלבד - ששום דבר לא יכול למנוע מקומקסט ליצור יום אחד שכבות נפרדות של שירותי אינטרנט עם תוכן, כמו שהיא מוכרת חבילות כבלים - היא אמרה שאני מקדים את המאוחר.

אחרי הכל, אנשים חזו את סופה של האינטרנט כבר לפני שנים. ב-2003, מייקל קופס, היו"ר הדמוקרטי של FCC, שחשש מהשתלטות התאגידים על האינטרנט, טען כי "כנראה שאנו רואים את תחילת הסוף של האינטרנט כפי שהכרנו אותה".

וכך נמשכו החששות מאז. ב-2014, בפעם האחרונה שניטרליות הרשת היתה בסכנה, נילאי פאטל, עורך "The Verge", הכריז כי רשת האינטרנט מתה (והשתמש במלה אחרת ל"מתה"). הוא עשה זאת שוב השנה, בציפייה להצעתו של פאי.

אולי תאמרו שרשת האינטרנט המשיכה לדהור למרות החששות. סטארט־אפים עדיין מקבלים מימון ויוצאים להנפקות. דברים חדשים ומשוגעים מומצאים ומנפצים את כל הציפיות; ביטקוין, הכי מערב פרוע שיש, זה עתה עבר את רף 10,000 הדולר במסחר.
נכון, אבל רשת תוססת לא מתה בבת אחת. נדרשים זמן והזנחה; היא נחלשת מיום ליום, אבל בצורה בלתי־נתפשת, כך שיום אחד פתאום נחייה בעולם דיגיטלי שנשלט על ידי ענקים בלי לשים לב ונחשוב שזה נורמלי.

זה לא נורמלי. זה לא תמיד היה כך. רשת האינטרנט לא חייבת להיות מגרש משחקים של תאגידים. זאת רק הדרך שבה בחרנו לקחת אותה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker