ההטרדות בהיי-טק הישראלי: "הוא אמר שיופי שאני מקשיבה לו, ושם לי יד על הרגל" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההטרדות בהיי-טק הישראלי: "הוא אמר שיופי שאני מקשיבה לו, ושם לי יד על הרגל"

הטרדה מינית היא מנת חלקן של נשים בכל מקום - ועדויות שהגיעו למערכת TheMarker באחרונה חושפות עד כמה היא נפוצה גם בתעשיית ההיי-טק והסטארט-אפים הישראלית

22תגובות
אשה מקלידה במחשב
Wilfredo Lee/אי־פי

"הפגישה היתה בצפון תל אביב, בבית קפה לא רחוק מהמשרד של הקרן, בחמש אחרי הצהריים. מבחינתי זה היה נטו מקצועי. עשיתי את הפיץ׳, דיברנו על איך אנחנו יכולים לשתף פעולה. פתאום, הוא מתחיל לספר לי את הסיפור האישי שלו. עשיתי פאוזה והקשבתי לו. היה לי חשוב לייצר אמפתיה כדי שהאווירה תהיה חיובית. חיכיתי שהפאוזה האישית תתחבר חזרה למקום המקצועי, אבל זה לא קרה.

״הוא אמר שיופי שאני מקשיבה לו, ושם לי יד על הרגל. קפאתי. שיניתי את הישיבה, הרגשתי לא בנוח, ועוד פעם היד שלו על הרגל שלי. זה קרה שלוש פעמים. אחרי שעה אמרתי לו שאני צריכה ללכת. הבנתי שאני מטומטמת ואני חייבת לעוף משם. הוא לא התווכח. רציתי לברוח. הוא הבין את ההתרחשות. הוא הלך אחרי ובא לנשק אותי וניסה לחבק אותי. קפאתי. אמרתי תודה רבה. הייתי בהלם".

את הדברים האלה אמרה יזמת בתחום המסחר האלקטרוני, ששמה שמור במערכת. הטרדה מינית היא מנת חלקן של נשים בכל מקום - ועדויות שהגיעו למערכת TheMarker באחרונה חושפות עד כמה היא נפוצה גם בתעשיית ההיי־טק והסטארט־אפים הישראלית.

כך סיפרה לנו מיכל (שם בדוי), בת 30, יועצת לסטארט-אפים: ״פגשתי בכיר מהתעשייה שאנחנו בקשר כבר כמה שנים לארוחת ערב מקצועית. הוא גבר נשוי עם ילדים. שנינו היינו באותו זמן בנסיעה לחו״ל באותו המקום. בשלב מסוים הוא ליטף לי את השיער. ביקשתי ממנו שיפסיק. לא רציתי להיות שם, אבל לא הצלחתי לקחת את עצמי וללכת לשם. בסוף הערב הוא הושיט לי יד ללחיצה, ושלוש פעמים חזר על זה שהוא לא היה רוצה שהערב ייגמר בלחיצת יד״.

לרוב סיפורים אלה לא נחשפים - למוטרדות יש יותר מדי מה להפסיד, והן מעדיפות להמשיך הלאה.

נטע (שם בדוי), בכירה בסטארט-אפ לשעבר, בת 28, מסבירה למה הן שותקות: ״הרבה נשים עוברות חוויות של השפלה והקטנה שנובעת מזה שהם נשים, אבל הן לא מוכנות לדבר על זה. זה לא סקסי. נשים לא מוכנות לספר דברים שקרו להן כי יש תופעה של האשמת הקורבן. אם מישהי תהיה מספיק אמיצה, או מטומטמת, לצאת החוצה ולספר את הסיפור יפנו אליה אצבעות מאשימות - אולי לא היתה מקצועית, אולי מספרת שהעזיבו אותה, למה היא לא אמרה ״לא״ כשזה קרה, למה היא לא התלוננה, איך אפשרה למצב הזה לקרות. היא פוחדת שזה יתנקם בה. אם היא תתלונן זה ילך הלאה, למשל כשהיא תגיע למקום עבודה הבא. לכן נשים לא רוצות לקחת את הסיכון ובסופו של דבר משלמות את המחיר. אני למשל נאלצתי לקום ולעזוב מקום עבודה״. 

מחרתיים נפרסם ב-Markerweek עדויות רבות שממחישות את חומרת התופעה בישראל, וננסה להבין מדוע זה קורה וכיצד ניתן לעקור את התופעה מהתעשייה המקומית.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#