חברת המשחקים שרוצה לשלם לעובד 70 אלף שקל בחודש - כדי שלא יעבוד - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברת המשחקים שרוצה לשלם לעובד 70 אלף שקל בחודש - כדי שלא יעבוד

סכסוך משפטי בין חברת המשחקים פלייטיקה לבין עובד שביקש לעבור לחברה המתחרה, דרגונפליי, חושף את התחרות האגרסיבית על כוח האדם בענף ■ גם נתונים שהחברה היתה מעדיפה להשאיר במגרה נחשפו: הכנסות שנתיות של כמיליארד דולר ותלות כלכלית במוצר יחיד

54תגובות
צילום מסך אפליקציית סלוטומניה
סלוטומניה

מעטים המקרים שבהם בתי המשפט משתפים פעולה עם חברה שמעוניינת לאכוף סעיף אי־תחרות בחוזה של עובדיה, ומעטות עוד יותר חברות ההיי־טק בישראל שמנסות למנוע מעבר של עובדים לחברה מתחרה דרך בתי המשפט. ואולם לפני חודשים אחדים, ביקשה חברת המשחקים פלייטיקה (Playtika), בתביעה שהגישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, למנוע מעובד שלה לעבור לחברת דרגונפליי (Dragonplay) — וקיבלה את אישורו של בית הדין לכפות על העובד תקופת צינון של שלושה חודשים.

הסכסוך המשפטי חשף נתונים כלכליים שפלייטיקה כנראה היתה מעדיפה להשאיר במגרה — כמו גובה הכנסותיה השנתיות (כמיליארד דולר), התלות שלה במשחק יחיד (סלוטומניה, 50% מההכנסות), והתמורה שגרפו כמה מעובדיה כתוצאה ממכירת הענק לקונסורציום הסיני בשנה שעברה (340 אלף דולר לעובד).

אבל יותר מכל, הסכסוך המשפטי חשף את התחרות האגרסיבית בענף, הכיס הנדיב של החברות, והמציאות האלטרנטיבית שבה חיים ומשתכרים עובדים שכירים בהיי־טק. פלייטיקה, כך התברר, מוכנה לשלם לעובד, כלכלן בהכשרתו, 67.5 אלף שקל לחודש — משכורת הגבוהה פי שניים וחצי מהמשכורת שקיבל אצלה עד כה — רק כדי שלא יעבור למתחרה דרגונפליי, ויקיים את דרישת הצינון של חצי שנה המופיעה בחוזה העבודה שלו.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

פלייטיקה ודרגונפליי עוסקות בפיתוח ושיווק משחקים לרשתות חברתיות ופלטפורמות סלולריות, בעיקר משחקי מזל במודל פרימיום (freemium), שבו המשחק ניתן להורדה בחינם, אך חלקים ממנו ניתנים בתשלום. בענף מכנים את המשחקים האלה משחקי קז'ואל, בשל העובדה שהם אינם מחייבים ריכוז מתמשך, וניתן לשחק בהם בזמן חופשי וללא מחויבות.

הטענות של פלייטיקה והעובד שרצה לעבור לדרגונפליי, בבית המשפט

פלייטיקה מסכימה שהעובד יועסק בכל חברה אחרת בתקופה זו, כולל אצל מתחרות בתחום המשחקים, רק לא אצל המתחרה הספציפית הזאת. בסיכומיה לבית המשפט היא מספרת כי כאשר העובד הודיע על כוונתו לעזוב, היא הציעה לו להיכלל בתוכנית שימור בת ארבע שנים, במסגרתה יוכל לקבל תשלומים של חצי מיליון דולר.

הסוד המסחרי הרגיש: כלכלת המשחק

מה הופך מנהל זוטר יחסית, שאינו בעל תפקיד טכנולוגי, לכל כך נחשק ומאיים עבור חברת משחקים? לפי התביעה, העובד אחראי על "כלכלת המשחק" של משחק הדגל של פלייטיקה — סלוטומניה, משחק מכונות מזל המגלגל הכנסות של 500 מיליון דולר בשנה.

כלכלת המשחק מהווה את אחורי הקלעים של משחק מחשב, ומשחקי מזל וירטואליים משתמשים בה כדי לגרום לשחקנים לרצות להמשיך ולשחק עוד ועוד, באמצעות מניפולציות פסיכולוגיות שונות. כלכלת משחק מוצלחת תגרום לשחקן לשחק שוב גם אם יפסיד, ותמשוך אותו להמשיך ולסכן את הסכומים שצבר אם ניצח. היא קובעת כמה מטבעות יקבל שחקן שנכנס כל יום, כמה עולה חרב נדירה, או מה הסיכוי שהרולטה תיפול על אפס. פלייטיקה טוענת שכלכלת המשחק שלה היא סוד מסחרי, והיא מה שהופך את המשחק למצליח בקרב הלקוחות.

העובד, לטענתה, היה חלק מקבוצה מצומצמת של שותפי סוד ונחשף לסודות מסחריים וטכנולוגיים ביחס למוצרים קיימים וביחס לפיתוחים עתידיים. לפי פלייטיקה, הוא עתיד להפר את השמירה על הסודיות עליה התחייב בחוזה העסקתו, בשל הדמיון הרב בין מוצרי החברות.

משרדי פלייטיקה
עופר וקנין

טענה מעניינת נוספת שהעלתה החברה היא כי השכר שהעובד צפוי לקבל בדרגונפליי — 70 אלף שקל, פי 2.5 משכרו הקודם — חורג בצורה משמעותית מטווח השכר המקובל לאדם שמעולם לא ניהל מוצר אלא עסק רק בתחום הכלכלה, ולכן הוא מעיד על כך שדרגונפליי משלמת "פרמיית קניית סוד מסחרי", ולא רק על כישוריו של העובד.

העובד מצדו טען שכלכלת משחק מורכבת מפרמטרים שצריך להפעיל על המשחק והמשתמשים הספציפיים שלו. הנוסחה מורכבת מטבלאות ענק ואלפי רשימות ומרכיבים בשילובים שונים של ניסוי וטעייה, ולא ניתן להעתיק כלכלת משחק של משחק אחד לאחר. עם זאת, בחקירה נגדית בבית המשפט הוא הודה כי חלק מתפקידו הוא סוג של ריגול ביחס למשחקים אחרים, כשהוא משחק בהם ומנסה להבין את המנגנונים שלהם, ולכן הוא אינו פוסל כי קיימת אפשרות להתאמה של כלכלת משחק א' למשחק ב'.

בנוסף, הוא ציין כי התפקיד שהוצע לו בדרגונפליי מהווה קידום מקצועי משמעותי — בפלייטיקה הוא כיהן כראש צוות כלכלת משחק אחד בלבד, ובדרגונפליי הוא עתיד לשמש מנהל מוצר של כמה משחקים ולנהל את צוותי המשנה של כל אחד מהם. "מה שהוצע לי (אחרי הודעת ההתפטרות; ר"ל), זה להישאר לעבוד בתפקיד שלא אצטרך לעשות בו הרבה. נושא המשכורת לא עלה כי מבחינתי הוא לא רלוונטי. מה שהיה חשוב לי זה הקריירה והמימוש העצמי שלי", הסביר.

"משלמת מסים מטעמים ציוניים"

פלייטיקה ודרגונפליי צמחו עם התפתחות תעשיית המשחקים במובייל מאז 2010. ההצלחה של פלייטיקה היא יוצאת דופן בקנה מידה ישראלי. בתוך שמונה חודשים מהקמתה היא נמכרה בפעם הראשונה באקזיט שהוכתר כמהיר בישראל, לפי שווי של 160 מיליון דולר — שכבר אז נחשב למכובד ביותר בהתחשב בפעילות שבנתה. ב–2016, החברה הגיעה לשווי של 4.4 מיליארד דולר וגדלה ל–1,300 עובדים, בהשוואה ל–20 עובדים ביום החלפת הידיים הראשונה.

בכל שנות פעילותה תחת סיזרס האמריקאית שמרה פלייטיקה על עצמאותה. ב–2015 ההכנסות המיוחסות לפלייטיקה הסתכמו ב–760 מיליון דולר, עם רווח תפעולי של 189 מיליון דולר. הסכום שאותו שילם הקונסורציום הסיני בעבור פעילות פלייטיקה שיקף לה שווי של פי 5.5 מהכנסותיה — מכפיל גבוה יחסית לענף הגיימינג.

הכנסות חברות משחקי המחשב בעולם, במיליארדי דולרים

עסקת פלייטיקה היתה העסקה הגדולה ביותר של מכירת חברת אינטרנט ישראלית. אולם מי שנהנו בעיקר מעסקת הענק הן רשויות המס האמריקאיות. הרווח של ישראל על המכירה מגיע ממס רווחי הון שמשלמים העובדים על התמריצים שקיבלו.

הדיונים בבית המשפט חשפו כי לפחות 10% מעובדי החברה — מנהלים בדרג ביניים — תוגמלו במסגרת תוכנית אופציות. במקרה של העובד שבמחלוקת, התמורה הכספית (Cash out) שקיבל בעקבות המכירה עבור ההטבות ההוניות שהחזיק, היתה שווה כ–340 אלף דולר — יותר ממיליון שקל.

מאז הרכישה גדלה פלייטיקה ב-100 עובדים, אולם מספר עובדיה בישראל נותר ללא שינוי — 300. עורכי הדין של פלייטיקה לא החמיצו הזדמנות כדי לציין שהחברה עדיין רשומה בישראל, וכחברה רווחית היא גם משלמת מס חברות שמסתכם במאות מיליוני שקלים בשנה. בסיכומיהם לבית המשפט הם קשרו בין המעבר של העובד ל"נזק בלתי הפיך שיביא חורבן כלכלי גם על מאות עובדי פלייטיקה ואף ישפיע על מדינת ישראל, בה החברה משלמת מסים מטעמים ציוניים".

עורכות הדין של העובד העירו כי פלייטקה מעסיקה 1,400 עובדים והנזקים הנטענים אינם עומדים על כתפו של עובד אחד בלבד. גם דרגונפליי, כמובן, משלמת מסים.

דרגונפליי הוקמה ב–2010, ונרכשה ב–2014 תמורת 100 מיליון דולר על ידי חברת המשחקים האמרקיאית Bally. מהחקירה הנגדית שניהלה ההגנה מול סמנכ"ל הכספים של פלייטיקה, עלה שהחברה רואה בדרגונפליי מתחרה יחידה בקנה מידה גדול בשוק העבודה הישראלי. לדבריו, "רק לחברות בסדר גודל של דרגונפליי יש יכולת פיננסית ליישם את מה שפלייטיקה רוצה לעשות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#