סלקום מצטרפת לתחרות התשתיות: התחילה ניסוי בסיבים אופטיים

סלקום פורשת תשתית של סיבים אופטיים - כך שתוכל להתנתק מהתלות שלה בבזק וב-HOT, ולהציע ללקוחותיה חבילות מוצרים שלמות ■ סלקום נמצאת במגעים לרכישת מיזם הסיבים IBC, אך אם העסקה לא תצא לפועל היא כנראה תפרוש תשתית סיבים משלה

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניר שטרן, מנכ"ל סלקום
ניר שטרן, מנכ"ל סלקוםצילום: מכון היצוא

התחרות על תשתיות התקשורת מתחממת: אחרי פרטנר, שעוסקת כבר שנה בפרישת סיבים אופטיים, התחילה גם סלקום ניסוי בטכנולוגיה זו, מתוך כוונה לבחון שימוש ברשת סיבים משלה, ולא להסתמך על התשתיות של מתחרותיה, בזק ו–HOT.

במסגרת הניסוי, סלקום חיברה בניינים לסיב אופטי בערים גדולות, תוך שימוש בשתי טכנולוגיות סיב — GPON ו–G.Fast — במטרה לבחור את הטובה מביניהן. ספקיות הציוד בניסוי הן Calix, נוקיה ו–Dasan.

במהלך הניסוי, סלקום מאפשרת לדיירים בבניינים שחוברו לסיב שלה לקבל שירות אינטרנט במהירות גלישה של כ–1 ג'יגה־בייט לשנייה עבור ספק ותשתית, במחיר של 99 שקל לחודש; או חיבור טריפל — הכולל אינטרנט, טלפון ואת שירות הטלוויזיה של סלקום — במחיר 199 שקל לחודש.

סלקום מתעניינת במשקי בית, אך גם במגזר העסקי. בתחילת החודש היא הודיעה כי פרשה תשתית סיבים לבניין הסגל בבית החולים איכילוב בתל אביב. החברה חתמה עם המוסד הסכם לחמש שנים, שלפיו היא תספק את שירותי הטריפל שלה על גבי תשתית סיבים לכ–300 דירות ב–19 קומות הבניין.

סלקום רוצה תשתית סיבים משלה

נראה כי אחרי הסלולר והטלוויזיה, כעת התחרות הגדולה בשוק התקשורת מתמקדת בתשתיות התקשורת. סיבים אופטיים מאפשרים העברת נתונים מאוד מהירה ויכולים לשמש תשתית לשירותי אינטרנט, טלפון וטלוויזיה. בסלקום הסבירו כי בחברה רואים צורך בתשתית סיבים עצמאית כדי שהיא תוכל להתנתק מהתלות בבזק וב–HOT ולהציע ללקוחות חבילות מוצרים שלמות.

כחלק מהמהלך, בסלקום בוחנים שתי אפשרויות: האופציה הסבירה יותר היא רכישת מיזם הסיבים IBC, שמוצע למכירה כבר מתחילת 2016. החברה נמצאת במשא ומתן ארוך לרכישת IBC, אך מתכוננת גם לאפשרות שהעסקה לא תצלח. אם כך יקרה, סלקום תיאלץ לבחור באופציה היקרה יותר, ולפרוש תשתית סיבים משלה. היא תוכל לעשות זאת מעט יותר בקלות מבעבר — הודות לרפורמה המחייבת את בזק לאפשר למתחרות להשתמש בקנים שלה (צינורות שדרכם עובדים כבלי תקשורת), כך שיוכלו להשחיל דרכם סיבים אופטיים.

ייתכן שסלקום פתחה בניסוי הנוכחי גם במטרה ללחוץ את בעלי השליטה ב–IBC, בראשם חברת החשמל, למכור את החברה. הקושי בעסקה אינו פיננסי בלבד, אלא גם רגולטורי: סלקום רוצה להבטיח שמשרד התקשורת ישנה את הרישיון הנוכחי של IBC — בעיקר לגבי דחיית חובות הפרישה הנוכחיות של המיזם. בנוסף, סלקום מתמקחת על עלות העבודה שתגבה ממנה חברת החשמל עבור פרישת סיבים עילית, על גבי חוטי החשמל — עבודה שרק עובדי חברת החשמל מורשים לבצע.

ארבע קבוצות מרובות שירותים

פרטנר מקדימה את סלקום בשנה בפתיחת התהליך לפרישת סיבים אופטיים ברחבי הארץ. כיום פרטנר מגיעה כבר ל–40 אלף משקי בית פוטנציאליים — כלומר, משקי בית שיכולים להתחבר לסיבים שלה אם ירצו בכך — ועד סוף השנה היא מתכננת להגיע ל–80 אלף. מיזמי הסיבים של פרטנר וסלקום מצביעים על המגמה של התגבשות שוק התקשורת לארבע קבוצות מרובות שירותים. המיזמים מהווים איום על HOT ובעיקר על בזק — שתי חברות שנהנו במשך שנים משליטה דואופוליסטית בענף התשתיות.

על פי דו"חות בזק לרבעון השני של 2017, שפורסמו ביום חמישי האחרון, תחום תשתיות האינטרנט הניב לחברה הכנסות בסך 816 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, והוא גדול יותר מפעילות הטלפוניה של בזק, שהכניסה לחברה 708 מיליון שקל באותה התקופה. עם זאת, הפעילות הקווית בבזק היא הרווחית ביותר בקבוצה כולה, בפער רב מכל פעילות אחרת, עם EBITDA (רווח לפני הוצאות מימון, מסים, פחת והפחתות) של 64% מההכנסות (ברבעון) — נתון חריג בגובהו לכל ענף.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker