מסטארט-אפ ניישן להיי-טק ניישן - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דעה

מסטארט-אפ ניישן להיי-טק ניישן

למרות נתוני ירידה בסכומי האקזיטים - היקף ההון העומד לרשות חברות לצורך צמיחה גדול מאי פעם וכך גם מספר חברות הטכנולוגיה הצומחות בישראל

תגובות

כותרות העיתונים זעקו בשבוע שעבר: "שפל של חמש שנים בהיקף האקזיטים בישראל!" מאחורי הכותרת הדרמטית, המרמזת על משבר אפשרי בהיי טק הישראלי, נחבאו נתונים המלמדים אותנו דווקא על המגמה ההפוכה – צמיחה ושגשוג של ההיי טק הישראלי, והתבגרות שלו.

על פי נתוני IVC נראה כי היקף ההון העומד לרשות חברות לצורך צמיחה, הוא גדול מאי פעם ומספר החברות הצומחות בישראל, גם הוא גדול, אולי חסר תקדים במגזר הטכנולוגי. בשנת 2016 גובה הגיוס הממוצע עלה ב-19% מהממוצע החמש שנתי כמו גם עלייה דרמטית בגיוסי ה-Late stage. כלומר, יותר ויותר חברות בוחרות שלא למכור את עסקיהן לחברות גדולות מהן, אלא להמשיך ולצמוח כחברות ישראליות בישראל, וההון זז יחד איתן.

תופעה זו עומדת בקנה אחד עם התחושה בשטח. יותר ויותר חברות ישראליות ממשיכות לגדול ולהתרחב. Wix, טאבולה ואיירונסורס הן רק מספר דוגמאות לחברות שיכלו לבצע אקזיט בסכומים לא מבוטלים אך בחרו להמשיך ולצמוח בישראל. כמובן, אין רע באקזיטים, להפך – הם מהווים חלק משמעותי מהצמיחה של תעשיית ההיי טק, אך לצדם, היינו רוצים לראות מגזר היי טק מגוון המורכב מחברות בינלאומיות זרות, חברות ישראליות גדולות, חברות צמיחה וסטארט אפים, כפי ששוק היי טק בריא וחזק אמור להיראות.

בעולם ההיי טק התחרותי, צמיחה של חברה כזו אינה דבר של מה בכך, בוודאי עבור חברה הממוקמת בישראל. המרחק מהמשקיעים, מהמשתמשים, מהלקוחות וממרכז ההתרחשות בארה"ב מהווה חסם משמעותי לצמיחה של חברות, ולצערי לעתים מביא למעבר של פעילות חברות לחו"ל. אחת הדרכים הטובות ביותר להתגבר על קשיים אלה ולצמוח מהר מספיק כדי לעמוד בתחרות העולמית היא על ידי צמיחה לא אורגנית – בעסקות של מיזוגים ורכישות. ואכן, במחצית הראשונה של 2017 ראינו תופעה נוספת – חלק משמעותי מעסקות הרכישה היו כאלה בהן חברה ישראלית רוכשת חברה ישראלית אחרת.

רבות מהעסקות הללו מבוצעות בצורה של החלפת מניות, בהן היזמים של החברה הנרכשת מקבלים מניות בחברה הרוכשת (לעיתים בתוספת רכיב מזומן). מבנה עסקה זה מאפשר לחברה הרוכשת להציע הצעה אטרקטיבית יותר מבלי לפגוע בתזרים המזומנים שלה וכן לקשור את היזמים של החברה הנרכשת להצלחה העתידית של הרוכשת ולעודד אותם להיטמע בתוך החברה במטרה לשלב כוחות ולייצר חברה גדולה יותר ובעלת יכולות מגוונות יותר.

ניר זוהר
אלן צצקין

עד היום, החוק הישראלי נמנע מלקבוע קריטריונים ברורים, פשוטים וקבועים להכרה בעסקות כאלה כאירוע שאינו חייב במס ואינו אירוע מס. קושי רגולטורי זה הפך את העסקות הללו פעמים רבות למסורבלות ולעיתים אף ללא כדאיות. לשמחתי, משרד האוצר ורשות המיסים הרימו את הכפפה ושקדו בשנה האחרונה על רפורמה כוללת בתחום שמטרתה להסיר חלק גדול מחסמים אלה ולאפשר מיזוגים ורכישות בעיקר לחברות היי-טק.

קשה להמעיט בחשיבותם של שינויים אלו לחברות ההיי טק הצומחות. השינויים יאפשרו עסקות רבות יותר ויקלו על תהליך העסקה, שהינו סבוך וקשה גם כך. לצד זאת, קשה להפריז בחשיבות עסקות אלה למשק הישראלי. מכירה של חברה ישראלית לחברה ישראלית משאירה את ה-IP, העובדים, למעשה את העתיד של החברה בישראל, מה שלא בהכרח קורה בעסקה עם חברה בינלאומית. משרד האוצר ורשות המסים הוציאו לפועל שורה של צעדים אמיצים הרואים לנגד עיניהם את השיקולים העסקיים והכלכליים הגלומים בעסקות, המהוות חלק חשוב ביכולתן של החברות הצומחות להתחרות בשוק ההיי טק הגלובלי, הדינמי והתחרותי ובכך לתרום לשוק ההיי טק הישראלי בפרט ולמשק הישראלי בכלל.

הכותב הוא נשיא Wix ויו"ר פורום חברות הצמיחה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם