פיראטים, בועות וחדי קרן: איזו חברת משחקים ישראלית תעשה את האקזיט הגדול הבא? - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פיראטים, בועות וחדי קרן: איזו חברת משחקים ישראלית תעשה את האקזיט הגדול הבא?

השנתיים האחרונות היו טובות לחברות הישראליות בתחום המשחקים למובייל ולרשתות חברתיות ■ הענף העולמי מגלגל 43 מיליארד דולר בשנה, ומתוכם כ-2 מיליארד דולר מגיעים לחברות מישראל ■ בשבוע שעבר רשמה חברת פלאריום אקזיט של חצי מיליארד דולר

2תגובות
בלומברג

רכישתה של חברת המשחקים הישראלית פלאריום (Plarium) בשבוע שעבר הפנתה זרקור אל תעשיית הגיימינג הישראלית, שזו לה הצלחה גדולה שנייה בתוך שנה. פלאריום, המפתחת משחקים לרשתות חברתיות ולמובייל, נרכשה על ידי חברת אריסטוקרט האוסטרלית בחצי מיליארד דולר במזומן, עסקה שתכניס לקופת המדינה כ–130 מיליון דולר ממסים.

שוק משחקי המובייל והאינטרנט העולמי מוערך כיום ביותר מ–43 מיליארד דולר, כאשר הנתח של החברות הישראליות הוא 1.5–2 מיליארד דולר בשנה. ענף הגיימינג המקומי הצמיח חברות נוספות שנחשבות מובילות בתחום, כמו ג'לי באטן (Jelly Button Games) וטאבטייל (TabTale), שלהן יותר ממיליארד משתמשים יחד ברחבי העולם.

העסקה הבולטת הקודמת עם חברת גיימינג ישראלית היתה רכישת פלייטיקה (Playtika) שנרכשה בקיץ 2016 על ידי קבוצת חברות מסין תמורת כ–4.4 מיליארד דולר. ואולם בעת האקזיט, פלייטיקה לא נחשבה חברה ישראלית. זאת, משום שב–2011 היא נרכשה על ידי חברת הקזינו האמריקאית סיזרס תמורת 160 מיליון דולר. החברה, שהמשיכה לפעול כגוף עצמאי והנהלתה נותרה בישראל, צמחה משמעותית מאז הרכישה וכיום היא מעסיקה יותר מ–1,300 עובדים ברחבי העולם, בהם מאות עובדים בישראל.

החברות הישראליות הבולטות בענף הגיימינג

הקבוצה שרכשה את פלייטיקה ב–2016, שבה היו בין היתר החברות ג'יאנט אינטראקטיב וקרן השקעות של ג'ק מא, מייסד עליבאבא, שילמה אמנם כ–4.4 מיליארד דולר במזומן — אך קופת המדינה לא קיבלה דבר מהעסקה משום שפלייטיקה היתה באותה עת כבר בבעלות אמריקאית. למעשה, ההכנסה היחידה שיכולה מדינת ישראל לקבל מעסקה זו תהיה המס ממימוש האופציות והמניות של עובדי החברה.

"באים מחו"ל לחפש את היהלום הבא"

"לשם השוואה, פלייטיקה נמכרה באותו סכום שבו נמכרה יאהו באותה תקופה. זו היתה עסקה גדולה וכסף נזל מהצדדים — אבל הם לא שילמו פה מסים", אומר ניר מירצקי, יו"ר GamesIS, עמותת תעשיית המשחקים הדיגיטליים בישראל. "פלאריום היא חברה ישראלית וזו עסקה של חצי מיליארד דולר — גדולה יותר מעסקות רכישה של חברות סייבר מקומיות, ומקבילה לרכישות של חברות היי־טק מקומיות, מלבד עסקת מובילאיי שהיא יוצאת דופן. שני האקזיטים האלה מעידים שתחום הגיימינג נמצא בצמיחה ושישראל היא שחקנית חשובה בתחום. כל הזמן מגיעות לישראל משלחות מחו"ל כדי למצוא את היהלום הלא־מלוטש הבא".

לדבריו, "מה שמיוחד ברכישות של חברות גיימינג הוא שהחברות הרוכשות משאירות אוטונומיה מלאה לחברות שנרכשו — לא מפטרים ולא מזיזים בעלי תפקידים מהמדינות שבהן הם יושבים, ומשתדלים לא להתערב במה שעובד". מירצקי מוסיף כי בישראל יש כיום 170 חברות גיימינג המתחלקות לכמה תחומים שאינם מוגבלים לבידור. "בחברות גיימינג, העניין הוא התוכן — לא הטכנולוגיה. יש גם חברות טכנולוגיה והן טובות, אבל כאן זו מכירה של תוכן. לפלאריום אין פטנט, היא פשוט עשתה תוכן טוב. באופן ספציפי, פלאריום יצרה ארבעה משחקים טובים ומי ששם עליה את הכסף יודע שהיא יכולה לייצר עוד ועוד להיטים. המשחק שהם יצרו לפני ארבע שנים עדיין מכניס להם כסף", מוסיף מירצקי.

משחק בסמארטפון
בלומברג

המשחק המוביל של פלאריום הוא Vikings: War of Clans והחברה הוציאה כמה משחקים בסגנון דומה לרשתות החברתיות ולמובייל. המשחק מבוסס על משחקי צבא, הפופולריים בעיקר בשוק הרוסי. מלבד פייסבוק, משחקי פלאריום זמינים גם בפלטפורמת ויקונטקט מייל ו–אודנוסקלסינקי — רשתות חברתיות פופולריות לדוברי רוסית.

לעומת זאת, פלייטיקה מתמחה במשחקי קזינו — סלוטומאניה ו–House of Fun. במשחקים לא נעשה שימוש בכסף אמיתי אלא במטבעות וירטואליים.

הפיראטים כבשו את סינגפור ותאילנד

בישראל יש כמה חברות גיימינג שמייצרות משחקי אסטרטגיה כמו פלאריום. ג'לי באטן היא מהמוכרות שבהן, בזכות המשחק Pirate Kings שפיתחה, שהוא אחד ממשחקי המובייל המצליחים שיצאו מישראל. ג'לי באטן הוקמה ב–2011 על ידי חמישה שותפים: רון סרנגה (מנכ"ל), רון רג'ואן, אלון לב, מוטי נובו ומור שני. החברה פיתחה שיטה למשחק מול חברים או שחקנים אחרים ללא צורך בחיבור לאינטרנט בזמן אמת, כפי שמקובל במשחקי רשת. "הקפיצה הגדולה של פיראט קינגס התחילה בסינגפור, שם הגענו למיליון משתמשים ביום", אומרים מייסדי ג'לי באטן. "משם המשחק התפשט לכמה מדינות באסיה ומהר מאוד הגענו ל-4 מיליון משתמשים ביום". במארס 2017 השיקה החברה את המשחק השני שלה, Board Kings, והיא עובדת על שלושה משחקים נוספים שאחד מהם צפוי לצאת עד סוף השנה. עד היום הורידו את משחקי ג'לי באטן כ–80 מיליון שחקנים ביותר מ–100 מדינות — 60% מהמשתמשים הם מתאילנד, וייטנאם, מלזיה, ארה"ב ובריטניה.

חברת טאבטייל התברגה בראש טבלאות המשחקים העולמיות. החברה הוקמה ב–2010 על ידי אורן קושניר, שגיא שליסר וניר בז'רנו. החברה מתמחה במשחקי מובייל לילדים, עם 1.4 מיליארד הורדות. המודל העסקי מתמקד באפליקציות חינמיות, שמצריכות רכישות כדי להתקדם בשלבי המשחק.

עוד חברה בולטת מישראל היא איליון (Ilyon Games), שהוקמה ב–2013 על ידי יונתן ארז, איליה מולודצקי, אלון לוי ואבי שור ויצרה עד כה יותר מ–40 משחקים עם 170 מיליון הורדות ומעסיקה כ-100 עובדים בארץ. המשחק המוכר ביותר של איליון הוא Bubble Shooter.

"קשה לפתוח קזינו, אז עוברים למובייל"

לדברי מירצקי, עולם הגיימינג צועד לצד תעשיית משחקי הקזינו. החברות הבולטות בתחום הן 888 ופלייטק. "אני לא סופר הימורים. גם ל–888 וגם לפלייטק יש חטיבות שעוסקות במשחקים רגילים שמצליחים מאוד, ולא עוסקו בהימורים בכלל. פלייטק רכשו את פנטקטיקס הישראלית, שמפתחת להם משחק לפי הסדרה נרקוס (Narcos, מבית נטפליקס; ר"ג) והוא מכניס להם מאות אלפי דולרים ביום. העמותה שלנו מתרחקת מהימורים — זה פחות מעניין אותנו, כי הם לא צריכים את העזרה שלנו כדי להתקדם.

"חברות ההימורים הגיעו למחסום, בין אם אלה חברות דיגיטליות או פיזיות. אריסטוקרט, שרכשה את פלאריום, מתקשה לפתוח עוד קזינו כי הנדל"ן יקר והרגולציה חונקת, אז היא מחפשת לאן לצמוח באזורים שעושים עוד כסף ושאינם קשורים להימורים. יש למשחקים גם יתרונות: הם יודעים להביא תנועת גולשים חדשה, ויש בהם כסף", מוסיף מירצקי.

לפני יותר משנה רכשה פלייטק את פנטקטיקס הישראלית ב–10 מיליון דולר. לפנטקטיקס הסכמים עם כמה אולפנים הוליוודיים לפיתוח משחקים לרשתות החברתיות ולמובייל, לפי תוכניות וסרטים כמו פאואר ריינג'רס, משחקי הרעב, סדרת סרטי רוקי ועוד.

בשנים האחרונות נפתחו באוניברסיטאות ובמכללות בישראל 12 מסלולי לימוד אקדמיים הקשורים בתעשיית הגיימינג, לרבות מסלולי תכנות ועיצוב משחק. לפי הערכות, יותר מ–4,000 עובדים מועסקים בענף בישראל. "לפי השנתיים האחרונות, נראה שבתחום הגיימינג בישראל יש אקזיט אחד בשנה, כך שאולי נראה עוד אקזיט בשנה הבאה. שתי החברות המבטיחות הן ג'לי באטן ואיליון — אבל אלה רק השערות", אומר מירצקי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם