"הגיע הזמן שהסטארט־אפים יתחילו להקשיב לתעשייה המסורתית" - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הגיע הזמן שהסטארט־אפים יתחילו להקשיב לתעשייה המסורתית"

בכירים בתעשייה ובמשרדי הממשלה נסעו לסיור במפעלים בצפון, כדי לבחון כיצד ראוי ונכון לשלב בין ענף ההיי־טק לרצפת הייצור המסורתית המדשדשת ■ בסוף הסיור הודה יוג'ין קנדל כי הגיע פסימי, אבל יצא מעודד: "ראינו כמה חברות שעושות את זה"

תגובות
משתתפים בסיור במפעל טרלידור בכרמיאל. מימין: אדם פישר, יוג'ין קנדל )עם כובע(, בני שניידר
והנרי צימרמן, מנכ"ל טרלידור )בגבו למצלמה(
אלירן רובין

באוטובוס שכור, התקבצו לפני כמה שבועות יוג'ין קנדל, בני שניידר, דב מורן ובכירים נוספים בתעשיית ההיי־טק ובמשרדי הממשלה, ונסעו יחד לביקור בצפון. היעד לא היה מלון בוטיק גלילי, ומטרת הנסיעה לא היתה נופש - אלא סיור בכמה מפעלים, כחלק מניסיון לבחון כיצד ראוי ונכון לשלב בין תעשיית ההיי־טק לרצפת הייצור המסורתית המדשדשת.

הסיור, שאותו אירגנו קרן ההון סיכון גרוב ונצ'רס ומשרדי עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן ו-PwC, כלל ביקור בשלושה מפעלים שאינם טכנולוגיים - בכרמיאל, בחבל תפן ובעכו. המשתתפים רצו לבחון אם וכיצד ניתן לשפר את הפריון הנמוך של התעשייה בישראל בעזרת טכנולוגיה.

החיבור בין שני העולמות זכה לכינוי "המהפכה התעשייתית הרביעית" (Industry 4.0), או IIoT. הכוונה לאימוץ כלים טכנולוגיים לצורך שיפור הליכי העבודה והתפוקה במפעלי התעשייה המסורתית - למשל, פיתוח כלים טכנולוגיים לניתוח נתונים של מכונות ולזיהוי תקלות, וכלי הגנת סייבר יעודיים לסביבת הייצור. זהו שלב חדש בהתפתחות התעשייה, שבו יכולות חישוב מתקדמות, בשילוב תקשורת ומסדי נתונים גדולים, מסייעות להגדיל את התפוקה. התחום זוכה לדחיפה מענקיות תעשייה, כמו סימנס וג'נרל אלקטריק (GE), שנציגיהן השתתפו בסיור, וכן מרשות החדשנות, שפועלת לקידום התעשייה המסורתית.

זהו הגל הרביעי של התפתחות טכנולוגית שמניעה שינויים קיצוניים בייצור - לאחר המהפכה התעשייתית הראשונה, שבה הומצאו מכונות המונעות בקיטור; השנייה, שבה הוכנסו למפעלים חשמל ופסי ייצור; והשלישית, שהגיעה עם התפתחות המחשבים ותהליכי הייצור האוטומטיים, כולל רובוטים במקום עובדים. כעת אנחנו בתחילת עידן שבו מחשבים בעלי יכולות למידה עצמאית מקושרים מרחוק לרובוטים שמופקדים על הייצור.

ואולם בעוד הבאזז התקשורתי סוחף את חברות הענק, את המשקיעים ואת היזמים שפונים לתעשייה מתקדמת, אנשי הייצור במפעלי התעשייה המסורתית עדיין לא מגלים בו עניין של ממש. "עזבו אותנו מבאזז־וורדס", אמר הנרי צימרמן, מנכ"ל חברת טרלידור ויו"ר איגוד התעשיינים בצפון, בסיור במפעלו בכרמיאל. לדבריו, "התעשיינים והממשלה צריכים לעשות סוויץ', התעשייה גוססת". תגובת צימרמן ממחישה כמה גדול הפער בין השיח בתעשיית ההיי־טק לבין המצב בשטח של התעשיינים המסורתיים.

אותם לא מעניין אם המוצר בנוי על בלוקצ'יין או למידת מכונה - הם מדברים על תפוקה. במפעל של צימרמן אמנם עובדים במרץ כמה רובוטים, וחלקם מחוברים לשרתי מחשוב, אבל המפעל אינו דיגיטלי או "חכם" במהותו.

לוטן לבקוביץ', שותף בקרן ההון סיכון גרוב ונצ'רס, שהקים דב מורן, מסכים ש"אי־אפשר שכל מפעל בצפון ייראה כמו מפעל במערב התיכון בארה"ב, אבל צריך לעשות צעדים כדי לרתום את התעשייה המקומית לכך, גם ברמה הציונית". לבקוביץ' מדגיש ש"בשביל זה צריך חינוך נכון ועוד מהנדסים - חייבים לחבר את ההיי־טק לתעשייה. סטארט־אפים טובים צריכים אתר בטא, ויש פה סטארט־אפים שעונים על בעיה אמיתית".

ינון דולב, מנהל תוכנית הסטארט־אפים של GE דיגיטל, התיייחס גם הוא לפער הזה: "בעולם יש כבר שינוי דיגיטלי. זה מתחיל בהנהלות, שמעוניינות להגביר את היעילות הכלכלית, להגדיל את הפריון והתפוקה, ולמנוע מתקפות סייבר. כשהתחלנו את הפעילות בישראל לפני ארבע שנים הענף היה קטן מאוד. מאז הוא גדל, ואכן רואים כיום יותר סטארט־אפים בתחום ה-IIoT, אבל עדיין יש פער בין העולם היזמי לתעשייה".

אניה אלדן, ראשת זירת הזנק ברשות החדשנות

עוד אמר דולב כי "התעשייה המסורתית לא משתתפת בטרנספורמציה הדיגיטלית. חדשנות זה לא משהו שהם אוהבים להתעסק אתו - וחבל, כי יש פה משהו שיכול להגדיל תפוקה". לדבריו, יש כמה חברות מתקדמות, כמו המלט, אחרות נמצאות בשלב ביניים, כמו טורבין ג'ט, ויש חברות שלא הבינו עדיין במה דברים אמורים - חדשנות, מבחינתן, היא החלפת ציוד. "זה אבסורד שדווקא במדינת ההיי־טק אין שילוב עם התעשייה - גם מצד ההיי־טק וגם מצד התעשייה. הייתי רוצה לראות גם חברות כמו ישקר שמשקיעות בתחום", אמר.

אניה אלדן, ראשת זירת הזנק ברשות החדשנות, נשמעה נחרצת יותר. "אם בתעשייה לא ממש מקשיבים לסטארט־אפים, יכול להיות שהסטארט־אפים צריכים להתחיל להקשיב לתעשייה. כמו כן, בכלל לא בטוח שהתעשיינים מבינים מה זה סקיוריטי לסקאדה (פתרון אבטחת מידע לסביבה תעשייתית; א"ר)". לדבריה, זאת אחת הסיבות לכך שברשות הקימו את תוכנית המעבדות החדשה, לשילוב סטארט־אפים בחברות תעשייה מסורתיות - "סטארט־אפים ישראליים צריכים לייצר פתרונות גם לתעשיות גדולות פחות. יש מוצרים שלא דורשים מהפכה במפעל".

מפחדים משינוי

דוגמה טובה למיזם כזה היא ויז'ואל פקטוריז, סטארט־אפ שפיתח מערכת למדידה וניתוח של תהליכי ייצור. החברה הוקמה ב-2014 על ידי מתי טיאנו, עוזי יחזקאל וענבל לוז. טיאנו, שהגה את הקמתה, עבד קודם לכן כמנהל מכירות בחברת טירוליט (Tyrolit), שמתמחה בהשחזה של מתכות, והתמחה בשיפור תהליכים ללהבים של מנועי מטוסים. שם הוא גילה את הצורך למדוד את הערך של התהליך במפעל. ויז'ואל מוכרת את המוצר שלה ללקוחות בישראל, ובאחרונה גם לאירופה. היא לא גייסה הון חיצוני, היות שמיום הקמתה החברה מוכרת את המוצר.

"אנחנו מסתכלים על שלושה מרכיבים: דאטה, אנשים ומשאבים", אמר טיאנו בסיור. "אנחנו רוצים לשלב את שלושתם, כדי לשפר תפעול. המפעלים עובדים על שולי רווח כה קטנים, שהם מפחדים משינוי. בשביל למכור למפעל, צריך לתת לו ערך פשוט - ללא סיכונים". הכלי שפיתחו נחשב פשוט, ומתאים למפעלים קטנים.

טיאנו הציג מקרה שבו בכל יום בשעות הערב המוקדמות התפוקה ירדה משמעותית במפעל מסוים. הסיבה היתה שכולם יצאו להפסקת אוכל, מה שגרר עצירה של מכונות, כי לא הוכנו רזרבות של חומרי גלם. לאחר כמה בדיקות המפעל התגבר על הכשל. "המפעל הצליח לחסוך חצי יום עבודה", הסביר טיאנו.

לפי ארגון סטארט־אפ ניישן סנטרל, שבראשו עומד פרופ' יוג'ין קנדל, בישראל פועלים יותר מ-100 סטארט־אפים הפונים לתחום התעשייתי. "המגזר התעשייתי, שמגלגל טריליוני דולרים, לא נהנה מטכנולוגיות כמו ביג דאטה ולמידת מכונה - שאנחנו כאזרחים כבר נהנים מהן במגוון אופנים", אומר שני קינן, אנליסט בארגון. לפי נתונים של CB Insights, ב-2016 הושקעו בתחום זה בעולם 2.2 מיליארד דולר, ב-321 השקעות, והפוטנציאל עצום.

בישראל, כך עולה מנתוני סטארט־אפ ניישן סנטרל, משך מגזר זה השקעות בסך 60 מיליון דולר ב–2014, רובן בתחום הסייבר. ב–2016 גויסו 220 מיליון דולר, רק כשליש מהם בסייבר. בהתחשב בקוטנה של התעשייה הישראלית, רוב הסטארט־אפים המוצלחים בתחום פונים לחו"ל וימשיכו כנראה לעשות כן. הממשלה מנסה לעודד אותן לפעול גם בישראל.

בסוף הסיור הודה קנדל כי הגיע מעט פסימי, אבל יצא מעודד למדי. "יש כאן שני מישורים: האחד הוא העלאת הפריון בתעשייה המסורתית, והשני הוא עידוד ופיתוח הסטארט־אפים בתחום התעשייה (IIoT)", אמר. "ראינו מנהלי מפעלים מסורתיים עם ראש פתוח שלא מפחדים מחדשנות, וזה מעודד. עם זאת, חלק גדול מהמפעלים בישראל אינם רלוונטיים לאותם סטארט־אפים חזקים בתחום ה–IIoT, והסיבה היא רמת האוטומציה הנמוכה והגודל של התעשייה המסורתית בישראל".

עוד אמר קנדל כי המצב קצת אבסורדי מבחינת המפעלים הקטנים. "בהינתן ההשקעה הגדולה שנדרשת כדי להתאים פתרונות IIoT, על המפעל להיות גדול כדי להצדיק השקעה כזאת. חברות ישראליות רבות צריכות לעבור לרמת אוטומציה גבוהה יותר, שהיא שלב לפני 'תעשייה 4.0'. ואולם במקביל, מפעלים גדולים יכולים לעבור ישירות לשלב זה ולהתמודד מול המתחרים בחו"ל. ראינו כמה חברות שעושות את זה. גם הממשלה מחויבת לסייע לחברות הללו".

גן התעשייה בתפן
ירון קמינסקי

בעיה דו־כיוונית

על פי נתוני משרד הכלכלה והתעשייה, התעשייה המסורתית בישראל כוללת כ-18.5 אלף מפעלים ומעסיקה עובדים ביותר מ-200 אלף משרות, בעיקר בפריפריה - כ-56% מהמשרות בתעשייה. מנתונים שהציגה מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה, הפריון בישראל - המוגדר כתוצר לשעת עבודה - הוא כ-35 דולר, לעומת 46.7 דולר בממוצע ב-OECD.

סוגיה נוספת שעלתה בסיור היא כוח האדם במפעלים. התעשייה המסורתית מעסיקה לרוב עובדי כפיים. במטרה להקפיץ מפעלים כמו טרלידור לדור 4.0 נדרשת בין השאר נוכחות של מהנדסי תוכנה או אנשי ביג דאטה.

אמנון שנפלד, מייסד הסטארט־אפ 3D סיגנלס, שמפתח מערכת לזיהוי תקלות במכונות באמצעות ניתוח גלי קול, הוסיף: "הבעיה היא דו־כיוונית - בתעשייה אומרים שחסרים להם אנשים שמתעסקים עם דאטה, כי הם מעדיפים היי־טק ולא מפעל. זאת בעיה גלובלית. תחכום המכונות עולה, ובמפעלים אין כוח אדם שידבר על חדשנות. מצד שני, גם הסטארט־אפים לא מגייסים טכנאי תעשייה. מעט אנשים דרכו בשני העולמות האלה".

ביוני פירסם OECD עבודה מקיפה, שלפיה ממשלות ומקבלי החלטות במגזר העסקי נדרשים לנקוט צעדים מיידיים כדי להיערך לשינויים הצפויים בעקבות המהפכה התעשייתית הרביעית בטווח הבינוני, עד 2030 לערך. מרבית הבכירים שהשתתפו בסיור מסכימים עם קביעה זו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם