ביטקוין? לא אצלנו: הבנקים בישראל חוסמים רכישת מטבעות דיגיטליים - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביטקוין? לא אצלנו: הבנקים בישראל חוסמים רכישת מטבעות דיגיטליים

לקוח של לאומי סיפר כי בבנק סירבו לקבל תשלומים עבור רכישת ביטקוין, ולאחר שבוע של דיונים הסכימו לבצע את הפעולה באופן חד־פעמי ■ בנק ישראל: "מדובר בפעילות בסיכון גבוה למוסדות הפיננסיים וללקוחות"

102תגובות
עופר וקנין

העלייה בערך המטבעות הדיגיטליים בחודשים האחרונים עוררה התעניינות גוברת בקרב הציבור. חלק מרוכשי המטבעות עושים זאת דרך הכספומטים הפזורים בתל אביב (בכספומטים אלה ניתן רק לרכוש ביטקוינים, אך לא ניתן לבצע את הפעלה ההפוכה, כלומר לקבל עבורם מזומנים). אחרים עושים זאת דרך זירות מסחר ישראליות, למשל Bits of Gold ו–Bit2C; או באתרי אינטרנט זרים. מכל מקום, הבנקים בישראל עורמים קשיים על העברת התשלומים לרכישת המטבעות הדיגיטליים.

לקוח של בנק לאומי סיפר ל–TheMarker לפני כמה ימים על שיחה שניהל עם אחד הנציגים בסניפי הבנק. הלקוח, המנהל חשבון עסקי ופרטי בלאומי, ביצע העברה בנקאית לאתר בורסת המטבעות קראקן (Kraken), שהיא אחת המוכרות בעולם, לצורך רכישת ביטקוין בכ–1,000 דולר. הבנק שזיהה את הבקשה עצר אותה, והחל במו"מ עם הלקוח באשר לפעולה.

"צילצלו מהבנק ואמרו לי שלא ניתן לבצע העברת מט"ח שהייעוד שלו הוא ביטקוין. בתחילה טענו שזה עלול לשמש להעלמות מס בפרט ולפלילים בכלל. במקביל, ניגשתי לרשות המסים, והצהרתי שאני מעוניין להעביר מט"ח לרכישת ביטקוין, ולדווח על כך לרשות המסים, כפי שדורש החוק. שלחתי לבנק את האישור על כך שאיני מעוניין להעלים מס. מהבנק נמסר לי שלא יתן יד לכל מסחר בביטקוין, ולכן הוא מסרב לבצע את ההעברה. אין לי מחלוקות עם הבנק, להפך. אני מאוד מרוצה ממנו. מדובר פה במשהו גורף ושאינו פרטני כנראה".

ביטקוין־דולר

בשיחה עם לאומי שבוע לאחר ביצוע הפעולה נאמר ללקוח, כי לא ניתן לעשות פעולות שקשורות למטבעות דיגיטליים "בגלל הסיכונים הכרוכים בו". לבסוף, שבוע לאחר הבקשה, ובעקבות מספר רב של שיחות בין הצדדים אושרה העסקה. ללקוח נמסר כי העסקה אושרה בשלהסכום הנמוך, אך להבא הם לא יאשרו עסקות כאלה. "הבנק לא רוצה להיות חשוף לדברים האלה", נאמר בשיחה.

סיפור דומה נחשף לפני כשבוע בחדשות ערוץ 2, שבו בנק אוצר החייל חסם לקוח שביקש לבצע פעולה דומה.

"הפיקוח על הבנקים לא מתערב"

בשנה האחרונה השקיע בנק לאומי כסף רב כדי להקים את הבנק הדיגטלי פפר, ומנכ"לית הבנק רקפת רוסק עמינח אמרה לא פעם כי העולם הדיגיטלי הוא העתיד.

בנק לאומי פפר השקה
מוטי מילרוד

לאומי מסר בתגובה: "הבנק פועל בהתאם להוראות הדין ולהנחיות ניהול הסיכונים בכל הנוגע למסחר במטבעות דיגיטליים". לאחר פנייה לבנק ישראל, נמסר בתגובה: "בנק ישראל לא פירסם מדיניות או הנחיות לבנקים בנושא, למעט ההודעה לציבור מפברואר 2014, המבטאת את הערכתנו והערכת הרגולטורים האחרים כי מדובר בפעילות בסיכון גבוה למוסדות הפיננסיים וללקוחות הרוכשים נכסים אלה. נכון לעת הזאת, הפיקוח על הבנקים אינו מוצא לנכון להתערב במדיניות ניהול הסיכונים של הבנקים".

בקובץ הנחיות של בנק ישראל, שנכתב לפני יותר משלוש שנים, צוין באחד הסעיפים: "מאחר ששימוש במטבעות דיגיטליים מאפשר העברתם באופן אנונימי, פעמים רבות תוך עקיפת הצורך בשימוש בגורמים הפיננסיים שעליהם חל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, המדובר בפעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור".

סעיפים נוספים נוגעים לתנודתיות גבוהה של המטבעות, חשש מגניבה והיעדר פיקוח על בורסות מסחר. יש לציין כי זירות המסחר הישראליות, כמו ביטס אוף גולד מפוקחת ובעלת רישיון למסחר.

האם מוצדק לעצור מטבע פופולרי?

נראה כי ההתלהבות, שאולי מוגזמת, מהמטבעות הדיגיטליים מדאיגה את המוסדות הפיננסיים הוותיקים, ולעתים בצדק. אלא שנשאלת השאלה אם מוצדק למנוע מהציבור רכישה של מטבע שהשימוש בו נכנס יותר ויותר לשימוש ושוויו נמצא בעלייה. האם על הבנק לעצור רכישת המטבע, אף שייתכן כי בעתיד יוכר כמטבע לגיטימי, וייתכן כי אז שוויו יהיה גבוה עוד יותר?

נראה כי הדיון על כך לא יסתיים בקרוב, בוודאי כשהבנקים המסחריים ממתינים להנחיות של בנק ישראל, ואילו בנק ישראל לא מקבל החלטה איך לפעול בתחום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם