שינוי כיוון במשרד התקשורת: "המנכ"ל החדש בא לעבוד; פתאום הדיונים מקצועיים"

מימון שמילה, שמונה למנכ"ל משרד התקשורת לפני פחות מחודשיים, מקדם סוגיות קריטיות ואינו חושש להפגין עמדה הפוכה מזו של קודמו שלמה פילבר, החשוד בפלילים ■ האם הקדנציה שלו ושל השר איוב קרא מבשרת על עידן חדש במשרד התקשורת?

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מימון שמילה. המועמד הטבעי לתפקידצילום: עופר וקנין
אמיתי זיו

ב–17 ביולי מונה מימון שמילה למנכ"ל משרד התקשורת בפועל, במקומו של שלמה פילבר — אחד החשודים בחקירה פלילית שמנהלת רשות ניירות ערך, ומי שנציבות שירות המדינה פתחה נגדו בהליך השעיה.

שמילה היה המועמד הטבעי לתפקיד: הוא עובד כבר שנים ארוכות במשרד התקשורת ומילא בו תפקידים שונים עם זוויות שונות של טיפול בשוק התקשורת — בתחום הפיקוח, הספקטרום ואף בתחום השידורים, כיו"ר זמני של מועצת הכבלים והלוויין. שמילה גם שימש מנכ"ל משרד התקשורת במינוי זמני בשתי הזדמנויות קודמות.

"שמילה בא לעבוד ויש במשרד תחושת התעוררות", אומר אדם שעובד במשרד הבקיא בנושא. "הוא עובד קשה, מסודר, ומריץ את המשרד. אפשר לראות פתאום איך נראה דיון מקצועי. יש ויכוחים עדיין, ולא על הכל מסכימים, אבל זה הכל חלק מהעניין, בלי שצריך לחשוב מה האינטרסים מאחור".

בתקופתו הקצרה במשרד כבר הספיק שמילה לשנות את סדר היום ואף קיבל החלטות הפוכות מקודמו. ככל נראה, אלה הסוגיות ששמילה הציב בראש סדר העדיפויות של המשרד:

פינוי תדרים: אחד האתגרים הגדולים

זה אינו נושא נוצץ במיוחד, אבל אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני משרד התקשורת הוא הסדרת התדרים הסלולריים. משרד התקשורת אמור לדאוג להרחבת ה"כבישים" הווירטואליים, לאור הגידול המתמיד בצריכת הפס הרחב.

ב–13 באוגוסט מינה שר התקשורת, איוב קרא, ועדת תדרים לצורך ניסוח מכרז להרחבת מצאי התדרים בדור הרביעי ובעתיד גם בדור החמישי. שמילה פועל גם מול הצבא והמשטרה לפינוי התדרים האיכותיים בתדר הנמוך (מתחת ל–1 ג'יגה, תדר עם טווח רחוק). מלבד פינוי התדרים, המשרד שותף לכתיבת המכרז שאמור להביא בחשבון את כל השחקניות בשוק, כולל הקטנות, כדי לשמור על רמת התחרות וצורכי התדר של החברות בעתיד. במשרד שואפים לפרסם את מכרז התדרים הבא כבר ברבעון הראשון של 2018.

פרישת תשתיות: הדיל עם HOT בוטל

פילבר הוריש לשמילה תפוח אדמה לוהט: עד 13 בנובמבר אמורה HOT להשלים פרישת תשתית ל–61 יישובים שלא מקבלים ממנה שירותים, וכבולים לבזק. HOT לא התחילה בעבודות ואין לה כל כוונה לעשות זאת. כתוצאה מכך היא בדרך להיכנס להפרה חמורה של תנאי הרישיון. תקדים גולן טלקום מלמד שההפרה יכולה לעלות לה עשרות מיליוני שקלים.

HOT העזה לעשות זאת כי רקמה עם פילבר דיל: הוא יוותר לחברה על הפרישה האוניברסלית לכל יישוב בישראל, ובתמורה החברה תפרוש רשת סיבים חדשה. ההסדר בין פילבר ל–HOT לא הועלה מעולם על הכתב, וגם לא נערך שימוע לגביו.

שמילה נכנס לתפקיד והודיע: אין דיל. אם HOT רוצה להחליף את הרשת המתיישנת שלה לרשת סיבים, זה עניינה ועניין התחרות (פרטנר וסלקום התחילו לפרוש סיבים אופטיים); נבחן את נושא הפרישה האוניברסלית וחובותיה של HOT בצורה מקצועית ובנפרד — אין קשר בין הדברים.

בעקבות ההחלטה התחילו אנשי משרד התקשורת בעבודה מקצועית לגבי הפרישה האוניברסלית של חברת הכבלים. קשה להאמין ש–HOT תצא מהסיפור הזה בלי כלום: או שתחויב בפרישה, או שתיקנס על ההפרה, או שתי האפשרויות גם יחד.

השר איוב קרא. מתמקד בשוק התקשורתצילום: אמיל סלמן

הלחץ על HOT גובר

הסדר הפשרה שרקח שלמה פילבר, המנכ"ל הקודם של משרד התקשורת, בעניין ביטול חובת הפרישה של HOT ליישובי הפריפריה, עשוי לעמוד בקרוב לביקורת שיפוטית. ל–TheMarker נודע כי לפני כמה ימים שלח עו"ד אסף פינק מכתב לשר התקשורת איוב קרא, בשם עמותת הצלחה ובשם תושבים מיישובים ערביים, ובו דרישה לחייב את HOT בפרישה אוניברסלית לכל יישוב, כפי שקבע גלעד ארדן כשהיה שר התקשורת ב–2014.

"אנו קוראים לך לבטל לאלתר את הדחייה בהשלמת פרישת תשתיות HOT שניתנה על ידי השר צחי הנגבי", כותב פינק, ומזהיר כי הנושא עלול להגיע לבג"ץ. פינק מסביר כי הפתרון הזמני שהציע פילבר, לספק ליישובי הפריפריה פתרון טלוויזיה של HOT על גבי רשת בזק, הוא חלקי ובעייתי: "HOT אינה מספקת את שירותי השידורים החליפיים באיכות דומה, ואין באפשרות הלקוח לעשות שימוש בממיר HD מקליט, בניגוד ליישוב שבו HOT פרושה והשידורים מסופקים על גבי רשת הכבלים. לקוח בפתרון החליפי חייב להסתפק בשני ממירים בלבד, מאחר ששימוש בשלושה ממירים מחייב תשתית אינטרנט במהירות 100 מגה, שלמרבה הצער אינה בנמצא ביישובים שתשתיות HOT אינן פרושות בהם".

פינק טוען עוד כי הפתרון החליפי יקר ב–1,000 שקל בשנה מפתרון דומה ש–HOT מציעה היכן שהיא פרושה, ומזכיר כי הפתרון החליפי אינו נותן מענה לצרכנים בנושא הטלפון ותשתית האינטרנט. אחד היישובים ש–HOT אינה פועלת בהם הוא דליית אל־כרמל, שבו מתגורר השר איוב קרא.

בזק: המטרייה קופלה

אין צורך להכביר מלים על העובדה שהרגולטור זהיר כעת בכל הקשור להחלטות הנוגעות בבזק. בלי להיכנס לפרטי החקירה, פילבר רקד לפי הכינור של מונופול התקשורת, ושמילה כבר מוכיח סגנון אחר בשתי סוגיות לפחות. ראשית, שמילה הורה לבזק להפסיק באופן זמני לשווק חבילות אינטרנט במוקדים טלפוניים (חבילות הכוללות ספק ותשתית). בזק השתמשה בכלי הזה, המכונה באנדל, כדי לחסום מתחרות — וכפי שהוכיח המשרד, גייסה לקוחות בעיקר לחברה הבת בזק בינלאומי והפלתה לרעה את סלקום ופרטנר. שמילה הורה על הפסקת שיווק הבאנדל באופן זמני, עד שיוסדר עניין טכני של דרך הצגת העסקה במוקד הטלפוני ובמערכות ה–IT של בזק. ייתכן שבזק תתגבר על המכשלה הזאת.

בנוסף, נכון לעכשיו, הרפורמה בטלפוניה הקווית שבה בזק חויבה למכור קווים למתחרות — תקועה. שמילה לא נותן לנושא להתמסמס, וכבר בסוף אוגוסט שיגר המשרד לבזק ולשאר החברות מכתב שמבקש הבהרות על התהליך.

שתי האפיזודות האלה, ועוד נושאים שבהם שמילה מטפל באופן שוטף (כמו פתיחת תשתיות בזק למתחרות), מוכיחים כי השתנו הרוחות במשרד התקשורת, ובזק היא כיום חברה מאוימת יותר מבחינה רגולטורית. המטרייה של פילבר קופלה ואוחסנה בארון.

תחום השידורים: מי יזכה בעיד"ן?

בתחום השידורים שמילה עוסק בשני עניינים: קידום מסקנות ועדת פילבר, ובמסגרת זאת הסדרת הרישיון של ערוץ 20 וטיפול בסוגיות לא פתורות בתהליך הפיצול של ערוץ 2; והפרטת מערך השידורים עיד"ן פלוס. המדינה מעוניינת להפסיק לתפעל את המערך של עיד"ן, ולמכור אותו לגוף פרטי שיוכל גם להגביר באמצעותו את התחרות בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית.

המכרז לעיד"ן כבר כמעט מוכן והיתר ההפעלה לזכיין כבר כתוב. במשרד מתכננים לפרסם את הכל לפני חגי תשרי, או מיד אחריהם. המכרז קובע כי HOT ו–yes, והחברות הקשורות בהן, לא יוכלו לגשת למכרז, וכך גם זכייניות ערוץ 2 וערוץ 10. סלקום ופרטנר יוכלו לגשת למכרז, וכך להסיט חלק מהשידורים שלהן מהאינטרנט לפלטפורמת עיד"ן.

השידורים באינטרנט עולים לחברות הרבה כסף (תשלום המכונה ג'יגות ומשולם לבזק), ועיד"ן יכולה לחסוך לסלקום או לפרטנר חלק מההוצאה.

שינויים פרסונליים: דרושים עובדים לתפקידי מפתח

משרד התקשורת מתפקד כבר חודשים בלי כמה בעלי תפקידים מובילים, וכתוצאה מכך שמילה מתמודד עם סוגיות רבות מתחום ניהול כוח האדם. במשרד אין סמנכ"ל כלכלה, סמנכ"לית משאבי האנוש עזבה, אין סמנכ"ל פיקוח, ועובדת במשרד נתונה בחקירה פלילית בחשד לשוחד.

שמילה יצטרך לקלוט במהירות בעלי תפקידים חדשים במקומם, ובמקביל אולי גם להחליש עובדים קיימים במשרד מטעמו של פילבר, שקיבלו כוח חריג בתקופת כהונתו.

חילופי השרים: בשורות טובות לצרכנים?

לא רק המנכ"ל במשרד חדש, גם שר התקשורת הוא מינוי קבע ראשון לאחר טלטלות רבות בתפקיד בשנתיים האחרונות — החל בגלעד ארדן, דרך בנימין נתניהו, שלא עסק כמעט בענייני המשרד, ועד לצחי הנגבי, שהיה מינוי זמני.

קרא עסוק בינתיים בעיקר בסיורים ובהודעות לעיתונות, אבל לפחות הוא מקדיש את מרצו לשוק התקשורת. קדנציית קרא־שמילה מסתמנת בשלב זה כטובה יותר מקדנציית נתניהו־פילבר, ואלה בשורות טובות לשוק ולצרכנים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker