המעצמות החדשותהמעצמות החדשות

חמש ענקיות מעבר לים קובעות את גורלם של הסטארט־אפים בישראל

ענקיות הטכנולוגיה פעילות מאוד בסצנת הסטארט־אפים הישראלית - מנהלות אקסלרטורים, מקיימות כנסים ומשקיעות הון ■ לשליטה שלהן יש גם מחיר

איור עדי עמנואל אשר

בסוף 2004 עלה לאוויר אתר המאפשר לאנשים פרטיים לשתף סרטוני וידאו. מספר הגולשים בו צמח בקצב מהיר, ובתקופת השיא נפוצו שמועות כי לאתר יש הצעות רכישה מצד מיקרוסופט ויאהו. האתר, מטהקפה, הוקם על ידי ארבעה ישראלים, וקרנות הון סיכון מובילות — כמו בנצ'מרק ואקסל — השקיעו בו 54 מיליון דולר. עם זאת, כשגוגל רכשה את המתחרה הצעיר שלו — יוטיוב — תמורת 1.65 מיליארד דולר, נחרץ גורלו. יוטיוב זכה להצלחה עצומה, ואילו מטהקפה דישדש עד שנכסיו נמכרו ב–2012 תמורת 1.1 מיליון דולר.

סיפורו הנשכח כמעט של מטהקפה ממחיש את היתרון העצום שיש לענקיות הטכנולוגיה על פני חברות עצמאיות — הן עשירות יותר, חזקות יותר ונהנות מאפקט רשת: ככל שמספר המשתמשים שלהן עולה — כך ערכן גדל.

גוגל ופייסבוק שולטות כיום בדרכי הגישה לאינטרנט — לאתרי קניות, לקריאת כתבות בעיתונים, למציאת מידע — במידה כזאת שמאפשרת להן לקבוע את כללי המשחק ברשת. גוגל למשל, מתכננת לשלב בקרוב חוסם פרסומות מובנה בדפדפן הכרום, שיקבע אילו פרסומות יראו הגולשים ואילו ייחסמו. פייסבוק השיקה את "פייסבוק אינסטנט" — אפשרות לקרוא כתבות בלי לצאת מהרשת החברתית, וכך מונעת מהגולש להיות חשוף לבאנרים. בדרך זו היא פוגעת בחברות כמו אאוטבריין וטאבולה הישראליות, שמגישות לגולשים המלצות ממומנות בהתאמה אישית באתרי התוכן השונים. האלגוריתמים של פייסבוק וגוגל קובעים את סדר הופעת התכנים שאנחנו נחשפים אליהם, ולכן ככל שהמסחר נהפך למקוון, הן מסוגלות לחרוץ את גורלם של עסקים בכל העולם.

ישראל, כמעבדת חדשנות שמצמיחה כ–1,500 סטארט־אפים בשנה, עוררה עניין בשנים האחרונות בקרב ענקיות הטכנולוגיה, ואלה פעילות באופן מורגש בסצנת הסטארט־אפים המקומית. כל אחת מחמש חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם במונחי שווי שוק — אפל , גוגל , מיקרוסופט , אמזון ו פייסבוק — ביצעה כאן רכישות, וחלקן משקיעות בסטארט־אפים מקומיים. כמו כן, הן מנהלות בישראל תוכניות האצה (אקסלרטורים), יוזמות אירועים ומעניקות חסויות לכנסים.

דניאל מירון, מנהל תחום הטכנולוגיה בלאומי פרטנרס, סבור כי לשליטה של הענקיות האלה יש מחיר כבד — הן מייצרות הרתעה ומובילות לירידה במספר הסטארט־אפים בתחומים שאתם הן מזוהות. "כשסטארט־אפ בתחום המסחר המקוון או טכנולוגיות פרסום רוצה לקבל השקעה, הוא צריך להוכיח למה אמזון או גוגל לא יפגעו בו", אומר מירון. "הבעיה היא שכיום, גם כשאתה פועל בתחום שהן אינן נמצאות בו, אתה שואל את עצמך למה בעצם הן לא פועלות שם?"

דניאל מירון, לאומי פרטנרסצילום: אייל יצהר

מלבד התחומים שעמם הן מזוהות, רשימת הקניות של החברות הגדולות בישראל מגלה כי הן פוזלות לתחומים נוספים — סייבר, שעונים חכמים, מציאות רבודה, זיהוי פנים וניתוח טקסט וקול. ויש גם תחומים פחות טריוויאליים: גוגל השקיעה בחברת ביטוח (למונייד) ובחברת טכנולוגיה פיננסית (גאסטו), ומיקרוסופט השקיעה ברחפנים לשימוש תעשייתי (אירובוטיקס). מה הקשר בין גוגל לביטוח ובין מיקרוסופט לרחפנים? בענף מאמינים כי זהו סימן של פרנויה לגבי כל תחרות חדשה שעשויה לצוץ.

"הענקיות של היום שונות מהענקיות של הדורות הקודמים", אומר מירון. "כשמיקרוסופט היתה לבד במערכה היא פעלה בתחום מוגדר, ואילו כיום החברות מגוונות הרבה יותר, והמידע הרב שיש להן על המשתמשים מאפשר להן לבצר את שליטתן — מה שנותן להן יתרון על פני חברות קטנות יותר. היתרון לגודל נעשה אקספוננציאלי, מכיוון שאפקט הרשת מהותי בדברים האלה".

רכישות והשקעות של חמש ענקיות הטכנולוגיה בישראל

>> לחצו כאן להגדלת התמונה

מפחדות להחמיץ את הגל הבא של המחשוב

הענקיות נהיו קנאיות לשליטה שלהן והתחילו לשלוח זרועות לתחומים שונים, בין השאר מחשש להחמיץ את הגל הבא של המחשוב. בשנות ה–90 מיקרוסופט היתה השליטה היחידה והבלתי־מעורערת של שוק הטכנולוגיה. היא ניצלה את העובדה שמערכת ההפעלה שלה — חלונות (Windows) — הותקנה ברוב המחשבים האישיים כדי להגדיל את השימוש ביתר השירותים שלה, כמו הדפדפן ונגן המדיה.

ואולם בעשור האחרון מיקרוסופט איבדה מכוחה, והיא סובלת מפגיעה במכירות של מוצרי הדגל שלה כתוצאה מהירידה המתמשכת במכירות של מחשבים אישיים. בשנתיים האחרונות היא חווה התאוששות הודות לתהליך העתקת מוקד פעילותה לתחומי המובייל ומחשוב ענן.

מיקרוסופט היא דוגמה טובה לשינוי העמוק שחל בתפישה של הענקיות לגבי חשיבותם של סטארט־אפים לתחרותיות שלהן. במשך שנים היא נתפשה כחברה שמרנית, המזוהה עם תוכנה לארגונים גדולים וממשלות, וכיום היא מנהלת את אחת מתוכניות ההאצה היוקרתיות בארץ. מודל שהוכיח את עצמו לראשונה בישראל אומץ על ידי מרכזי הפיתוח של החברה בהודו ובסין, ובסופו של דבר נהפך לתוכנית גלובלית של מיקרוסופט עם שבעה אקסלרטורים בעולם. בארבע השנים האחרונות ביצעה מיקרוסופט רכישות של שבעה סטארט־אפים ישראליים בשווי כולל של כ–850 מיליון דולר.

האקסלרטור של מיקרוסופט בהרצליהצילום: נתלי ברנט

"אמזון הכי מאיימת"

האם רעיונות חדשים עדיין יכולים לשרוד ולפרוח בעידן של ענקיות טכנולוגיה? ומה הסיכוי של סטארט־אפים להגיע להצלחה ענקית, או להפיל אחת מהן? טל מורגנשטרן, שותף בקרן ההון סיכון לייטספיד, סבור כי הגורם המשמעותי ביותר בהפיכת החברות האלה לענקיות הוא כניסתן המוקדמת לפלטפורמה חדשה — קודם המחשב האישי, אחר כך האינטרנט ואז המובייל. "לכן, שאלת המפתח היא לא אם סטארט־אפים אחרים במובייל או באינטרנט יפילו את גוגל או פייסבוק, כמו שלא הייתם שואלים על חברת נפט שתחליף את Shell, או בנק חדש שיחליף את סיטי", הוא אומר.

טל מורגנשטרן, שותף בלייטספיד
טל מורגנשטרן, שותף בלייטספידצילום: אייל טואג

לדברי מורגנשטרן, "שאלת המפתח היא מהי הפלטפורמה הבאה, והאם לחברות האלה יש יתרון תחרותי גם שם? אף אחד לא יודע את התשובה לכך. בחלק מהתחומים החדשניים הענקיות מהמרות מוקדם ולכן יש להן יתרון — למשל, אמזון שנכנסה לתחום של ממשקי קול, או פייסבוק שהשקיעה במציאות מדומה.

"יש עוד המון תחומים מעניינים שאינם קשורים אליהן — ובהם יווצרו הגוגלים והפייסבוקים של העשור הבא, לדוגמה בגנומיקה, ברובוטיקה, בחקר החלל, בלוגיסטיקה, במכוניות אוטונומיות ובביטוח. אם יתברר למשל שבלוקצ'יין הוא הדבר הבא, לסטארט־אפים יש הזדמנות לנצח את החברות הגדולות, כי שם לאף אחת מהן אין יתרון תחרותי. החברות האלה נהיו הרבה יותר טובות בגידור הסיכונים שלהן וברכישה מהירה של תחרות פוטנציאלית. בעיני, מבין החמש אמזון היא המאיימת ביותר".

למה דווקא אמזון?

מורגנשטרן: "מבין כל השחקניות, זו החברה עם הנגיעה הפיזית המשמעותית בכולם. מצד אחד, היא מחזיקה את התשתית שמניעה את רוב חברות האינטרנט בעולם (ענן), ומצד שני, היא מגיעה לכל משק בית בארה"ב — יש יותר מנויי אמזון פריים ממנויי טלוויזיה בכבלים כיום. יש לאמזון את התשתית הלוגיסטית המפותחת ביותר, ובניגוד לגוגל ולפייסבוק, אמזון רגילה ואוהבת להתנהל בעולם עם שולי רווח צרים. היא יעילה ואגרסיבית מאוד. גוגל ופייסבוק ניסו כמה פעמים להיכנס לעסקים שאינם עסקי הליבה שלהן ונכשלו, אז הן קונות את הדרך שלהן לשווקים חדשים. אמזון מצליחה בגדול פעם אחר פעם ועושה הכל בעצמה".

חוששים מטכנולוגיות ממוקדות צרכנים

ב–2012 רכשה פייסבוק את הרשת החברתית אינסטגרם, ושנתיים לאחר מכן רכשה את אפליקציית ההודעות ווטסאפ. בין שתי הרכישות ניסה מייסד החברה, מארק צוקרברג, לבלום תחרות מכיוון נוסף — סנאפצ'ט, רשת חברתית שמרבית גולשיה צעירים. פייסבוק הציעה לרכוש את סנאפצ'ט תמורת 3 מיליארד דולר, וסורבה. סנאפ — החברה האם של סנאפצ'ט — נסחרת כיום לפי שווי של 17 מיליארד דולר, ומייסדיה נהפכו למיליארדרים, אך פייסבוק לא עשתה להם חיים קלים — היא העתיקה מהם פיצ'רים, כמו יומני הווידאו (סטוריז) באינסטגרם, במטרה לפגוע בסנאפצ'ט, ובמידה רבה גם הצליחה.

"אחת הסיבות שבגלילות משקיעים בטכנולוגיות עמוקות היא האמונה שיש בהן יותר מקום ליצור פער שייתן יתרון תחרותי", מסביר קובי סמבורסקי, מנהל שותף בקרן גלילות קפיטל. "אם נוצר מצב שבו חברה גדולה פוזלת לטכנולוגיה שלך, יש לך את האלטרנטיבה למכור את החברה. לפיתוח שלך עדיין יהיה שווי, כי לאחרים יקח זמן להגיע אליו. אם אתה מתחמק ממכירה — יש לך את יתרון הזמן להתחיל לבנות משהו גדול יותר. הרבה משקיעים ישראלים הגיעו למסקנות דומות".

קובי סמבורסקי, גלילות קפיטל
קובי סמבורסקי, גלילות קפיטלצילום: אופיר אייב

יש מקבילה ישראלית לתחרות בין פייסבוק לסנאפצ'ט? למצב שבו ענקית מנסה לקבור סטארט־אפ?

סמבורסקי: "אני לא יכול לחשוב על אחת, ואני חושב שהסיבה לכך היא שאלה תחומים שאנחנו כמשקיעים ויזמים ישראלים פחות נמצאים בהם. בעולמות של המוצרים לצרכנים (B2C, להבדיל ממוצרים לעסקים — B2B) אתה נמדד בפרמטרים כמו חוויית המשתמש הכוללת, אם השירות שלך מגניב או לא, וכמה אנשים רוצים להשתמש בו — ואני חושב שאנחנו הישראלים פחות יודעים לעשות את זה. יש פה תעשייה מסוימת של B2C, אבל היא הולכת וקטנה".

האוס פארטי הישראלית היא דוגמה מקומית טובה להמחשת הקושי של רעיונות מקוריים ממוקדי צרכנים לשרוד בשוק של ענקיות הרשתות החברתיות. החברה הוקמה ב–2011 בשם מירקט ופיתחה פלטפורמה לשידור חי של וידאו בטוויטר. במארס 2015 היא סיימה סבב גיוס של 14 מיליון דולר בהובלת אחת מקרנות הצמרת של עמק הסילקון, גריילוק. מאחוריה עמדו משקיעים בולטים כמו צ'אד הארלי, מייסד יוטיוב, וזרועות ההשקעה של קומקסט, יוניברסל מיוזיק וברודווי ונצ'רס, לצד קרן אלף הישראלית.

חודש בלבד לאחר הגיוס רכשה טוויטר את המתחרה הישירה שלה, פריסקופ, וחסמה לחלוטין את השימוש במירקט באתרה. במקביל, פייסבוק הודיעה על כוונתה לפתח את השירות באופן עצמאי, ובמירקט הפנימו כי עליהם לחפש במהירות כיוון חדש או לחדול. החברה החליטה להתנתק מהתלות שלה בפלטפורמה של הרשתות החברתיות ולייצר רשת חברתית אלטרנטיבית משל עצמה "האוס פארטי" — חדרי צ'ט המאפשרים שיחות קבוצתיות בווידאו חי. בתקופה קצרה בסוף 2016 האפליקציה נהנתה מהתלהבות מחודשת בקרב בני הנוער, אך זו דעכה במהרה. פייסבוק, בכל מקרה, כבר עובדת על רעיון דומה.

התחרות בין הענקיות טובה לסטארט־אפים

דניאל כהן, שותף בקרן ההון סיכון כרמל, הוא חריג יחסית בנוף, מכיוון שהוא דווקא מעדיף להשקיע בסטארט־אפים המפתחים מוצרים ישירות לצרכנים. כהן מצביע על כמה סטארט־אפים ישראליים מצליחים הפונים למשתמשי קצה, שהצליחו לצמוח ללא תלות בענקיות בשנים האחרונות: וויקס, שמפתחת מערכת לבניית אתרי אינטרנט בקלות; פייבר, שהיא זירת מסחר שמתווכת שירותים שמציעים עצמאיים, כמו גרפיקאים ויועצים; ואפליקציית המוניות גט.

דניאל כהן, כרמל ונצ'רס
דניאל כהן, כרמל ונצ'רסצילום: תמוז רחמן

אם בוחנים את ההשקעות של כהן, מגלים עוד כמה שמות פחות מוכרים שצוברים תאוצה: פאלס, המנהלת פלטפורמה לטכנאים המבצעים תיקוני מכשירים סלולריים לפי דרישה; טפינגו, שפועלת בקולג'ים האמריקאים עם אפליקציה המאפשרת לבצע רכישות מעסקים קטנים ברחבי הקמפוס; ולייטריקס הירושלמית, שפיתחה את אפליקציית עריכת התמונות במובייל Facetune. את החשיפה הגדולה שלה קיבלה החברה כשהוצגה על הבמה בכנס המפתחים השנתי של פייסבוק, מכיוון שרוב תקציבי השיווק שלה הופנו לרשת החברתית.

"אנחנו לא מפחדים מהשקעה באזורי תחרות. לייטריקס מצליחה לצמוח יפה בעולם תחרותי, ולא משנה כמה היא צומחת, פייסבוק וגוגל עושות עליה כסף. אך הראייה שלי היא שלפני שנהיה גדולים כמו פייסבוק או אמזון צריך לגמור כיתה ט'", אומר כהן.

אז למה קרנות ישראליות נמנעות מהשקעה בסטארט־אפים שפונים לצרכנים (B2C)?

כהן: "זה לא בגלל הענקיות, אלא משום שאין מספיק יזמים ישראלים שעושים B2C ואין מספיק הצלחות גדולות, למעט ווייז".

הטענה היא שהענקיות יצרו אקוסיסטם שמעשיר אותן, גם אם הן לא אלה שחושבות על הרעיונות הטובים לפני כולם. כמה זה נכון?

כהן: "אין פה אלטרואיזם. הן פעילות בקהילת הסטארט־אפים מסיבות עסקיות: מיקרוסופט רוצה שסטארט־אפים ירוצו על הענן שלה אז'ור. פייסבוק וגוגל רוצות שהסטארט־אפים יפרסמו אצלן".

ואולם המשקיעים טוענים כי סטארט־אפים ישראליים נהנים אף הם מהתחרות בין הענקיות ומהמרוץ שלהן להתחמש בטכנולוגיות. "אנחנו רואים את זה בכל שלבי הקיום של הסטארט־אפ", מסביר סמבורסקי מגלילות. "מהימים הראשונים שבהן החברות הגדולות מתחרות על תשומת הלב של הסטארט־אפים הישראליים כדי לשכנע אותן להשתמש בפלטפורמה שלהן; דרך מהלכים של גיוס כסף, שבהם זרועות ההשקעה של הענקיות משתתפות; וכלה ברכישות — כשהתחרות בין החברות על הסטארט־אפים המובילים מעלה את שוויים".

כהן מוסיף כי "לחברות הגדולות, בעיקר לאמזון ואפל, יש הרבה מתחרים מסורתיים יותר כמו סמסונג או וולמארט. כשאחת מהן עושה מהלך אגרסיבי, יש הזדמנות לסטארט־אפ ישראלי לחבור למתחרים, שהרי הם מקבלים מיד תמריץ אדיר לא לפתוח פער גדול מדי שאי־אפשר לסגור".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker