זה מה שכולם רוצים מכם, לא הגיע הזמן שתתנו להם את זה? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זה מה שכולם רוצים מכם, לא הגיע הזמן שתתנו להם את זה?

הסיפור שאתם מספרים על הסטארט-אפ שלכם צריך לדבר בעד עצמו. כך תעשו את זה נכון

3תגובות

נתחיל בפואנטה: הצורך להאזין לסיפור טוב הוא גדול מהצורך לספר אותו. כלומר, רוב האנשים שתפנו אליהם רוצים לשמוע סיפור טוב, ואם יהיה זה הסיפור שלכם, מה טוב! זה אומר, עבורכם כיזמים, אנשי מוצר, אנשי טכנולוגיה, שיווק או כל התשובות נכונות, שבכל פעם שאתם דוחים את ההתמודדות עם השאלה "מהו הסיפור שאני מספר" – למשקיעים, ללקוח פוטנציאלי, לעובדים שלכם (כל אחד משלושת אלו, וכל קהל אחר שיעלה בראשכם כנראה זקוק להתאמות מסוימות בסיפור שלכם כדי שיעבוד עבורו), אתם למעשה מאבדים קהל שיכול היה להיות שלכם אם הייתם מספרים לו את הסיפור הנכון.

יותר מזה, לא רק שאתם מאבדים אותם - הצורך שלהם בסיפור הוא כל כך גדול, עד שהם ימציאו לבד סיפור שיצדיק את המציאות שיצרתם, וכמעט תמיד זה לא יהיה הסיפור שאליו כיוונתם.

מה הסיפור שלו? שער "אקונומיסט" עם סטיב ג'ובס לאחר השקת האייפד
אקונומיסט

>> בתיאבון, הלכה לכם הדיאטה (והמותג) | נדב אבידן

מיטאפ: 'המשקיעות הראשונות שלי'. 21/5 רעננה
להרשמה

אבל בואו נחזור קצת אחורה. למה אני מתכוון בעניין המצאת סיפור שיבוא במקום משהו שלא סיפקתם להם? קחו דוגמא פשוטה. באחת הפעמים בהן הזנחתי את הגילוח החודשי שלי (אנחנו לא כאן כדי לשפוט אותי, זוכרים?), השתהיתי קצת יותר מדי.

זה גרר – כמעט מידית – גל של שאלות: החלטת להאריך? קרה משהו? זה לצורך משהו מסוים? ועוד ועוד. וכל זה למה? מכיוון שאנשים מתרגלים לתפוס את המציאות סביבם באופן מסוים. וכל דבר – כל דבר! – שיסטה מהאופן בו המציאות כבר הוגדרה, נדרש להיכנס לתבנית שתאפשר לנו לשמור איזשהו רציונל שמסביר מדוע דברים קורים כפי שהם קורים. זוכרים את האמרה על רושם ראשוני? ובכן, ברגע שמישהו קבע עבור עצמו מה הסיפור שלכם, תצטרכו להתאמץ הרבה יותר כדי להסיט אותו משם לכיוון הסיפור שרציתם שיספר עליכם.

זה אפשרי, אבל זה לא פשוט בכלל. וכשהאלטרנטיבה היא פשוט להתנהג בצורה שתיצור את הסיפור שלכם כבר ברושם הראשוני, נשאלת השאלה למה לכם בכלל לבחור בנתיב המזוכיסטי?

כל זה בא לידי ביטוי במיוחד אצל יזמים וחברות שהמוצר שלהם נועד "לשבש" (disrupt). אם אתם יזמים מהסוג של me too, שיכולים לתאר את עצמכם כאובר של מה-שזה-לא-יהיה, יכול להיות שיבינו אתכם מהר – היי, זה יהיה משעמם, ורוב המשקיעים יברחו מכם, אבל לפחות יעשו זאת כשהם הבינו מה הקטע – אבל אם אתם עושים משהו חדש, משהו שבאמת יטלטל את הספינה, הרי שהתגובה האנושית המיידית לזה תהיה בד"כ היאטמות. אני יודע איך מה-שזה-לא-יהיה עובד כבר היום, למה לי להתאמץ ולשנות את כל התפישה שלי לגבי זה? ובכן, תנו להם סיפור טוב, כזה שישמחו לנעוץ בו שיניים, ותראו איך הניצוץ בעיניים שלהם נדלק באמת.

אז איך יודעים אם הסיפור שלכם "נכון"? בשלב הראשון, תנו לאנשים שאתם סומכים עליהם ואינם במעגל הראשון שלכם - לא חברים קרובים או משפחה - להתנסות במוצר שלכם, בלי להסביר כלום. חכו שבוע. תשאלו אותם, מה הם הבינו שהסיפור שלכם. מה שהם יגידו, מחמיא או לא, זה הסיפור האמיתי שלכם.

זה בשום אופן לא זה שאתם מספרים לעולם, וחשוב לזכור את זה. כך שאין על מה להתווכח או להסביר להם איפה טעו - קבלו את זה כמו שזה. מייק טייסון אמר פעם, "לכל אחד יש תוכנית, עד שהוא מקבל אגרוף בפרצוף". גם ביס לאוזן עובד, מדי פעם. הרעיון הוא שאין כמעט סיפור שישרוד מגע עם המציאות ויישאר כפי שהוא – קבלו את הביקורת הסובייקטיבית הזו בחום ואהבה, ואל תמהרו לברוח למחוזות ה"כן, אבל..." האופייניים כל כך ליוצרי סיפורים, כשהם שומעים משהו שלא לרוחם.

לאחר מכן, שאלו את עצמכם שתי שאלות:

1. האם מספר הסיפור (לא אתם) מרגיש חכם, תורם או משמעותי בעקבות איך שסיפר אותו?

2. האם הסיפור עצמו הופך את האווירה בקרב המאזינים לו למעניינת יותר, ומייצרת שאלות המשך שמעמיקות את הסיפור? 

אם התשובה לשתי אלו היא כן, אתם בכיוון הנכון. אם התשובה היא לא, אפילו לאחת מאלו, קחו את הזמן להבין מה הלך לאיבוד בדרך, ומה צריך לקרות ברמה מוצרית כדי שזה ישתנה לחיוב. 

המוצר שלכם חייב להיות מסוגל "לדבר בעד עצמו". רוב הסיכויים הוא שלא יהיה לכם תקציב להגיע לקהל שלכם אחד אחד ולספר להם את כל הסיפור - הם סומכים על המוצר שלכם שיעשה זאת, ולכן חשוב שתוודאו שזה אכן המצב.

אנשים - כולנו - זקוקים לנרטיב. ואם לא תתנו להם אחד שהוא טוב מספיק, רוב הסיכויים שהם ימציאו אחד בעצמם, פשוט כי זה הטבע של כולנו לעשות כך. עוד לא יצא לי להיתקל במותג שהקהל שלו יצר עבורו לבד את הסיפור, ובמקרה זה היה סיפור אחיד וזה שאליו התכוון המשורר.

הדבר דומה לחברה קמעונאית בארה"ב, שצימצמה כוח אדם בסניפיה הפיזיים בשאיפה לדחוף אנשים לקנות אונליין. הדבר גרם לירידה קריטית ברמת השירות בסניפים, והקהל, שלא עודכן לגבי הסיבות למהלך, פירסם ביקורות שליליות מאוד על החברה... באונליין. כך יצא שמתוכנית שחתמו עליה רבים וטובים, נשאר רק שברו של חלום ברגע שהמציאות הגיעה לביקור.

ברור שזה לא רק בגלל זה, אבל אין ספק שהעובדה שהקהל נדרש לפתח נרטיב משלו באשר להידרדרות השירות בסניפים לא תרמה למהלך. כל זה נכון בעיקר בגלל אפקט הרשתות החברתיות, שמעצים כל נרטיב אקראי והופך אותו לסיפור בעיניהם של רבים. חשבו על המותג האחרון שהוכרז עליו חרם בגלל פרסומת זו או אחרת – גולדסטאר, אגאדיר, פיצה האט, סבוני דאב – ותבינו למה אני מתכוון. אם מסע השיימינג מסתיים בהתנצלות של המותג, הרי שמדובר בנרטיב שלא אליו התכוון המשורר. אם לא, ובכן, זה בדיוק הנרטיב שמישהו רצה לייצר. אין אפס.

קחו את הזמן לבנות נרטיב, זה ישתלם לכם הרבה יותר מאשר להשקיע בתיקון דיעבדי של נרטיב שלא כיוונתם אליו בכלל.  איך בונים נרטיב אפקטיבי? כל זאת ועוד בפוסט הבא :-)

נדב אבידן הוא סמנכ"ל גלובלי לשיווק בגליספה, חברת mobile ad tech. הוא עוסק במיתוג וסטוריטלינג למעלה מעשר שנים, ומשמש כיועץ לסטארט-אפים ויזמים באקסלרטורים שונים בארץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#