אחרי חוקי הפורנו והפייסבוק: עכשיו - החוק לחסימת אתרי אינטרנט

הכנסת אישרה היום הצעת חוק שתאפשר חסימת אתרי אינטרנט בצו בית משפט - ללא מתן הודעה מוקדמת ■ חברי האופוזיציה: "אנחנו לא נגד המאבק בפשיעה ברשת, אבל החוק הזה נותן כלים דרקוניים בידי הרשות המבצעת"

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
איילת שקד
איילת שקדצילום: אוליבייה פיטוסי

ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה היום (ב') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שהובילו שרת המשפטים, איילת שקד (הבית היהודי), והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן (הליכוד), שלפיה באמצעות צו בית משפט ניתן יהיה לחסום אתר אינטרנט המשמש לביצוע עבירות פליליות. החוק אושר ברוב של שישה ח"כים.

לפי לשון החוק, שופט בית משפט מחוזי יהיה רשאי על פי בקשת המשטרה או הפרקליטות להגיש צו לחסימת אתר אינטרנט — כולו או חלקו — אם הפעילות בו מהווה עבירה על החוק. בין היתר, הוא נועד להילחם באתרים הכוללים תכנים פדופיליים, הימורים, סחר בסמים, פרסום זנות ושידול לזנות וכן באתרים השייכים לארגוני טרור.

בהצעת החוק נקבע כי ספקי אינטרנט יוכלו להורות למנועי חיפוש לחסום אתרים כאלה מתוצאות החיפוש. חברי כנסת מהאופוזיציה מתחו ביקורת על החוק וטענו כי הוא נותן לידי המדינה כלים לחסום אתרים ללא הודעה מוקדמת — ולהשתמש בחומר חסוי כדי לעשות זאת, כך שההליך אינו שקוף.

בנאומה בכנס הסייבר שנערך בשבוע שעבר הציגה שקד עמדה שלפיה פעילות פלילית, לרבות פעילות טרור, מתרחשת ברובה במרחב האינטרנטי. האחריות על כך, לדבריה, היא גם על ספקיות התוכן ועל ספקיות הגישה לאינטרנט. בימים אלה מובילה השרה שורה של חוקים שמטרתם, לטענתה, להתמודד עם תופעות כמו עידוד הטרור ברשת.

כך למשל, חוק פייסבוק, שאושר בסוף 2016 בוועדת שרים לחקיקה, מאפשר למדינה לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים להוציא צו המורה לספקיות תוכן להסיר תוכן שמהווה עבירה פלילית ויש בו סיכון ממשי לביטחונו של אדם, הציבור או המדינה. חוק הפורנו, שיזמה ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי), נועד לסנן תכנים לא ראויים והוא אושר בוועדת השרים באוקטובר.על פי חוק הפורנו, הסינון ייעשה בהתאם להוראות שר התקשורת, שיקבע אילו אתרים יחסמו.

לאחר שהצעת החוק לחסימת אתרים אושרה בוועדה אמרה שקד: "במקום שבו חופש הביטוי הופך לחופש הרמיסה ומשמש לפגיעה בחיי אדם וניצולם, או לשימוש פלילי — זה המקום שבו על הממשל לקחת את המושכות ולומר 'עד כאן'. לחופש הביטוי צריכה להיות מסגרת".

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) אמר בתום ההצבעה: "זהו חוק חשוב ומאוזן. הגיע הזמן לשים סוף לאבסורד ולהשתוללות בחסות המרחב האינטרנטי".

לחסום אתרים מבלי לנמק

החוק קובע כי הבקשה לדיון בעניין חסימת האתר תיעשה גם מבלי שבעל האתר יהיה נוכח בדיון על כך בבית המשפט היות ויש סיכוי רב שהוא לא יושב בישראל, ומבלי שתפורסם הודעה בנושא לציבור. המשמעות היא שפרט לרשויות האכיפה, אף גורם לא יידע על בקשת הצו. על פי ההצעה, על המדינה לעשות הכל כדי לאתר את בעלי האתר.

בנוסף, לפי הצעת החוק, בית המשפט שידון בבקשה לחסימת אתר לא יידרש לנמק את החלטתו. כך, לציבור המשתמשים ולארגונים חברתיים לא תהיה כל אפשרות לדעת מהם הנימוקים לבקשות שהוגשו, מה היו השיקולים שנשקלו בעניין ומה תוקפו של הצו.

אם מדובר באתר שבעליו או השרתים שלו נמצאים בישראל, ניתן לבקש מבית המשפט להורות על סגירתו. לעומת זאת, אם מדובר באתר שפעילותו מנוהלת מחו"ל, ניתן יהיה לבקש מבית המשפט להורות על חסימת הגישה אליו. עם זאת, יש כיום מספר דרכים לעקוף חסימות של אתרים כמו שימוש באתר פרוקסי או התקנה של VPN (רשת פרטית מדומה) שמאפשרת לקבל כתובת IP של מדינה אחרת. באופן זה, המשתמש יכול להתחזות לגולש ממדינה אחרת.

משום שאופי החסימה עלול לפגוע באתרים תמימים נקבע כי תיערך בחינה של כלל השיקולים הנוגעים לעניין. בין היתר, נקבע כי גופים ציבוריים, כמו איגוד האינטרנט, יוכלו לייצג בבית המשפט את האינטרסים של המשתמשים באתר העשויים להיפגע בעקבות החסימה.

לקראת ההצבעה על החוק הוסר הסעיף שמחייב את המשטרה ליידע את הציבור בדבר אילו אתרים נחסמו ומהי הסיבה לכך. היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד גור בליי, שהקריא את נוסח החוק, הסביר כי הוא המליץ  להשאיר את הסעיף המדובר — אך הממשלה התנגדה לכך, בנימוק כי פרסום מוקדם ישחק לידיהם של מפעילי האתר שמבצעים את העבירה, ויאריך את תהליך החסימה. 

"הדמוקרטיה הישראלית מידרדרת"

חלקו העיקרי של הדיון היה סביב הגשת חומר חסוי לביסוס הצו ושאלת פרסום הגשת בקשה למתן צו באתרי משרד המשפטים ומשטרת ישראל, כך שכל הרואה עצמו נפגע ממתן הצו רשאי לפנות לבימ"ש ולהתנגד לכך.

חברי האופוזיציה שהשתתפו בדיון הביעו ביקורת על נוסח החוק שיאפשר למדינה לבקש צווי חסימה ללא התרעה וללא שקיפות. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה כי "אנחנו יודעים שמה שנאמר פה לפרוטוקול הוא טוב ויפה, אך לשון החוק לא מצביעה על כך, אלא מכוונת למקומות שבו יהיה ניתן להשתמש בו בסודיות. עולה בדיונים שהשימוש בחומר חסוי הולך להיות שכיח".

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) ענתה לנציגי המשטרה שטענו בדיון כי הם לא מבינים מדוע חברי האופוזיציה מתנגדים לנוסח החוק ואמרה: "הדמוקרטיה הישראלית מידרדרת וחופש הביטוי מצטמק. אנו תומכים במלחמה בפשיעה ברשת, אבל החוק הזה נותן כלים דרקוניים בידי הרשות המבצעת. החשש נובע מכך שהממשלה יכולה לבקש לחסום כל אתר. התחושה היא שהחוק יכול לחול על אתרים אחרים והציבור לא יוכל להיות מיודע על כך, אלא רק בדיעבד".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי "זהו חוק קשה ופוגעני. אם המדינה סבורה שבאתר מסוים יתבצעו עבירות, אין סיבה לדיון חסוי — אם מדובר בהטפה לרצח, פרסום איך להכין חומרי נפץ, הסתה לזנות. הסעיף שייצרתם פה — סעיף 10 — מייצר תבנית נורמטיבית שניתן לבקש חסימה באופן חופשי. המדינה לא מספרת את הכוונה האמיתית של החוק".

לדברי עו"ד אורי סבח מהאגודה לזכויות האזרח, שגם השתתף בדיון, אמנם המדינה צריכה להיאבק בעבירות באינטרנט, אך יש כאן פתח לחוסר שקיפות ולא ניתן לדעת אם היא חוסמת גם אתרים תמימים על הדרך. "המדינה רוצה את הסמכות לחסום אתרי אינטרנט בלי שתהיה לה חובה לדווח על כך. לא ייתכן שהכל ייעשה במחשכים תוך שימוש בראיות חסויות ובמעמד צד אחד. חייבים להחיל עקרונות של שקיפות על ההליך, להודיע לציבור מה סוג האתרים שנחסמו ומדוע הם נחסמו".

בתום הדיון אמר ארדן: "המשטרה ניצבת חסרת אונים מול פושעים ועבריינים. מדובר לא רק בזנות וסמים, אלא גם בהסתה לטרור. צריך פתרון מקיף כדי להילחם במפיצי שנאה והסתה לטרור, שלא חייבים להגיע למסגדים ובתי ספר, אלא מגיעים לאנשים ברשת. האחריות היא גם על חברות כמו גוגל ופייסבוק".

בקרב ארגוני החברה האזרחית חוששים כי החוק יעניק למדינה ולכוחות הביטחון יד חופשית להטיל יותר קשיים על אזרחים ערבים, שגם כך נמצאים על הכוונת בגין פרסומים ברשתות החברתיות. לפי הפרסומים של שקד, בשנה החולפת הגישה המדינה עשרות כתבי אישום בגין הסתה ברשתות החברתיות, אך לא נגד יהודים.

נוסח החוק שאושר מבטא גישה רחבה בנוגע לשאלה מהי פעילות טרור. הנוסח הראשוני שלו כלל דרישה כי ארגון הטרור יהיה "מוכרז", אך היא הוסרה. לפי ההצעה הנוכחית, המשטרה תצטרך להוכיח בבית המשפט כי האתר שייך לארגון טרור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker