ההחמצה של מערכת החינוך: לשימוש בקוד פתוח יתרונות כלכליים וטכנולוגיים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלוג

ההחמצה של מערכת החינוך: לשימוש בקוד פתוח יתרונות כלכליים וטכנולוגיים

בהיבט של קוד פתוח, ניתן לראות מספר מקרי בוחן מעניינים שעשויים להציג פתרונות אפשריים לחלק מהבעיות בתחום המחשוב בבתי הספר

תגובות
כיתה מחשבים בית ספר ארה"ב
ASSOCIATED PRESS

שנת הלימודים בבתי הספר נפתחה לפני החגים, ושנת הלימודים במערכת ההשכלה הגבוהה תיפתח בשבוע הבא. בעוד הראשונה נפתחה ללא בשורות מבחינת הטכנולוגיה של מערכת החינוך בכלל וזו של קוד פתוח בפרט, בשנייה דווקא גלום פוטנציאל.

אף כי משרד החינוך אחראי על שתי מערכות ההשכלה, הוא מבצע זאת באמצעות מנגנונים שונים. ההבדל נגרם בחלקו מכמות המוסדות והפיזור הגיאוגרפי של מערכת ההשכלה היסודית והעל יסודית, אך בנושא הטכנולוגי ההבדל העיקרי הוא גודל המוסדות לעומת המערכת האקדמית.

בעוד כל אוניברסיטה ומכללה מחזיקה במחלקה טכנית (IT) מסודרת, במערכת החינוך היסודית והעל יסודית (להלן "K-12" מגן הילדים ועד 12 שנות לימוד) מדובר באוסף גדול של מוסדות לימוד שאינם יכולים להרשות לעצמם מחלקה כזאת. לכן נסמכים בתי הספר על הרשות המוניציפלית, המספקת להם שירותי מחשוב בהיקף שנע בין העסקת אדם במשרה חלקית ועד להפעלת צוות מסודר של מספר אנשים בערים החזקות.

תוצר לוואי נוסף של מבנה זה הוא שמשרד החינוך חותם על הסכמי מסגרת בנושא רישוי תוכנה (כאשר המפורסם הוא הסכם School Agreement מול מיקרוסופט), כאשר במגזר האקדמי - כל מוסד חותם על הסכמים כאלה באופן עצמאי. אך למעט האפשרות לקבל תוכנות מסוימות בהנחה, אין מסגרת מרכזית המאפשרת לבתי הספר לבחור לעצמם את כלי העבודה הדיגיטליים ("תן לי אתר בתי ספר אחד, שתי מערכות בלוגים ומערכת קורסים מקוונת לכל מקצוע בכל כיתה").

בהיבט של קוד פתוח, ניתן לראות מספר מקרי בוחן מעניינים שעשויים להציג פתרונות אפשריים לחלק מהבעיות של מערכת החינוך K-12 בארץ.

המקרה הראשון הוא זה של רשת אורט, שבמהלך השנים האחרונות מבצעת מעבר לקוד פתוח בהובלת מרכז המו"פ שלה. המהלך בא לידי ביטוי באימוץ מערכות Web מעולם הקוד הפתוח לתוך המערכות של הרשת, ובניצול שלהן לצרכים פדגוגיים. במקרה זה מנצלת הרשת את הפיתוח החדשני בתחום, ומוסיפה לו התאמות לצרכים ייחודיים שלה. לפני כשנתיים אף העבירו ברשת הרצאה על הנעשה אצלם ב-אוגוסט פינגווין", הכנס השנתי של קהילת הקוד הפתוח בישראל - ומאז נמשכת המגמה ומתרחבת למערכות ולכלים נוספים. 

>>> לפרטים נוספים

המקרה השני הוא זה של מוסדות ההשכלה הגבוהה, שבעשור האחרון החליפו לחלוטין את מערכת ניהול הלמידה המקוונת (LMS) שלהם מזה של תוכנה מסחרית לתוכנת הקוד הפתוח Moodle, וזאת לאחר שאיגוד האינטרנט מימן את ה"גיור" (הוספת תמיכה לשפות הנכתבות מימין לשמאל ותרגום).

השימוש בתוכנה הזו חסך לכל מוסד עשרות אלפי שקלים בשנה שאחרת היו מוצאים על רכישת רישיון למוצר המסחרי. מעבר לכך, התוכנה מאפשרת שיתוף פעולה בין המוסדות השונים, במקום המדיניות של "הפרד ומשול" הנוהגת בעולם התוכנה הקניינית והסגורה. ואמנם, המוסדות ניצלו את האפשרות הזאת, כפי שניתן לראות בפורומים בין מוסדיים ואף בכנסים כדוגמת "לעוף עם Moodle" שהתקיים לאחרונה תחת תיאור: "הוראה יצירתית במדעים ומתמטיקה, מורי מדעים מציגים פעילות מעוררת השראה על בסיס מערכת Moodle".

>>> לפרטים נוספים

>>> נתונים רלוונטיים שהוצגו בכנסת נכון ל-2015

מערכת החינוך K-12 נמצאת בשלבי אימוץ של Moodle, אך עדיין רחוקה מהמצב הקיים במוסדות להשכלה הגבוהה. זאת למעט חריג אחד בולט - העיר חיפה שאימצה לפני כמה שנים את המערכת בחום, ואף פרשה אותה בבתי הספר בעיר כחלק ממדיניותיה. במקומות אחרים חסרה (בין השאר) הובלה של משרד החינוך, בעיקר בנושא המדיניות הקשורה לקוד פתוח ולאימוץ שלו.

צעד נוסף בנושא הקורסים המתוקשבים ניתן לזהות גם בעלייה בשימוש בפלטפורמות ה-MOOC - אתרי לימוד מקוונים מסיביים (כמו קורסרה לדוגמה). כאן ישנה יוזמה של ישראל דיגיטלית (ושוב מול האקדמיה) שבמסגרתה הוקם אתר קמפוס (https://campus.gov.il) שמבוסס על מערכת הקוד הפתוח edX, ושפותח במסגרת יוזמה בין לאומית בנושא ה-MOOC.

ההתנהלות השלישית שראוי לדון בה בהקשר הזה, היא השגרה התפעולית מוטת השליטה של מערכת K-12. ישנם בתי ספר רבים, וכל אחד מאורגן אחרת ומתנהל אחרת ברמת המחשוב. למרבה הצער לא קיימת אחידות, אין תשתית מרכזית ופעמים רבות צריך להמציא מחדש את הגלגל בכל פעם - ברמה הפרטנית או המוניציפלית. זהו תהליך שאינו עושה שימוש חוזר בתוצרים, אינו ממנף פיתוח בגופים מקבילים ובסופו של דבר הנו שוחק מאוד ומתקדם באיטיות רבה (אם בכלל). שחיקה זאת נכונה גם לציוד המחשוב - שצריך לשרוד את השימוש של ילדים ובני נוער ושצפוי להתקלקל לעתים קרובות.

תיאור זה אינו ייחודי לישראל, בעיות דומות קיימות גם במדינות צפון אירופה, אשר גם בהן יש שילוב בין משרד החינוך לרשות המוניציפלית (ובחלקן הפיזור הגאוגרפי אף רחב יותר) מבחינת האחריות על מערכי המחשוב בבתי הספר. אלא שבמדינות אירופיות רבות נוצרו פתרונות שהגיעו מהשטח כדי להתמודד עם בעיות אלו. אחד מהם נקרא Skolelinux, הפצת לינוקס לבתי ספר, שמיועדת לאפשר להרים מערכת בית ספרית מהקופסה ולא רק לאפשר התקנה של מחשב בודד. המערכת כוללת אפשרות של מחשב מלא או מחשב רזה עם שרת מרכזי (כך שניתן גם לנצל חומרה ישנה וחלשה יותר). המערכת פרושה בלמעלה מ-200 בתי ספר, רובם הגדול בסקנדינביה, גרמניה וצרפת. פרוייקט כזה עשוי לעזור משמעותית גם בתחזוקה השוטפת וגם בצמצום פערים דיגיטליים.

>>> לפרטים נוספים

מעבר לנושאים שנדונו, יש היבט חשוב נוסף - והוא הכסף. לצערנו, זה הוא בסופו של דבר הגורם הקובע ולמשרד החינוך אין הרבה ממנו. זאת אך כי מדובר במשרד הממשלתי עם התקציב השני בגודלו. כידוע, רובו המוחלט של הכסף הולך למשכורות, וההשקעה במחקר ופיתוח מוגבלת. דווקא על רקע זה חשוב להדגיש כי אם רק ירצה בכך, הקוד הפתוח יוכל לאפשר למשרד החינוך לפתור שתי בעיות - האחת תקציבית והשניה טכנולוגית - במקביל. כך יוכל משרד החינוך ליהנות ממיטב הטכנולוגיה הקיימת, בעלות נמוכה ועם שימוש חוזר של התוצרים בתוך מערכת החינוך עצמה ואף לנהל שיתוף פעולה עם מערכות מקבילות בחו"ל. כל זאת, עוד לפני שמדברים על נושא צמצום הפער הדיגיטלי - שחשוב לא פחות משיעורי הסייבר לבעלי היכולת.

הכותב הנו חבר בקהילת הקוד הפתוח הישראלית והבינלאומית מזה כ-15 שנה, התנדב בעבר בעבודה מול גופי ממשלה כדי לקדם אימוץ ושילוב קוד פתוח, ומייסד "קפלן ייעוץ קוד פתוח בע"מ" - חברה העוסקת בניצול יתרונות הקוד הפתוח עבור חברות וארגונים באמצעות התווית מודלים עסקיים ומדיניות ארגונית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#