אבי נמני ואברם גרנט מסתערים על ההיי-טק: פתחו מתחם לחדשנות טכנולוגית בספורט

אולימפיה זון תהווה מתחם עבודה למיזמים טכנולוגיים בתחום הספורט, מעבדת ניסויים לכלים שונים ומרכז אירוח של משקיעים ובכירים מליגות שונות בעולם

אלירן רובין
אלירן רובין
מימין: באומל, נמני, גרנט ופרימור
מימין: באומל, נמני, גרנט ופרימור
אלירן רובין
אלירן רובין

הספורטאים הישראלים מסתערים על ההיי-טק המקומי. אבי נמני, אברהם גרנט ושורה של גורמים נוספים מעולם הספורט, השיקו אמש מרכז לחדשנות טכנולוגית בתחום הספורט שיעסוק בחיבור של סטארט-אפים לגופי ספורט שונים, בהם ליגות, חברות הלבשה וגופי תקשורת בינלאומיים.

המרכז, שנקרא אולימפיה זון (Olympia Zone), הוקם לפני פחות משנה ואמש השיק רשמית את פעילות מרכז החדשנות. שלושת מייסדי המרכז הם אייל באומל שמשמש במקביל כמנכ"ל חברת המדיה Yoola, גיא פרימור ואבי נמני המנהלים את סוכנות נימ-ספורט לייצוג שחקני כדורגל.

מתחם אולימפיה-זון
מתחם אולימפיה-זון

אולימפיה זון גייסה את מאמן הכדורגל אברהם גרנט כיועץ חיצוני, לצד דמויות נוספות מהעולם בהם אליאס ישראל לשעבר עורך עיתון המארקה הספרדי, וסוכן הספורטאים הבריטי לאון אנג'ל שאחד מלקוחותיו הוא מנג'ר ארסנל, ארסן ונגר.

לדברי באומל, הרעיון להקמת המרכז נבע מהתעוררות עולמית של הענף המכונה ספורט-טק, במקביל לפניות רבות שקיבלו נמני ופרימור מיזמים שביקשו עזרה. "התחום מתחמם. אנחנו רואים יותר השקעות ולאט לאט גם מתחילים לראות אקזיטים", ציין. המרכז לדבריו, אמור לתת ערך לשני הצדדים המעורבים – היזמים והסטארט-אפים מצד אחד וגופי הספורט מצד שני.

אבי נימני, אברם גרנט
אבי נימני, אברם גרנטצילום: ניר קידר ואי-אף-פי

לפיכך, המתחם שבמרק-ספייס בקריית עתידים יהווה גם מקום עבודה למיזמים שיצטרכו לשלם עבור השהות, ויכיל מעבדות ספורט שם ניתן יהיה לבדוק את המוצרים ולהציגם למבקרים ומשלחות של גורמים רלוונטיים. כמו כן מתוכננות בכל שבוע הרצאות של בכירים מעולמות הספורט, ההשקעות והטכנולוגיה. בחודש הבא צפויים להגיע למתחם בכירים מליגת ה-NBA ובעוד חודשיים בכירים נוספים מקבוצת הכדורגל של באיירן מינכן, אמר באומל.

"המטרה היא ליצור מקום אחד ייעודי שירכז את כל הגורמים השונים, כאשר אנחנו אחראים על מעטפת התוכן, הפיתוח עסקי, האירועים וכל ערך נוסף שיכול לעזור לחברות להתקדם בכל החזיתות", ציין באומל.

אחת הדוגמאות לפערים היא המודלים העסקיים בהם פועלים גופי הספורט, ושכמעט הפוכים ממודלים של עסקים אחרים ולכן נדרשים לא פעם גורמים מהשטח, כמו שחקנים, או מאמנים לשעבר כדי לתווך. בפירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט שחוקרת באחרונה גם כן את תחום הספורט-טק, מסרו כי "אם בדרך כלל גופים עסקיים שמעוניינים לעשות שימוש בטכנולוגיה מודעים לעלות הכרוכה בכך, בעולם הספורט הגוף העסקי מצפה שישלמו לו כי המותג מאוד חזק. גוף כמו אולימפיה-זון יכול להוריד את החסמים ולבנות מעין מורה נבוכים בתחום עם המון רגולציה ושיח מאוד שונה מעסקים רבים אחרים".

באומל הוסיף כי "ברוב הארגונים הגדולים כמו ברצלונה או גולדן סטייט יש צוות חדשנות שאחראי על טכנולוגיות, אבל לרוב עולם הספורט נשלט על ידי אנשים מאוד מסורתיים. מצד אחד הם מדברים על חדשנות אבל מצד שני הם מאוד מפחדים שסטארט-אפ קטן יעשה פדיחה ויכתים כביכול את המותג, וכאן התפקיד של גוף כמונו – להוריד חסמים".

אברהם גרנט, שישמש כיועץ לחברות במסגרת אולימפיה זון, אמר בשיחה עם TheMarker כי כמאמן חיפש כל הזמן דברים שיעזרו לי במגרש עצמו. "זה התחיל בתחום הפיזי, ועבר לדברים טקטיים", ציין. "הכדורגל משתבח כל הזמן. הוא הופך למהיר יותר, ולא מעט בזכות כלים טכנולוגיים. כמו בתחומים אחרים שחווים שינויים בעזרת טכנולוגיה, יש מיזמים מעולים לספורט שצריכים את החיבורים הנכונים ואת הפוקוס הנכון, ואני חושב שבעוד חמש שנים כל חוויית הספורט בין אם למאמן או לצופה תהיה שונה לחלוטין. אני מבין בטכנולוגיה אבל אני לא איש טכנולוגיה, ואשמח לעזור בכל דבר בצד המעשי", הוסיף גרנט.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ