שמעון אקהויז: "אי אפשר למצב את ישראל כבעלת השפעה רק עם חברות קטנות"

האם ישראל צריכה עוד חברות מהסוג של טבע? יזמים ומנהלי קרנות מתלבטים בסוגיה בכנס איגוד קרנות הון סיכון

גיא גרימלנד
גיא גרימלנד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גיא גרימלנד
גיא גרימלנד

"אנחנו צריכים להתעקש על בניית חברות גדולות. אי אפשר למצב את ישראל כבעלת השפעה רק עם חברות קטנות. אפשר לעשות זאת רק עם חברות בעלות השפעה גלובלית. קרנות הון סיכון צריכות להימנע מלהפגין צרות אופקים ולנסות לבדוק כיצד אפשר לעודד עשייה, תוך כדי יצירת החזר למשקיעים", כך אמר שמעון אקהויז בפאנל שנערך בכנס של איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי.

חברות שכאלה ניתן לספור על כף יד אחת: , , הן דוגמאות בודדות לכך. אקהויז, מהיזמים הסדרתיים המצליחים בישראל, מכהן כיום כיו"ר חברת ומעורב בייזום וניהול של עוד כ-10 חברות סטארט אפ נוספות. הוא סבור שאחת הסיבות למיעוט החברות הגדולות נובעת ממבנה האישיות של היזמים. "המסקנה שלי היא שהשאלה האם יזם בונה חברה גדולה או לא נעוצה באישיותו, במוטיווציה שלו ובחזונו להפוך לחברה גדולה".

דב מורן, כיום היזם של חברת הסטארט אפ אינפון, ובעבר המייסד של חברת אם סיסטמס, שנמכרה לסנדיסק תמורת 1.55 מיליארד דולר, נשאל מדוע בעצם מכר את החברה והודה שהמהלך לאו דווקא שימח אותו, אלא העציב. "היתה לנו כוונה לגייס כסף ולהפוך לחברה גדולה יותר, אבל איבדנו את המומנטום", סיפר מורן בגילוי לב. "בעולם העסקים אתה יכול להיבלע או לבלוע. רצינו להיות חברה גדולה, אבל מרגע שהבנו שלא נהיה - העדפתי למכור. לפעמים אני קם בלילה וחושב שהייתי יכול לעשות דברים אחרת, לעשות יותר טוב. אולי בסיטואציה אחרת, היתה זו אם סיסטמס שקונה את סנדיסק".

יורם אורון, שותף מייסד ומנהל של קרן ההון סיכון ורטקס, והיו"ר הקודם של איגוד קרנות ההון סיכון, ידוע מזה שנים כתומך בעסקות מיזוג ורכישה של חברות סטארט אפ על פני הנפקה ציבורית. גם כיום, כאשר כולם מדברים על הצורך בבניית חברות גדולות, הוא סבור שחברה קטנה, שנמכרת לתאגיד בינלאומי, היא אופציה טובה, לעיתים האופטימלית מבין האלטרנטיבות הקיימות.

לדבריו, "זה לא מובן מאליו שישראל צריכה חברות גדולות. למי זה טוב? לכלכלה? ליזמים? לקרנות? המצב האופטימלי לישראל הוא חברות מובילות בתחומן בעלות נתח שוק משמעותי בנישה שלהן, ולוו דווקא חברות ענק. אחת הסיבות היא אי זמינות של כסף לשלבים מאוחרים בישראל".

אורון הוסיף כי "אם רוצים להקים חברות גדולות, צריך שיהיו מקורות מימון אלטרנטיוויים לקרנות לאורך שלבי הצמיחה של החברות. בישראל אין תמיכה כזו. שוק ההון, הבנקים, קרנות להשקעה בשלבים מאוחרים וקרנות Buy Out - אף אחד מהם לא תומך בהקמת חברות גדולות. אילו קרן פרייוט אקוויטי גדולה היתה קונה את החברה וממשיכה בתמיכה, היה אפשר לבנות חברות יותר גדולות, אבל זה לא קורה. זהו כשל השוק בישראל. צריך לזכור שחברות שנמכרות לתאגידים בינלאומיים גדולים נשארות בארץ, ואף מגדילות את כמות המועסקים. במקרים שבהם החברה נמכרת לחלוטין, היזמים מתחילים פעילות נוספת. הפוטנציאל לא נעלם".

יגאל יעקובי, היזם של חברת שגייסה 78 מיליון דולר לפי שווי חברה של רבע מיליארד דולר, סבור שאחת הבעיות היא שקרנות הון סיכון והיזמים הישראלים נוטים שלא לכוון להקמת חברה גדולה כבר מהיום הראשון להקמתה.

"התחושה היא שהיזמים והקרנות מכוונים להקמת חברה שצפויה להיות מובילה וחדשנית בשוק נישה ולא מכוונים להקמת חברה מובילה". יעקובי הפתיע מעט כשציין שבניגוד ליזמים אחרים, הרואים בהנפקה בבורסה ציבורית (ובמקרה של אלוט בנאסד"ק) סוג של אקזיט, הוא אינו סבור כך. "בשבילי זה בסך הכל עוד שלב בדרך להפוך את אלוט לחברה גדולה יותר. הכסף של אלוט עדיין בבנק ואנחנו בוחנים רכישות כדי לבנות חברה גדולה לאחר ההנפקה, אבל לא קל למצוא חברה מתאימה שיש לנו גם סינרגיה איתה".

אלדד תמיר, מנכ"ל בית ההשקעות תמיר פישמן, ונציג אחר של קרנות הון סיכון בפאנל, התנגד לדעתו של אורון. "כמדינה, אנו חייבים לבנות חברות גדולות. זה הכשלון שלנו בכך שאנחנו לא עושים זאת. זו נקודת החולשה של התעשייה שלנו. כשאני שואל את עצמי מדוע זה כך, אני סבור שזה קשור לתרבות הישראלית. תרבות שחושבת לטווח קצר. אולי זה קשור לתפיסת הביטחון שלנו, לעובדה שמחר איראן יכולה למחוק אותנו ולכן אנו לא חשים ביטחון בקיומנו. אנחנו צריכים למצוא מנגנונים של השקעה בחברות טכנולוגיה בשלבים מאוחרים בכדי לממש זאת. אין לנו קרנות פנסיה מקומיות וקרנות Buy Out שתומכות בתעשיית ההון סיכון ואנו נסמכים על כסף מאמריקה. יש לנו כשל שוק. נוצר פער בין חברות טכנולוגיה צעירות שזוכות למימון לבין חברות בשלבים מאוחרים יותר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker