הטרדות, ליטופים והצעות מגונות: נשות עמק הסיליקון מפסיקות לשתוק

עד לא מזמן, תלונות על הטרדות מיניות בעמק הסיליקון הושתקו או נתקלו בהתעלמות ■ ואולם לאחרונה נחשפות עדויות חדשות של יזמות בתחום, המתארות מציאות מטרידה ■ החשיפה כבר הובילה להתפטרותו של אחד הבכירים בעמק הסיליקון

ניו יורק טיימס
קייטי בנר
היי טק נשים הטרדה מינית
רייצ'ל רנוק (מרכז) ושותפותיה קלייר המפריז (ימין) וקריסטן אבלמסקיצילום: SASHA MASLOV / NYT
ניו יורק טיימס
קייטי בנר

בהתחלה הסיפורים שלהן נחשפו בהדרגה, אפילו בהיסוס; אחר כך בשטף. יזמת אחת סיפרה על משקיע הון סיכון שהציע לה לקיים עמו יחסי מין כשחיפשה אצלו עבודה, ועל כך שלא התקבלה לאחר שדחתה אותו. יזמת אחרת הציגה הודעות בעלות רמיזות מיניות שקיבלה ממשקיע, ומנכ"לית אחת תיארה אינספור הערות סקסיסטיות שספגה ממשקיע בעת שגייסה כסף לאתר שלה.

מה שקרה אחרי כל אחת מהחשיפות האלה היה מטריד לא פחות, טוענות הנשים בראיון ל"ניו יורק טיימס". בהרבה מקרים, החברות של המשקיעים ועמיתיהן התעלמו או זילזלו בתלונות כשהובאו לתשומת לבם. כל מלה, הוזהרו הנשים, עלולה להוביל לנידוי.

כעת, כמה מהיזמות האלה החליטו לקחת את הסיכון בכל זאת. יותר מ-12 נשים בתעשיית הסטארט־אפים האמריקאית התראיינו בשבוע שעבר ל"ניו יורק טיימס" וסיפרו על ההטרדות המיניות שעברו. עשר מהן נקבו בשמות המשקיעים שהיו מעורבים בכך, עם דוגמאות למסרונים ואימיילים מטרידים, והצביעו על משקיעי הון סיכון בכירים כמו כריס סאקה מלוארקייס קפיטל ודייב מקלור מ-500 סטארט־אפס. החשיפה עוררה בימים האחרונים הדים בעמק הסיליקון. היא הובילה להתפטרותו של מקלור ולהתנצלות מצד בכירים אחרים, כמו גם לחשיפת מקרים נוספים.

גשה הס
גשה האס. קיבלה הצעה מינית מהמשקיע פבל קורדה ב-2014צילום: Sasha Maslov for The New York Times

החשיפות האחרונות הגיעו אחרי שאתר חדשות הטכנולוגיה דה אינפורמיישן פירסם דיווח על הטרדות מיניות שחוו יזמות בעמק הסיליקון מצד משקיע ההון סיכון ג'סטין קלדבק מביינרי קפיטל. העדויות החדשות מלמדות כי הטרדות מיניות הן דבר נפוץ ומושרש באקוסיסטם של הסטארט־-אפים, ואינן בעיה של חברה אחת בלבד. העובדה שנשים אלה מדברות, מצביעה על כך שאולי מתחיל שינוי בתרבות של עמק הסיליקון, שבה התנהגות כזאת רחשה מתחת לפני השטח אבל נחשפה רק לעתים רחוקות.

תעשיית ההיי־טק סובלת כבר זמן רב מחוסר איזון מגדרי, וחברות כמו גוגל ופייסבוק מודות כי יש מעט מדי נשים בשורותיהן. כמה מתכנתות דיברו על סוגיית ההטרדות, כולל מהנדסת לשעבר באובר שתיארה דפוס של הטרדות מיניות בחברה מה שגרר חקירות פנימיות שהובילו להתפטרותו ביוני של מנכ"ל החברה, טראוויס קלאניק.

החשיפה לגבי קלדבק מביינרי קפיטל עוררה סערה. המשקיע הואשם בכך שהטריד יזמות בעת שעבד בשלוש חברות הון סיכון שונות בשבע השנים האחרונות, לעתים בפגישות שבהן הנשים הציגו בפניו את המיזמים שלהן. כמה ממשקיעי ההון סיכון והיזמים הבכירים ביותר בעמק הסיליקון, בהם מייסד לינקדאין ריד הופמן, גינו את התנהגותו של קלדבק וקראו למשקיעים לחתום על "שבועת הגינות". ביינרי קרסה מאז, לאחר שקלדבק עזב את החברה והמשקיעים משכו ממנה את כספם.

שרשרת האירועים הזאת עודדה נשים נוספות לדבר בפומבי על ההטרדות שספגו ממשקיעי היי־טק. "יזמות הן חלק חשוב ברקמה האנושית של עמק הסיליקון", אומרת קתרינה לייק, מייסדת ומנכ"לית סטארט־אפ האופנה המקוון סטיץ' פיקס, שהיתה אחת הנשים שהוטרדו על ידי קלדבק. "חשוב לחשוף התנהגות כמו זאת ששמענו עליה בשבועות האחרונים, כדי שהקהילה תוכל להכיר בבעיות האלה ולטפל בהן".


לינדזי מאייר
לינדזי מאייר צילום: JIM WILSON / NYT

"נשים בהיי־טק מגיעות למצבים של מצוקה"

חוויותיהן של נשים יכולות להסביר מדוע מערכת הגומלין של ההון סיכון והסטארט־אפים — שעליה מבוססת תעשיית ההיי־טק ואשר בנתה חברות כמו גוגל, פייסבוק ואמזון — מעוותת כל כך מבחינה מגדרית.

רוב משקיעי ההון סיכון והיזמים הם גברים. נשים יזמות קיבלו 1.5 מיליארד דולר במימון הון סיכון בשנה שעברה, לעומת 58.2 מיליארד דולר לגברים, לפי נתוני פיץ'־בוק. רבים מהמשקיעים הם בעלי כוח לא פרופורציונלי, היות שיזמים צריכים את כספם כדי להפוך רעיונות והמצאות לעסק. והיות שבתעשיית ההון סיכון אין הרבה דרישות לשקיפות, אנשים שמרו על שקט לגבי משקיעים שחצו קווים אדומים ביחסם כלפי יזמים.

קתרינה לייקצילום: בלומברג

חלק מהניצול לרעה של המשקיעים את כוחם יצא לאור בשנים האחרונות. ב–2015, היזמת אלן פאו לקחה את המעסיקים הקודמים שלה, חברת ההון סיכון היוקרתית קליינר פרקינס קופילד אנד באיירס, לבית המשפט בטענה לאפליה מגדרית, לאחר שלדבריה נמנע ממנה קידום בשל היותה אישה. פאו הפסידה בתביעה, אך המשפט עורר דיון בשאלה אם נשים בהיי־טק צריכות למחות בפומבי נגד יחס לא שוויוני כלפיהן.

"העובדה שכמה נשים דיברו בפומבי על הסוגיה, כמו אלן פאו וכמוני, כנראה סללה את הדרך ושכנעה את התעשייה בכך שדברים כאלה באמת קורים", אומרת גשה האס, יזמת שמספרת כי קיבלה הצעה מינית מהמשקיע פבל קורדה ב-2014. קורדה התנצל מאז.

חלק מהיזמות שדיברו עם "ניו יורק טיימס" סיפרו כי לעתים קרובות המשקיעים או היועצים נגעו בהן ללא הסכמתן. סוזן וו, יזמת ומשקיעה, מספרת כי בכנס טכנולוגיה בלאס וגאס ב-2009 שבו נכחו בעיקר גברים, סאקה, משקיע ובכיר לשעבר בגוגל, נגע בפניה ללא הסכמתה באופן שגרם לה להרגיש לא בנוח. וו אומרת כי גם קיבלה הצעות מגונות מקלדבק בעת שגייסה כסף ב-2010, ועשתה מאמצים גדולים להתחמק ממנו כשדרכיהם הצטלבו מאוחר יותר. "יש חוסר איזון מאסיבי כל כך של כוח, עד שנשים בתעשייה מגיעות למצבים של מצוקה", אומרת וו.

לאחר שהתבקש למסור תגובה ל"טיימס", כתב סאקה בפוסט בבלוג שלו ביום חמישי: "אני מבין עכשיו שתרמתי באופן אישי לבעיה. אני מצטער". בהודעה שמסר ל"טיימס", הוסיף כי "אני אסיר תודה לסוזן ולשאר הנשים האמיצות על כך ששיתפו בסיפורים שלהן. אני בטוח שהתוצאה תהיה שינוי ארוך טווח שכבר צריך היה להתרחש". אחרי שהמאמר פורסם, יצר סאקה שוב קשר עם "טיימס" כדי לתקן את ההצהרה המקורית שלו והוסיף: "אני חולק על הדברים של סוזן לגבי 2009".

כריס סאקה מלוארקייס קפיטלצילום: בלומברג

"ברור שזכית, את ממש כוסית"

רבות מהנשים אמרו כי תמיד סברו שיש להן יכולת מוגבלת לצאת נגד התנהגות לא הולמת נגדן, בעיקר משום שהיו צריכות מימון, עבודה או סיוע מסוג אחר. ב-2014 סיפרה שרה קונסט, יזמת בת 31, כי היתה מועמדת למשרה ב-500 סטארט־אפס, אינקובטור בסן פרנסיסקו. במהלך תהליך הגיוס, מקלור, מייסד 500 סטארט־אפס ומשקיע, שלח לה הודעה פרטית בפייסבוק שבה נכתב בין היתר "התבלבלתי ואני לא מצליח להחליט אם לגייס אותך או להתחיל איתך".

קונסט, שמנהלת כיום סטארט־אפ כושר, אומרת כי דחתה את ניסיון החיזור של מקלור. מאוחר יותר, כשסיפרה על ההודעה לאחד מעמיתיו, 500 סטארט־אפס הפסיקו את ההתקשרות עמה.

בעקבות פרסום הכתבה, הודיע מקלור ביום שני השבוע כי הוא מתפטר מניהול 500 סטארט־אפס. בסוף השבוע הוא התנצל על מעשיו בפוסט שכותרתו "אני מניאק. סליחה". שותפה אחרת בחברה, אליזבת יין, התפטרה אף היא. לאחר מכן נחשפה תלונה נוספת על מקלור: שרי ליאו, יזמת ממלזיה, פירסמה פוסט שבו כתבה כי מקלור הציעה לה הצעות מגונות ב-2011 ותקף אותה ב-2014. "אם מישהו משתמש בכוחו כמשקיע הון סיכון כדי להטריד נשים בסביבה המקצועית, זה מעבר לסתם 'להיות מניאק'", כתבה.

היזמת אלן פאוצילום: בלומברג

רייצ'ל רנוק, מנכ"לית Wethos, תיארה בראיון ל"טיימס" הערות סקסיסטיות שנאלצה לספוג בשעה שחיפשה מימון לאתר שלה — פלטפורמה לפרויקטים ללא מטרות רווח. כשהיא ושותפותיה גייסו הון במארס, אחד המשקיעים אמר להן שהן צריכות להינשא לעשירים, וציין כי הוא אוהב שנשים משיבות לו מלחמה כי הוא תמיד מנצח. הוא ייעץ להן להכניס למצגת תמונות יותר אטרקטיביות שלהן. הן לא התייחסו לדבריו, אומרת רנוק, משום ש"לא יכולנו לדמיין עולם שבו 500 אלף דולר כבר לא יהיו על השולחן". רנוק סירבה לנקוב בשמו של המשקיע. Wethos גייסה את הסכום ממשקיע אחר ועדיין מגייסת הון.

ונדי דנט, בת 43, שחברת סינמרס (Cinemmerse) שלה פיתחה אפליקציה לשעונים חכמים, מספרת כי קיבלה מסרונים פלרטטניים ממארק קנטר, יועץ לסטארט־אפים, כשניסתה להקים את החברה שלה ב-2014. קנטר, שהקים בשנות ה–80 את חברת התוכנה מקרומדיה, הסכים בתחילה לסייע לה למצוא מייסד שותף. אך עם הזמן, ההודעות שלו אליה קיבלו אופי מיני יותר. באחת מהן, שהגיעה לידי ה"טיימס", הוא כתב כי היא "מכשפה שמטילה כישוף", ובאחרת העיר על המראה שלה בשמלה אדומה והוסיף: "את יודעת על מה אני חושב? למה אני שולח לך את זה — באופן פרטי?"

קנטר אמר בתגובה כי דנט "פנתה אליי באופן אגרסיבי וביקשה עזרה", וכי היא השתמשה במיניות שלה באופן בולט. הוא אמר כי לא אהב את הרעיונות שלה ולכן התנהג כפי שהתנהג, כדי לגרום לה לנתק עמו קשר.

חלק מהיזמות התבקשו שלא לדבר על החוויות שעברו. בתחרות סטארט־אפים בסן פרנסיסקו ב–2014, היזמת ליסה קרטיס הציגה את סטארט־אפ האוכל שלה, קולי קולי, ונאמר לה כי הרעיון שלה זכה בהכי הרבה שבחים מהקהל, מה שאמור לפתוח את הדלת להשקעה אפשרית. כשירדה מהבמה, משקיע בשם חוזה דה דיוס אמר לה: "ברור שזכית, את ממש כוסית".

לאחר שקרטיס פירסמה על כך פוסט בפייסבוק, היא קיבלה שיחת טלפון ממשקיע אחר. אותו משקיע הודיע לה "שאם לא אוריד את הפוסט, איש בעמק הסיליקון לא ייתן לי כסף לעולם", היא אומרת. קרטיס מחקה את הפוסט. בהודעה אמר דה דיוס כי: "חד משמעית לא אמרתי את הדברים הפוגעניים האלה".

דייב מקלור, 500 סטארט-אפסצילום: בלומברג

"מצטערים שלא נקטנו צעדים מחמירים יותר"

לעתים קרובות, שינוי קורה רק בעקבות חשיפה פומבית, אומרות חלק מהנשים. במקרה של קלדבק וביינרי, המשקיע והחברה התנצלו, וכך גם המעסיק הקודם של קלדבק, חברת ההון סיכון לייטספיד ונצ'ר פרטנרס, שקיבלה תלונות לגביו. "אנחנו מצטערים שלא נקטנו צעדים מחמירים יותר", נכתב בחשבון הטוויטר של לייטספיד ביום שלישי שעבר. "עכשיו ברור לנו שהיינו צריכים לעשות יותר".

לינדזי מאייר, יזמת ממוצא אסיאתי מסן פרנסיסקו, מספרת כי קלדבק השקיע 25 אלף דולר מכספו בסטארט־אפ הכושר שלה ב–2015. זה נתן לו תירוץ לשלוח לה הודעות טקסט ללא הרף. בהודעות האלה, שהוצגו בפני "טיימס", הוא שאל אם היא נמשכת אליו ותהה למה היא מעדיפה להיות עם החבר שלה במקום איתו. מפעם לפעם, כשנפגשו, הוא נהג למשש אותה ולנשק אותה, לדבריה. "הרגשתי שאני צריכה לסבול את זה משום שזה המחיר שאני צריכה לשלם על כך שאני אישה לא לבנה שמייסדת חברה", היא אומרת.

אבל גם אחרי שמנטור שלה יידע את חברת לגאסי ונצ'ר, אחת המשקיעות של ביינרי, לגבי ההתנהגות של קלדבק, מעט מאוד השתנה. לגאסי השקיעה בקרן חדשה של ביינרי. ביינרי וקלדבק סירבו למסור תגובה.

"לא המשכנו לעקוב אחרי מידע לגבי ההתנהגות האישית של קלדבק", נאמר בהודעה מטעם לגאסי. "אנחנו מצטערים על כך ונחושים בדעתנו לעשות יותר".

טראוויס קלאניק, מייסד ומנכ"ל אובר לשעבר
טראוויס קלאניק, מנכ"ל אובר שהתפטרצילום: Danish Siddiqui/רויטרס

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ