אפקט אמזון: "המהנדסים שחצנים ומעלים דרישות מוגזמות" - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפקט אמזון: "המהנדסים שחצנים ומעלים דרישות מוגזמות"

גורמים בענף מגיבים לפרסום ב-TheMarker, שחשף את מאמצי הגיוס והשכר החריג שמעניקה אמזון למפתחים בישראל: "בעולם מחזרים אחרי חברות טכנולוגיה כמו אמזון שמייצרות מקומות עבודה איכותיים"

70תגובות
מודעת דרושים של אמזון בוויסקונסין
בלומברג

חשיפת TheMarker אודות מאמצי הגיוס והשכר החריג שמעניקה אמזון למפתחים בישראל, עוררה דיון ער בקהילת ההזנק המקומית. מטבע הדברים הדעות חלוקות: יש המסכימים עם כמה מהמרואיינים שהוצגו בכתבה כי הדבר גורם לנזק, ואחרים סבורים כי מדובר בהתפתחות חיובית למדי בשוק המקומי.

>>> לכתבה שפורסמה ב-TheMarker

יזם שעמו שוחחנו טוען כי השכר בהיי-טק דווקא די קשיח, וכי אמזון מנערת כעת את המנהלים והמשקיעים. "בהיי-טק הישראלי אין תחרות אמיתית על שכר - החברות מתנהלות לפי טבלאות וסקרי שכר, והעסק מתנהל מבחינת העובדים כמו קרטל דה פקטו, עם תקרות זכוכית די קשיחות", הסביר. "כשפתאום יש תחרות אמיתית על העובדים ועל כישוריהם בלי יותר מדי ציונות, אלא מונטיזציה אמיתית של כישרון אישי, זה מבורך. אנשי ההון סיכון והמנהלים בכתבה זועקים את זעקת הקוזק הנגזל, ומזהירים שהעובדים יברחו ממי שמשאיר את הכסף לעצמו. מה שקורה כעת הוא מצוין - קוראים לזה תחרות". כלומר, היזם סבור כי סטארט-אפים יצטרכו לשלם יותר לעובדים מוכשרים, דבר שישאיר פחות תגמול ליזמים עצמם, וידרוש מהקרנות לשחרר את רסן השכר ולאפשר לסטארט-אפים לחרוג מטבלאות השכר.

עיקר הביקורת נמתחה סביב הטענה המרכזית של הכתבה, לפיה הערך הכלכלי הישיר שמייצרות החברות הזרות עבור הציבור בישראל מוגבל. על פי הטענה, מספר העובדים המוכשרים שנהנים מפתיחתן - מהנדסים ומתכנתים - נמוך מדי, ואינו צומח בקצב מהיר מספיק. הביקוש הגלובלי לעובדים אלה גבוה מההיצע שהמשק הישראלי מסוגל לספק, והחברות הזרות אינן מרחיבות את מעגל המשתתפים בהיי־טק המקומי, שכן אינן מרכזות כאן את שרשרת הערך הנוספת של התאגיד כמו משרות ייצור, שיווק, תמיכה ועיצוב.

ממוצע השכר בתפקידי מחקר ופיתוח בישראל, באלפי שקלים בחודש*

טענות כאלה נשמעו גם בקרב המגיבים: "מספר גורמים בענף טענו בפניי שהשכר של מפתחים במדינות באירופה נמוך ב-25% ואף 50% מאשר בישראל. והם מצאו מדינות שמציעות להם דוקטורנטים במדעי המחשב שצמאים לעבודה, וסביבם בנו מרכז פיתוח", כתב יועץ תקשורת בקבוצת הפייסבוק "האקוסיסטם" של TheMarker. "המפתחים הישראלים טובים, אבל העולם הוא גלובלי ויש כאלה טובים באותה המידה, ובעלות שכר נמוכה הרבה יותר. ישראל הפכה ל-Brand (מותג) של עובדי היי-טק אבל מתישהו, כשהשכר יעלה, זה יפגע בענף כי יחפשו אלטרנטיבות מעבר לים ותהיה כאן אבטלת היי-טק".

אלא שלא כולם שותפים לנבואות הזעם. "היזמים והמשקיעים הישראלים שמתלוננים כעת הם צבועים", המשיך אותו יזם. "הם אף פעם לא רצו להקים בישראל תעשייה בת-קיימא, אלא שאפו מאז ומתמיד ל'אקזיט'; ומה זה אקזיט? התשובה: או למכור את חברת הסטארט-אפ, עם העובדים, לחברה גדולה בחו"ל ולהקים כאן 'מרכז פיתוח' שאיננו אקוסיסטם תעשייתי מלא, או למכור רק את הידע של החברה, בלי העובדים, לחברה גדולה מחו"ל תמורת חופן מזומנים ולחסל את הפעילות. צדיקים מעטים כמו צ'ק פוינט פיתחו תעשייה אמיתית המעסיקה אלפי עובדים בישראל, ולא נכנעו לתרבות האקזיט הסטנדרטית. מה שקרה זה שהחברות הבינלאומיות הבינו, כמו תמיד, שכדאי לחתוך את המתווכים - ומקימות מיוזמתן מרכזים בינלאומיים בארץ. כלומר, מבחינת העובדים לא קרה הרבה, הרי מלכתחילה החלום של היזמים ושל המשקיעים היה להימכר לחברה בינלאומית".

"פעם גם קומברס ואוולריון התבכיינו על השכר בסטארט-אפים"

גורם ותיק בענף ביקש להזכיר: "פעם גם חברות ישראליות כמו קומברס ואלווריון התבכיינו שסטארט-אפים לוקחים להם כוח אדם איכותי באמצעות משכורות גבוהות. בעולם ערים מחזרות אחרי חברות טכנולוגיה כמו אמזון - במיוחד לקראת הברקזיט. הן הדבר היחיד שמייצר מקומות עבודה איכותיים. אמזון תגדל שורה של מהנדסים מקומיים שילמדו שיטות ניהול חדשות ויפרשו ממנה כדי להקים סטארט-אפים עצמאיים".

בכתבה המקורית הוצגו מנהלים ומשקיעים ישראלים שמודאגים מגיוס אגרסיבי של חברות רב-לאומיות במציאות של מצוקה חריפה בכוח אדם טכנולוגי מיומן. את תמצית הטענות ניתן לתאר באמצעות ציטוט של משקיע שביקש להישאר בעילום: "אמזון פורצת את כל הסכרים. אין מצב להתחרות בה. הם צדים אנשים, מציעים להם גם 100 אלף שקל בחודש בממוצע. יש לי חברות ומנכ"לים מודאגים מאוד - צריך להוציא משרות לחו"ל".

שכר חודשי ממוצע לעובדים שגויסו ב 2017- לתפקידי פיתוח
בישראל, בשקלים*

אחרים העירו כי המשכורות שהוזכרו בכתבה אינן שונות במיוחד מחברות אחרות בסדר הגודל של אמזון, כמו פייסבוק וגוגל, שנכנסו לשוק הישראלי לפני כמה שנים ושיפרו את תנאי השכר של העובדים החזקים, וכי ההבדל הוא המהירות שבה אמזון צומחת בשוק המקומי ושיטת ההד-האנטינג ("ציד ראשים", איתור מועמדים מתאימים מבלי שפנו לחברה או חיפשו עבודה באופן אקטיבי) שבה היא משתמשת כדי לגייס עובדים כעת.  

אמזון נכנסה לישראל ב-2014 עם פעילות מסחרית של שירותי הענן שלה (AWS) ובתחילת 2015 הקימה כאן גם פעילות פיתוח עם רכישת אנפורנה לאבס על 90 עובדיה, מאז היא הכפילה את מספר העובדים בחברה. כיום החברה מעסיקה בארץ כ-450 עובדים בישראל; שתי עסקות נדל"ן גדולות שביצעה ביולי הן סמן לכוונות ההתרחבות שלה: באחת שכרה בניין בהקמה בפארק מת"ם של גב ים בחיפה, בשטח של 10,000 מ"ר פי שניים מהשטח שהיא שוכרת כיום, ובשנייה שכרה כ–25 אלף מ"ר במגדל עזריאלי שרונה החדש בתל אביב.

"אני חושב שהפער בין התגובות לרוב טמון במרחק של האנשים מהשוק", אמר אתמול ל-TheMarker אייל סולומון, מנכ"ל חברת אתוסיה להשמה בהיי-טק. "מנהלים ויזמים שרואים את השוק ברמת המאקרו יהיו הראשונים להבין את התזוזות הטקטוניות והרעש שעתיד לבוא ממצבים שלרוב מתכנתים יגלו רק אחרי שהם כבר קורים".

לדברי סולומון, "היזמים מודאגים כי עוד לפני המצב הנוכחי היה להם קושי לגייס מועמדים. והאמת היא שהקושי היום הוא לא רק למצוא מתכנתים מוכשרים אלא גם להתמודד רגשית עם היוהרה, השחצנות והדרישות המוגזמות שמאפיינים קהילה מצומצמת של מהנדסים בתקופה הזו שבה הם מחוזרים מאוד. רק בישראל אנחנו יכולים לראות מצבים אבסורדיים שבהם קובעים עם מתכנת מנוסה ראיון עבודה והוא מרגיש בנוח לא להגיע, או פשוט להיעלם אחרי ראיון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם