בדרך לכל רכב או סמארטפון - חברות השבבים טורפות אחת את השנייה

החברות הגדולות בענף השבבים - שהכנסותיו ב-2016 היו 340 מיליארד דולר - רוכשות חברות אחרות כדי להוריד את עלויות הייצור ולהשיג יתרון תחרותי ■ אחרי שהשתלטו את הסלולר והמחשב האישי, פונות החברות ליעד הבא: בינה מלאכותית

אלירן רובין
אלירן רובין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
פרוסת סיליקון מלאת שבבים
פרוסת סיליקון מלאת שבביםצילום: בלומברג

סיליקון הוא הלב הפועם בכל מוצר טכנולוגי, ואת השבבים העשויים ממנו ניתן למצוא כמעט בכל מכשיר בחיינו — מהטלוויזיה, המחשבים והסמארטפונים, עבור בתעשיית הרכב וכלה בחוות השרתים הענקיות שמכילות את "הענן" שמאחסן את הנכסים הדיגיטליים שלנו.

בשבוע שעבר זיעזעה ברודקום את השוק, לאחר שנודע על כוונתה לרכוש את קוואלקום לפי שווי של 130 מיליארד דולר — במה שנחשב למיזוג הגדול ביותר בשוק הטכנולוגיה. יש כמה מכשולים עסקיים ורגולטוריים עד להשלמת מיזוג כזה, וייתכן שיידרש זמן רב להשלמתו, אבל אם העסקה תצא לפועל, תיהפך החברה הממוזגת לאחת הגדולות בשוק השבבים (מוליכים למחצה, Semiconductors) עם שווי של 200 מיליארד דולר.

האפשרות ליצירת חברה שתתחרה בשווייה ומכירותיה באינטל ובחטיבת השבבים של סמסונג הציתה את הדיון על מגמת המיזוגים והרכישות המתמשכת בתעשיית השבבים העולמית, והתעצמותן הגוברת של החברות הגדולות בתחום. בשנים האחרונות נעשו כמה עסקות ענק בתחום השבבים: ברודקום שנרכשה ב–2015 על ידי אוואגו ב–37 מיליארד דולר; ARM שנרכשה ב–2016 על ידי התאגיד היפני סופטבנק ב–32 מיליארד דולר; ואינטל שרכשה ב–2015 את אלטרה ב-16.7 מיליארד דולר. עסקת הענק של קוואלקום לרכישת NXP ב–39 מיליארד דולר יצאה לדרך, אך נתקלה בקשיים באחרונה, ומעניין מה יעלה בגורלה לאור החדשות האחרונות. אתמול דווח שחברת השבבים מארוול רוכשת את קאוויום תמורת 6 מיליארד דולר.

הרשימה המכובדת הזאת מסתירה את העובדה שכל אחד מהשמות האלה מייצג התמחות שונה בעולם השבבים העצום והמגוון. את השוק נהוג לחלק לשלושה תחומים עיקריים: שבבים אנלוגיים, שבבים דיגיטליים ושבבי זיכרון, כשכל אלה משרתים מגוון מוצרים, החל במחשבים אישיים וחוות שרתים, עבור בסמארטפונים וכלה בציוד תקשורת, מכשור תעשייתי וכלי רכב. שני השווקים הבולטים הם מחשוב אישי ומכשירים ניידים — המהווים 60% מכלל השוק. מכיוון שתחום השבבים מורכב מקטגוריות רבות, כל אחת מהעסקות האלה מייצרת ערך נוסף שונה לחברה הרוכשת.

כך למשל, חברת אוואגו־ברודקום, שמתמחה בעיקר בשבבים לציוד תקשורת, יכולה לקבל דריסת רגל משמעותית בשוק השבבים לסלולר שבה מתמחה קוואלקום. האחרונה נחשבת למובילה באחזקות של קניין רוחני של ליבת הטכנולוגיות לדור השלישי, הרביעי והחמישי ברשתות הסלולר. אם העסקה תצא לפועל, היא עשויה לחזק משמעותית את מעמדה של ברודקום מול אפל, משלמת התמלוגים הגדולה של קוואלקום, שפתחה בהליכים משפטיים כדי להקטין את גובה התמלוגים שהיא משלמת. מצד שני, החיסרון בעסקה כזו הוא עלייה במינוף.

הענקיות טורפות — והתיאבון שלהן גדל

עובדים בחדר הנקי באינטל ישראל
עובדים במפעל אינטל בישראלצילום: אינטל ישראל

הסיבה המרכזית לתהליך הקונסולידציה המתמשך בשוק השבבים, שבו מוכנות חברות לשלם עשרות מיליארדי דולרים כדי לרכוש מתחרות, היא היתרון המשמעותי לגודל. בכירים בענף מסבירים כי יתרון זה משתקף לא פעם ביכולת ייצור זולה יותר ויעילות כלכלית שעשויה גם להיטיב עם הצרכן.

״חברה כמו אוואגו־ברודקום לרוב קונה חברות כושלות שאיבדו את המומנטום, עם מבנה הוצאות מנופח. היא מנטרלת את מבנה ההוצאות ונהנית מיתרון הגודל. כשחושבים על העלות אל מול ביצועים — יש שיפור מתמיד״, אומר סרגיי וסצ׳ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר, שהוציאו באחרונה דו״ח על פעילות שוק השבבים העולמית.

אימפריות השבבים

קוואלקום אחראית לשבב המודם לתקשורת בסמארטפונים (Baseband) ושולטת ב–40% משוק זה. אלא ששוק זה נהפך לקומודיטי, ונכנסה אליו תחרות מצד שחקניות קטנות יותר כמו מדיה־טק, שמוכרת שבב זול יותר ומשרתת בעיקר את המותגים הסיניים.

לפי סקירה שנעשתה באחרונה, עלות ייצור אייפון X היא 370 דולר, כשרכיב ה–Baseband של קוואלקום עולה 18 דולר — מחיר רכיב שהוא שלישי בעלותו ליצרן אחרי עלות המסך והמצלמה. המחיר שגובה קוואלקום יקר בהשוואה לאחרות, אם כי לא מדובר בשבב יקר מאוד. באופנהיימר מסבירים כי כיום גם אינטל מייצרת שבב דומה וזול יותר, ואפל כבר התחילה להשתמש בו.

הכוח עבר לבתי החרושת

מלבד מבנה ההוצאות היעיל, מכיוון שכמעט כל חברות השבבים בעולם אינן עוסקות בייצור השבב אלא בעיצובו ופיתוחו (Fabless), יש למפתחות הגדולות כוח מיקוח מול חברות הייצור (Fab). המפעל הגדול ביותר בעולם שמייצר לרוב החברות בעולם הוא TSMC מטייוואן, עם נתח שוק של 50%. ״ככל שאתה גדול יותר — זול לך יותר לייצר״, אומר וסצ׳ונוק, שמוסיף כי באופן תיאורטי יכולה יצרנית השבבים הטייוואנית TSMC להעלות מחירים — אבל יש לה מה להפסיד, בשל תחרות מצד גופים גדולים כמו סמסונג.

סט שבבים של חברת ברודקום
סט שבבים של חברת ברודקוםצילום: Patrick T. Fallon / Bloomberg

מי שהבינו באחרונה שהרבה מהכוח עובר דווקא לחברות הייצור הם הסינים, שמשקיעים בבניית תשתית לייצור שבבים ועשויים להוריד את מחירי הייצור. ״כיום סין מייבאת יותר שבבים מנפט — ועל כן משקיעה עכשיו הון רב כדי לפתח תעשייה זו על ידי גיוס מומחים, הקמת מפעלים ורכישת חברות בתחום, אומר רם פלטינוב, סמנכ״ל שיווק ואסטרטגיה באפלייד מטיריאלס ישראל, אחת מהספקיות הגדולות של מערכות לתעשיית ייצור השבבים.

עם זאת, בשל סוגיות של ביטחון לאומי הנובעות מהרצון להבין מה שתול על השבב, ייתכן שמדינות ידרשו לפקח על כך. לדברי מקורות בענף, צמיחה כזאת בתעשיית ייצור השבבים הסינית עשויה להיתקל בקשיים מצד ארה״ב.

שתי ענקיות נוספות שעוסקות בייצור השבבים הן אינטל וסמסונג. אינטל מייצרת את השבבים שהיא מפתחת, ושולטת בשוק המחשוב האישי עם 95% משוק המיקרו־מעבדים למחשבים וחוות שרתים. שוק זה צומח כיום באטיות, וזו הסיבה לכך שאינטל רכשה את אלטרה ומובילאיי — חיזוק מעמדה בתחום השבבים לחוות שרתים ולרכב החכם.

הכנסות משבבים

סמסונג אמנם מוכרת לצרכן כיצרנית של מכשירי חשמל וסמארטפונים, אך היא אחת השחקניות הבולטות בשוק השבבים העולמי, ומובילה בין היתר בייצור שבבי זיכרון (Dram) עם 40% מהשוק ו–30% משוק מזיכרון ה–Flash. כיצרנית שבבים משרתת סמסונג בין היתר את עצמה, וכן את אפל.

חלקה של סמסונג משוק הייצור הוא 7.9%. לפי דיווח של "וול סטריט ג׳ורנל" מאוקטובר. הענקית מקוריאה מרוויחה 110 דולר על כל אייפון X שנמכר כיום בעולם. סמסונג אף הודיעה באחרונה כי תגדיל משמעותית את פעילות ייצור השבבים ותצמצם פערים מול המתחרה TSMC.

מפעל ייצור נוסף של שבבים דיגיטליים הוא גלובל פאונדריז, חברה שהוקמה בעקבות פיצול חטיבת היצור של חברת AMD, שהחליטה להתמקד בפיתוח בלבד. הרבה מאוד כוח עבר בשנים האחרונות למפעלי הייצור. לדברי וסצ׳ונוק, המודל שבו כל חברת שבבים גם מייצרת בעבור עצמה עובד בעיקר לחברות השבבים האנלוגיים, הנחשבים למיושנים יותר אך נכללים גם במוצרי טכנולוגיה חדשים, כמו בתחום ה–IoT. טכנולוגיות הייצור במפעלי השבבים האלה ישנות, ולא צריך לשדרג לעתים קרובות את המפעל בעלות של עשרות מיליארדי דולרים. ״ליצרנית הישראלית 'טאוור' יש מפעל לייצור שבבים אנלוגיים משנות ה–80 שמלא ב–91% מהזמן״, מציין וסצ'ונוק.

שבבים של חברת ברודקום
שבבים של חברת ברודקוםצילום: Patrick T. Fallon / Bloomberg

העוגה ממשיכה לגדול

סיבה נוספת לקונסולידציה בענף השבבים היא שהפיתוח והייצור הם עסק יקר, ולכן יותר ויותר קשה לשחקניות הקטנות להשתלב בו. ״כשכבר צצות חברות טובות, הן לרוב נבלעות על ידי הענקיות״, אמר ריק שייפר, אנליסט השבבים הבכיר באופנהיימר בשיחת אנליסטים בשבוע שעבר. אף על פי כן, באופנהיימר מציינים כי העוגה גדלה, יותר שבבים מיוצרים — ויש ביקוש גובר למהנדסי חומרה ותוכנה בתחום.

הרקע הטכנולוגי לכך הוא התקצרות מחזורי הייצור ועליית מדרגה של התעשייה, שהופכת את ייצור השבב למסובך יותר. פלטינוב מסביר: "בשני העשורים האחרונים התרחשו שני גלים גדולים. הגל הראשון, עם הכניסה של המחשב האישי (PC) והאינטרנט לכל בית, ובו שלטה הארכיטקטורה של אינטל, שבה מהירות השבבים (ג׳יגה־הרץ) היתה החשובה ביותר. הגל השני היה בערך ב–2007 — המעבר למחשוב נייד. אפל שינתה לגמרי את חוויית המשתמש ואיפשרה גישה לאינטרנט ולרשתות החברתיות מכל טלפון. כאן חשיבות צריכת החשמל היתה מכרעת, וארכיטקטורת ARM היתה על העליונה. הרשתות החברתיות הגדילו את היקף הנתונים והתמונות על הענן, והגדילו משמעותית את חוות השרתים Data Centers. כל אלה כמובן הקפיצו באופן דרמטי את תעשיית השבבים״.

בשנים האחרונות הואצה עוד יותר התעשייה עם כניסת תחום ה–IoT, העובדה שכל מכשיר פשוט עשוי להכיל שבב; והשינוי שעובר על תעשיית הרכב, שבו כל מכונית עשויה בעתיד להכיל עשרות שבבים שונים. אלא שלא רק מספר השבבים עלה, גם מורכבות הייצור זינקה בשל מזעור טכנולוגיות. ״כולם רוצים לייצר טלפון עם שבב קטן יותר, ביצועים טובים יותר ועם פחות צריכת חשמל, וכדי להגיע ליכולות האלה צריך להשתמש בטכנולוגיות יותר מתקדמות. לא הרבה שחקנים יכולים לבנות מפעל לייצור מתקדם של 3 ננומטר. להקים מפעל כזה עולה 10 מיליארד דולר״, אומר וסצ׳ונוק.

חמש יצרניות השבבים הגדולות

הדור הבא — בינה מלאכותית

אחרי דור המחשוב האישי והסמארטפונים, התעשייה מתכוננת לגל הפיתוחים הבא, שבסיסו מערכות לומדות, או בשפת העם — בינה מלאכותית. תעשיית הטכנולוגיה כולה נרגשת משלל יישומים לזיהוי תמונות, חיפוש מתקדם או יכולת לבצע שיחה עם מערכות ממוחשבות. ואולם, עד היום מרבית היכולות האלה נשענו על תשתיות סיליקון קיימות עם שינויים שונים, וכעת חברות רבות בעולם תרות אחר מציאת הפתרון הנכון ביותר לתחום.

מי שרוכבת על הגל באופן אולטימטיבי כבר שלוש־ארבע שנים היא חברת אנבידיה. החברה האמריקאית, המוכרת בשל מעבדי הגרפיקה שלה, מצאה את עצמה בלב התחום הצומח בתעשיית השבבים כמעט במקרה, לאחר שכמה מחקרים בלמידה חישובית הראו כי מעבדי ה–GPU שלה — המסוגלים לבצע חישוב מקבילי, בשונה ממעבדי ה–CPU של אינטל — מחשבים באופן מהיר יותר תהליכים כבדים בעבור למידה של מערכות.

בשל כך, זינקה מניית אנבידיה ב–600% בתוך שנתיים. החברה שידרגה את עצמה לתוך תחום הבינה המלאכותית, וכיום רוב מאמצי השיווק שלה מתמקדים בניסיון לשכנע כי הפלטפורמות שהיא בונה הן הטובות ביותר לעתיד חוות השרתים או הרכב האוטונומי.

אך אנבידיה לא לבד. כדי להתחמש לקראת העתיד, אינטל רכשה ב–2016 את הסטארט־אפ האמריקאי נרוונה, שפיתח מערכות למידה עמוקה שעשויות לשפר את פעולת השבב; וכן את מובילאיי, במטרה לנסות להוביל את תחום הרכב האוטונומי. גוגל, מצדה, בונה לעצמה בשנים האחרונות יחידות עיבוד ייעודיות לבינה מלאכותית שאותן היא מכנה TPU, ומאפשרת שימוש בהן גם במסגרת שירותי הענן שלה.

מפעל סמסונג בקוריאה הדרומית
מפעל סמסונג בקוריאה הדרומיתצילום: Seokyong Lee / Bloomberg

אלא שמלבד הגדולות, יזמים בעלי רקע בתחום השבבים זיהו גם הם את המגמה, ומקימים סטארט־אפים שמתכננים שבבים ייעודיים לתחום. אחד השמות שצצו בחודשים האחרונים הוא גראפקור הבריטית, שאותה הקים עובד אנבידיה לשעבר.

לפני כמה חודשים גייסה גראפקור 30 מיליון דולר בסבב שכלל כמה מהשמות הגדולים בתחום הבינה המלאכותית — בהם דמיס הסאביס, מייסד דיפמיינד (DeepMind), שנמכרה לגוגל. השבוע גייסה החברה עוד 50 מיליון דולר מקרן סקויה. בין השאר השקיעה בחברה גם פיטנגו הישראלית. ״בניית מערכות המסוגלות לפעול בתחום הבינה המלאכותית הכללית פירושה פיתוח אלגוריתמים מורכבים בעלי יכולת למידה מהירה מנתונים גולמיים. הדבר דורש כוח עיבוד עצום, וארכיטקטורה חדשנית״, ציין הסאביס.

גם אביגדור וילנץ, מייסד גלילאו שנמכרה בשנת 2000 למארוול ב–1.7 מיליארד דולר, פועל להקמת חברה בתחום. החברה, בשם הבאנה, עדיין לא נחשפה, אך פועלת לפיתוח שבב מיוחד, ככל הנראה בדומה לגראפקור.

"השחקנים החדשים בתחום למדו מהטעויות של הקודמים, ואינם מחויבים לארכיטקטורות קודמות. אלה סטארט־אפים — הם זזים מהר יותר ומגיבים לצרכים מיד", אומר יאיר שניר, סגן נשיא דל טכנולוגיות קפיטל. "תהיה מלחמה בין ענקיות הטכנולוגיה, כמו גוגל, שבונות לעצמן את השבבים בחוות השרתים, לבין חברות חדשות, שמפתחות שבבים מסוג חדש. מטרת החברות הקטנות היא לייצא את הטכנולוגיה שלהן החוצה. המגמה הזאת תאתגר חברות כמו אינטל ואנבידיה — ולכן אם נראה רכישות גדולות בתחום, הן ככל הנראה יבואו מצד החברות האלה, בדגש על אינטל, שנמצאת בבעיה גדולה יותר כיום".

גם בישראל תעשיית השבבים פורחת

תעשיית השבבים (המוליכים למחצה) בישראל נחשבת לאחת המתקדמות בעולם, עם מרכזי פיתוח של רוב חברות הענק מצד אחד, וזירת הזנק ערה שאחראית לכמה מהאקזיטים הגדולים בתעשייה מצד שני.

המעסיקה הגדולה ביותר בתחום ובהיי־טק הישראלי בכלל היא אינטל, שפתחה את פעילותה ב–1974, ומנוהלת כיום על ידי יניב גרטי. החברה מעסיקה 11 אלף עובדים בישראל בכמה מרכזי פיתוח ובמפעל ייצור בקרית גת. בתחילת השנה רכשה אינטל את מובילאיי הירושלמית ב–15.4 מיליארד דולר — העסקה הגדולה ביותר במשק הישראל. כמו כן אחראית אינטל לעוד כמה רכישות של סטארט־אפים ישראליים.

ברודקום נכנסה לישראל ב–2000, ופעילותה המקומית מנוהלת על ידי שלמה מרקל. היא מעסיקה 700 עובדים בכמה מרכזי פעילות: באיירפורט סיטי, בתל אביב, בהרצליה, ברעננה, ביקום ובנצרת. ברודקום ביצעה 13 רכישות של טכנולוגיות ישראליות, שעם הבולטות בהן נמנות רכישת ברודלייט תמורת 195 מיליון דולר (2012) ורכישת פרוביג'נט תמורת 313 מיליון דולר (2011).

קוואלקום נכנסה לישראל ב–1993, ופעילותה המקומית מנוהלת על ידי אריק מימרן. היא מעסיקה 500 עובדים המפוזרים במרכזי פעילות בהוד השרון ובחיפה. הרכישה הגדולה ביותר של קוואלקום בישראל היתה ב–2014, כששילמה 400 מיליון דולר תמורת הסטארט־אפ ווילוסיטי מקיסריה. שנה קודם לכן היא רכשה את קבוצת המצלמות CSR שרוב פעילותה היתה בישראל. רכישות נוספות של קוואלקום כוללות את אפוס, דיזיין ארט נטוורקס ו–iSkoot, שפעילותו בבית שמש נסגרה לפני שנתיים.

גם לסמסונג פעילות מקומית בתחום השבבים, והיא מעסיקה 250 עובדים ברמת גן. אחת החברות הישראליות הבולטות בעולם השבבים היא מלאנוקס, שמפתחת שבבים המאפשרים תקשורת מהירה יותר בין שרתים. בין השאר, רכשה החברה את איזיצ'יפ תמורת 810 מיליון דולר, בעסקה הגדולה אי פעם בין שתי חברות ישראליות. מלאנוקס מעסיקה כ-3,000 עובדים — 2,000 מהם בישראל.

חברה נוספת שפועלת בישראל בקנה מידה גדול היא אפלייד מטיריאלס, שמספקת מערכות לתעשיית ייצור השבבים. בישראל נמצא מרכז הפיתוח והייצור הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב, ומועסקים בו כ-1,300 איש, לאחר גיוס של כ-300 עובדים בשנה האחרונה. חברות נוספות בענף שפועלות בישראל הן מארוול, טקסס אינסטרומנט, סאנדיסק ואנבידיה, שנכנסה לפני מספר חודשים ופעילותה עדיין קטנה.

גם חברת KLA-Tencor ממגדל העמק, מייצרת פתרונות למדידה ובקרה של ייצור של שבבים. מרכז הפיתוח מונה יותר מ-560 עובדים. באחרונה מונה נשיא החברה עמי אפלבאום לתפקיד יו״ר רשות החדשנות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker