הקמת קרנות היי-טק מחייבת הדרכה והכשרה למוסדיים - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקמת קרנות היי-טק מחייבת הדרכה והכשרה למוסדיים

המכרז לקרנות ההיי-טק הסחירות הוא צעד בכיוון הנכון, אך יש לזכור שהמהלכים צריכים להיעשות בצורה הדדית ותוך דיאלוג בין כל חלקי האקוסיסטם

2תגובות
פגישת סטראט אפ
Dreamstime

השבוע פורסמה תכנית משרד האוצר להקמת ארבע קרנות חדשות להשקעת הון בהייטק. הכוונה שהקרנות יהיו סחירות בבורסה ויופנו להשקעה בחברות הזנק פרטיות ובחברות מו"פ ציבוריות גם יחד.

ראשית, יש לברך על היוזמה הזו. כל מהלך לעידוד השקעות בהייטק הוא ראוי ורצוי, בפרט מהלך להגדלת השקעות של הגופים המוסדיים הישראלים, לנוכח התלות המוגזמת של התעשייה בהון זר של משקיעים מחו"ל. המצב שבו ההייטק הישראלי ממומן ברובו מכספי משקיעים זרים, אינו טוב לכלכלת ישראל, לאזרחי ישראל ולתעשיית ההייטק של ישראל – שמהווה כ-50% מהיצוא הלאומי.

לפיכך, אנו פועלים מזה חודשים בשם התעשייה בסנכרון עם משרד האוצר, במטרה ליצור מציאות שבה המוסדיים ישקיעו יותר בחברות טכנולוגיה ומדעי החיים ישראליות, בין היתר על ידי הסרת חסמים רגולטוריים ותוכניות הכשרה. אין ספק שנעשה פה מהלך משמעותי וצעד גדול בכיוון הנכון, אולם בתוכנית להקמת הקרנות החדשות, נותרו עדיין כמה נושאים שצריך לתת עליהם את הדעת ולפעול לתיקונם.

ראשית, הקרנות החדשות הן כלי מאוד מורכב. בכך שהאוצר מחייב את מנהליהן להשקיע בחברות טכנולוגיה ציבוריות ובחברות הזנק עצמאיות באותה הקרן, נוצרים אילוצים ייחודיים שעלול להיות להם מחיר גבוה, שיתבטא במהלך הזמן בקושי רב בניהול הקרן והפעלתה. ישנם כללי דיווח שונים לחברות ציבוריות, ולא בטוח שחברות הסטארט-אפ המובילות, שהנן בבעלות פרטית, ירצו  לקבל השקעות מקרן ציבורית, אשר תחשוף אותם לחובת דיווח למשקיעים. מנהלי הקרנות החדשות יצטרכו לחשוב היטב אילו דיווחים יעברו למשקיעים, תוך שנדרש מהם איזון קשה עד בלתי אפשרי בין חובת הדיווח למשקיעים מחד, לבין רצון היזמים בחיסיון של מידע רגיש על החברה, פעולותיה ושוויה מאידך.

קרין מאיר רובינשטין
Yoram Reshef / יורם רשף

לא ידוע לנו על כלי השקעה עם מורכבות דומה לזו באף מדינה אחרת, ואני מרשה לעצמי לומר בזהירות המתבקשת שזה לא במקרה. לנו בישראל יש ניסיון פחות מוצלח עם קרנות הון סיכון סחירות שפעלו בעבר ולא הצליחו, והדבר בהחלט מעורר אי-ודאות לגבי סיכויי ההצלחה של הקרנות החדשות.

הרצון להגביר את המסחר במניות טכנולוגיה בבורסת תל אביב הוא חשוב, אולם יש בנמצא כלים אחרים, קלים לישום, שראוי לבחון אותם כמו שצריך, כמו למשל עידוד יזמים להנפקה ורישום חברות למסחר בעזרת הטבות מיסוי והפחתה נוספת של הרגולציה. כמו כן, כדי לעורר את המסחר, צריך קודם כל שהמשקיעים יבססו ידע והבנה עמוקה בתחום בו הם משקיעים, בעיקר אם הוא מורכב כמו תחום ההיי-טק. על כן, הצענו לאוצר בשם התעשייה להוציא לפועל תכנית הדרכה והכשרה מפורטת למוסדיים. מימוש ההצעה יסייע בצורה משמעותית להגדלת השקעות המוסדיים בהיי-טק, ללא קשר לארבע הקרנות החדשות.

הצלחת הקרנות תלויה גם במידה רבה במי שייבחר לנהל אותן, אולם במכרז יש תנאי יוצא דופן שעלול להרחיק ממנו גם את המנהלים הטובים ביותר. בתקנות המכרז נקבע שמנהלי הקרן יצטרכו להשקיע לפחות 5% מהיחידות – זהו רף השקעה גבוה מאוד, שנועד ככל הנראה ליצור איחוד אינטרסים גבוה (Alignment) בין הנהלת הקרן למשקיעים. אולם יש חשש שמרוב כוונות טובות המכרז מחמיץ את המטרה, שכן מנהלים רבים וטובים עלולים להימנע מלגשת למכרז ובכך תקטן האטרקטיביות של  הקרנות וסיכויי הצלחתן יפחתו.

לסיכום, חשוב מאוד שהקרנות החדשות יצליחו במשימתן חרף התנאים המורכבים שמצפים להן, אולם יידרשו לכך להערכתי, צעדים ארוכי טווח ושינויים רגולטוריים, אשר יכשירו את הקרקע להגברת המסחר בבורסה ולעידוד השקעות המוסדיים בחברות היי-טק ישראליות. מה שחשוב זה שעלינו לפעול יחד וגם בהינתן שהמהלך של האוצר הוא צעד בכיוון הנכון, יש לזכור שהמהלכים צריכים להיעשות בצורה הדדית ותוך דיאלוג בין כל חלקי האקוסיסטם: קרנות ומשקיעי הון סיכון, סטארט-אפים, חברות גדולות ורב-לאומיות, תוך שיתוף פעולה הדוק עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, הבורסה ורשות ני"ע.

הפוטנציאל של תעשיית ההיי-טק גדול היום יותר מתמיד, ומוטל עלינו לפעול למימושו בשיתוף פעולה וסנכרון מלא.

 

הכותבת היא מנכ"לית IATI, ארגון הגג של תעשיות ההיי-טק ומדעי החיים בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם