60 אלף שקל בחודש: אמזון מסתערת על ההיי-טק הישראלי - ומקפיצה את שכר העובדים - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

60 אלף שקל בחודש: אמזון מסתערת על ההיי-טק הישראלי - ומקפיצה את שכר העובדים

"אמזון פורצת את הסכרים. אין סיכוי להתחרות בה" ■ "הם צדים אנשים ומציעים גם 100 אלף שקל בחודש" ■ חברות מקומיות: "אם רף השכר ימשיך לעלות - ניאלץ לייצא משרות לחו"ל"

188תגובות
עובדת במשרדי אמזון בסיאטל
Elaine Thompson/אי־פי

כניסה של חברת טכנולוגיה בינלאומית לישראל היא בשורה חיובית עבור הקבוצה הקטנה והמיוחסת של עובדי ההיי־טק — החברות זקוקות ליותר עובדים, מוכנות לשלם יותר, וכתוצאה מכך יש לעובדים אפשרויות בחירה רבות יותר ויכולת לשפר את מצבם בשוק התעסוקה. אבל עבור הסטארט־אפים הישראליים, שצריכים להתנהל במציאות של מצוקה חריפה בכוח אדם טכנולוגי מיומן, היא עשויה להתגלות כעול כבד.

מנהלי הסטארט־אפים התמודדו בעבר עם גיוסי כוח אדם גדולים של גוגל, אפל ו פייסבוק בישראל, אבל דבר לא הכין אותם, לטענתם, למה שמחוללת אמזון בחודשיים האחרונים. במרדף שלה אחר מתכנתים מוכשרים ועם יעד להגיע ל–100 עובדים ראשונים עבור מרכז הפיתוח החדש בתל אביב, אמזון התחילה להציע משכורות גבוהות מהמקובל.

לאמזון יש גם נשק שחברות ההיי־טק הבינלאומיות ייבאו מעולם הספורט — מענק החתימה. לפני כמה חודשים קיבל מתכנת מנוסה עם התמחות במערכות הפעלה אך ללא ניסיון ניהולי, המועסק בחברת סייבר ישראלית, הצעת שכר של 60 אלף שקל בחודש, בנוסף למענק חתימה בגובה המשכורת ובונוס של שתי משכורות בתום השנה (משכורת 13 ו–14). לשם השוואה, השכר המקובל למתכנת כזה הוא 40 אלף שקל בחודש.

זה אינו הסיפור היחיד: באחרונה גייסה אמזון מהנדס שבבים מאחת מענקיות הטכנולוגיה הפועלות בישראל, עם ניסיון של חמש שנים, והקפיצה את משכורתו ביותר מ–20% — ל–40 אלף שקל בחודש. המשכורת הטיפוסית למהנדס כזה היא 28 אלף שקל. במקרה אחר אמזון גייסה עובד צעיר בתחום המכירות שקיבל העלאה של 40% במשכורתו, מענק חתימה גדול ומניות חסומות (RSU). "זו הצעה שאי־אפשר לסרב לה. היה לוקח לו עוד חמש שנים בתעשייה להגיע לשכר הזה", הסביר בכיר מהחברה.

מגייסת עובדים לכל הפעילויות
חמשת תחומי הפעילות של אמזון בישראל
אנפורנה לאבס
פיתוח שבבים המגדילים
את הניצולת בשרתי
הענן של אמזון
מעסיקה כ– 150
עובדים ביקנעם
אמזון GO
צוות המפתח טכנולוגיה
עבור חנות גו של אמזון,
הפועלת ללא קופות
מעסיקה כ – 15
עובדים בחיפה
Lab126
פיתוח מאפיינים של
ראייה ממוחשבת לסדרת
מוצרי Echo
מעסיקה כ – 30
עובדים בהרצליה
אלקסה שופינג
פיתוח יכולות הקנייה
באמצעות פקודות
קוליות לעוזרת האישית
מגייסת כ– 100
עובדים בתל אביב
AWS
פעילות מסחרית
של אספקת שירותי
אחסון בענן
מעסיקה כ– 120
עובדים בחיפה

הדרישה של אמזון לעובדים מתמקדת בקבוצה מסוימת המורכבת מבוגרים מצטיינים של מוסדות אקדמיים בתחומי למידת המכונה, במתכנתים בעלי כישורים יוצאי דופן, ובשכבת ניהול זוטר, בתחומי ההתמחות של מערכות הפעלה והנדסת שבבים.

"אמזון פורצת את כל הסכרים. אין מצב להתחרות בה — צריך להוציא משרות לחו"ל", אמר משקיע הון סיכון בשבוע שעבר. "הם צדים אנשים, מציעים להם גם 100 אלף שקל בחודש בממוצע. יש לי חברות ומנכ"לים מודאגים מאוד".

מייסד של חברת סייבר ישראלית סיפר: "אמזון עשו אצלנו איתור מדויק לשני עובדים מובילים בתחומם, והם קיבלו הצעות חסרות תקדים. ראש קבוצה של מתכנתי ליבה, עובד בכיר וחזק טכנית, קיבל הצעה של 74 אלף שקל בחודש, ואם מוסיפים לזה את מענק החתימה ושתי משכורות בונוס בסוף השנה, זו משכורת של 92 אלף שקל בחודש. הכלי היחיד שיש לנו לתגמל את העובדים הוא אופציות. אנחנו אמנם מכפילים את השווי שלנו בכל שנה — אבל אין לנו שום סיכוי להתקרב לסכומים האלה".

איך זה ישפיע על החברה?

"לוקח לנו יותר מ–1,000 קורות חיים ו–30 ראיונות כדי להשיג מתכנתים מתאימים. אלה משרות אסטרטגיות וקשות לאיוש, בעיקר סביב ההתמחות הספציפית במערכות הפעלה. כשאלה הם פני הדברים, אנחנו חייבים להביא בחשבון יצוא משרות לאוקראינה, פולין, סין והודו. כדי לקבל פרופורציה לגבי השינוי, לפני חמש שנים בערך, כשעבדתי בחברת סייבר, זמן הגיוס היה שלושה־ארבעה חודשים, והשכר היה נמוך ב–40%".

שכר חודשי ממוצע לעובדים שגויסו ב 2017- לתפקידי פיתוח
בישראל, בשקלים*

"כשספק מנסה לגייס עובדים שלך — זה לא נעים"

את כוונות הצמיחה של אמזון בישראל חשף TheMarker בדצמבר, עם הדיווח על ביקורו החשאי של מייסד ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, בישראל. ביולי ביצעה אמזון כמעט במקביל שתי עסקות נדל"ן גדולות: באחת שכרה בניין בהקמה בפארק מת"ם של גב ים בחיפה, בשטח של 10,000 מ"ר, ובשנייה שכרה כ–25 אלף מ"ר במגדל עזריאלי שרונה החדש בתל אביב.

בחודש שעבר שיגרה אמזון הצהרה רשמית כי בכוונתה להקים בתל אביב קבוצת מחקר ופיתוח (מו"פ) ייעודית המונה מאה עובדים, לפיתוח מוצרי אלקסה שופינג — קנייה באמצעות פקודות קוליות לעוזרת האישית של החברה (אלקסה), המשולבת במכשירים כמו מקררים, רמקולים וסטרימרים. על הפעילות אחראי הישראלי אסף רונן, סגן נשיא אלקסה שופינג באמזון, היושב בארה"ב.

מאז אמזון כבר סימנה כמה רכישות של הון אנושי. היא גייסה את ד"ר יואל מארק, שעזבה את יאהו ומונתה לסגנית נשיא בינלאומית למחקר; ואת אייל איטח, שעזב את מיקרוסופט כדי לעמוד בראש צוות הפיתוח.

אסף רונן, סגן נשיא אלקסה שופינג באמזון
עופר וקנין

פעילות הפיתוח המרכזית של אמזון בישראל כיום מבוססת על הרכישה של חברת אנפורנה לאבס (Annapurna Labs) ב–2015 תמורת 360 מיליון דולר. אנפורנה, שמעסיקה כבר קרוב ל–200 עובדים, פיתחה שבב שמגדיל את הניצולת שבשרתי הענן של אמזון. פעילותה מבוצעת מיקנעם, אך צפויה לעבור לחיפה ולהתרחב.

המעבר של אנפורנה לפארק מת"ם בחיפה יקרב אותה לכוח האדם שמתמחה בתחום השבבים המועסק במתחם, ובו עובדי אינטל, קוואלקום ואפל. בנוסף, לאמזון פעילות פיתוח קטנה של אמזון GO — חנות פיזית ללא קופות, וכן צוות פיתוח Lab126, המפתח מאפיינים שונים של ראייה ממוחשבת עבור סדרת הרמקולים החכמים אקו (כמו Echo Show, רמקול המצויד במסך לשיחות וידאו). החברה מקיימת בישראל גם פעילות מסחרית של שירותי ענן תחת המותג AWS.

מגדל עזריאלי שרונה. אמזון שכרה 25 אלף מ"ר
אייל טואג

אמזון אמנם יעילה מאוד מבחינה תפעולית, אבל ייתכן כי הנכונות שלה לשלם שכר גבוה במיוחד נובעת מאחד המאפיינים הבולטים ביותר של החברה מאז ומעולם — הרווחיות הנמוכה שלה, אם היא בכלל מציגה רווחים. בתשעת החודשים הראשונים של 2017 הסתכם הרווח הנקי של החברה בכ–1.2 מיליארד דולר — רווח נמוך לחברה שמכירותיה בתקופה זו הסתכמו ב–117 מיליארד דולר. אמזון מוכנה לפעול בטווחי רווחיות נמוכים משמעותית מאלה של חברות טכנולוגיה אחרות, והרווחיות שלה נמוכה גם ביחס לחברות קמעוניות כמו וולמארט, שמוכרת בעיקר דרך חנויות פיזיות.

כמה ממנהלי הסטארט־אפים הישראלים מתמודדים כעת עם איתור ממוקד שאמזון מבצעת לעובדיהם. מנהלת משאבי אנוש שעמה שוחחנו בשבוע שעבר סיפרה כי אמזון קיימה באחרונה כנס וזימנה אליו, בין השאר, יותר מעשרה מתכנתים, המהווים כ–20% מקבוצת הפיתוח של הסטארט־אפ בישראל.

"הם איתרו אותם ופנו אליהם בצורה יזומה בלינקדאין. המטרה של הכנס לא היתה להרחיב את הידע שלהם בטכנולוגיות שהם מפתחים באמזון, אלא לגייס עובדים למרכז הפיתוח החדש שלהם בתל אביב ולהציע אפשרויות רילוקיישן", סיפרה. "יש פה עניין נוסף: כיום כמעט כל סטארט־אפ שני שעוסק ב–SaaS (תוכנה כשירות) הוא גם לקוח של אמזון בשירותי הענן, וגם אנחנו לקוחות. בהיבט של היחסים, כשספק פונה ומנסה לגייס את העובדים שלך — זה לא נעים".

איך זה שונה מהתחרות הרגילה בין סטארט־אפים לחברות בינלאומיות שמחזיקות מרכזי פיתוח בישראל?

"ברמת השכר אנחנו תמיד בתחרות — גם מיקרוסופט נותנת משכורות מופרעות. מה שחדש במקרה של אמזון הוא שהם מקימים מרכז והם צריכים מאסות של אנשים. לכן, הם פונים בצורה של ציד ראשים, איתור מועמדים מתאימים מבלי שפנו לחברה או חיפשו עבודה באופן אקטיבי). כשמיקרוסופט מגייסת יש לה כבר שם ומספיק עובדים, והיא לא עושה את זה באופן הזה. גם לגוגל יש רשימת המתנה, והיא לא צריכה לפעול כך. הפעילות של אמזון ממוקדת מאוד — היא פונה לאנשים מסוימים, בתעשיות מסוימות ועם רקע מסוים".

מודעת דרושים של אמזון בוויסקונסין
בלומברג

"אם הענקיות ימשיכו להעלות את המשכורות — מגזר הסטארט־אפים בישראל יגווע"

הדיון על תפקידם של מרכזי הפיתוח בישראל נמשך שנים. הכניסה המאסיבית של חברות טכנולוגיה זרות — בפרט באמצעות רכישת חברות מקומיות והפיכתן למרכז המקומי של החברה הבינלאומית — מלווה בגאווה לצד חששות.

המבקרים טוענים כי מכירת חברות מקומיות בולמת את הצמיחה של מקומות עבודה חדשים, וכי המרכזים מנצלים ידע ישראלי לשם עשיית רווח בחו"ל. לטענתם, חברות ישראליות שנמכרות ונהפכות למרכזי פיתוח של שחקני הטכנולוגיה הגלובליים, נמצאות בסכנת סגירה תמידית ואינן משלמות מספיק מסים.

מנגד, מחקרים שערכו בשנים האחרונות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ומשרד הכלכלה הצביעו על תרומתם הכלכלית של מרכזים אלה, שדווקא בשנות המשבר הכלכלי של סוף העשור הקודם הגדילו את פעילותם בישראל, בשעה שחברות מו"פ מקומיות בחרו לצמצם פעילות. לפי נתוני הלמ"ס, משקלם של מרכזי המו"פ גדל בסך ההוצאה למו"פ של המגזר העסקי מ–31% ב–2005 ל–52% ב–2015. בנוסף, הנוכחות של החברות הזרות תורמת למוניטין של התעשייה המקומית, וליחסים הפוליטיים עם מדינות רבות.

בשנה האחרונה מתגבשת ההבנה בקרב מובילי מדיניות כי הערך הכלכלי הישיר שמייצרות החברות הזרות עבור הציבור בישראל מוגבל: מספר העובדים המוכשרים שנהנים מפתיחתן נמוך מדי ואינו צומח בקצב מהיר מספיק. הביקוש הגלובלי לעובדים אלה גבוה מההיצע שהמשק הישראלי מסוגל לספק, והחברות הזרות אינן מרחיבות את מעגל השותפים בהיי־טק המקומי.

כך, ברשות החדשנות מצאו כי 80% ממרכזי המו"פ הזרים בישראל מנהלים פעילות מו"פ טהורה, שנוטה להיות מרוכזת בבעלי מקצועות מסוימים — מהנדסים ומתכנתים — ובעיקר באזור המרכז. את החלקים האחרים בשרשרת הערך של התאגיד, כמו משרות ייצור, שיווק, תמיכה ועיצוב, החברות מנהלות במדינות אחרות. זאת, להבדיל מחברות ישראליות העוסקות במו"פ שחלק ניכר מן המשרות שהן מציעות מכליל בעלי מקצועות נוספים בשכר גבוה.

אחת המסקנות של רשות החדשנות היא כי יש לתמרץ כניסה של חברות בינלאומיות רק כאשר הן מקיימות כאן פעילות מלאה, הכוללת גם ייצור, ומנגד, יש להחמיר את הדרישות המוטלות עליהן, כדי למנוע ניצול ידע מקומי. הלחץ שיוצרות החברות בצד הביקוש לעובדים עם ניסיון, מעלה את שכר העובדים ומביא חברות ישראליות לחפש עובדים זולים יותר מעבר לים — ובכך פוגע בעקיפין ביכולת של ההיי־טק הישראלי להתחרות בשווקים הבינלאומיים.

ממוצע השכר בתפקידי מחקר ופיתוח בישראל, באלפי שקלים בחודש*

משקיעים ומנהלים של חברות ישראליות שואלים מחדש אם הערך שנוצר עקב כניסה של ענקית טכנולוגיה נוספת כזו או אחרת לישראל עדיין עולה על החסרונות. אחד האנשים היחידים שהסכימו לדבר על כך בגלוי הוא רונן ניר, שותף בקרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס, שהשקעותיו מרוכזות בתחומי ה–SaaS (תוכנה כשירות), ביג דאטה, סייבר ואינטרנט.

"במשך 25 השנים האחרונות נשמר בתעשייה שיווי משקל עדין בין החברות הבינלאומיות לקהילת הסטראט־אפים", הוא אומר. "הן אמנם התחרו על כוח האדם והעלו משכורות, אבל גם תרמו עומק ניהולי, רכשו חברות והצמיחו יזמים שעזבו אותן והקימו סטארט־אפים משלהם. כך שגם אם היתה תחרות ביום־יום, נשמר שיווי משקל עדין שכולנו מצליחים לחיות אתו. כעת אנחנו חוששים שהוא מתחיל להתערער.

אנחנו מדברים על אותה קבוצת עובדים מצומצמת יחסית שמקפיצה את רמת השכר שלה, משלמת יותר מסים למדינה, וככל הנראה צורכת יותר בעסקים מקומיים. אז איפה הבעיה?

ניר: "ברמת השיעור במקרו־כלכלה זה נכון, אבל זו ראייה קצרת טווח שטובה לשנתיים־שלוש. בסופו של דבר, למה החברות הבינלאומיות הגיעו לפה מלכתחילה? בגלל החדשנות, והחדשנות מגיעה בעיקר מהסטארט־אפים — אז אם המשכורות בחברות האלה יהיו גבוהות בהרבה, וכל העובדים בענף יעברו לעבוד שם, לאורך זמן מגזר החדשנות יגווע.

"יכול להיות שיהיה לנו מגזר היי־טק בוגר, אבל בטווח הארוך אני לא חושב שהיתרון היחסי שלנו נמצא בניהול מרכזים גדולים, אלא בישראליות — בלזוז מהר, לחשוב מחוץ לקופסה, ולהיות יזמים. בטווח של 15 שנים חשוב לוודא כי שיווי המשקל הייחודי לתעשייה לא יופר".

באמזון סירבו להגיב על הכתבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם