מה הסיכוי של בוגרי מדעי המחשב למצוא עבודה בהיי-טק – ואיפה כדאי ללמוד? - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה הסיכוי של בוגרי מדעי המחשב למצוא עבודה בהיי-טק – ואיפה כדאי ללמוד?

בחברות ההיי־טק מתלוננים על מחסור במהנדסים, אבל נתונים חדשים מלמדים שגם מקרב בוגרי תואר ראשון במדעי המחשב או בהנדסת חשמל - רבים אינם מנסים או אינם מצליחים למצוא עבודה בענף בשכר גבוה

147תגובות
דורון גולן

בההיי־טק הישראלי יש הסכמה גורפת שהחסם המרכזי בפני צמיחת הענף ויכולתו להתחרות בשווקים הבינלאומיים הוא מחסור בכוח אדם הנדסי, שהביקוש לו עולה על ההיצע. ואולם נתונים חדשים מצביעים על הפוטנציאל הלא מנוצל של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל — שלפיהם 36% מבוגרי תואר ראשון במדעי המחשב וכ–39% מבוגרי הנדסת חשמל אינם משתלבים בתעשיית ההיי־טק.

שיעור ההיי-טקיסטים מתוך בוגרי התארים הרלוונטיים - מדעי המחשב 64%, הנדסת חשמל 61%, פיזיקה 42%, מתמטיקה 18%

עבודה שכתבו יעל מזוז־הרפז ממשרד העבודה והרווחה וזאב קריל מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מראה כי להבדלים בין מוסדות הלימוד יש תפקיד מרכזי בחיזוי סיכויי ההשתלבות בתעשייה. הפערים אינם רק בין מכללות לאוניברסיטאות, אלא גם בין האוניברסיטאות עצמן. לפי העבודה, שיעור הבוגרים במקצועות הרלוונטיים מקרב המוסדות היוקרתיים ביותר, שמצליחים להשתלב בתעשייה, קרוב ל–80% — ואילו השיעור המקביל בקרב בוגרי המכללות המתוקצבות הוא 62%.

בטווח הזה ניצבות המכללות הפרטיות, עם שיעור השמה של 65%, והאוניברסיטאות שהוגדרו על ידי החוקרים כ"פחות סלקטיביות", שבהן שיעור ההשמה הוא 71%. בעבודה אין פירוט של שמות המוסדות, והניתוח נעשה לפי ממוצע הפסיכומטרי בחוגים הרלוונטיים בכל מוסד.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

התמונה דומה גם בכל הנוגע לשכר העובדים בתעשייה. לבוגרי מקצועות ההיי־טק באוניברסיטאות הסלקטיביות שכר גבוה לעומת זה של בוגרי שאר המוסדות. ואולם לא נמצא פער ניכר בין השכר הממוצע של בוגרי שאר האוניברסיטאות לזה של בוגרי המכללות הפרטיות.

הסיכוי להשתלב בהייטק לפי מוסד הלימודים - כמפורט בכתבה

שיעור המועסקים בהיי־טק לא עלה כבר עשור וביצוא מהענף חלה ירידה. מנגד, סטארט־אפים ישראליים ממשיכים לגייס עשרות מיליוני דולרים ממשקיעים זרים ויוצרים ביקוש גדול לעובדים מיומנים, המוביל לכך ששכר ההיי־טקיסטים גבוה ועולה במהירות לעומת יתר ענפי המשק. שכר בוגרי המכללות המתוקצבות אמנם נמוך יותר משכר הבוגרים המקבילים מהאוניברסטאות והמכללות הפרטיות, אבל עדיין גבוה כמעט מכל יתר המקצועות הנלמדים באוניברסיטאות, כמו חשבונאות, כלכלה, משפטים וניהול.

שיעורי ההשמה במכללות — עד 70%

הדיון על הפערים בין בוגרי מוסדות ההשכלה השונים, ובפרט בין בוגרי המכללות לאוניברסיטאות, הוא דיון טעון ומורכב שמעלה שאלות רבות. האם סלקציה נמוכה יותר משמעותה בהכרח לימודים קלים יותר, או שעיקר התרומה שלה היא מוניטין למוסד בקרב מעסיקים? ועד כמה תנאי הקבלה למוסד מנבאים את היכולות של בוגריו בסיום התואר? לשאלות האלה אין תשובה מוחלטת, אבל לפי החוקרים, גם כשמשווים בין בוגרים שניגשו לתואר עם יכולות ורקע דומה — מגיעים למסקנות דומות לגבי סיכויי ההשמה.

בכתבה שפורסמה ב–TheMarker במאי נמצא כי חברות גדולות ומרכזי הפיתוח הרב־לאומיים מעדיפים בוגרי אוניברסיטאות. נתונים שהפקנו אז בסיועו של הסטארט־אפ Workey העלו כי בחברות כמו מיקרוסופט, אינטל וטאבולה, שיעור בוגרי האוניברסיטאות שגויסו בחמש השנים האחרונות היה 83%–86%. בגוגל ובאמזון 94% מהמפתחים שלמדו תואר ראשון — עשו זאת באוניברסיטה ולא במכללה. זאת, אף שהמכללות מכשירות בשנים האחרונות מספר דומה של בוגרים.

המסקנה העיקרית של הכתבה היתה שתעשיית ההיי־טק הישראלית אמנם מתלוננת על מחסור כרוני בכוח אדם מיומן, אך מתקשה להציע מספר מספק של משרות התחלתיות שיכשירו את הבוגרים, ויקנו להם את הניסיון הנדרש כדי להתפתח בשוק התחרותי. השילוב של הקיפוח של בוגרי המכללות בשלב המשרות ההתחלתיות עם שיטת הגיוס המועדפת בתעשייה — חבר מביא חבר — עשוי להסביר חלק מהפערים המוצגים. המרואיינים בכתבה טענו, בין השאר, כי קיימת תופעה של בוגרי מדעי המחשב המשתלבים במשרות תמיכה ומשרות בדיקות תוכנה בסיום התואר, במקום בתחום הכשרתם.

חלק מהמכללות הסבירו כי הפרישה הגיאוגרפית של מרבית החברות שהוצגו בכתבה היא במרחק רב מהן, ולכן לעתים פחות רלוונטיות. עוד נטען כי פערי השכר נובעים בין השאר מפערי השכר בין המרכז לפריפריה, ולא בהכרח מהמוסד האקדמי שהסמיך את העובד. מכללות אחרות טענו, ובצדק, כי "הסטטיסטיקה הגסה מספרת רק חלק מהסיפור", וכי התייחסות לכל המכללות האקדמיות כמקשה אחת, פוגעת בטובות שבהן. באותה כתבה התקבלו תגובות מדיקאני כל המכללות, ומכללות רבות ציינו כי שיעורי ההשמה שלהן הגבוהים מ–90%. לפי המחקר של מזוז־הרפז וקריל, שיעורי ההשמה הגבוהים ביותר שנצפו במכללות היו 70%.

השכר של בוגרי המכללות במדעי המחשב ובהנדסת תוכנה - גבוה בהשוואה לבוגרי מקצועות אחרים בכל המוסדות, אולם בוגרי האוניבריסטאות מרוויחים יותר

שיא במספר הסטודנטים בשנה א'

בעבודה של מזוז־הרפז וקריל נדגמו נתוניהם של כ–102 אלף איש שהועסקו בענפי ההיי־טק ב–2014, שגילם היה 29–39 — גיל המייצג לפי הערכות את פוטנציאל השכר של הפרט לאורך הקריירה. מכיוון שלחוקרים לא היו נתונים לגבי התפקיד הספציפי שהעובדים ממלאים בחברות ההיי־טק, ההיי־טקיסטים הוגדרו כמי שמועסקים בענף ושכרם החודשי גבוה מ–16.7 אלף שקל — השכר החציוני של העובדים בענף. הם מסבירים כי מטרת העבודה אינה להבין מי יכול להיהפך למתכנת, שאלה שהתשובה לה טמונה בהכשרה ובהשכלה, אלא מי האנשים שמצליחים להיהפך לעובדים מבוקשים בעלי תרומה ניכרת לתעשיית ההיי־טק, כשהשכר הוא האינדיקציה הטובה ביותר לזיהוי עובדים אלה. 

החוקרים מצאו כי שיעור גבוה של 75% מבין ההיי־טקיסטים הם אקדמאים שהתחנכו במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית. זאת, חרף הסברה הרווחת שרבים מהם אינם פונים להשכלה גבוהה, אלא רוכשים את הכישורים הרלוונטיים לעבודתם לגמרי בעצמם, או בזמן השירות הצבאי. אם מוסיפים את חלקם של הסטודנטים הקיימים והסטודנטים לשעבר שהשתלבו בתעשייה ופרשו מהלימודים, הנתון מגיע ל–90%.

לפיכך, אחת הדרכים להתמודד עם מצוקת כוח האדם בענף היא להרחיב את מעגל הלומדים למקצועות ההיי־טק במכללות ובאוניברסיטאות. בשמונה השנים האחרונות יש עלייה של 1,000–1,300 בוגרים רלוונטיים במדעי המחשב, הנדסת חשמל, מתמטיקה וסטטיסטיקה בשנה לאחר שפל בתשס"ח. ואולם מקור הגידול הוא כמעט רק במכללות, בעוד הגידול באוניברסיטאות מתון מאוד ובתשע"ה אף ניכרת ירידה במספר מקבלי התארים.

מספרם של מקבלי התארים הרלוונטים בתשע"ה (4,610) עדיין נמוך משנת השיא (5,240). עם זאת, ייתכן שיש מקום לאופטימיות: שנת הלימודים שהסתיימה כעת (תשע"ו) שברה שיא במספר הסטודנטים בשנה א'. מספר הסטודנטים שהתחילו ללמוד בחמש השנים האחרונות מקצועות אלה עלה ב–27%, כך שאפשר לצפות שבשנים הקרובות נחזה בגידול גם במספר בעלי התארים.

מזוז־הרפז מבקשת להתייחס בזהירות למסקנות: "צריך לזכור שיש ביקוש גבוה גם לעובדים עם הכשרה טכנולוגית מחוץ לתעשיית ההיי־טק. כיום כל חברה ומוסד ממשלתי צריכים אנשי פיתוח, סייבר ואחרים, ולכן סביר מאוד שלא כל בעלי התארים ייקלטו בתעשייה. כמו כן, יש סטודנטים שממשיכים לתארים מתקדמים וגם הם נספרים כמי שלא השתלב בתעשייה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#