המחדל: כך שרף ביטוח לאומי 600 מיליון שקל ו-7 שנות עבודה - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחדל: כך שרף ביטוח לאומי 600 מיליון שקל ו-7 שנות עבודה

ועד העובדים התעקש על ביצוע של פרויקט המחשוב בתוך הארגון, המנהלים לא פיקחו - והפרויקט, שנועד לשפר את השירות בביטוח הלאומי, כשל ■ למרות זאת, האוצר המשיך להזרים כסף וכעת נדרשים להשלמתו עוד כ–800 מיליון שקל ועשר שנים של עבודה

167תגובות
סניף ביטוח לאומי
עופר וקנין

"כשל ניהולי שלנו הביא לעצירת פרויקט מחשוב בעלות 600 מיליון שקל" - כך הצהיר בשבוע שעבר ממלא מקום מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, רמי גראור, בדיון מיוחד שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. גראור הציג בפני חברי הוועדה ממצאים מדו"ח שנכתב על ידי צוות מומחים חיצוניים בעלי רקע בתחום המחשוב שגובש על ידו. הדו"ח הוכן כדי ללמוד מה היו הכשלים שהובילו להפסקתו של פרויקט "תבל", שמטרתו החלפת מערכות המחשוב הישנות של המוסד במערכת חדשה על מנת לשפר את השירות.

מקורות שנחשפו לתוכן הדו"ח אמרו כי הכשל המרכזי שהביא למחדל הבזבזני ולכך שהפרויקט הוקפא הוא התנהלות לקויה של המוסד וראשי הפרויקט, משלב ההיגוי ב–2009 ועד ספטמבר השנה.

היסטוריה של הפרויייקט

מסקנות הצוות המיוחד הן כי כדי להשלים את הפרויקט מהמצב בו הוא נמצא כיום, יידרשו 11 שנים נוספות בתקציב כולל של 1.38 מיליארד שקל - כמיליארד שקל יותר מהתקציב המקורי ו-800 מיליון שקל יותר מהסכום שהוצא עד כה.

לדברי המקורות, הכשלים שמונה הדו"ח, מלבד מחדלים בניהול, הם ביצוע לקוי של תוכנית העבודה, אי־עמידה ביעדים והתנפחות התקציב ללא תפוקות בפועל. בנוסף, הפרויקט לא כלל הנגשת השירותים של הביטוח הלאומי בדיגיטל על מנת לצמצם את הצורך בהגעת האזרחים לסניפים. כותבי הדו"ח ציינו כי לא סביר שב–2017 ערוצי קשר עם הציבור כמו קבלת שירות באינטרנט, באפליקציה או ברשתות חברתיות אינם קיימים. הדו"ח ממליץ לארגון להשיק יישומים כאלה, שיקבלו הד תקשורתי חיובי.

האשמים סומנו בדו"ח בבירור, אך לא נראה כי מישהו מהם ייתן את הדין על הזמן והכסף שבוזבזו. הפרויקט הכושל מומן מכספי משלם המסים והיה אמור לשרת את מי שזקוק במיוחד לתמיכת המדינה, כמו קשישים, נכים, מובטלים, אנשים שנפגעו בעבודה ולא נקבעה להם נכות קבועה ועוד רבים.

כבר ב–2015 התריע המבקר על כשלים

מי שמפקחת על מיזמי טכנולוגיה דומים במשרדי ממשלה היא רשות התקשוב הממשלתי, אך במקרה זה היא היתה מנועה מלעשות זאת, משום שהמוסד לביטוח לאומי מנוהל באופן עצמאי, כגוף סטטוטורי. יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב, שניהל את הדיון, אמר כי הוא יפעל להרחיב את סמכויותיה של הרשות, ואם יש צורך הדבר ייעשה באמצעות חקיקה.

כבר ב–2015 התריע דו"ח מבקר המדינה על כשלים וליקויים בביצוע הפרויקט. בין השאר כתב המבקר כי "מנהל אגף התקשוב ומערכות המידע במוסד לביטוח לאומי לא הביא לבחינה ולאישור של מינהלת המוסד את הגדלת תקציב הפרויקט בעשרות מיליוני שקלים - אף שמדובר בעדכון משמעותי בהיקף הכספי הכולל של הפרויקט".

בנוגע להעסקת העובדים בפרויקט, הוסיף המבקר כי "במועד אישור הנוהל המקוצר לגיוס עובדים, לא בחנה ועדת המכרזים את ההשפעה הכספית של הוויתור על הבקשה להצעת מחיר מעודכנת מספקים, אף שעלות העסקת העובדים היא המרכיב העיקרי בתקציב הפרויקט - 505 מיליון שקל, ובניגוד לתקנות חובת המכרזים".

בנוסף, הוגשו דו"חות בקרה של חברת רואי החשבון והייעוץ ארנסט אנד יאנג, דו"חות ביקורת פנימיים ודו"חות סקרי סיכונים - שבהם עלו המלצות לשיפור תהליכי העבודה, אך רובם לא ייושמו.

הדו"ח שבידי גראור, שנכתב על ידי צוות מיוחד, הוצג בוועדה וכולל חוות דעת של מומחי טכנולוגיה, תובנות מתוך ראיונות עם 61 בעלי תפקידים בארגון, סקירת שוק, וכן מסקנות והמלצות אופרטיביות בשאלה כיצד ניתן, אם בכלל, להמשיך את הפרויקט שבינתיים הוקפא. ממצאי הדו"ח מציגים תמונת מצב שלפיה במשך שבע שנים בוזבזו כספי הציבור על פרויקט שאפתני שבו בחרה הנהלת הארגון לפתח מאפס מערכת שתחליף את המערכות המיושנות של המוסד, אך בפועל פותחה רק מערכת אחת מתוך 33 שתוכננו, וגם היא אינה פועלת במלואה.

פיתוח של תשתיות מחשוב אינו בליבת העיסוק של המוסד לביטוח לאומי. כדי לבצע פרויקט מסוג זה בפיתוח עצמי היה צורך לבצע סקר שוק, כפי שציין הדו"ח. השוק רווי בדוגמאות שמלמדות כמעט באופן גורף כי פרויקטים מסוג זה נועדו לכישלון (ראו מסגרת). פירמת רואי החשבון בייקר טילי ביצעה לפני שנתיים מחקר מעמיק שבו היא בדקה 175 אלף פרויקטי IT, מצאה שרק 16% מתוכם הוכתרו בהצלחה, 30% בוטלו לחלוטין, ויותר מ–52% לא עמדו ביעדי הזמן או התקציב.

"תכנון של פרויקט IT עם מסגרת זמן של עשר שנים - צריך להדליק נורות אדומות", אומרת רוני ברנוב, מייסדת ומנכ"לית פלמינגוס, חברת ייעוץ אסטרטגי בתחום טכנולוגיות המידע. "פרויקט כזה לא צריך להיעשות ביותר משנה וחצי. הגדרת זמן ארוכה יותר משייכת אותו לקטגוריה של פרויקט בסיכון גבוה.

"במקומות האלה חייבים להיות אנשים בעלי ניסיון. אני לא קונה גם פרויקט של חמש שנים. שנה וחצי מקסימום - ואחר כך עוברים לשלב ב'. אי־אפשר להגיד מה יהיה בעוד חמש שנים, אז לתכנן מערכות לעוד עשר שנים?"

לדברי ברנוב, יש כמה כלים חשובים כדי לצלוח פרויקט ענק כזה בהצלחה: דרושים אנשי טכנולוגיה שיובילו אותו, לצד אלה שמנהלים את הארגון ומכירים את הצד הארגוני הפנימי ואת קהל הלקוחות, וכן צוות היגוי שיודע לשאול שאלות. "לתמהיל הזה צריך להוסיף אנשים יצירתיים", היא אומרת. "לפעמים היצירתיות בנקודות משבר או באתגרים חדשים תעשה את ההבדל בין הצלחה לכישלון".

בנוסף, בגלל הסטיגמה שגורסת שפרויקטים כאלה לרוב אינם מצליחים, יש חשיבות עליונה לשלב התכנון - שבו צריך להגדיר מדדים להצלחה ולקבוע מי ינהל את הפרויקט ויימדד על הצלחתו. "דרושה מעורבות של הנהלה שיודעת לשמור על לוחות הזמנים, על הכסף וכמובן על הביצוע", הסבירה ברנוב. לדבריה, "במהלך פרויקטים ארוכים יש שינויים, רגולציה שמשתנה, טכנולוגיה שמתפתחת - ויש לקבל החלטות בזמן אמת. פעמים רבות יש נטייה להקים צוות פרויקט שמתנהל בנפרד מהפעילות השוטפת של החברה, והבידול הזה גורם לכך שאי־אפשר לקדם את הפרויקט. אנשים שבקיאים בפעילות השוטפת חייבים להיות חלק מהפרויקט, ואין היגיון בניתוק שהיה שם (בביטוח הלאומי; ר"ג)".

אסתר דומיניסיני
תומר אפלבאום

האנשים שמאחורי הכישלון

גראור הציג במפורש בפני הוועדה את שני הגורמים שאחראים לכישלון הפרויקט לפי הדו"ח: הנהלת המוסד לביטוח לאומי - המנכ"לים וראשי הארגון, שלדבריו לא ניהלו את הפרויקט כמתחייב מהיקפו ואופיו, ולא מינו מישהו מטעמם שיפקח באופן ישיר על ההתקדמות, לוח הזמנים וההספקים; וכן מנהלת תוכנית תבל וסמנכ"ל מינהלת התקשוב ומערכות המידע במוסד (תמ"מ), שלא הובילו את הפרויקט באופן מקצועי.

תוכנית תבל נהגתה ב-2009 ויצאה לדרך ב-2010. שדרוג מערכת המחשוב היה אמור להתבצע בתוך 11 שנים ובתקציב של 477 מיליון שקל. החזון שעמד במרכז התוכנית הוא שיפור השירות לציבור, הטמעת מערכות שינתחו ויפיקו מידע שישמש את המוסד בקבלת החלטות מקצועיות, ושיפור תהליכי העבודה בארגון באופן כללי.

אסתר דומיניסיני שימשה מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי בעת אישור הפרויקט והובילה אותו. אחת המסקנות שעולות מהדו"ח היא שהחזון לפרויקט היה נכון - אך המימוש היה לקוי מתחילת הדרך. ב–2012 מונה לתפקיד מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי פרופ' שלמה מור־יוסף, שעמד בראש המוסד עד דצמבר 2016, אז הוחלף על ידי הסמנכ"ל גראור כממלא מקום זמני.

בראש הפרויקט עצמו עומדים מראשיתו שני אנשים: יהודה סרוסי, סמנכ"ל מנהלת תמ"מ, ולאה דביר, מנהלת תבל. כפי שעולה מהדו"ח, תרבות הניהול בארגון, שכללה חוסר בקרה על הביצועים מול התכנון, הביאה לאי־עמידה בזמנים, להתנפחות התקציב ולהיעדר הישגים.

שלמה מור־יוסף
אביב חופי

192 עובדים הועסקו בפרויקט

הדו"ח מסמן כמה כשלים: מנהלי הארגון והפרויקט נפגשו לעתים רחוקות מאוד, ולא בדקו את קצב ביצוע התוכנית. בנוסף, לא התקיים תהליך של ניהול השינויים בארגון כולו. הפרויקט, שבסיסו החלפת כל מערכות המחשוב של הארגון, דרש היערכות מיוחדת של כל אגפי הארגון, בעיקר בסניפים - אבל לא התקיים דיאלוג בין תבל לבין שאר הארגון, דבר שהאריך את משך הפיתוח של המערכות ואת התאמתן לשטח.

כמו כן, לא נערך הליך של ניהול סיכונים, כך שבארגון לא נערכו לשיבושים שעלולים לצוץ בתהליך, ובכך נמנעו גם מלבנות תוכניות למניעתם. היה אמנם יועץ חיצוני שעשה זאת, אך בפרויקט בסדר גודל כזה, נטען בדו"ח, ייעוץ חיצוני אינו אפקטיבי, וחובה שהבקרה וניהול הסיכונים יבוצעו בתוך הארגון.

מומחי הטכנולוגיה שנתנו את חוות דעתם על הפיתוח שנעשה עד כה ציינו כי תשתית הפיתוח שהונחה היא אמנם טובה, אבל המימוש שלה היה כושל, והתפוקות היו בהתאם לכך: רק מערכת אחת פותחה בשבע שנים, וגם היא נמצאת עדיין רק בשלב של פיילוט.

במקביל להקמת תבל, ותחת פרויקט זה, ניהל הארגון גם את פרויקט לב, שנועד להחליף את מערכות ניהול כוח האדם במוסד באמצעות תוכנה של חברת SAP. מסקנות הדו"ח מראות כי שילוב שני פרויקטים גדולים בו זמנית תרם אף הוא לכישלון ולהסטת תשומת הלב מניהול תבל, כמו גם להסטת תקציבים. לפי הדו"ח, מומלץ לשקול שינוי משמעותי של מתכונת הפרויקט: מינוי מנהל ייעודי לפיקוח על הפרויקט, העברת הפיתוח של מערכות הניהול הפנים־ארגוניות (ERP) למיקור חוץ וכן שיפור ושדרוג חלק מהמערכות הקיימות.

בהיבט התקציבי, לא היה תיאום בין מינהל התקציבים של תבל מול יועץ ועדת הכספים של המוסד לביטוח לאומי שקיבל את האחריות על תכנון ובקרת התקציב. כל בקשה לתוספת בתקציב אושרה - גם אם לא הוצגו הישגים של הפרויקט שהצדיקו עוד ועוד תוספות.

כפי שמציג זאת הדו"ח, החלטת הארגון כי הפיתוח של המערכות יהיה פנימי היא בסיס הבזבוז הגדול. לטענת גראור, האפשרות של מיקור חוץ בוטלה בגלל התנגדות הוועד, אך עם זאת, לפרויקט גויסו עובדים חיצוניים ארעיים. בתבל הועסקו 192 עובדים (רובם היו בסופו של דבר עובדי חברות חיצוניות) בעלות של כ–8 מיליון שקל בחודש, שגם עבודתם לא נוהלה טוב. הדו"ח ממליץ על קיצוץ של 31% בהיקף כוח האדם החיצוני, שיביא להורדת העלות ל–5.6 מיליון שקל בחודש.

בעיה נוספת שמעלה הדו"ח היא שאין אחידות בהצגת הנתונים על ידי כלל הגורמים בארגון - תבל, ועדת הכספים, מינהל התקציבים והחשבת. חברי הצוות לא הצליחו לנתח ולהבין את הוצאות הכספים בכל שלבי הפיתוח של הפרויקט.

חגית גולדשטיין־מויאל, חשבת המוסד לביטוח לאומי, טענה בוועדה כי "כל הדו"חות הוצגו לוועדת ההיגוי בראשות מנכ"ל המוסד הבעיה היא שלא ביצעו הרבה תיקונים בעקבות הדו"חות האלה. באמצע 2016, לאחר שהדו"חות הציפו חלק מהדברים, הצענו לבנות את התוכנית מחדש. הדבר הובא למנכ"ל המוסד הקודם, והוא אישר את המבנה".

בתגובה לדבריה אמר מקלב כי נראה שאחת הבעיות היא שהיא או האנשים שעובדים תחתיה אינם מבינים בתחום המחשוב, ולכן לא ידעו אילו שאלות לשאול. מקלב הוסיף שאם הפרויקט היה מנוהל תחת יאיר פראנק, ראש הרשות לתקשוב ממשלתי — המחדל התקציבי לא היה מתרחש. גראור יצא להגנתה של גולדשטיין־מויאל וטען בוועדה שוב כי הכשל הוא של הנהלת המוסד וראשי הפרויקט, ולא של מחלקה מסוימת שביצעה את עבודתה השוטפת. "הנושאים הוצפו, הועלו על השולחן, הועלו על הכתובים ונעלמו מן העין. הכשל היה ניהולי, ולא של מחלקה כזו או אחרת", אמר גראור.

לשאלתו של מקלב היכן היה משרד האוצר, שמנהל הליך בקרה הדוק אחר תקציבים, ענתה יעל אגמון מאגף התקציבים כי האוצר אינו יכול לפקח על ביצוע תקציבים ארוכי טווח. האוצר המשיך לאשר תוספות לתקציב גם ב–2014, כשהיתה כבר חריגה של 82% ביחס לתקציב המקורי, וכשכבר אושרו לפרויקט תקציבים ב–870 מיליון שקל במצטבר - בלי שהוצגו הישגים כלשהם.

לאורך הדו"ח עולה שוב ושוב ביקורת קשה על כל שדרת הניהול, אולם חברי ועדת המדע והטכנולוגיה שנחשפו לממצאיו לא העלו פעם אחת דרישה לבצע בירור מול אותם אנשים על הרשלנות הגדולה. דומיניסיני, מור־יוסף, סרוסי ודביר, שעמדו בראש הפרויקט, לא נדרשים כיום לתת את הדין על כך.

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "עם כניסתו של רמי גראור לתפקידו ממלא מקום המנכ"ל, בקש ממנו שר העבודה והרווחה, חיים כץ, לבחון את ביצועי פרויקט תבל. לאחר שנפגש עם יו"ר ועדת הכספים ויו"ר ועדת הביקורת של מועצת הביטוח הלאומי, החל גראור בבדיקה. הוא הקים צוות חיצוני של מומחים מתחום המחשוב שהכינו דו"ח, שמסקנותיו אומצו על ידי מינהלת הביטוח הלאומי, ולפיהן גובשה תוכנית חדשה במתכונת שונה, תוך צמצום משמעותי של המשך הפיתוח, ושינוי מהותי באופן הניהול.

"בנוסף, הוקמה מינהלת ייעודית לביצוע היעדים שנקבעו לשנתיים הקרובות. המינהלת תפקח באופן הדוק ושוטף על הוצאת התקציב בהתאם לתפוקות. במהלך 2019 נחליט על תעדוף והמשך פיתוח מערכות מחשוב נוספות בהתאם לצרכים".

מנהלי הפרויקט, לאה דביר ויהודה סרוסי, מסרו בתגובה: "בכל פרויקט מחשוב בהיקף נרחב יש חריגות בלוחות הזמנים ובתקציב. הכותבים בדו"ח ציינו כי הפרויקט הוא טוב והמליצו להמשיכו. אנחנו מבקשים להזכיר את העובדים והמנהלים המצויינים, שימשיכו יחד עם צוות הניהול, בראשות ממלא מקום המנכ"ל, לפתח אמצעי מחשוב חדשניים לטובת ייעול ושיפור השירות הניתן לציבור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם