בצה"ל מכינים את התוכניות למלחמה הממוחשבת הבאה: "אין אמנת ז'נווה של סייבר" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בצה"ל מכינים את התוכניות למלחמה הממוחשבת הבאה: "אין אמנת ז'נווה של סייבר"

הצבא הבין מזמן שהסייבר הוא מרחב לחימה חדש - ששטחו גדול בהרבה מזה של הזירות הקרקעיות, הימיות והאוויריות שבהן פעל עד כה ■ תת אלוף ירון רוזן, ראש מטה הסייבר בצה"ל, שפורש בימים אלה מתפקידו, מדבר על ההתמודדות של הצבא עם התחום האזרחי מטבעו

5תגובות
תת־אלוף ירון רוזן. "אני לא מחכה על הגדר, אלא יכול לנהל מערכה אצל האויב"
אייל טואג

סצינת הסטארט־אפים בתחום הסייבר רותחת כבר זמן רב. אחד השחקנים המפתיעים בתחום זה, שאינו פועל למטרות אקזיט, אלא למטרות הגנה בלבד, הוא צה"ל. בצבא הבינו שאף שהסייבר הוא תחום אזרחי מטבעו, יש לו השלכות ביטחוניות רחבות היקף, והתחילו להשקיע בו ולהיערך לאתגריו.

באחרונה חשף TheMarker תוכנית פנימית של צה"ל, שלפיה אנשי תכנות וסייבר יוכלו לצאת לתקופה מסוימת לעבוד בחברות היי־טק אזרחיות, ואחריה לשוב לשירות הצבאי. בצה"ל מאמינים שבדרך זו יוכלו לשמר כוח אדם איכותי, ואף להרוויח מהניסיון שיצברו בוגרי התוכנית מהשוק האזרחי ומעולם ההזנק. מנגד, תעשיית ההיי־טק, שסובלת ממחסור חמור באנשי סייבר, תרוויח כוח אדם איכותי עם ידע טרי בתחום.

תת־אלוף ירון רוזן, ראש מטה הסייבר של צה"ל שפורש בימים אלה מתפקידו, מאשר את דבר קיומה של התוכנית, המכונה קפסולות לתעשייה. "אתגרי הסייבר מחייבים אותנו לשמר בצבא אנשים טובים, ולכן אנחנו מנסים לגבש דרך פעולה שמשרתת את האינטרסים משני הכיוונים", הוא אומר. "התהליך שאנחנו מכנים קפסולות לתעשייה כולל הוצאת אנשים לעבודה בתעשייה, והוא מאפשר לנו ממשק טוב יותר עם החוץ. התעשייה מצדה רוצה את המוחות המבריקים האלה — זו תוכנית טובה גם לכלכלה". לדברי רוזן, התוכנית רלוונטית לכלל אנשי הסייבר במערך הצה"לי — אנשי 8200 מחיל המודיעין ואנשי חיל התקשוב.

תוכנית הקפסולות, מסביר רוזן, אינה המודל היחיד על השולחן: "אנחנו נדרשים למודלים מתקדמים של העסקה, וזה כולל, בין היתר, העסקה במשרה חלקית של אנשי סייבר — לדוגמה, תהיה מועסק ברבע משרה בצבא כאזרח עובד צה"ל, ובשאר השבוע אתה יכול להיות סטודנט או לעבוד בחברה אחרת או על מיזם אחר". בדרך זו מנסה צה"ל לשבור את המודלים הקלאסיים של העסקה בצבא, הכוללים רק חיילי סדיר, קבע ומילואים, או אזרחים עובדי צה"ל במשרה מלאה.

לדברי רוזן, לצה"ל ברור שהוא אינו יכול להסתמך רק על פיתוחים פנים־צבאיים. "האנטי־וירוס על המחשב שלי הוא לא צה"לי אלא פיתוח אזרחי. בשונה מכל ממד לחימה אחר של הצבא, מי שמקדם את הסייבר הוא התחום האזרחי. אף אחד לא קונה או מפתח מטוס F35 לבית שלו, אבל במרחב הסייבר הדברים שונים. לגוגל, לדוגמה, יש יותר כוח דיגיטלי מאשר למדינות, וה–FBI צריך להתחנן בפני אפל שתיתן לו גישה לאייפון. בנוסף, ממדים אחרים — כמו הים, היבשה והאוויר — התפתחו בקצב אטי של עשרות שנים, ואילו ממד הסייבר מתקדם בקצב גבוה, בעיקר בשנים האחרונות".

רוזן מדגיש את היתרון היחסי של ישראל במרחב הטכנולוגי: "הממד הדיגיטלי הוא עוצמה ובשורה לכלכלת ישראל ולצה"ל. צה"ל חייב להיות בקדמת הטכנולוגיה, כי זהו עוד ממד שמאפשר הפעלת כוח — אנחנו רוצים להגן על מדינת ישראל בממד הזה ולהשתמש בו כעוד ממד לחימה".

"אולי בעתיד תהיה בצה"ל זרוע סייבר"

 חמ"ל סייבר בצה״ל
דובר צה"ל

רוזן פורש מצה"ל אחרי 32 שנות שירות, במסלול צבאי שאותו התחיל כטייס בחיל האוויר. עם פרישתו, התפקיד שמילא — ראש מטה הסייבר — מתבטל. רוזן עמד בראש כוח קטן של עשרות אנשים, שהוקם במטרה לייעץ לרמטכ"ל כיצד נכון להפעיל את מערך הסייבר בצבא ולהתמודד עם האתגר הצומח. כעת, משהתקבלה ההחלטה בנושא והתחיל שלב היישום, אין עוד צורך בתפקיד.

ביוני 2015 פורסם כי הרמטכ"ל גדי איזנקוט החליט להקים זרוע סייבר בצבא, שתתווסף לזרועות הים, האוויר והיבשה, מתוך תפישה שהסייבר הוא מרחב חדש הדורש טיפול זרועי. ואולם בינואר האחרון הודיע צה"ל באופן רשמי כי זרוע סייבר לא תקום, ובמקום זאת אגף התקשוב יהפוך לאגף התקשוב וההגנה בסייבר. אפילו הוענקה לאגף כומתה חדשה, בצבע כחול־טורקיז, ותג חדש.

היו שטענו כי התוכנית להקמת זרוע סייבר נגנזה משום שאגף המודיעין לא שש לוותר על תחום הסייבר ועל היוקרה וכוח האדם שמתלווים לו — אך מאחורי המהלך עומד תהליך חשיבה אמיתי הכולל הצגה של החלופות, ועל כך אחראים רוזן והמטה שעמד בראשו.

לדברי רוזן, "ההחלטה שהתקבלה קבעה את מובילי המערכה: ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר הוא מפקד המערכה המגננתית, ואגף המודיעין משמר את כוחו, ואת הנכסים והעוצמות של יחידת 8200 בתחום האיסוף, מודיעין הסייבר — ועל המתקפה לא נדבר".

עם זאת, וזאת הנקודה החשובה, בידי ראש אגף התקשוב בצה"ל, נדב פדן, ומפקד 8200 נמצאים לא רק החיילים שלהם: "מפקדי המערכים מקבלים לידיהם כל כוח שנדרש לביצוע משימותיהם", אומר רוזן. "זה קצת כמו שעכשיו יהיה תרגיל גדול בפיקוד צפון — במקרה זה אלוף פיקוד צפון יקבל לידיו טנקים, סיוע מחיל האוויר וכל מה שהוא נדרש לו. אותו דבר בדיוק לגבי הסייבר — זה פיקוד משימתי ולא נושאי".

ומדוע לא להקים זרוע סייבר?

"זו חלופה שהיתה יכולה ליצור גוף חזק מאוד, אבל הצריכה תהליכי תיאום ותפעול שהם בלתי־אפשריים עבור ארגון צבאי. אולי בעתיד תהיה זרוע סייבר שתרכז את כל משאבי הסייבר בצבא, אבל כעת קשה מאוד להגדיר מה זה סייבר. בלתי־אפשרי לקחת את רכיב הסייבר לחיל האוויר או לחיל המודיעין — זה כמו לקחת לקצין מודיעין את המשקפת".

כחלק מהיערכות צה"ל לאתגר הסייבר הוקמה תחת אגף התקשוב "חטיבת ההגנה בסייבר". בראש החטיבה עומד תת־אלוף נ', והיחידה קיבלה אל פיקודה את יחידת מצו"ב, העוסקת בהצפנת תקשורת המידע במערכות תקשורת צה"ליות קוויות ואלחוטיות.

מי מאיים על הצבא

דובר צה"ל

מלבד האפיון של הסייבר כתחום אזרחי במהותו, רוזן מזהה עוד שני מאפיינים למרחב הסייבר: "ראשית, שטח המגע גדל באופן אקספוננציאלי", הוא מסביר ומכוון למהירות שבה הכל נהפך לממוחשב, לרבות המערכות הצבאיות. "שנית, זה ממד גלובלי, שכן אני עוקב אחר אירועים בקצה השני של העולם" — בשונה מכל ממד אחר של פעילות צבאית, שמוגבל לטווח של טיל שיוט.

רוזן מסביר כי גם היכולת להשיג אמצעי תקיפה בתחום הסייבר אינה דומה ליכולת זו בשום מרחב אחר: "מתרחבות ההתקפות שנובעות משחרור נשק בלתי־קונבנציונלי שנמכר למרבה במחיר, ואנחנו צריכים להגן על עצמנו גם מהנזק האגבי, כלומר גם אם הנשק לא כוון כלפינו בכוונה תחילה".

בתחילת 2017 פירסם צה"ל באופן חריג למדי מידע על מתקפת סייבר שהתמודד עמה. האקרים מחמאס התכתבו בצ'אט של פייסבוק עם חיילי צה"ל וניסו לגרום להם להתקין תוכנה זדונית בטלפון הנייד. כ–100 חיילים אכן נפלו בפח, והתוכנה שהותקנה אצלם במכשיר שלחה בשקט מידע לשרתי התוקפים, לרבות מידע מגלריית התמונות של החיילים.

האם האיום הגדול שלך הוא בעצם הסמארטפונים הפרטיים של החיילים והמפקדים?

"מצד אחד יש את המקבילה בסייבר לג'יהאד העולמי — ערב רב של תוקפים ומתקפות בעלי אינטרסים רבים. בצד השני יש מדינות וארגוני טרור עולמי שמנהלים מולנו מערכה".

אבל מה לצה"ל ולכל זה? הרשת הצה"לית נפרדת לחלוטין מהאינטרנט. אתה "מחוץ לרשת".

"אין דבר כזה 'מחוץ לרשת'. אמנם יש חומות ושערים — אבל בסוף אתה מחובר. צה"ל צריך לעשות הרבה כדי להתגונן, כי האויב נהיה יותר ויותר מסוכן ומאתגר. אנחנו מתמודדים בזירה הלאומית עם כל האיומים כדי להגן על נכסי הסייבר של צה"ל, לרבות הגנה אקטיבית. אני לא מחכה על הגדר, אלא יכול לנהל מערכה אצל האויב".

לדברי רוזן, "צה"ל עובד בשיתוף פעולה עם הרשות הלאומית להגנת הסייבר והשב"כ, ויכול להתריע בפניהם במקרה שהוא מזהה מתקפה שמכוונת כלפי גוף אזרחי בישראל".

האם יכול להיות שתפעילו נשק קינטי, כמו טיל או פגז, נגד מתקפת סייבר?

"זו שאלה מסקרנת. אם פוגעים בתחנת כוח של מדינה מסוימת באמצעות מתקפת סייבר — כיצד היא מגיבה? מודל ההרתעה בסייבר עדיין נמצא בתהליכי עיצוב. בתחום הסייבר קשה לבנות מודל הרתעה, כי יש קושי בשיוך. זה אתגר בכל העולם: אין עדיין אמנת ז'נווה של הסייבר. אנחנו רק בתחילתם של שיח בינלאומי וגיבוש נורמות ללוחמת סייבר".

הטרנד האחרון של גנרלים פורשים, במיוחד מיחידות טכנולוגיות, הוא להצטרף לתפקידים בכירים בתעשיית הסייבר הישראלית המבעבעת — אלא שרוזן מסרב להתחייב בשלב זה על דרכו בעתיד. בינתיים יש לו כרטיסי טיסה לטיול בחו"ל, אבל אל תופתעו אם בקרוב תראו אותו מתמנה למנכ"ל חברת סייבר שרוצה לכבוש את העולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#