"פעלתי כמו קודמי"? טענות פילבר מופרכות מיסודן - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"פעלתי כמו קודמי"? טענות פילבר מופרכות מיסודן

מדוע קידם שלמה פילבר את ההפרדה המבנית דווקא ב-yes ולא בבזק ובפלאפון - ובתיאום עם לוח הזמנים של בעל השליטה שאול אלוביץ'? ואיך ייתכן ששר התקשורת דאז, נתניהו, לא ידע?

16תגובות
שלמה פילבר
אמיל סלמן

"אין פה בכלל עבירה", אמר שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת שנמצא בחקירה פלילית, לכתב ערוץ 2, עמית סגל. "ארבעה ימים ישבתי מול החוקרים של הרשות לניירות ערך ואמרתי להם שכל מה שקידמתי היה בהתאם לסמכויותי כמנכ"ל על בסיס של מדיניות של קודמי בתפקיד. כחלון קבע ב–2012 את (ביטול) ההפרדה המבנית בבזק, וב–2013 הממשלה קיבלה את זה כבר כהחלטה. כל מה שאני עשיתי ב–2015 זה להוסיף תנאי נוסף לבזק, שאם הם רוצים שזה יתקיים הם חייבים להשקיע מיליארדי שקלים בתשתיות — אין פה בכלל עבירה".

פילבר מפמפם את הטיעון הזה בעקביות. זאת גם היתה התגובה שלו לדו"ח מבקר המדינה שעסק במדיניות המקלה שנקט פילבר כלפי בזק, ובמיוחד במהלכי ביטול ההפרדה המבנית בקבוצה. אולי הגיע זמן לחשוף את האמת מאחורי הטענה הזו.

ועדת חייק דנה בהגברת התחרות בשוק הקווי והגישה את המלצותיה באוקטובר 2011. במאי 2012 פירסם משה כחלון, שר התקשורת דאז, את מסמך האימוץ של המלצות הוועדה, שהוא מסמך המדיניות המחייב היחיד לעניין זה. בסעיף 11 למסמך נכתב: "בתוך תשעה חודשים מפרסום הצעת המדף, יורה שר התקשורת על ביטול ההפרדה המבנית בין ספק תשתית לבין ספקי שירות האינטרנט שבעלי זיקה אליו". כלומר, אמנם מדיניות משרד התקשורת היתה לקדם ביטול ההפרדה המבנית בבזק — אך כחלון דיבר קודם כל על ההפרדה בין בזק לבזק בינלאומי.

כדי להבהיר שזו אכן היתה הכוונה, נכתב גם כי ביטול ההפרדה ייעשה "באופן שחברת בזק תורשה להציע ללקוחותיה חבילות לא־פריקות של כל שירותיה — שיחות מקומיות ובינלאומיות, שירותי פס רחב ושירות גישה לאינטרנט (ספק ותשתית ביחד; א"ז)".

כמתואר

סעיף 12 למסמך המדיניות דן בביטול הפרדה מבנית בין בזק לפלאפון: "המשרד יקבע מדדים או תנאים שלפיהם מידת התפתחותה של התחרות המבוססת על סלי שירותים, המשלבים שירותים נייחים ושירותים ניידים במגזר הפרטי, מאפשרת מתן הקלות בתחום ההפרדה המבנית שבין ספק תשתית לבין מפעיל סלולרי בעל זיקה אליו". מדדים כאלה לא נקבעו ולא הוצגו עד היום.

רק בהמשך, בסעיף 14 במסמך, נכתב לגבי שירותי טלוויזיה: "ביטול ההפרדה המבנית בין ספקי התשתית לבין תחום הטלוויזיה הרב־ערוצית ייעשה בהינתן אפשרות סבירה לספק חבילת שידורי טלוויזיה בסיסית באמצעות רשת האינטרנט על ידי ספקים חסרי תשתית". לשם ההגינות נציין כי תנאי זה מולא לאחר שסלקום השיקה שירות כזה ב–2014, אך מדובר בשירות שנמצא בראשית דרכו, ושצבר עד כה נתח שוק של כ–10%.

בכל מקרה, דרושה תשובה לשאלה מדוע פילבר מקדם בעדיפות ראשונה את ביטול ההפרדה המבנית של yes, ולא של בזק בינלאומי ופלאפון. שינוי מדיניות כזה צריך להיות מלווה בהליך ציבורי. קידום ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק דווקא ב–yes ובהתאם לצורכי שאול אלוביץ' ולסד הזמנים שלו הוא הנושא שבמרכז החקירה הפלילית עכשיו. כמובן, כפי שעמד על כך המבקר, פילבר קידם מהלכים אלה בלי להיוועץ עם אנשי המקצוע במשרדו, מבלי לנסח מסמך מדיניות, מבלי לפרסם שימוע ציבורי וכן הלאה.

"כל מה שעשיתי ב–2015 זה להוסיף תנאי נוסף לבזק שאם הם רוצים שזה יתקיים הם חייבים להשקיע בתשתיות מיליארדי שקלים — אין פה בכלל עבירה", טוען פילבר. נניח שנוסף תנאי כזה לבזק — מדוע פילבר אישר את ביטול ההפרדה המבנית לפני שהתנאי מולא? ובכלל, איפה רשומה ההסכמה הזאת בין המדינה לבזק? בכמה השקעות מדובר? האם יש בכלל מצוקת השקעות ברשת בישראל ומאילו סיבות? איך ייאכף הדיל עם בזק, והאם בזק לא תבצע את ההשקעות האלה ללא התמריץ?

המבקר, אגב, מקבל את הטענה שלפיה יש בעיית השקעות ברשת הקווית בישראל — אך רומז שמקורה בהיעדר תחרות, ולכן הפתרון של דיל מול גוף מפוקח הוא כלי בעייתי.

כשנשאל פילבר על נושא ההפרדה המבנית ועל מעורבותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר לסגל: "מעולם לא דיברתי אתו — מעולם הנושא הזה לא עלה בשיחתנו". סליחה? שר התקשורת המכהן דאז, בנימין נתניהו, לא הכיר ולא ידע על המהלך הדרמטי ביותר בשוק התקשורת שמקדם הכפוף שלו — שינוי מבנה קבוצת בזק? או שמא פילבר הסתיר מנתניהו מידע על הנעשה במשרד? אם כן, זו הקדנציה המוזרה ביותר של שר תקשורת בישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו
אמיל סלמן

שובה של מלחמת המהירות

חברת פלאפון הוציאה הודעה לתקשורת על השקת שירות שהיא מכנה 4X4 — וכיסתה את המדינה במודעות שמבטיחות את "הדור הבא במהירות הגלישה בסלולר". בהודעה לעיתונות כתבה החברה: "בסדרת בדיקות השוואתיות שנערכו בפלאפון במהלך יולי אל מול חברות מתחרות, נמצא כי מהירות הגלישה הסלולרית בפלאפון היא פי 2.6 מול פרטנר ופי 3 מול סלקום". בענף התקשורת, אמירה כזו היא קריאת תיגר, התרסה כמעט נגד המתחרות.

מהירות הגלישה בסלולר נקבעת על ידי שלושה פרמטרים. הראשון הוא תכונות הרשת. פלאפון הודיעה על רכישת תכונת רשת בשם Mimo 4X4, שמאיצה את מהירות הגלישה לחלק קטן מהלקוחות (בעלי מכשיר תואם עם שבב תואם). פלאפון היא אחת מעשר חברות הסלולר הראשונות בעולם שרכשו את התכונה הזו.

שאול אלוביץ'
דודו בכר

לא חלף יום מההודעה של פלאפון, ופרטנר הודיעה שגם היא רכשה את התכונה ותתחיל להטמיע אותה ברשת הסלולר שלה. יש תכונות נוספות שהחברות רוכשות מעת לעת לשיפור מהירות הגלישה, הכיסוי וכדומה. הפרמטר השני הוא מספר הלקוחות בכל רשת — כמה אנשים חולקים את אותו רוחב פס. הפרמטר השלישי והחשוב מכולם הוא כמות התדרים שזמינה לחברות — כלומר, מה גודל ה"כביש".

חברות הסלולר מתחרות על מהירות הגלישה ביניהן וממשיכות לשדרג את הרשת על אף התחרות העזה בענף או למעשה — בגלל התחרות העזה בענף. זאת בשורה טובה. הלוואי שהיתה תחרות על מהירות הגלישה בענף הטלפון הקווי היתה כה עירנית. אבל מה שחשוב הוא שמשרד התקשורת ימשיך להוסיף תדרים לשוק.

כבר בתקופת המנכ"ל אבי ברגר, התחייב המשרד לעשות סדר בסדין התדרים (ובמיוחד בתדרים האיכותיים שמתחת ל–1 ג'יגה), וכן התחייב להוציא למכרז את תדרי ה–2,600 מגה שברשותו. זאת יכולה להיות תרומה ענקית לשוק, ויפה שעה אחת קודם.

הקנס המופרך שהוטל גולן טלקום

שר התקשורת איוב קרא הודיע כי החליט לחלט ערבויות של גולן טלקום ב–28 מיליון שקל, בגין הפרה מ–2014–2015, שנים שבהן פירקה גולן את הרשת שלה לחלוטין. זהו, ללא ספק, הקנס הגדול ביותר שהוטל עד כה בשוק התקשורת, ואולי גם הקנס הגדול ביותר שהטילה המדינה אי־פעם על חברה מסחרית. אמנם בימים אלה מקיימת רשות ההגבלים הליך להטלת קנס על קוקה קולה (החברה המרכזית למשקאות קלים) בסך 62 מיליון שקל, אך הדבר כפוף לשימוע ועדיין לא התקבלה החלטה סופית.

גולן טלקום אמנם פירקה את הרשת שלה — אבל המשיכה לספק שירותים על גבי הרשת של סלקום. למעשה, אף לקוח לא נפגע מהפרקטיקה, אף שזו פסולה מאוד. הקנס לגולן צורם במיוחד לאור ההפרות ארוכות שנים מצד שתי הענקיות של השוק: בזק בתחום מכירת קווי טלפון למתחרות ו–HOT בתחום פרישת התשתיות לפריפריה. שתי ההפרות האלה חמורות הרבה יותר וגורמות נזק גדול יותר לצרכנים — ומשרד התקשורת שותק. טוב שהמשרד החליט לשים סוף לזלזול של המפעילות בתנאי הרישיון, אבל למה הוא פועל רק מול גולן טלקום הקטנה?

כמו כן, חשוב מאוד להזכיר שגולן החליפה ידיים. מי שביצע את העבירה כבר אינו מחזיק בחברה, והבעלים החדשים (אלקטרה) תיקנו מיד את המעוות.

בנוסף, קיים חשש שקנס כה גדול יגולגל לבסוף על לקוחות החברה בדמות העלאת תעריפים.

מערך עידן פלוס מתקרב לקצו

אתמול דיווח כתב TheMarker, נתי טוקר, כי אחד מהערוצים שיתפצלו מערוץ 2 לא יוכל להיות משודר בפלטפורמת עידן פלוס. פלטפורמת עידן עשתה שירות טוב לשוק התקשורת. על פי טוקר, יש כ–500 אלף ממירי עידן בשוק. הפלטפורמה מאפשרת למעוטי יכולת או ללקוחות שאינם צופים בערוצים רבים לקבל חבילת ערוצים בסיסית בחינם. בישראל, שבה הרגלי הצפייה מתרכזים בערוצי הברודקאסט ("מדורת השבט"), זה לא מעט.

אלא שהפלטפורמה התיישנה. היא עלתה לאוויר ביוני 2009, והמדינה לא מצליחה לטפח אותה כראוי. מנגד, על אף החלטת ממשלה שהתקבלה בעניין, המדינה לא הצליחה לכתוב מכרז להפרטת מערך עידן. כמו כן, לא ברור מי עשוי להיות הרוכש של הפלטפורמה ומה יהיה המודל העסקי שיחזיק אותה.

הפתרון לתסבוכת פשוט: לחייב את כל ערוצי עידן לשדר מיד וללא תמורה על גבי רשת האינטרנט הפתוחה ובאיכות מקסימלית. זו תהיה דחיפה משמעותית לפלטפורמות השידור החדשות של סלקום ופרטנר, וגם יחסוך להן הוצאות תוכן מיותרות (כיום הן משלמות לזכייניות על כל מנוי). ופלטפורמת עידן? היא תיהפך בהדרגה לשולית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם