בנק הפועלים ומיקרוסופט ישיקו פלטפורמת בלוקצ'יין לביצוע ערבויות בנקאיות

המהלך צפוי לקצר את משך הזמן הנדרש לקבלת ערבויות

אלירן רובין
אלירן רובין
איור של אנשים יושבים מול מחשב בשורות ארוכות, אחת מאחורי השנייה
צילום: עדי עמנואל

טכנולוגיית הבלוקצ'יין ממשיכה לסקרן את התאגידים השמרניים. היום (ד') הודיעו בנק ה פועלים וחברת מיקרוסופט על שיתוף פעולה חדש, במסגרתו מוקמת מערכת לביצוע ערבויות בנקאיות דיגיטליות על בסיס בלוקצ'יין - המיועדת ללקוחות פרטיים ועסקיים. בבנק מציינים כי המהלך ישפר את חויית הלקוח, יהפוך את כל תהליך קבלת הערבויות (החתמת ערבים, נוטריון וכדומה) לדיגיטלי וצפוי לקצר את משך הזמן הנדרש לקבלת ערבויות. המיזם יוצא לפעול לאחר בדיקת היתכנות אך לפני קבלת האישורים הסופיים של בנק ישראל. הביצוע ייעשה גבי הענן של מיקרוסופט Azure.

בתהליך הנהוג כיום נדרשים הלקוחות להגיע באופן פיזי לסניף הבנק לצורך קבלת הערבות, העברתה למוטב או החזרתה הפיזית לבנק אם לא נעשה בה שימוש. המסלול החדש יאפשר ללקוחות בנק הפועלים לקבל מסמכי ערבות באופן דיגיטלי ומאובטח, ללא צורך להגיע פיזית לסניף, כך ציינו היום בהפועלים ובמיקרוסופט. מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו מסר כי "מדובר במהפיכה בכל הקשור לניהול כספים ונכסים", והוסיף: "הבלוקצ'יין צפוי למלא תפקיד מרכזי בכלכלה החכמה בעשורים הבאים".

מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, שלי לנצמן, אמרה כי שתי החברות מציגות היום את הדור הבא של שירותים בנקאיים מבוססי טכנולוגיית הבלוקצ'יין, כאלה המאפשרים "יצירת יתרון עסקי ותחרותי ממשי, חיסכון בעלויות וייעול מערכות ושירותים קיימים".  לדבריה מדובר בשיתוף פעולה ראשון מסוגו בישראל בסקטור הבנקאי. אבי כוכבא, המשנה למנכ"ל הבנק והממונה על חטיבת החדשנות, הוסיף כי התכנון הוא כי לקראת סוף השנה יחל פיילוט עם שני לקוחות, וכי השירות ייפתח לציבור במהלך 2018.

הבלוקצ'יין  - שרשרת בלוקים בעברית - הוא פרוטוקול טכני שמאפשר לבצע עסקות בין שני צדדים ללא תיווך של גורם שלישי בצורה אמינה ובטוחה. למעשה זהו מאגר נתונים מבוזר, כלומר כזה שנמצא על מספר רב של מחשבים שמסתנכרנים זה עם זה – להבדיל ממאגר שנמצא בידי גוף אחד. האופן המורכב שבו הוא מבוזר ומאובטח מאפשר לו לפעול ללא גורם מרכזי שתפקידו לנהל או לפקח על הפעילות.

הבלוקצ'יין שומר את המידע על כל העסקות שנעשות בו באופן כרונולוגי, בתוך "בלוקים" של מידע. כל בלוק הוא בעצם קובץ עם המידע על כל העסקות שנעשו בפרק זמן מסוים, וברגע שפרק הזמן מסתיים הבלוק ננעל בצורה דיגיטלית ומצטרף לשרשרת הבלוקים שננעלו לפניו. מסיבה זו קשה מאוד, ולמעשה בלתי אפשרי, לזייף או לשנות מידע על הבלוקצ'יין.

טכנולוגיה הבלוקצ'יין פותחה לראשונה כחלק מהמצאתו של המטבע הדיגיטלי ביטקוין, כתשתית לסנכרון של כל העסקות הנעשות במטבע הדיגיטלי. בשנתיים האחרונות, לאחר שהתאגידים הגדולים הבינו את יתרונותיה של הטכנולוגיה שבבסיס הביטקוין, החלו בנקים ושווקים מסורתיים אחרים להשתעשע בטכנולוגיה (ללא קשר למטבע). זאת במטרה לייעל תהליכים קיימים. כך למשל, חברת יבמ החלה לשתף פעולה עם מספר קמעונאיות מזון כמו וולמארט ויוניליבר, על מנת לאבטח את שרשרת אספקת המזון בעולם. במקרה זה הבלוקצ'יין מאפשר איתור של כשלים בשרשרת האספקה – במטרה למנוע זיהומים.

סטארט-אפים המפתחים כלים שונים על בסיס טכנולוגיות בלוקצ'יין גייסו החל מ-2012 ועד היום כ-1.6 מיליארד דולר. יש להבדיל בין חברות אלו לבין גייוסי ההון האחרונים המלווים בהנפקות של מטבעות דיגיטליים חדשים (Tokens) - תהליך המכונה ICO. במסגרת הנפקות אלו גויסו רק ב-2017 כ-1.5 מיליארד דולר לחברות צעירות.

הפועלים סיים את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי של 812 מיליון שקל - ירידה של 27.3% לעומת רווח של 1.12 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2016. הרווח הגבוה בשנה שעברה הושפע מהכנסות חד פעמיות ממכירת מניות ויזה אירופה, ממכירת הלוואות ומהכנסות בגין הפסדי אשראי. עם זאת, בהשוואה לרבעון הראשון של 2017, הרווח ברבעון השני גדל ב-5.9%, והושפע לחיוב מירידה של 22% בהפרשה למסים - שקיזזה ירידה ברווח המימוני.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker