ריבלין: "השתלבות בהיי-טק עדיין תלויה במצב סוציו-אקונומי ולא בכישרון" - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ריבלין: "השתלבות בהיי-טק עדיין תלויה במצב סוציו-אקונומי ולא בכישרון"

באירוע מנהיגות וחדשנות במלאת שנה למותו של הנשיא לשעבר, שמעון פרס, התייחס נשיא המדינה לנתונים שלפיהם קריירה בהיי-טק הישראלי סגורה בפני חלקים נרחבים בחברה

12תגובות
נשיא המדינה, ראובן ריבלין באירוע מנהיגות וחדשנות
מוטי מילרוד מוטי מילרוד

"השתלבות בהיי-טק הישראלי היא עדיין פונקציה של רקע משפחתי, מצב סוציו-אקונומי וישוב מגורים, ולא של כישרון, שאפתנות ועבודה קשה. אנחנו חייבים לשנות את התמונה הזו", כך אמר נשיא המדינה, ראובן ריבלין, באירוע מנהיגות וחדשנות שמתקיים הבוקר (ד') במלאת שנה למותו של הנשיא לשעבר, שמעון פרס.

הנשיא התייחס בדבריו גם לנתונים שהתפרסמו ב-TheMarker, על מסמך של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה, שלפיו קריירה בהיי־טק הישראלי סגורה בפני חלקים נרחבים בחברה: ערבים, נשים, עובדים מעל גיל 40, וגם מי שלא נולד להורים משכילים ומבוססים.

נתונים בתכבה

ריבלין אמר עוד כי "דרושה תוכנית עבודה ברורה ומעשית לצד חזון אמיץ ויישום שאינו מתפשר. תוכנית ההיי-טק לעידוד ההון האנושי, שאושרה על ידי הממשלה בינואר השנה, היא תוכנית חשובה שקוראת את המציאות נכוחה, ומבינה כי הצורך הבוער והדחוף במהנדסים, במתכנתים, במפתחים, הוא צורך לאומי. לא פחות מזה.

"זוהי תוכנית שמבינה שחייבים להשקיע בסטודנטים בתחומים הרלוונטיים, להשקיע בהכשרות וכמובן בהשמה כמותית ואיכותית. לכל מי שיושב כאן היום יש אחריות, יש תפקיד ויש הזדמנות לגרום לתעשיית החדשנות הישראלית להמשיך ולהיות עמוד האש שלפני המחנה עוד שנים רבות וארוכות, זה היה חלומו של ידידי הנשיא התשיעי, שמעון פרס. זו הייתה אמונתו, ועכשיו זה בידינו".

יישוב עשיר, היי־טקיסט בכיר
שיעור ההיי־טקיסטים, לפי המקום שבו גדלו ודירוגו הסוציו־אקונומי*

לפני דברי הנשיא דיבר חמי פרס, בנו של שמעון פרס ויו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות, על החזון של אביו ועל הצורך בחדשנות לקידום החברה והכלכלה הישראלית.

בתום הנאומים התקיים פאנל על חדשנות ועתיד שהנחה אחד מיועצי החדשנות של פרס בעבר, יזם ההיי-טק יונתן אדירי, ובו השתתפו יו"ר סיסקו העולמית, ג'ון צ'יימברס; יו"ר חברת הייעוץ הניהולי הבינלאומית ביין אנד קו, אורית גדיש; מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, גיל שויד; ושותף-מנהל בקרן ההון סיכון אקסל, ג'ו שונדורף.

כדי להמחיש עד כמה נדירים היו הקשרים של פרס עם תעשיית ההיי-טק, סיפר שונדורף על גישתם של המנכ"לים בעמק הסיליקון לפוליטיקאים. לדבריו, כשרודי גוליאני גישש את דרכו במירוץ לנשיאות ארצות הברית, הוא הגיע לפגישות גם עם בכירים בעמק הסיליקון. לשאלתו מה הוא יכול לעשות עבורם כדי שיתמכו בו הם השיבו: 1. לבטל את חוק סרבנס אוקסלי לפיקוח על חברות. 2. לחלק ללא הכרה אישורי עבודה למהנדסים ומפתחים. 3. לקבל ממנו הבטחה שלא יחזור לעולם לעמק הסיליקון - גם אם ייבחר לנשיא.

לדברי שונדורף, פרס - בניגוד לפוליטיקאים אחרים - היה אהוב ואהוד על כל ראשי תעשיית ההיי-טק והקהילה העסקית, והמעורבות והמרכזיות שלו בכנסי הפורום הכלכלי בדאבוס מעידה על כך.

מלבד שורת אנשי עסקים ישראלים, הגיעו לאירוע לזכרו של פרס גם מנכ"לים של חברות בינלאומיות הפועלות מישראל, וגם מנואל ואלס, נשיא צרפת לשעבר, וראש ממשלת מונקו, סרג' טלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם