החוג למדעי המחשב צריך מיתוג מחדש - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החוג למדעי המחשב צריך מיתוג מחדש

התפישה הרווחת לגבי עבודת ההיי־טק בקרב סטודנטיות היא של ישיבה ממושכת בקיוביקל, בסביבה של דמויות סטריאוטיפיות מסרטי הז'אנר

15תגובות
U.S. Army Photo

כשחושבים על ההיסטוריה של עולם המחשבים, עולים בראש כמה שמות, ובהם אלן טיורינג, גורדון מור וסטיב ווזניאק. נשים כמו ג'ין ברטיק, מראשונות המתכנתות, או גרייס הופר, ממציאת הקומפיילר ומי שהכניסה את המלה "באג" לשימוש הציבור הרחב — אינן כה מוכרות.

לכן, קשה לדמיין שעד שנות ה–80, חלקן של הנשים בקרב בוגרי החוגים למדעי המחשב בארה"ב היה גבוה — כמעט 40%. שיעור הסטודנטיות למדעי המחשב ירד ככל שהשימוש במחשב האישי נהפך לנפוץ יותר, עד שהגיע למספרו כיום — 18% בארה"ב.

דיונים רבים הוקדשו לסוגיה מה הוביל לירידה כה תלולה במספר הבוגרות? הדעה השכיחה ביותר היא שהמחשבים האישיים הראשונים שהופיעו באמצע שנות ה–80 "תוכננו עבור בנים", כלומר שווקו כמכונות משחקים לילדים ולנערים. הנרטיב הזה חדר גם לתרבות — מאז שנות ה–90, שיעורן של נשים המופיעות כדמויות מובילות במשחקי מחשב נותר יציב ונמוך — 15% בלבד — אף שנשים מהוות כמעט מחצית מקהל הצרכנים של משחקים אלה. שיווק מוצלח הוליד, בין השאר, את המיתוס של "המתכנת החנון", גאון מגושם שמתמצא במחשבים, מתקשה לדבר בקוהרנטיות, או לדבר על רגשות.

עם השנים, ועם ההצלחות של סרטים כמו הרשת החברתית, או סדרות כמו סיליקון וואלי — המתכנתים ולימודי מדעי המחשב נכנסו לאופנה, אך לנשים יש מעט דמויות להזדהות איתן או לשאוב מהן השראה.

סיליקון ואלי
HBO

התפישה הרווחת לגבי עבודת ההיי־טק בקרב סטודנטיות היא של ישיבה ממושכת בקיוביקל, בסביבה של דמויות סטריאוטיפיות מסרטי הז'אנר — ולא של עבודת צוות ופתרון יצירתי של בעיות שעשויות להשפיע על העולם. כלומר, החסם העיקרי של הנשים בפנייה ללימודים בתחום מדעי המחשב בתיכון ובאוניברסיטה הוא חסם מיתוגי.

מאריה קלווי, נשיאת מכללת הארווי מאד (Harvey Mudd) בקליפורניה, הסבירה זאת היטב כשסיפרה על אחד השינויים האפקטיביים שמשכו נשים להתנסות בתוכנית והקפיצו את שיעור הנשים ממספר חד-ספרתי ל-50% בתוך עשור: "שינינו את קורס המבוא 'ללמוד לתכנת עם ג'אווה', ל'פתרון יצירתי של בעיות במדעים ובהנדסה באמצעות גישות חישוביות עם פייתון', ודאגנו ששיעורי הבית יהיו מהנים. אבל לא צימצמנו את רמת הקושי או האתגר, ודווקא הגדלנו את מספר התרגילים בתכנות". 

טקסט זה מתפרסם בצמוד לכתבה: כדי שנשים לא יפחדו ללמוד למדעי המחשב - האוניברסיטאות חייבות להשתנות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#