הוועדה הכלכלית של החברה הערביתכלכלה בחברה הערבית

ראש הזירה החברתית ברשות החדשנות: "חילקנו 54 מיליון שקל עד היום ליזמים ערבים"

ד"ר זיאד חנא יו"ר ארגון צופן: "אני רוצה להגיע ל-10% של שילוב ערבים בהיי-טק בעוד 10 שנים. יש מגמות טובות אבל השמים הם הגבול"

אלירן רובין
אלירן רובין
איתן אבריאל, איהאב עטאללה מנהל סניף אמדוקס בנצרת, נעמי קריגר כרמי ראש הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות, פאדי סוידאן מנהל מרכז עסקים נצרת וד"ר זיאד חנא מארגון צופן
איתן אבריאל, איהאב עטאללה מנהל סניף אמדוקס בנצרת, נעמי קריגר כרמי ראש הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות, פאדי סוידאן מנהל מרכז עסקים נצרת וד"ר זיאד חנא מארגון צופן
אלירן רובין
אלירן רובין

בוועידה הכלכלית של החברה הערבית של TheMarker המתקיימת היום (ד') בנצרת, אמר ד"ר זיאד חנא יו"ר המועצה הציבורית של ארגון צופן: "אני רוצה להגיע ל-10% של שילוב ערבים בהיי-טק בעוד 10 שנים. יש מגמות טובות אבל השמים הם הגבול". הדברים נאמרו במסגרת בפאנל בנושא שוויון הזדמנויות בתחום ההיי-טק בחברה הערבית, בהנחייתו של איתן אבריאל. צופן הוא ארגון שמטרתו לחבר בין החברה הערבית להיי- טק בישראל. "אנחנו כל יום רואים דברים חדשים. ההיי-טק בחברה הערבית הוא כמו פסטיבל. כולם ביחד תורמים לזה, כאשר המטרה היא קידום הכלכלה כולה" אמר חנה בהמשך.

לדברי חנא הסוד הוא בחינוך מגיל רך. "צריך להדגיש חינוך טכנולוגי וליצור דברים חדשים - צריך להוקיע מחסומים פנימיים. חלק גדול זה שינוי גישה - גם של המורים שצריכים לחנך לגיוון".

פאדי סוידאן, מנהל מרכז עסקים נצרת ותוכנית ההאצה הייבריד בנצרת שהשתתף בפאנל, הוסיף כי "כדי להגיע למטרה של מדינה אחת כלכלה אחת אנחנו רוצים לעזור ליזמים ערבים להקים את הסטארט-אפים שלהם. אנחנו נותנים להם את כל הקשרים שהם צריכים". בתשובה לשאלה כיצד מתמודדים היזמים הערבים מול הפרופיל היזמי הישראלי של בוגר 8200, אומר סווידאן כי "הארגון פועל באופן שבודק את היזמים בפריפריה ומכין ומגיש אותם לאנשים הרלוונטיים בתל אביב. אנחנו מאתרים את ההזדמנויות ומנגישים למרכז".

לדברי נעמי קריגר כרמי ראש הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות, אחד החסמים הגדולים כיום הוא המימון. "ליזם או ליזמת הערבים יש פחות קשרים בתחום. מ-2012 אנחנו נותנים מימון מוגדל ליזמים מהחברה הערבית - עד 85% מההוצאות למו"פ. בשנה האחרונה הוגשו 22 בקשות. חילקנו 54 מיליון שקל עד היום ליזמים ערבים - שליש מהם תוכנה, שליש הנדסה רפואית וביו רפואה ועוד שליש חקלאות או אלקטרוניקה", אמרה.

לדבריה כבר רואים סיפורי הצלחה שיכולים למשוך את שאר האוכלוסייה. "יש אנשים שהגיעו לעמדות מבטיחות והצעירים רואים את זה. היום 8% מהמועסקים במדינה הם בהיי-טק והתעשייה זועקת שיש מחסור בעובדים. הביקוש הוא שם - וזה מושך גם את החברה הערבית פנימה. אבל יש כשל שוק וצריך להתחיל בשלבים מוקדמים ולכן הקמנו את ה-Bootcamps למשל".

חנא הוסיף כי "יש הרבה פוטנציאל בחברה הערבית ויש התקדמות של החלק הנשי באוכלוסייה. לגבי חסם המרחק - זה שאנשים יכולים לעבוד מהבית מאוד תורם לחברה הערבית. מבחינת סטארט-אפים אנחנו רואים כבר יותר מ-50 בנצרת - וזה חדש. עד לפני כמה שנים לא היו פה. לפי ה-OECD כ-50% מהאוכלוסיה הערבית היא ענייה. זה מתסכל והפוטנציאל פה גדול. החברה הערבית יכולה להתרומם כמו סטארט-אפ".

איהאב עטאללה, מנהל סניף אמדוקס בנצרת שמעסיק יותר מ-200 עובדים, ציין כי "אחוז הנשים הערביות בטכניון הוא מאוד גבוה - זה מאוד חשוב. נושא החדשנות הוא מנוף לשיתוף פעולה ביום-יום בין יהודים לערבים. יש כוח עצום בערבוב אנשים מכל מני מגזרים - זה קורה בכל העולם. כדי לצמוח אנחנו צריכים לייצר ערך וחדשנות".

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית - בעריכת TheMarker ובשיתוף בנק לאומי

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ