"אם מספר המועסקים בתעשייה החדשנית לא יעלה - כלכלת ישראל תדרוך במקום" - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אם מספר המועסקים בתעשייה החדשנית לא יעלה - כלכלת ישראל תדרוך במקום"

רשות החדשנות מגדירה מחדש את ההיי־טק הישראלי, ומכניסה לתוכו תעשיות מסורתיות המשלבות טכנולוגיה מתקדמת ■ היעד המרכזי - הכפלת המועסקים בהיי־טק בעשור - נקבע ללא אבני דרך לשנים הקרובות ■ מנכ"ל הרשות: תעשיית הייצור בישראל אינה חדשנית מספיק

11תגובות
עופר וקנין

היעד של רשות החדשנות לעשור הקרוב הוא הכפלת מספר המועסקים בהיי־טק הישראלי לחצי מיליון מועסקים — פי שניים מכיום — כך עולה מדו"ח החדשנות ל–2017 המפורסם הבוקר.

הרשות עצמה כבר אינה מדברת על "היי־טק", אלא על "תעשיות מוטות חדשנות". ההגדרה החדשה אינה שינוי סמנטי, אלא מהותי, המשקף את השינוי שעוברת הרשות ושהממשלה רוצה לקדם — שילוב תעשיות מסורתיות בהגדרת ההיי־טק, לאחר שיעברו לייצור מתקדם באמצעות טכנולוגיות חדשניות. היעד החדש מראה על מחויבות גדולה יותר לפלח זה של התעשייה מצד הרשות, ויאלץ את הרשות לעבור ממצב של תגובה לבקשות למענקים, למצב של נקיטת יוזמה ודחיפת החברות להתייעלות טכנולוגית.

הרשות קובעת מדד להכנסת תעשייה מסורתית להגדרה החדשה של היי־טק, המבוסס על פריון (היחס בין התוצר להשקעה בייצורו: זמן עבודה, מספר עובדים וכדומה). ברגע שהתעשייה המסורתית תעבור את הפריון הממוצע במדינות המפותחות בתחומה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, היא תיהפך לחדשנית. הדרך לשם עוברת דרך שילוב רובוטיקה משוכללת והטמעת חיישנים לאורך קווי היצור לשיפור היעילות.

מנכ"ל הרשות, אהרון אהרון, אמר אתמול ל–TheMarker כי "תעשיות הייצור בישראל אינן חדשניות מספיק, ומתקשות להתחרות מול העלויות הנמוכות במזרח, והן אינן תמיד עומדות ברף האיכות והחדשנות של התעשייה במערב. אם לא נפעל להזניק אותן קדימה — הפער בין כלכלת ההיי־טק לכלכלה המסורתית יגדל".

לדברי אהרון, הרשות כבר מקדמת את המהפכה התעשייתית הרביעית בחברות מסורתיות, והעניקה תמיכה ליותר מ–280 חברות ב–2017. "אנחנו לוקחים חברות תעשייה מסורתית, שאין להן כמעט מו"פ, ובוחנים מה גורם להן להיות לא תחרותית", אמר. "בדרך כלל מדובר במרכיב מחיר לא תחרותי מול תעשייה דומה במזרח, או במרכיב איכות מול מתחרים במערב.

התעסוקה במרכזי מו"פ זרים: בעיקר למהנדסים

"יועצים שמממנת הרשות יושבים עם החברה ומרכיבים תוכניות מו"פ. בשיתוף מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה, מתגבשת תוכנית להכנסת קווי יצור מתקדמים לחברה, הכוללת הטמעת אוטומציה, ייעול קווים, ובחברות מזון גם הנדסת מזון מתקדמת". לדבריו, ב–2017 היתה קפיצה בפעילות, שהובילה לכך שהשקעות הרשות הסתכמו ב–120 מיליון שקל, לעומת 80 מיליון שקל ב–2016.

הפוטנציאל המבוזבז של מרכזי מו"פ זרים

ההיי־טק הישראלי נחשב סיפור הצלחה עולמי, ונמצא בתקופת גאות מתמשכת. עם זאת, רוב ענפי המשק אינם נהנים מפירותיו. ההיי־טק מעסיק 8.3% בלבד מהשכירים במשק, בשכר ממוצע של כ–21 אלף שקל בחודש, לעומת השכר הממוצע במשק, שהוא 9,900 שקל בחודש.

תעשיית ההיי־טק ניצבת בפני אתגרים, שעיקרם מחסור בכוח אדם איכותי והמאבק להשארת הערך הכלכלי של התעשייה בישראל, בנוסף לערך הטכנולוגי. לדברי הרשות, המחסור במהנדסים ומתכנתים פוגע בצמיחה של התעשייה, וגורם לעליות שכר: בין 2005 ל–2015 השכר הממוצע בהיי־טק עלה ב–38%, נתון שמשמעותו חריפה אף יותר מבחינת החברות, נוכח התחזקות השקל ב–13% אל מול הדולר בשנים אלה.

הבעיה הנוספת היא שמודל החדשנות הישראלי מבוסס ברובו על יצירת ערך טכנולוגי, בעיקר במרכזי מו"פ (מחקר ופיתוח) של חברות רב־לאומיות. מערכת החדשנות הישראלית נמצאת עדיין בשלבים הראשונים של פיתוח מנגנונים יעילים ל"תפיסת" הערך הכלכלי הנובע מהערך הטכנולוגי שנוצר בה.

התוכנית להגדלת כוח אדם בהיי־טק הישראלי בעשור הקרוב

למרכזי המו"פ הזרים יש מקום של כבוד בהתפתחות ההיי־טק הישראלי, והגידול בפעילותם הוא האחראי העיקרי לצמיחת המו"פ העסקי בישראל בעשור האחרון. שיעורם מסך ההוצאות למו"פ עסקי טיפס מ–29% ל–47% מאז 2005, ומספר העובדים במרכזים אלה עלה בקצב שנתי ממוצע של 14%, בהשוואה ל–5% בשנה בחברות אחרות במשק שעוסקות במו"פ. מרכזי הפיתוח האלה יוצרים מקומות עבודה בשכר גבוה, ומכשירים דורות של מנהלים הנחשפים לתרבות ארגונית של תאגידים בחזית הטכנולוגיה העולמית.

ואולם רובם המכריע של מרכזי המו"פ של חברות רב־לאומיות הפועלות בישראל עוסקים בפעילות מו"פ בלבד — וכמעט 70% מהמשרות המוצעות בהם הן בליבת המו"פ (בהשוואה לכ–20% בחברות ישראליות אחרות שעוסקות במו"פ). כך, הם מייצרים תעסוקה בקרב מעגלי תעסוקה מצומצמים בלבד.

תמהיל התעסוקה מוטה המהנדסים מגביל את פוטנציאל הערך הכלכלי במרכזים אלה. החברות הרב־לאומיות מתחרות על אותו מאגר מצומצם של מהנדסים מיומנים, ויש להן יתרון משמעותי שמתחריהן — חברות ישראליות בשלל גדלים — מתקשים להדביק. הסיבה היא היכולת של החברות הרב־לאומיות להציע לעובדים חבילת תגמול אטרקטיבית, מוניטין, ידע, ניסיון וגישה למרכזים בינלאומיים אחרים. כך, הן אינן תורמות משמעותית להגדלת מכסת המשרות בערך מוסף גבוה במשק.

ברשות סבורים כי הכלכלה הישראלית תניב תועלת רבה מהרחבת פעילותם של מרכזי המו"פ הקיימים גם לפעילויות אחרות בשרשרת הערך של התאגיד — כמו ייצור, שיווק, תמיכה, עיצוב ועוד. פעילות כזאת תרחיב את מעגל ההעסקה בשכר גבוה, גם עבור עובדים בעלי משלחי יד שאינם טכנולוגיים.

מועצת הרשות אישרה באחרונה מסלול לחברות רב־לאומיות שמקימות בישראל פעילות מלאה של ייצור לצד פיתוח. כיום כ–20% מתוך כ–300 החברות הרב־לאומיות הפועלות בישראל מחזיקות בפעילות מלאה, בדרך כלל בפריפריה הגיאוגרפית, ובהן HP indigo, קלא־טנכור, אפלאייד מאטיריאלס ואינטל.

בניית תעשיית פארמה בישראל

אחד התחומים שיזכו ליחס מועדף ברשות החדשנות יהיה תחום מדעי החיים, שיקבל תמיכה ניכרת במטרה לקדמו לדרגת הדומיננטיות העולמית של ענף התוכנה, ומחשוב התקשורת (ICT) הישראלי. הרשות תומכת בתוכנית להקמת מאגרי גנום שיסייעו להפוך את הרפואה לאישית ומדויקת, בין השאר באמצעות חשיפת דו"חות רפואיים של האוכלוסייה למחקר אקדמי ושל חברות בתחום. בנוסף, פתחה הרשות מסלול מענקים עבור חברות ביוטכנולוגיה ופארמה, כדי להכניס לישראל חברות רב־לאומיות שאינן פעילות בה עם מרכזי הידע שלהן. חמש חברות בינלאומיות כבר גילו עניין במסלול.

לפני שבועיים אישרה מועצת רשות החדשנות יציאה להליך תחרותי של הקמת חממה ביוטכנולוגית חדשה בצפון. המכרז לחממה החדשה צפוי להתפרסם לקראת נובמבר, והבחירה במועמדים תתבצע כחצי שנה אחרי פרסום המכרז. זו חממה שנייה המוקדשת לפיתוח תרופות. היא תצטרף לפיוטורקס (FutuRX), שהוקמה בנס ציונה ב–2014 כשותפות של קרן אורבימד, חברת התרופות והמכשור הרפואי ג'ונסון אנד ג'ונסון וחברת התרופות טקדה.

מטרת החממה הביוטכנולוגית היא לסייע בבניית תעשיית פארמה בישראל, באמצעות חיבור של משקיעים ושותפים אסטרטגיים שיכולים לעזור לזהות פרויקטים טכנולוגיים חדשניים, ולסייע להם להיהפך לחברות חדשות בישראל. לפיתוח תעשיית פארמה משנה חשיבות: האקדמיה הישראלית מכשירה מדי שנה כ–1,500 בוגרי ביולוגיה ומדעי החיים (ביוכימיה, מדעי המוח, ביוטכנולוגיה, אקולוגיה ומדעי הרפואה), שנפלטים אל תוך היצע משרות מצומצם ותעשיית ביו־טק בלתי־מפותחת. ברשות סבורים כי חממה ביוטכנולוגית נוספת תכפיל את מספר החברות הצעירות בתחום, ובכך תתמרץ חברות פארמה רב־לאומיות וקרנות השקעה מתמחות להיכנס לישראל.

אהרון הוסיף כי הרשות תתמוך בהכשרה שנתית ממוקדת של כ–1,000 בוגרי מדעים עם רקע מתמטי שאינם משתלבים בהיי־טק, ותעביר אותם "מחנה אימונים" ללימוד תכנות, שיאפשר להם להשתלב בענף. ב–2018 יתבצע המהלך מול 250 בוגרים ובשנים שלאחר מכן התוכנית מתוכננת להתרחב ל–500 בוגרים.

חלק מהמלצות הרשות מבוסס על החלטת ממשלה מינואר 2017 שהובילה המועצה הלאומית לכלכלה ועל שיתופי פעולה עם ות"ת ומשרד הבריאות והכלכלה. 

הבעיה המיידית שהתעוררה מקריאת הדו"ח היא שאין לרשות יעדי ביניים לשנה או לשנים הקרובות. כך, לא יתאפשר למדוד את הישגיה בשנים הבאות — כלומר, אם עמדה ביעדים שקבעה לעצמה, או לא. אהרון מציין כי היעדים השנתיים ותוכניות העבודה של הרשות ייגזרו מהתקציב שתקבל.

תקציב הרשות ב–2017 היה 1.6 מיליארד שקל, בנוסף ל–400 מיליון שקל לשיתוף ישראל בתוכנית המחקר והפיתוח (מו"פ) של האיחוד האירופי — הורייזן 2020. נראה כי היעדים החדשים שפורסמו כעת מוסכמים גם על משרד האוצר, שמבין שתקציב הרשות צריך לגדול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם