הצעת חוק: פיצוי בסך 50 אלף שקל לאזרח שלא יקבל מענה לבקשת חופש המידע מרשות ציבורית

ההצעה מטילה סנקציות כלכליות על רשות שלא תספק מענה לאזרח שפנה בבקשה לקבל מידע ■ מגישת התיקון, ח"כ אלהרר: "הניסיון מלמד שסנקציות מתמרצות את הגורמים הרלוונטיים לפעול בהתאם להוראות החוק. שקיפות היא קריטית למאבק למיגור השחיתות"

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
ח"כ קארין אלהרר במליאת הכנסת
ח"כ קארין אלהררצילום: מיכל פתאל

האם חוק חופש המידע יקבל סוף סוף שיניים? הצעת תיקון לחוק, שהוגשה בשבוע שעבר על ידי ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), מטילה סנקציות כלכליות על רשות שלא תספק מענה לאזרח שפנה בבקשה לקבל מידע מרשויות שונות. הצעת החוק, שנכתבה על ידי לובי 99, תטיל סנקציות תקציביות על רשות ציבורית שתפר את חובת הדיווח שלה יותר מפעמיים ברציפות, וגם פיצוי בסך 50 אלף שקל למי שלא קיבל ממנה מענה.

על פי נתוני הדו"ח השנתי של היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים, ב–2016 הוגשו לממשלה 6,659 בקשות חופש מידע, מתוכן טופלו 90.7% מהבקשות וב–73.5% המידע נמסר באופן מלא או חלקי.

הרשויות בעלות היקף הפעילות הנרחב שבלטו לטובה הן הרשות הארצית לכבאות והצלה, שענתה על 99% מהבקשות, ואחריה בצמוד גם רשות המים והביוב ורשות האוכלוסין וההגירה.

לא מוסרים מידע

הרשויות שבהן מספר הבקשות שנענו בחיוב הוא המועט ביותר הן האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, עם דחייה של 78% מהבקשות; המשרד להגנת הסביבה שלא טיפל ב–64% מהבקשות; ומשרד הביטחון, שרק שליש מהבקשות שקיבל נענו.

לדברי עו"ד לינור דויטש, לוביסטית ציבורית של לובי 99 בכנסת, "הצעת החוק החדשה רוצה להחזיר את הכוח לאזרח. אני כאזרחית, אחרי שמיציתי את כל ההליכים מול אותו גורם, מעבירה את נטל ההוכחה למשרד הממשלתי. אם הם לא עונים על פי הזמנים שבחוק — בין חודש לשלושה חודשים — ניתן לפנות לבית משפט ללא הוכחת נזק. זוהי מלחמה על השקיפות ועל הדמוקרטיה".

לשאלה אם 50 אלף שקל הוא לא סכום קטן מדי בשביל ללמד את הרשויות לקח על אי־מסירת מידע לאזרחים ענתה דויטש: "צריך שהסכום יאושר בוועדת השרים לחקיקה, וסכום גבוה יותר לא היה עובר. המטרה היא לשנות את ברירת המחדל הממשלתית שצריך לרדוף אחרי הרשות עבור מידע. החוק מ–1998 הוא טוב, אבל צריך לרענן ולשפר אותו".

לובי 99 הוא הלובי הציבורי הראשון שמטרתו לחבר בין הציבור לשלטון. מדובר במיזם כלכלי־חברתי שמקדם, לטענתו, את האינטרסים של הציבור הרחב אל מול האינטרסים המסחריים, שמיוצגים על ידי הלוביסטים של בעלי ההון.

לדברי אלהרר, המשמשת גם כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה, החשיבות של הצעת החוק החדשה היא לא רק להטיל סנקציות, אלא ליצור סטנדרט חדש של שקיפות מצד רשויות המדינה. לדבריה, "הניסיון מלמד שסנקציות מתמרצות את הגורמים הרלוונטיים לפעול בהתאם להוראות החוק. שקיפות והעברת מידע הן קריטיות לא רק למנהל תקין, אלא גם למאבק למיגור השחיתות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker