זעם במכללות: "הסטודנטים שלנו מחוזרים על ידי חברות ההיי-טק"

יום לאחר הפרסום ב-TheMarker, שחשף את הביקוש הנמוך לבוגרי המכללות בתפקידי פיתוח בחברות הגדולות, דיקני המכללות מגיבים: "המציאות שאנו חווים שונה בתכלית מהמוצג בכתבה" ■ "טעות דומה עשו סטטיסטיקאים שבחנו את שוק בוגרי המשפטים, יש לבדוק כל מוסד לגופו"

רותי לוי
רותי לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מכללת תל חי, בשנה שעברה. למצולמות אין קשר לכתבה
מכללת תל חי, בשנה שעברה. למצולמות אין קשר לכתבהצילום: דרור מילר
רותי לוי
רותי לוי

, שפורסמה אתמול ב-TheMarker, עוררה, כצפוי, תגובות רבות בשוק. גם עיתוי הפרסום תפס את המכללות בזמן רגיש – החודש הן מקיימות ימים פתוחים לקראת הרישום לשנת הלימודים הבאה.

עיקר הביקורת נמתחה נגד המסקנה של הכתבה, שממנה ניתן להבין כי בוגרי המכללות אינם מצליחים להשתלב בתחום הכשרתם בתעשייה המקומית. בעוד שלטענת דיקני המכללות, בוגריהם מצליחים להשתלב במגוון חברות מובילות ושיעורי ההשמה הם גבוהים מ-90%.

הנתונים שהוצגו בכתבה, הראו כי מרבית המפתחים שגויסו בשנים האחרונות לחברות גדולות ומרכזי פיתוח רב-לאומיים, הם בוגרי האוניברסיטאות (ראו תרשים). בחברות כמו מיקרוסופט, אינטל וטאבולה, שיעור בוגרי האוניברסיטאות שגויסו בחמש השנים האחרונות היה 83%-86%. בגוגל ובאמזון 94% מהמפתחים שלמדו תואר ראשון עשו זאת באוניברסיטה ולא במכללה. זאת, אף שהמכללות מכשירות בשנים האחרונות, מספר דומה של בוגרים בתחומים הרלוונטיים.

גרף: בוגרי המכללות לא עוברים את הסינון

המסקנה העיקרית של הכתבה, הייתה כי תעשיית ההיי־טק הישראלית מתלוננת על מחסור כרוני בכוח אדם מיומן, אך מתקשה להציע מספר מספק של משרות התחלתיות שיכשירו את הבוגרים הטריים ויקנו להם את הניסיון הנדרש כדי להתפתח בשוק התחרותי. השילוב של הקיפוח של בוגרי המכללות בשלב המשרות ההתחלתיות עם שיטת הגיוס המועדפת בתעשייה – חבר מביא חבר, עשוי להסביר חלק מהפערים המוצגים. המרואיינים בכתבה טענו, בין השאר, כי קיימת תופעה של בוגרי מדעי המחשב המשתלבים במשרות תמיכה ומשרות בדיקות תוכנה בסיום התואר, במקום בתחום הכשרתם.

חלק מהמכללות הסבירו כי עיקר הפרישה של החברות שהוצגו בכתבה נמצאות במרחק רב מהן ולכן לעתים פחות רלוונטיים. וכי פערי השכר, במקום שבהם הם קיימים, נובעים בין השאר מפערי השכר בין מרכז הארץ לפריפריה, ולא בהכרח מהמוסד האקדמי שהסמיך את העובד.

אחרות טענו, ובצדק, כי "הסטטיסטיקה הגסה מספרת רק חלק מהסיפור", וכי התייחסות לכל המכללות האקדמיות כמקשה אחת, פוגעת בטובות שבהן. במכללת ספיר השוו זאת לשיעורי המעבר של בחינות לשכת עורכי הדין, "כשבודקים את ההצלחה של בוגרי משפטים, מגלים שאחוזי המעבר באוניברסיטאות גבוהים בהרבה מזה של המכללות - בערך פי שניים", כתב פרופ' עומרי ילדין, נשיא מכללת ספיר. "אולם, כאשר בודקים כל מוסד לחוד, מגלים שאחוז המעבר של בוגרי מכללות מסוימות דומים לאוניברסטאות המובילות".

מספר מכללות ביקשו מאיתנו לחשוף את החלוקה הפנימית בקרב בוגרי המכללות, כפי שהופקו לבקשת TheMarker על ידי הסטארט-אפ . את מרבית משרות הפיתוח שאוישו בחמש השנים האחרונות על ידי בוגרי מכללות בחברת צ'ק-פוינט קיבלו בוגרי המכללה האקדמית ת"א-יפו. בוגרי האקדמית ת"א-יפו הם בעלי הנוכחות הגבוהה ביותר בקרב בוגרי המכללות שהשתלבו ביבמ (29%). מבין בוגרי המכללות שהשתלבו באינטל -16% - למכללת אורט בראודה המספר הגבוה ביותר. בוגרי אורט בראודה מאיישים גם חלק מכובד מהמשרות באלביט. בגוגל - שבה הנוכחות של מפתחים בוגרי המכללות מסתכמת ב-6% בלבד - בוגרי המרכז הבינתחומי מובילים על אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה, ומהווים רוב מוחלט מבוגרי המכללות שהצליחו להשתלב בחברה. בוויקס שבה לבוגרי המכללות נוכחות של 30% - המרכז הבינתחומי הוא המוסד הרביעי המבוקש ביותר - אחרי אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה הפתוחה. במיקרוסופט שבה בוגרי המכללות האקדמיות מהווים רק 17% מהמפתחים שהצטרפו בשנים האחרונות - משולבים בעיקר הבוגרים של המרכז הבינתחומי, האקדמית ת"א-יפו והמכללה למנהל. 

גרף: בוגרי המכללות משתכרים פחות

להלן התגובות שהתקבלו מהמכללות המכשירות בוגרים לתואר במקצועות הרלוונטיים:

מהמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל נמסר:  "בוגרינו נקלטים ונקלטו היטב בתעשייה, וחלקם הגיעו לתפקידים גבוהים במקומות נחשבים כגון אינטל, סנדיסק, מלאנוקס, אסטיאה, SAP, רפאל, אלביט ועוד. אלה משתלבים בכל קשת התפקידים, החל בפיתוח וכלה בבקרת איכות, והתקדמותם היא פונקציה של ההישגים. כ -30% מבוגרינו עובדים בפיתוח, ויחס זה אינו שונה ממקביליהם באוניברסיטה.

"מקומות העבודה אשר מצוינים במאמר נמצאים במרחק רב מהמכללה ולכן לעיתים פחות רלוונטיים לקליטה מסיבית של בוגרינו.באשר לשכר- הפערים, במקומות בהם קיימים, נובעים בין היתר מפערי שכר בין מרכז לפריפריה ולא בהכרח מן המוסד האקדמי שהסמיך את העובד.

"מעבר לכך, המכללה מהווה מקור בלתי מבוטל לביקוש לסטודנטים כבר במהלך התואר. רק היום התקיים יריד תעסוקה בהשתתפות כ- 40 חברות. במסגרת חברת היישום שלה, מפעילה המכללה מרכזי מו"פ במספר תחומים, ביניהם מרכז לכריית נתונים, שבו חוקרים מהמכללה, בוגרים וסטודנטים מעניקים שירותי ייעוץ ושיפור בבעיות ותהליכים הקשורים לכריית נתונים. גם חברות גדולות מקבלות שירותים ממרכז זה".

מכללת אורט בראודה
מכללת אורט בראודה

ראש החוג למדעי המחשב במכללה האקדמית תל-חי, פרופ' דני קוטלר, מסר: "לשמחתנו, בוגרי החוג למדעי המחשב, במכללה האקדמית תל-חי, משתלבים כמהנדסי פיתוח בחברות ההי-טק המובילות במשק, כדוגמת אינטל, BMC, מלאנוקס, ועוד. 

"רמת הלימודים בתל-חי נחשבת לרמה גבוהה, כאשר במהלך הלימודים ניתן  דגש על ידע תאורטי ומעשי כאחד. הראיה לכך, אחוז הבוגרים שלנו המתקבלים ללימודים לתארים מתקדמים בכל האוניברסיטאות.

"מרבית הסטודנטים (למעלה מ- 60% ) משתתפים בתכנית מיוחדת של המכללה, לשילוב בתעשייה, כבר בשנה השנייה ללימודיהם. במהלך תקופה זו הם צוברים ידע וניסיון חשובים, כך שכשהם מסיימים לימודיהם באקדמיה, הם מצליחים להשתלב ביתר קלות במשרות פיתוח בחברות הגדולות במשק. רובם, דרך אגב, משתלבים באופן קבוע, בחברת ההי-טק בה עבדו במהלך לימודיהם באקדמיה.

"כפי שצוין בכתבה, ברגע שלמועמד יש ניסיון תעסוקתי טוב, כבר אין פער בין בוגרי האוניברסיטאות והמכללות וזה אכן מה שמאפיין את מרבית הסטודנטים הלומדים בתל-חי, המשתלבים בהצלחה, במשרות מהנדסי פתוח בכלל החברות במשק".

נשיא מכללת ספיר בשדרות, פרופ' עמרי ידלין, מסר: "כמו בהרבה מקרים אחרים, הסטטיסטיקה הגסה מספרת רק חלק מהסיפור. בדיקה יותר מדויקת תלמד שזו טעות להתייחס לכל המכללות כמקשה אחת. על פי המידע שקיים בידינו, מעל ל- 90% מבוגרי מדעי המחשב - כמו גם בוגרי שיווק טכנולוגי ומקצועות היי-טק אחרים - במכללה האקדמית ספיר, מועסקים ומרביתם משתלבים בתפקידי פיתוח במגוון חברות תוכנה בארץ, החל מחברות IT גדולות וכלה בחברות הזנק קטנות. בין היתר חברות העוסקות באבטחה, תקשורת, ביג דאטה, משחקים, בינה מלאכותית, פיתוח למובייל ועוד.

גרף: שכר ממוצע ברוטו לבוגר תואר ראשון בחלוקה לפי תחומי לימוד ומוסדות לימוד

"טעות דומה נעשתה על ידי סטטיסטיקאים שבחנו את שוק בוגרי המשפטים: כשבודקים את ההצלחה של בוגרי משפטים, מגלים שאחוזי המעבר באוניברסיטאות גבוהים בהרבה מזה של המכללות (בערך פי שניים). אך כאשר בודקים כל מוסד לחוד, מגלים שאחוז המעבר של בוגרי בית הספר למשפטים של מכללת ספיר, לאורך שנים, הנו דומה לזה של בוגרי משפטים באוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית. אין מדד השוואתי דומה בדיסציפלינות אחרות, אך כאמור, לפי המידע הקיים בידינו, בוגרים שלנו, בכל התחומים, לרבות בתחומי ההיי-טק, מצליחים היטב במגוון תפקידים משמעותיים ובכירים בעולם ההייטק".

דיקן בית הספר להנדסה במרכז האקדמי רופין בעמק חפר, פרופ' שלמה גלוברזון, מסר: "הופתעתי לקרוא את חלק מהנתונים שפורסמו בכתבה. בניגוד גמור לאמור בכתבה, למעלה מ-95% מבוגרי בית הספר להנדסה במרכז האקדמי רופין משתלבים בשוק העבודה תוך פרק זמן של עד 3 חודשים לאחר תום לימודיהם. הם מועסקים בחברות הזנק ובחברות מבוססות יותר כמו אינטל ומלאנוקס.

"תכניות הלימודים לתואר מהנדס במרכז האקדמי רופין הן דינמיות ומשתנות תדיר לפי דרישות התעשייה. זאת על מנת, להקנות לבוגרים את תשתית הידע הנדרש להתמודדות נוכחית ועתידית עם האתגרים הטכנולוגיים בעולם המשתנה ברציפות, אם בחברות ההיי-טק ואם בארגונים אחרים, על מנת לייצר פתרונות חדשניים לקשת הצרכים והאתגרים העומדים בפניהם.

"הסטודנטים שלנו מחוזרים על ידי שוק העבודה ויעידו על כך חברות ההיי-טק הרבות המגיעות לימי גיוס מיוחדים המתקיימים במרכז האקדמי רופין ומגייסים עובדים מקרב הסטודנטים להנדסה".

מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון (SCE), הפעילה בבאר שבע ובאשדוד, נמסר: "מהנתונים שיש בידנו 92% מבוגרי תואר ראשון ושני בהנדסת תוכנה ב- SCE, מועסקים בחברות ההיי-טק שפורסמו בכתבה, חלקם משתלבים כבר בשנה הרביעית ללימודיהם. בכל יום אנו מקבלים פניות ממעסיקים, לרבות אלה שצוינו בכתבה בבקשה לקליטת בוגרי המכללה, כך שהמציאות שאנו חווים ויודעים שונה בתכלית מזו המוצגת בכתבה".

משנקר, בית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב נמסר: "תלמידי המחלקה להנדסת תוכנה והנדסת חשמל עובדים במקומות העבודה הטובים בישראל. בוגרי שנקר השתלבו ומשתלבים בחברות מובילות כגון: צ'ק-פוינט, יבמ, דל, סיסקו, HP ואינטל. וכמו כן, בסטארט-אפים ובמיזמים בתחומים חדשניים כמו ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה".

דיקן ביה"ס מדעי המחשב במכללה האקדמית נתניה, פרופ' עמוס ישראלי מסר: "בית הספר למדעי המחשב באקדמית נתניה מעניק השכלה אקדמית ברמה גבוהה למועמדים רבים אשר לא מקבלים הזדמנות שווה במוסדות אקדמיים רבים. תכנית הלימודים לתואר הראשון במדעי המחשב מכילה חומרים תיאורטיים ומעשיים המאפשרים לבוגרינו להשתלב במיטב החברות בתעשיית ההיי-טק הישראלית.

"בכל הסקרים שנערכו, נמצא כי מעל 95% מבוגרי התואר הראשון במדעי המחשב באקדמית נתניה, נקלטים כעובדים בתעשיית ההיי-טק ורבים מהם מגיעים לחברות המובילות את תעשיית ההיי-טק הישראלית".

מהמכללה האקדמית ת"א-יפו: "שמחנו לקרוא בכתבה כי בוגרינו נחשבים בעיני המעסיקים בהיי-טק בקבוצת האיכות הגבוהה ביותר. כמי ששמים דגש מיוחד על רמתת לימודים גבוהה, כפי שמצאה גם ועדה בינלאומית של המל"ג לבחינת רמת הלימודים בפקולטות למדעי המחשב בישראל, ובהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנחנו יודעים שהבוגרים שלנו משתלבים בהצלחה יתרה בחברות הגדולות במשק בתפקידים מובילים.

"הלימודים בבית הספר למדעי המחשב באקדמית תל אביב-יפו משלבים התנסות מעשית במהלך הלימודים ומפגשים עם בכירים בתעשיית ההייטק, כך שהחיבור בין הלימודים לשטח הוא רציף ואינהרנטי. המפתח שלנו להצלחה הוא לא להתפשר על רמה אקדמית גבוהה".

מהמרכז הבינתחומי בהרצליה נמסר: "בתשובה לבקשתכם כי נתייחס לנאמר בכתבה, נבהיר כי נתוני השכר במשק מראים בצורה ברורה שבוגרי המרכז הבינתחומי הרצליה נמצאים בצמרת מקבלי השכר בתחומי ההייטק בישראל. זאת לפי נתוני הלמ"ס, וכפי שהוצג גם בכתבה שפרסמתם אתמול. הנתונים הללו נובעים מתכניות לימודים חדשניות שאנו מקיימים, ושמעניקות לבוגרינו את ההכשרה הטובה ביותר להתמודדות עם אתגרי שוק העבודה העכשווי".

ראש החוג למדעי המחשב במכללה האקדמית הדסה ירושלים, ד"ר יורם ביברמן: "העיסוק בהשוואה בין בוגרי אוניברסיטאות למכללות מוטה ומטעה. השאלות החשובות שצריכות להישאל ביחס לכל מוסד אקדמי בנפרד היא מהי נקודת היציאה של כל סטודנט ביחס לנקודת הפתיחה שלו? באיזו מידה מוסד הלימודים הכשיר את התלמיד בצורה הטובה ביותר וסייע לו לממש את הפוטנציאל שלו?

"אין זה הגון להשוות בין סטודנט שהתקבל לאוניברסיטה עם ציון של 90 בבגרות 5 יחידות במתמטיקה לבין סטודנט שהתקבל למכללה עם ציון 77 ב-4 יחידות. אם הצלחנו לעזור לשני, שלא היה מתקבל לאוניברסיטה, לסיים תואר במדעי המחשב ולהתקבל למשרה ראויה בחברת היי-טק, תרמנו יותר לסטודנט עצמו ולבטח למשק הישראלי. כשאני מביט אך ורק על הסטודנטים שלנו, כיצד הם הגיעו אלינו, הדרך אותה הם עשו, הניסיון המעשי שהם צברו, הדלת החשובה והאמיתית שנפתחה להם לשוק העבודה, והנתונים שלנו מוכיחים זאת, אני יודע שזוהי ההצלחה האמיתית".

במכללת אפקה, במכללה למנהל ובמכון הטכנולוגי חולון (HIT) בחרו שלא להגיב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker