דו"ח האינטרנט הגדול: תשעה מכשירים בכל בית - וכמה ישראלים חוו מתקפת סייבר?

דו"ח בזק על מצב האינטרנט ב-2017 מראה שהציבור הישראלי צורך כ-5.7 ג'יגה ביום - עלייה של 36% לעומת 2016 ■ שיחות וידאו נהפכו פופולריות, בעיקר בקרב בני הנוער ■ פייסבוק מאבדת מאחיזתה לטובת ווטסאפ ואינסטגרם - והרדיו זוכה לתהילה מחודשת ברשת

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ווטסאפ
צילום: Dado Ruvic/רויטרס

קונה ברשת וצופה בתוכני ווידאו, אך חושש ממתקפות סייבר ומבריונות רשת - אלה מאפייניו של הישראלי הדיגיטלי הטיפוסי, כפי שעולה מדו"ח מצב האינטרנט של בזק ל-2017, שהתפרסם היום (ב'). מדובר בדו"ח המקיף בתחומו, שהחברה עורכת מאז 2014. הוא כולל נתונים מסקר משתמשים שבזק עורכת, המהווה מדד טוב למגמות באימוץ שירותים דיגיטליים בקרב הציבור הישראלי והמשק.

הצריכה גדלה

בסך הכל יש בישראל כ-6.6 מיליון משתמשים באינטרנט, מתוך אוכלוסייה של 8.7 מיליון תושבים.

האימוץ של פס רחב בישראל הוא מהיר. על פי נתוני בזק, הישראלי צורך במחשב הנייח בבית נתונים (data) בנפח מכובד של כ-5.7 ג'יגה ביום. לשם השוואה, נתון זה זהה לצריכת הנתונים החודשית של הצרכן הישראלי באמצעות המכשיר הסלולרי. מדובר בעלייה של 36% לעומת 2016, שבה הצריכה הממוצעת היתה 4 ג'יגה. לדברי בזק, יש לקוחות כבדים שצורכים גם 20 ג'יגה של נתונים ביום.

עוד על פי הדו"ח, ב-2017 נרשם גידול בצריכת תקשורת הנתונים באמצעות הסלולרי. אף שחברות הסלולר משווקת כיום חבילות גלישה ענקיות של 30 גי'גה ואף יותר, המשתמשים מגיעים למגבלת הגלישה. כך, 35% מהנסקרים אמרו שחבילת הגלישה בסלולר שברשותם אינה מספיקה להם - עלייה של 12% לעומת 2016. אלה הן חדשות טובות לחברות הסלולר, שמעוניינות למכור חבילות גלישה שמנות יותר, ולהגדיל באופן זה את ההכנסה החודשית הממוצעת מכל משתמש.

ילדי היוטיוב

ההסבר המרכזי לגידול בהיקפי הגלישה, בנייד ובנייח, הוא הווידאו: בשנים האחרונות התפתחו בישראל פתרונות צפייה מבוססי רשת, בהם סלקום TV, פרטנר TV ונטפליקס. על פי הדו"ח, הישראלים צופים בווידאו גם דרך המכשיר הסלולרי. בנוסף, 20% (פי 2 לעומת השנה שעברה) אמרו כי הם צופים בתוכני וידאו מהנייד.

פרויקט לאה גולדברג ביוטיוב
פרויקט לאה גולדברג ביוטיובצילום: שחר צרפתי

ואולם, גם לתקשורת הדו־כיוונית יש תפקיד בחיי הישראלי הדיגיטלי: "טרנד חדש שאנו מזהים הוא שיחות הווידאו. ב-2017 חל זינוק של 30% בשימוש בשיחות וידאו לעומת השנה שעברה", אומר גיל רוזן, סמנכ"ל השיווק והחדשנות של בזק. "נכון שסקייפ קיימת זמן רב, אך הישראלי מאמץ במהירות את השימוש בשיחות וידאו בווטסאפ וב-Facetime, ובאפליקציות כמו האוס־פרטי (אפליקציית וידאו מרובה משתתפים החביבה על צעירים; א"ז, ר"ג). נראה שזו הדרך של הנוער להחזיר לחייהם את התקשורת הבין אישית, סוג של 'פנים מול פנים'. 25% מבני הנוער בישראל מבצעים שיחות וידאו שגרתיות עם חברים לפחות פעם בשבוע, בעיקר באמצעות הווטסאפ". גם עם הרופא מדברים ברשת: תוך שלוש שנים נרשמה קפיצה של 100% במספר האנשים שעושים צ'אט-וידאו עם הרופא - מ-10% ל-21% השנה.

כמובן שאי־אפשר להזניח את יוטיוב. על פי הדו"ח, "כ-30% מהתינוקות צופים במסכים - כולל ביוטיוב - לפני גיל שנה; בגיל 10 הם מקבלים את הסמארטפון הראשון שלהם; 70% מהילדים בגילי 6–9 צופים בסרטונים באמצעות אפליקציה של סרטוני וידאו; 75% מההורים לילדים בגילים האלה דואגים להגביל את זמן המסך של הילד; הזמן הממוצע שילדים בגילים אלה מבלים מול המסך הוא כ–2.7 שעות ביום".

.

רוכשים בגדים בלי למדוד

מלבד צפייה בתוכני וידאו (לרבות שיחות וידאו), מהדו"ח של בזק עולה כי הישראלים מתחילים גם להאזין אונליין. "אנו עדים לתחיית הרדיו באינטרנט", אומר רוזן. "50% מהנסקרים אמרו שהם מאזינים לרדיו בפורמט אינטרנטי, באמצעות המחשב או אפליקציה. יש המורידים אפליקציות כמו אלה של רדיו אקו 99FM או 102FM, ויש המאזינים דרך אפליקציות רדיו כלליות כמו TuneIn".

מתוך אתר eco99fm
הרדיו חוזר לתהילתו. מתוך אתר eco99fmצילום: eco99fm

הסקר מראה כי חל גידול משמעותי גם בקניות אונליין. "ההרגל לקנות ברשת חוצה יבשות (וגילים). כולם קונים ברשת. 80% מהישראלים אמרו כי ביצעו לפחות רכישה אחת ברשת השנה, כשבקרב בני חמישים פלוס חלה עלייה משמעותית בביצוע רכישות ברשת", נכתב בדו"ח. על פי בזק, 44% ממשתתפי הסקר אמרו שהם קונים ברשת מאתרים בחו"ל ו-67% קונים מאתרים ישראליים (ייתכנו כפילויות).

שליש מהנשאלים ציינו כי רכשו השנה ביגוד והנעלה ברשת. לדברי רוזן, מדובר בגידול של 80% בארבע השנים האחרונות: "אתרי קניות כדוגמת ASOS, eBay, עלי אקספרס ו–NEXT, עשו שיעורי בית, ומציעים למיליוני אנשים ברחבי העולם את מיטב מרכולתם בשילוב הנחות והצעות מפתות". עם זאת, הוא מוסיף, "67% מהקונים אונליין ציינו שהתאכזבו ממוצר כלשהו שרכשו השנה, ו–23% החזירו את המוצרים שרכשו לחברה". נתון מעניין אחר שעולה מהדו"ח הוא שלמרות השימוש הבלתי־פוסק במכשיר הסלולרי, כשמדובר בקניות, רוב העסקות מתבצעות לבסוף דרך המחשב האישי.

מי שעוד לא חוו את מהפכת האונליין הן קמעוניות המזון. על פי בזק, שיעור הרכישות באתרים שלהן לא גדל לעומת שנה שעברה: "אנו עדיין נאמנים לעגבנייה שלנו, וככל הנראה, אין תחליף לחוויית הסופרמרקטים הגדולים ולמגע הישיר במזון. שיעור הקניות אונליין של מצרכים ומזון לבית נשאר נמוך - כ-18% - ולא השתנה בשנים האחרונות".

מנגד, נראה שאפליקציות כמו Paybox, פפר ו–Bit, מצליחות לשנות הרגלים. 34% ממשתתפי הסקר אמרו שהם עושים שימוש באפליקציות להעברת כספים; 20% דיווחו כי הפקידו השנה צ'ק באופן דיגיטלי.

שומרים בענן

נתון בולט אחר בדו"ח הוא האימוץ המסיבי של שירותי ענן. 67% מהנסקרים השנה אמרו שהם מגבים תמונות, סרטונים ומידע על ענן, לעומת 60% ב–2016. עם זאת, נראה כי לחלק גדול מהישראלים מתחיל להיות צפוף בענן. "גם המקום בסמארטפון עצמו אוזל והולך", אומר רוזן. "43% נאלצים לעתים קרובות לפנות שטח אחסון בסמארטפון, מוותרים על אפליקציות, מעבירים לענן ואף מוחקים תמונות".

ואולם, הנכונות של ישראלים לשלם על אחסון בענן עדיין נמוכה, מדגיש רוזן. על פי נתוני הסקר, חצי מהמשתמשים מעדיפים לא לרכוש שטח אחסון נוסף — אלא למחוק תמונות או אפליקציות. "אנו יצרני מדיה אינסופיים, ששומרים סרטים וסרטונים שאנו מורידים למכשיר, אך כשהמקום נגמר - רק 30% מגבים והשאר מעבירים לענן או מעדיפים למחוק דאטה מהמכשיר", מסביר רוזן.

.

פייסבוק Out — ווטסאפ In

בסקר הקודם בלטה הירידה בשיעור ההורדה של אפליקציות. בנוסף, הסקר של 2016 הראה כי הישראלים מעדיפים להוריד מספר מצומצם של אפליקציות בעלות ערך שימושי גבוה. השנה, לדברי רוזן, האפליקציות הפופולריות בקרב ישראלים הן של רשתות חברתיות ואפליקציות ניווט. אחריהן מתברגות אפליקציות התחבורה השיתופית, כמו Gett ומוביט — שעוקפות את האפליקציות הפופולריות של אתרי החדשות וואלה ו–ynet, ואת אפליקציות המשחקים, כמו קנדי קראש.

בגזרת הרשתות החברתיות, 2017 מסתמנת כמהפך - ווטסאפ עדיין מדורגת כאפליקציית הסושיאל המובילה בקרב הציבור הישראלי, כשבמקום השני מדורגת השנה אינסטגרם. יתרה מכך, בקרב בני הנוער — המשתמשים העיקריים באפליקציות סושיאל — ל–72% יש חשבון אינסטגרם, ורק ל–63% יש חשבון פייסבוק. בשנה שעברה הנתון היה הפוך: שיעור משתמשי אינסטגרם בקרב בני הנוער היה 61%, לעומת 75% בפייסבוק.

גיל רוזן, סמנכ"ל השיווק והחדשנות של בזק
גיל רוזן, סמנכ"ל השיווק והחדשנות של בזקצילום: בזק

המהפך נובע מהשינוי באופן השימוש של המשתמשים ברשתות החברתיות, כפי שמסביר רוזן: "פייסבוק סיימה את תפקידה כרשת חברתית רק לחברים, והשנה המשתמשים העדיפו לחפש קבוצות, קהילות והמלצות מאשר לדבר עם חברים ולהעלות סטטוסים. על פי הנתונים שלנו, כל משתמש חבר בממוצע ב–11 קבוצות בפייסבוק". על פי הסקר, המספרים משלשים את עצמם כשמדובר בווטסאפ — כשבקרב בני נוער, כל אחד חבר ב–27 קבוצות בממוצע.

הרשתות החברתיות נהפכו בשנים האחרונות לפלטפורמה העיקרית שבה פוליטיקאים מקדמים את עצמם ואת האג'נדות שלהם. ישנו מעבר גדול לצריכת תקשורת באמצעות המדיה הזאת — בעיקר של אתרי חדשות. ואולם השימוש ברשתות החברתיות ככל הנראה אינו עוזר לשפר את תדמית הפוליטיקאים בעיני הציבור. על פי הסקר, רק 19% ממשתמשי הרשתות החברתיות מאמינים לסטטוסים שנכתבים על ידי פוליטיקאים, לעומת 38% שמאמינים יותר לפוסטים של עיתונאים. 88% ממשתתפי הסקר אמרו שהם עדיין מתייחסים למהדורות החדשות ברדיו כאמינות ביותר.

השעון החכם מתקתק לאט

את מה הישראלים עדיין לא אימצו לחיקם בתחום הדיגיטלי? לדברי רוזן, "שיעור השימוש בשעונים חכמים אמנם עלה, אך עדיין מדובר במספרים קטנים; לכ–7% מהישראלים יש שעון חכם, לעומת 2% בלבד בשנה שעברה". גם קטגוריית הבית החכם גדלה, אך עדיין מדובר רק ב–15% מהבתים עם התקנים חכמים, לעומת 10% ב–2016 (בית נחשב חכם כשיש בו התקן הנשלט מרחוק כמו דוד חשמלי או מזגן).

על פי דו"ח בזק, בבית ממוצע בישראל יש כמה מכשירים בודדים המחוברים לרשת (ספרים, מחשבים, טאבלטים, סמארטפונים, קונסלות משחקים, מדפסות רשת, מצלמות רשת וכדומה), וביותר מ–30% מהבתים יש יותר מ–11 מכשירים מחוברים.

מפחדים ממתקפות סייבר

הדו"ח של בזק מאשש את העובדה שהישראלים חוששים ממתקפות סייבר - 35% מהנסקרים אמרו שהם חוששים ממתקפות סייבר מצד גורמים עוינים ומפריצות של האקרים - ו-31% מהם חוות מתקפה כזו. עם זאת, אך לדברי רוזן, "רק 30% מתקינים תוכנת הגנה בסמארטפון, אף שהחיים שלנו מרוכזים במכשיר. זאת, לעומת כ–80% שמתקינים תוכנת הגנה במחשב האישי".

.

בעלי אייפון, שהם כשליש מהאוכלוסייה, ממילא אינם יכולים להתקין אנטי וירוס בסמארטפון.

על פי הדו"ח, הישראלים חוששים גם מהמעקב אחריהם מצד חברות פרסום. 36% מהנשאלים אמרו שהם מאמינים (למה שהיא כנראה אגדה אורבנית) שחברות הפרסום מאזינות להם דרך הסמארטפון וחושבים שקיבלו הצעה שיווקית בעקבות נושא שיחה כלשהו. 30% מהישראלים מפעילים חוסם פרסומות ואינם פותחים כלל מיילים שיווקיים, או רק 30% מהם. 76% מהנשאלים אמרו כי "יתעצבנו מאוד" אם פרסומות ישולבו גם בפלטפורמת ווטסאפ. בנוסף, 31% מקפידים לכבות את ה–GPS כשהוא לא בשימוש.

.

תופעה נוספת שרווחת בקרב בני נוער בזמן השימוש ברשתות חברתיות היא החשיפה לשיימינג. 40% מבני הנוער דיווחו שסבלו משיימינג, או שהם מכירים מישהו שסבל מהתופעה - נתון גבוה במעט לעומת השנה שעברה.

סקר בזק נערך באמצעות חברת המחקר TNS, בקרב 1,268 נדגמים בגילי 13 ומעלה, לרבות בחברה הערבית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker