"יודעים שזה קורה בצבא ובמשטרה, אבל ההיי־טק נתפש כאילו הוא נקי"

בכתבה שתתפרסם מחר ב–Markerweek חושפות עובדות ויזמות היי־טק סביבת עבודה רוויה בהטרדות מיניות מילוליות ופיזיות ■ עו"ד יפעת בלפר מאיגוד הסיוע לנפגעות תקיפה מינית: "בהיי־טק יש תת־דיווח גדול על הטרדות, מפני שהנשים בתחום מרוויחות יותר מבכל מגזר אחר, ויש להן הכי הרבה מה להפסיד"

ענבל אורפז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילוסטרציה - נגד תקיפה מינית
צילום: ניר קידר

"כשהצלחתי להביא עסקות אמרו לי שהצלחתי כי אני אישה ויש לי ציצים ואוהבים בחורות כמוני. אם לא הצלחתי להביא עסקות, אמרו שזה מפני שאני אישה ולא מבינה בביזנס. הקטינו אותי. הרגשתי שלא משנה אם אני עושה דברים טוב או רע, הכל יחזור להיותי אישה, ועוד אישה צעירה".

כך מתארת תמר (שם בדוי), 32, לשעבר בכירה בחברת סטראט־אפ. דבריה פותחים צוהר קטן לחוויה של אישה בתעשיית ההיי־טק הגברית בישראל. בכתבה שתפורסם מחר ב–Markerweek נפרוס את עדותיותיהן של יזמות ובכירות בתעשייה, החושפות לראשונה הטרדות מיניות פיזיות ומילוליות שהן מנת חלקן היומיומית. הן מציגות תמונה של סביבת עבודה עוינת וקשה עבור נשים, שהן מיעוט בענף — 35% מעובדי ההיי־טק ופחות מרבע בתפקידי הליבה הטכנולוגיים.

"הנשים מבינות שזה אות קין"

"ההיי־טק הוא זירה לא מאובחנת מבחינת הטרדות מיניות, כאילו היא נמצאת מתחת לרדאר", אומרת עו"ד יפעת בלפר, מנהלת תחום מניעת הטרדה מינית באיגוד הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. "יודעים שזה קורה בצבא, במשטרה ובמגזר הציבורי, אבל ההיי־טק נתפש כאילו הוא נקי".

ואולם לדברי בלפר, כמה מאפיינים של ענף ההיי־טק דווקא הופכים אותו לקרקע פורייה להטרדות מניות יותר מארגונים אחרים: "הארגונים בהיי־טק הם במהותם גבריים. זו אוכלוסייה צעירה ברובה, שנמצאת בעבודה שעות ממושכות ויש נסיעות עבודה לחו"ל. בסטארט־אפים יכולים לעבוד אל תוך הלילה ואז לצאת לשתות בירה, ובאמצע היום לצאת להפסקת צהריים ארוכה. נוצר טשטוש גבולות בנסיעות לחו"ל, ביציאות משותפות ובשעות הארוכות. טשטוש הגבולות בהכרח יכול לבוא לידי ביטוי גם בהטרדות מיניות".

היא מסבירה כי "הדיון על הטרדות מיניות — בהיי־טק בפרט ובמקומות עבודה בכלל — אינו נשען על נתונים מוצקים וסטטיסטיקות, פשוט מפני שאין כאלה. רוב האירועים אינם מדווחים". לדברי בלפר, "בהיי־טק יש תת־דיווח גדול יותר על הטרדות, כי נשים נמצאות בעמדות שבהן הן מרוויחות כסף טוב, הרבה יותר מכל מגזר אחר, ויש להן הכי הרבה מה להפסיד. אלה נשים משכילות, שמבינות כי המסלול הפלילי והמשפטי האזרחי לא ייתנו להן מענה. זה אות קין, ואם המקרה מתפרסם יהיה להן קשה להשתלב בהמשך בשוק העבודה".

הפגנה נגד הסדר הטיעון שנחתם עם אופק בוכריס, 2016
הפגנה נגד הסדר הטיעון שנחתם עם אופק בוכריס, 2016צילום: עופר וקנין

"לא מתלהבות להיכנס לעמדת הקורבן"

סיבה נוספת לתת־דיווח בתעשייה היא סוג ההטרדות. אלה דברים שנתפשים חלק מהנורמה, ונשות ההיי־טק נתפשות כחזקות ויכולות לעמוד על שלהן. "בהיי־טק המצב מורכב מאוד: כשאנחנו רואים פועלת ניקיון שמישהו לוקח אותה הצדה ומבצע בה מעשה מגונה, זה ברור לעיניים", אומרת עו"ד מיה צחור, המתמחה בתביעות הטרדה מינית בעבודה. "בהיי־טק, לעומת זאת, רואים נשים משכילות, וגם שופט מצפה שהן יגידו 'לא' ויעמדו על זכויותיהן".

לדבריה, "אלה נשים שלא מתלהבות להיכנס לעמדת הקורבן והמתלוננת. למעשה, מי שמתלוננת עושה זאת אחרי שבראש שלה היא כבר ויתרה על מקום העבודה. לכן, אי־אפשר לדעת כמה הטרדות מתרחשות. זה תלוי בכמה בוער למוטרדת להתלונן ועד כמה היא מוכנה לוותר על מקום העבודה כדי לא לעבוד עם המטריד".

לדברי תמר, "השיח בסביבה של הסטארט־אפים גברי מאוד. מי שנקלעת לשיח צריכה להיות 'חברמנית' — להתאים את עצמה. אם מדברים על כוסיות וזיונים, את צריכה לעשות את עצמך דג, להשתתף בשיחה או לא להפריע. ואז את כמו 'גבר', את לא 'מהבחורות האלה'. את צריכה לצמצם את הזהות שלך".

בלפר מוסיפה: "יכול להיות שההיי־טק כיום הוא כמו הצבא לפני 40 שנה. זו זירה שכדאי לחקור אותה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker