המבקר: נתניהו לא דיווח על קשריו עם אלוביץ', פילבר סגר עניינים עם בזק - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח חריף של מבקר המדינה

המבקר: נתניהו לא דיווח על קשריו עם אלוביץ', פילבר סגר עניינים עם בזק

אכיפה סלחנית, גרירת רגליים, דילוג על מינהל תקין ואי־דיווח על הקשרים בין בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', לבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו — אלה חלק מהממצאים בדו"ח שפירסם אתמול מבקר המדינה על משרד התקשורת המשרד אמור לפקח על בזק, אך המבקר מעלה חשש ל"שבי רגולטורי" שלו בידי החברה נתניהו: "ניסיון סרק לייצר פרשה יש מאין נגדי"

54תגובות
מימין: שלמה פילבר, שאול אלוביץ' ובנימין נתניהו
אמיל סלמן, אייל טואג ואלכס קולומויסקי

אמיתי זיו

הדו"ח המיוחד של מבקר המדינה על משרד התקשורת, שפורסם אתמול, מצביע על שורה של החלטות בעייתיות שקיבל המשרד בשנים האחרונות בנוגע למונופול התקשורת הקווית בזק — תוך מה שהמבקר מגדיר כחריגה מכללי המינהל התקין.

במשרד המבקר מצביעים על אכיפה סלחנית כלפי בזק, על גרירת רגליים בקידום רפורמות שעשויות לפגוע בה ועל מדיניות שגובשה בעצה אחת עם בזק, תוך דילוג על הליכים תקינים. על רקע ביקורת זו, בולטת החברות בין מי שמילא עד לאחרונה את תפקיד שר התקשורת — ראש הממשלה, בנימין נתניהו — לבין בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'.

דו"ח המבקר עוסק בשוק התקשורת הקווית בישראל, בתנאי התחרות בו, ובמיוחד במערכת היחסים בין משרד התקשורת לחברה הגדולה בשוק — בזק. הדו"ח חריף ונוקב, אך אינו מחדש הרבה למי שעקב אחר משרד התקשורת בשנים האחרונות. הוא מותח ביקורת על קצב הטיפול של הרפורמה בפס הרחב (השוק הסיטוני), על ה"דיל" של משרד התקשורת עם בזק להאצת התשתיות ועל ניגוד העניינים של נתניהו בהתנהלותו מול אלוביץ'.

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, ומבקר המדינה, יוסף שפירא
אמיל סלמן

הרפורמה בפס הרחב: "חולשה רגולטורית"

הרפורמה בפס הרחב קובעת כי בזק — המונופול בשוק התקשורת הקווית — תהיה חייבת למכור במחיר מפוקח את קווי האינטרנט והטלפון שלה למתחרות. עוד נקבע כי בזק תפתח למתחרות את תשתיות התקשורת הפיזיות שלה (תשתיות פסיביות, כגון קנים שבהם עוברים כבלי תקשורת), כדי שאלה יוכלו להשתמש בהן לפרישת תשתיות.

הרפורמה בפס הרחב התגלגלה במשרד התקשורת במשך שנים, ויצאה לדרך בפברואר 2015 — בשעה שגלעד ארדן היה שר התקשורת ואבי ברגר כיהן כמנכ"ל המשרד. הרפורמה נועדה להגביר את התחרות בשוק הדואופולי של האינטרנט והטלפון, ולהעביר חזרה לצרכנים מעט מהרווחיות העודפת של HOT ובזק, חברת התקשורת הרווחית בעולם.

בכל הנודע לקידום הרפורמה, "התנהלות משרד התקשורת מעידה על חולשה רגולטורית ואינה עולה בקנה אחד עם תפקידו כרגולטור האמון על האינטרס הציבורי", כותב המבקר. בתחום האינטרנט, מציין המבקר, אף שלקוחות רבים התחברו לאינטרנט במסגרת השוק הסיטוני, בזק משתמשת בשיטות שיווק בעייתיות כדי לבלום את הצלחת הרפורמה, ובמיוחד את המתחרות המרכזיות, פרטנר וסלקום. בזק עושה זאת באמצעות שיווק חבילות אינטרנט משלה (הכוללות ספק ותשתית), הסדר המכונה גם בנדל הפוך.

בניגוד לתנאי הרישיון של בזק, המחייבים אותה לשווק את כל ספקיות האינטרנט באופן שאינו מפלה — החברה אינה מוכרת במוקדים שלה את השירות של ספקיות האינטרנט של פרטנר (012 סמייל) וסלקום (נטוויז'ן). "מספר הלקוחות הכולל של ספקיות השירות סלקום ופרטנר דווקא פחת", כותב המבקר, "בין היתר, בשל הפסקת שיווקן במתכונת הבנדל ההפוך. בכך נפגעה התחרות, שהיא אחת ממטרות הרפורמה". המבקר מוסיף כי "נכון לינואר 2017 — יותר משנה וחצי מאז שהועלה לסדר היום נושא הבנדל ההפוך — הטיפול בנושא עדיין לא הסתיים". העיכוב הזה פועל לטובתה של בזק.

אמיל סלמן

בתחום הטלפון הקווי, המחדל גדול אף יותר. הלכה למעשה הרפורמה עדיין לא פועלת גם בעת כתיבת שורות אלה (היא אמורה להתחיל בשבוע הבא, ב–17 ביולי). לדברי משרד המבקר, "חרף העובדה שנכון למארס 2017 חלפו כמעט שנתיים מאז שהיתה אמורה בזק להתחיל לספק שירותי טלפוניה סיטונית (למתחרות; א"ז), השירות עדיין לא מסופק".

הדו"ח גם תוקף את מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, על כך שאיפשר לבזק "פתרון חלופי, זמני ונחות" בתחום הטלפוניה, שלפיו החברות המתחרות ישווקו את קו הטלפון של בזק במחיר נמוך, במקום שיחזיקו קווים משלהן. גם פתרון זה הוצע לאחר דחיות חוזרות ונשנות — הפועלות לטובתה של בזק.

באשר לפתיחת תשתיות בזק לתחרות, קובע המבקר כי אף שהרפורמה נכנסה לתוקף ביולי 2015, נכון לפברואר 2017 היא מצויה רק בשלבי יישום ראשוניים, היות שבזק העמידה התניות לשימוש בתשתית שלה — על דעת עצמה. משרד התקשורת, כותבים במשרד המבקר, "הבהיר לבזק כמה פעמים כי התניה זו אסורה, אך נמנע מלנקוט פעולות ממשיות כדי לאכוף עליה את יישומו". האכיפה הרכה הזאת פעלה לטובתה של בזק.

ההשקעה בתשתיות: 
דיל שנוגד את העמדה המקצועית במשרד

הפרק שעוסק בהשקעה בתשתיות התקשורת הוא הפרק הרגיש ביותר בדו"ח המבקר, מכיוון שהוא משיק לחקירה של רשות ניירות ערך המתקיימת בימים אלה סביב בזק, החברה הבת שלה, yes ובעל השליטה בהן, שאול אלוביץ'.

דניאל בר און

דו"ח המבקר עוסק במאמצים שנקט פילבר במטרה להאיץ את ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק, כך שבזק תוכל ליהנות מקיזוז מס ששווה מיליוני שקלים לחברה ולבעל השליטה בה. כיום, כל החברות בקבוצת בזק פועלות כישויות נפרדות. אם מיזוגה של yes עם בזק יאושר, היא תוכל ליהנות מההפסדים הצבורים של yes לצור­כי קיזוז מס. ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק שווה לה מאות מיליוני שקלים בשנה — בחיסכון תפעולי, עלות הריבית, סינרגיה בין החברות וכאמור, יתרונות במיסוי.

העסקה שרקח פילבר כוללת האצה של ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק בתמורה להאצת ההשקעות של בזק בתשתיות תקשורת. העסקה הזאת נעשתה בניגוד לעמדה המקצועית של משרד התקשורת ולעמדת אגף התקציבים במשרד האוצר, ולא קדם לה פרסום שימוע ציבורי או מסמך מדיניות. למעשה, הגוף היחיד שעמו נועץ מנכ"ל המשרד, פילבר, הוא בזק.

"עד אוגוסט 2016 בחן משרד התקשורת את הצעדים לביטול ההפרדה המבנית בבזק תוך שיתוף בזק בלבד בתהליך הבחינה, לרבות שיתופה בתוכניות המשרד בנוגע לתנאים לביטול ההפרדה המבנית, ומבלי להביא לידיעת הספקיות האחרות את העובדה שהוא מקדם את הנושא", נכתב בדו"ח המבקר. "נמצא כי במשך חודשים ארוכים אגף התקציבים לא זומן לדיונים שהתקיימו במשרד התקשורת בנושא". גם רשות ההגבלים לא היתה חלק מהתהליך, מעיר המבקר.

"באוקטובר 2016", נכתב בדו"ח, "גיבש המנכ"ל טיוטת מסמך מדיניות (שלא פורסמה עד היום; א"ז) המגלמת שינוי במדיניות המשרד לגבי מגזר התקשורת הנייחת. הטיוטה מציגה מעבר למדיניות ששמה דגש על שימוש בתמריצים לבעלות התשתית הקיימת בתמורה להאצת ההשקעה בתשתיות. משרד התקשורת לא הציג עבודות מטה ותשתית מקצועיות שעליהן מתבססת המדיניות. למשל, לא הוצגה עבודת מטה המנתחת את הגורמים המביאים להאצת ההשקעה בתשתיות, את הסיכונים הכרוכים במהלך כזה, לרבות השפעתו על התחרות בטווח הקצר ובטווח הארוך, ולא הוצגו חלופות — תוך ניתוח יתרונותיהן וחסרונותיהן".

על פי דו"ח המבקר, חלק מגורמי המקצוע במשרד התקשורת, ובהם הלשכה המשפטית ואגף הכלכלה, כלל לא היו מודעים לגיבושו של מסמך המדיניות. המבקר חושף כי עוד לפני שהסמנכ"לים במשרד התקשורת התוודעו למדיניות — פילבר הציג אותה לבזק.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו
בלומברג

בהמשך עובר המבקר לדון בנושא הרגיש של קיזוז המס שרצתה לעשות בזק כחלק ממיזוג yes וב"דיל" שקידם עמה פילבר. על פי דו"ח המבקר, פילבר הגיע עם בזק "להסכמות בנוגע לביטול ההפרדה התאגידית באופן מיידי, בתמורה להתחייבות בזק לפרישת סיבים אופטיים בהיקף שעליו סוכם — בלא שביצע תיעוד של הדיונים. הסיכום בין פילבר ובין בזק אינו מלווה בשום מסמך המבהיר, למשל, מי יזם את רעיון ביטול ההפרדה המבנית, מה היה הרציונל לביטול ועל בסיס מה נקבעו היקפי הפרישה ומועדיה. היעדר מסמכים המתעדים את הפגישות שהתקיימו עם בזק מנוגד לכללי המינהל התקין, קל וחומר בנושא בעל השלכות מהותיות על הציבור".

בדצמבר 2016 שיגר פילבר מכתב לבזק, ובו אישר כי המשרד מקדם את ביטול ההפרדה התאגידית בחברה. "העובדה שמכתב המנכ"ל נשלח לבזק ימים ספורים לפני סוף 2016 מעוררת את החשד כי הוא נשלח דווקא במועד זה בעקבות הפנייה של בזק, שהדגישה את חשיבות סיום המהלך", כותבים במשרד המבקר. לבזק היה חשוב במיוחד שביטול ההפרדה התאגידית יתרחש לפני 2017, שכן כך אלוביץ' היה יכול ליהנות מקיזוז המס של 2016. המכתב נשלח חרף תהיות וקשיים שהעלה אגף הכלכלה במשרד התקשורת, "ובכלל זה עצם הצורך במתן תמריצים להאצת ההשקעה בתשתיות", אומר מבקר המדינה.

ימים ספורים בלבד לאחר ששוגר המכתב של פילבר, דירקטוריון בזק אכן אישר את המיזוג של בזק ו–yes. התמורה היחידה שבזק נתנה עבור האישור שקיבלה היא "התחייבות מעורפלת", כלשון המבקר, להשקעה בתשתיות. בפועל, כפי שעולה מהדו"חות של בזק, החברה דווקא האטה את קצב ההשקעה בתשתיות שלה ב–2016 לעומת השנה הקודמת, ופרויקט הסיבים האופטיים שלה עדיין לא הושק עד עצם היום הזה.

המבקר כותב כי גם לעניין הסדר המס בכל הנוגע למיזוג עם yes וגם לעניין היקף הפריסה של בזק, "משרד התקשורת הסתמך על נתונים שבזק מסרה לו בעל פה, ובלי לדרוש תימוכין להם", באופן שהוביל ל"פגמים יסודים בהליך קבלת ההחלטות". משרד המבקר "מעיר בחומרה" למשרד התקשורת כי הממצאים "מעוררים ספק מהותי בדבר תקפותה המקצועית של טיוטת המדיניות". במשרד המבקר מוסיפים כי "הדו"ח מדגיש את החשיבות של הבניית תהליכי עבודה נכונים, בין היתר כדי להימנע ממצב של שבי רגולטורי, כלומר הטיה של הרגולטור לכיוון האינטרס של הגורם המפוקח — על חשבון האינטרס של הציבור הרחב".

אוליבייה פיטוסי /

משרד התקשורת הסתיר את ניגוד העניינים של נתניהו

אם ההתנהלות של משרד התקשורת ומנכ"ל המשרד כלפי בזק נראית תמוהה, ייתכן שמה ששופך עליה אור הוא הקשרים בין בעל השליטה אלוביץ' לבין שר התקשורת הקודם, נתניהו, והמנכ"ל שמינה, פילבר.

"בעקבות כתבה שפורסמה בתקשורת באוקטובר 2015 ולפיה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, יש קשרים חבריים עם יו"ר דירקטוריון בזק, שאול אלוביץ', ביוני 2016 ערך היועץ המשפטי לממשלה הסדר ניגוד עניינים לראש הממשלה בתפקידו כשר התקשורת", מקדים המבקר. את הכתבה שמזכיר המבקר, על היחס האוהד לנת­ניהו באתר וואלה שבבעלות בזק, פירסם העיתונאי גידי 
וייץ במוסף "הארץ" ב–29 באוקטובר 2015.

משרד מבקר המדינה מותח ביקורת על נתניהו על כך שבמסמך ניגוד העניינים שעליו חתם בעת כניסתו לתפקיד כשר התקשורת — בנובמבר 2014 — לא הזכיר את קשרי החברות שלו עם אלוביץ', וציין רק את זיקתו למשרד עורכי הדין שמרון מלכו, שכמה מלקוחותיו מתחום התקשורת. "מלכתחילה לא דווח על זיקה חברית בין ראש הממשלה לבין גורם מרכזי בתחום התקשורת", כותבים במשרד המבקר, וזאת אף ש"ראש הממשלה שימש בתפקיד שר התקשורת מנובמבר 2014, והיה מעורב בכמה נושאים המשפיעים במישרין או בעקיפין על בזק".

עמוס בן גרשום / לע"

גם בעת העריכה של מסמך ניגוד העניינים התעוררו קשיים, ובהקשר זה רומז המבקר לכך שמשרד התקשורת הסתיר מידע מהותי: "לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה החל בבחינת הזיקה של ראש הממשלה לאלוביץ', רוכזה בלשכתו של מנכ"ל משרד התקשורת רשימת נושאים שבהם עסק ראש הממשלה משנכנס לתפקיד ושיש להם קשר ישיר או עקיף לבזק. נמצא כי רשימה זו לא נמסרה למשרד המשפטים בעת שגיבש את הסדר ניגוד העניינים".

המבקר תוקף גם את משרד המשפטים, שלא חשף בפני הציבור את "בחינת ההשפעה של ניגוד העניינים על החלטות עבר", כלומר, השפעתו על החלטות שהתקבלו לפני 
שנחשף ניגוד העניינים, ולפני שנתניהו הפסיק לעסוק בסוגיות הקשורות בבזק.

יתרה מזו, המבקר מעלה תהייה אם ניגוד העניינים של ראש הממשלה יכול לחול גם על מי שמקורב לו כחלק מ"מינוי ברמת אמון גבוהה" — במקרה זה, פילבר: "לא מן הנמנע כי יש נסיבות מסוימות שבהן ניתן יהיה לומר שניגוד העניינים של שר עלול להשפיע גם על המנכ"ל. סוגיה זו ראויה לבחינה". לבסוף, מסכם המבקר: "דו"ח זה מצביע על הצורך בחידוד ההוראות הנוגעות להצהרת זיקות מלאה על ידי שרים בעת כניסתם לתפקיד".

"כישלון בתחום מהותי לצרכן הישראלי"

נתניהו הגיב בפייסבוק לדו"ח המבקר וכתב: "ניסיון סרק לייצר פרשה יש מאין נגד ראש הממשלה. ראש הממשלה לא הסתיר שום דבר. יחסיו עם ארנון מילצ׳ן היו ידועים לכל. ביחס לאלוביץ׳ היו לו יחסי ידידות ולא מעבר לזה, אך כשהדבר הועלה על ידי היועץ המשפטי, ראש הממשלה פעל על פי ההנחיות וההוראות שניתנו לו. כל ההחלטות שהתקבלו על ידו ביחס לשוק התקשורת, גם לפני כן, היו אך ורק בהתאם להמלצות של גורמים מקצועיים, כשטובת הציבור בלבד עומדת לנגד עיניו".

בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'
אייל טואג

אמיתי זיו

דודו בכר
רונן טופלברג
מבנה בזק
חגי פריד
פרסומת של בזק בחיפה
חגי פריד
מימין: הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר וראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי
אמיל סלמן
בנימין נתניהו
משה מילנר / לע"מ
מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר
ינאי יחיאל
מבקר המדינה, יוסף שפירא
אוליבייה פיטוסי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם