"מתכנת אינסטנט"

רוצים ללמוד לתכנת בחצי שנה? המדינה רוצה שתבואו

תוכנית חדשה שהגתה רשות החדשנות מנסה לעודד כניסה של שחקנים איכותיים לענף "לימודי האינסטנט" - הכשרות אינטנסיביות בנות חצי שנה עבור בוגרי תארים מדעיים שרוצים לעבוד כמתכנתים

רותי לוי
רותי לוי
נשים וגברים עובדים מול מחשבים ניידים במתחם של אקסלרטור'
רותי לוי
רותי לוי

מועצת רשות החדשנות אישרה בשבוע שעבר תוכנית מענקים לגופים שיציעו הכשרה מזורזת של מתכנתים לתעשייה הישראלית. מטרת התוכנית היא לעודד כניסה של שחקנים חדשים שיקימו מסגרות לימוד אינטנסיביות של חצי שנה עד שנה — בדומה לתוכניות Coding Bootcamps (מחנות אימונים לתכנות) בחו"ל — בניסיון לתת מענה איכותי ומהיר לצורכי התעשייה.

לטענת רשות החדשנות, נכון לאפריל האחרון, הביקוש למפתחי תוכנה בישראל גדול פי שניים וחצי מההיצע. היעד הוא לספק 250 עובדים חדשים לתעשייה כבר בתום השנה הראשונה.

לתוכנית החדשה נקבע תקציב שנתי של 10 מיליון שקל לשנתיים הראשונות, והיא חלק מיישום של החלטת ממשלה שהתקבלה בינואר 2017 "להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי־טק". כעת התוכנית מונחת על שולחנם של שר האוצר, משה כחלון, ושר הכלכלה, אלי כהן, וממתינה לאישורם הסופי. אם תאושר, הרשות תפרסם מכרז לגופים אחרי תקופת החגים.

"כיום פועלות בישראל כמה חברות כמו אינפיניטי לאבס, אקספריס והייפראקטיב", אומרת נעמי קריגר־כרמי, ראש הזירה החברתית־ציבורית ברשות החדשנות. "ברבים מהגופים קיים מודל שבו מוענקת מלגת קיום קטנה למשתתפי הקורס, או שעלות הקורס משולמת מתוך המשכורות הראשונות, אך הרשות לא תכתיב לגופים המשתתפים את תנאי הגבייה מהסטודנטים. יש כמה שחקנים אפשריים שיכולים להיכנס לתחום ולהשביחו — גופים אקדמיים באמצעות מסגרות לימודי החוץ שלהם, חברות היי־טק ובתי ספר שכבר פועלים בחו"ל ומעוניינים לפתוח שלוחה ישראלית".

כמתואר

הרשות אינה מתכוונת להגביל במכרז את מספר הזוכים, אך היא צופה כי הוא יאפשר פעילות של כעשרה גופים, שיתוגמלו על השמה מוצלחת של בוגריהם. רף המינימום שנקבע לקבלת התגמול הוא שכר חודשי של 14 אלף שקל למשרת כניסה בתכנות לבוגר. התגמול יעלה ככל ששכר הבוגר יהיה גבוה יותר. בנוסף, התגמול יהיה גבוה על כל השמה מוצלחת של בוגרים מאוכלוסיות בייצוג חסר בתעשיית ההיי־טק, כגון נשים, חרדים וערבים.

מחנות קיץ למתכנתים

"מחנות האימונים" ללימוד מזורז של תכנות משגשגים בארה"ב. תוכניות מסוג זה נפתחו ב–2012, ולפי הערכות של האתר Course Report, עד 2016 תעשייה זו גילגלה כ–200 מיליון דולר, וב–2017 היא צפויה להגיע לכ–266 מיליון דולר. לפי האתר, כיום פועלים בארה"ב ובקנדה כ–94 מחנות אימונים כאלה — לעומת 43 בסוף 2014. מרבית הגופים הפועלים במסגרות אלה הם גופים למטרות רווח — הם גובים בממוצע 11,400 דולר להכשרה בת שלושה חודשים, וד 2016 הוכשרו במודל זה יותר מ–15 אלף מתכנתים. שיעור הנשים מכלל בוגרי ההכשרות האלה הוא 43% — לעומת 16% מבוגרי התארים האקדמיים במדעי המחשב בארה"ב.

קסבייה ניאל, המיליארדר הצרפתי ומבעלי חברת גולן טלקום, פתח בשנה שעברה בית ספר במודל דומה שלא למטרות רווח בשם "42" — הרומז ל"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". בית הספר ממוקם בעיר פרימונט שבקליפורניה, הסמוכה לעמק הסיליקון.

כמתואר

רכישת מקצוע מהירה או שיווק נכון?

ברשות החדשנות מגדירים את מודל "מחנות האימונים" האמריקאי כהצלחה, ומציינים שכ–20% מהמתכנתים בשוק הם בוגרי קורסי הכשרה מסוג זה. ברשות מצטטים סקרים מחו"ל, שלפיהם 84% מהמעסיקים סבורים שבוגרי המחנות האלה מקצועיים במידה דומה לבוגרי מדעי המחשב באוניברסיטה, וכי 80% מהבוגרים מרוצים מההכשרה שקיבלו.

למרות הנתונים המרשימים שמציגה הרשות, גופי התקשורת בארה"ב מדווחים כי במרבית המקרים, התקווה שהקורסים המזורזים יכשירו דור חדש של מתכנתים מיומנים — מתבדה, וכי פעמים רבות שיווק חיובי של כמה מבתי הספר שנפתחו כלל מכירת אשליות לסטודנטים.

אחת הדוגמאות הבוטות לכך הוא בית הספר קודינג האוז בעמק הסיליקון, שטען כי 95% מבוגריו מוצאים מקום עבודה בתוך חודשיים מסיום לימודיהם, ושכרם השנתי הממוצע הוא 91 אלף דולר. בית הספר אף הציג רשימה של 21 חברות מובילות תחת הכותרת "היכן עובדים בוגרינו כעת". ואולם בדיקה של הרגולטור המפקח על בתי הספר לתכנות בקליפורניה (BPPE), העלתה כי שיעור ההשמה האמיתי הוא 81%, וכי שני בוגרים בלבד מועסקים בידי החברות המוצגות. בסוף 2016 הוצא לבית הספר צו סגירה.

בכתבה שפורסמה בדצמבר בבלומברג נטען כי בוגרי בתי הספר לתכנות מתקשים להשתלב במקומות עבודה. רבים מהם הודו כי חסרים להם הכישורים שבהם מעוניינים המעסיקים, ולעתים קרובות הכשרתם במקום העבודה דורשת שעות רבות של ליווי אישי של עובדים מנוסים. חברות ההשמה התייחסו לכך והסבירו לבלומברג כי "דברים אלה נכונים גם לגבי בוגרי תארים במדעי המחשב במשרתם הראשונה, אלא שהם בדרך כלל בעלי תפישה טובה יותר של מושגים רחבים ואלגוריתמים".

רשות החדשנות מקווה לשפר את סיכויי ההצלחה של התוכנית באמצעות הקמת ועדה של נציגי התעשייה שתפקח על תוכני ההכשרה ועל הרלוונטיות שלהם לתעשיית ההיי־טק. הוועדה תפקח גם על מבחני המיון ותנאי הקבלה, על דרישות הגמר ועל סגל ההוראה וההדרכה.

הרשות קבעה כי לפחות מחצית מהלומדים במחנות התכנות יהיו בעלי תואר אקדמי במדעים, וכי התוכנית תימשך בין חצי שנה לשנה — תקופה ארוכה מהמקובל בשוק האמריקאי. כמו כן, הרשות פיתחה מודל מענקים תחרותי, שיתגמל את גופי ההכשרה לתכנות בהתאם לתוצאות שלהם בפועל — שיעורי ההשמה ושכר הבוגרים. "מצד אחד זה די מדהים שתחום שקם מהשטח הגיע לשיעור כה גבוה של שביעות רצון בארה"ב, וזה יוצא דופן. מנגד, הקול הברור שעולה כעת בארה"ב הוא שאנשים רוצים קצת יותר רגולציה על התחום הזה, ומה שאנחנו עושים בתוכנית החדשה הוא למעשה ניסיון ראשון לכלול במודל זה פיקוח ובקרת איכות", מסבירה קריגר־כרמי.

נעמי קריגר־כרמי
נעמי קריגר־כרמיצילום: אייל טואג

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker