גם בישראל: חברות טכנולוגיה צומחות - אך לא ממהרות לבצע הנפקה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם בישראל: חברות טכנולוגיה צומחות - אך לא ממהרות לבצע הנפקה

השוק הפרטי בישראל גדל בשנים האחרונות וסבבי הגיוס של הסטארט־אפים הישראליים עולים בהתמדה מדי שנה. ועדיין, כשמדברים על מועדון חדי־הקרן, העיניים מופנות בעיקר לארה"ב

2תגובות
מנכ"ל גט, שחר וייסר
חי כהן

השווי של סטארט־אפים הוא ככל הנראה אחד הסודות הכמוסים בתעשיית הטכנולוגיה. חברות נוטות להתפאר בגיוסי הון, אך אינן נוטות לחשוף את השווי שהוענק להן בכל סבב גיוס. השווי של חברה נחשף לעתים כשהוא חוצה את רף המיליארד דולר, או כשיש גוף ציבורי בין המשקיעים, שמחויב בדיווח על ההשקעה שלו — אך השווי כמעט לעולם לא יפורסם באופן וולונטרי על ידי החברה עצמה.

בישראל פועלות, לפי ההערכות, מעט חברות היי־טק פרטיות בשווי של יותר ממיליארד דולר. החברה הבולטת ביותר ברשימה היא גט (Gett, לשעבר גט טקסי), שלפי פרסומים אחרונים הגיעה לשווי של 1.2 מיליארד דולר, אולם שווייה צפוי לעלות לאחר רכישת ג'ונו (Juno) ואם תשלים סבב גיוס נוסף, כפי שהכריז באחרונה המנכ"ל שחר וייסר.

חברת האחסון אינפינידאט של היזם הסדרתי משה ינאי גייסה לפני שנתיים 150 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. חברה נוספת שככל הנראה נמצאת לקראת הנפקה לפי שווי של כמיליארד דולר היא פורסקאוט (Forscout), חברת סייבר שהוקמה בשנת 2000 וגייסה עד כה כ–155 מיליון דולר.

חברה נוספת שנמצאת על גבול המיליארד היא איירון סורס, אחת מחברות האינטרנט הגדולות בישראל, המעסיקה 800 עובדים. לפני כחצי שנה החברה היתה במגעים לרכישתה עם כמה גופים סיניים לפי שווי של יותר ממיליארד דולר, לפי הערכות, אך העסקה ככל הנראה לא יצאה לפועל. בפאנל שאירחה לאומי טק (חברה בת של בנק לאומי) לפני כמה שבועות בנושא חברות צמיחה בישראל, אמר סמנכ"ל הכספים של החברה: "טוב לנו כחברה פרטית רווחית, אבל צריך לאמן את השריר שאחראי על התנהגות של חברה ציבורית".

חברה נוספת שמתקרבת למועדון חדי־הקרן, ועשויה להגיע להנפקה במהלך השנים הקרובות, היא פיוניר (Payoneer). לפני שמונה חודשים הקרנות TCV וסוסקווהאנה השקיעו כ–180 מיליון דולר בחברה. מחצית מהסכום הוקדמה לרכישת מניות ממשקיעים ובעלי מניות אחרים. החברה מעסיקה 900 עובדים.

לחברות האלה מצטרפים כמה חדי־קרן שהקימו ישראלים בחו"ל כמו קומפאס (Compass) של אורי אלון, ווי־וורק (WeWork) של אדם נוימן והאוז (Houzz) של אלון כהן ועדי טטרקו. אחת הסיבות המכריעות להתפתחות מועדון חדי־הקרן היא ההון הזמין בשוק הפרטי, בעיקר בעקבות הריבית הנמוכה במשק. באופן טבעי, משקיעים מחפשים תשואות על ההון שלהם, אבל בעוד לפני עשור חברות היי־טק מיהרו להיכנס לבורסות כדי לצמוח לשווי של עשרות מיליארדי דולרים — ובתהליך הזה להניב תשואות של עשרות ומאות אחוזים לציבור — כעת הן יכולות להישאר פרטיות, ולהמשיך לצמוח לשווי אדיר גם ללא עזרת הציבור בבורסה.

גם השוק הפרטי בישראל גדל בשנים האחרונות, אך כשמדברים על מועדון חדי־הקרן, העיניים מופנות בעיקר לעבר לארה"ב. סבבי הגיוס של הסטארט־אפים הישראליים עולים בהתמדה מדי שנה, ו–80%–90% מההשקעות נעשות לפי שווי עולה (שווי הגבוה מזה שיוחס לחברה בסבב הגיוס הקודם). עם זאת, שכבת חדי־הקרן בישראל מצומצמת, ואין בישראל אף חברה פרטית ששווייה גבוה מ–2 מיליארד דולר. לרוב, כשחברות ישראליות מגיעות לשווי של מאות מיליוני דולרים — הן נמכרות או מונפקות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#